"ממשלת השינוי" דחתה חוק להשקפת הצהרת ההון של רה"מ וראשי המפלגות

על זה לא תשמעו במהדורות הערב בטלוויזיה: ועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים גדעון סער דחתה אתמול (ראשון) את הדיון בחוק שקיפות מהחשובים ביותר שיש. החוק של ח"כ אלינה ברדץ' יאלוב מישראל ביתנו דרש שראש הממשלה, שרים וסגניהם, ראשי מפלגות ובני משפחותיהם יגישו ליו"ר הכנסת הצהרת הון שתפורסם ברבים, "כדי להתמודד עם ניגודי עניינים קיימים". בעבר, אגב יזם סער הצעת חוק דומה לזו.

• עברו צד: הקואליציה הפילה הצעה לשקיפות בוועדת שרים לחקיקה
• גם ב"ממשלת השינוי": ועדת השרים לחקיקה מפלה את האופוזיציה
• יש עתיד הבטיחה להיאבק בכספים הקואליציוניים – המאבק תם בוועדת השרים לחקיקה

המצב כיום הוא שהצהרות ההון שמגישים נבחרי הציבור יישארו במהלך הקדנציה באפלת הכספות של ועדת האתיקה או מבקר המדינה, וייפתחו רק בהוראת שופט. היחידים שמרוויחים מהמצב הקיים הם הח"כים עצמם ומי שמכר למדינה את הכספות.

בהצעה נכתב כי החוק "יעודד שקיפות, גילוי נאות ויחזק את אמון הציבור במדינת ישראל בנבחריה, וכפועל יוצא מכך בהחלטותיהם". יש לשער שכשבעתיד יתגלו פרשות שחיתות ציבוריות, במהדורות בהחלט יסקרו אותן תוך צקצוקי לשון, פאתוס והבעות חמורות סבר. אבל דווקא עכשיו, בדיוק בנקודה הנכונה למנוע אותן בכלל מלהיוולד, דרך חוקי שקיפות – הכתבים הפוליטיים אפילו לא מדווחים על סיכול המהלך החשוב.

בישראל ביתנו לא טרחו יותר מדי

ברדץ'-יאלוב מסרה כי איננה יודעת מדוע החוק הופל והפנתה לסער. מלשכתו של סער נמסר כי הדיון נדחה בחודש כי ביקשו לקיים עוד דיונים. אך כפי שהראינו לאחרונה בבדיקה מיוחדת – כשהוועדה דוחה את הדיון, המשמעות ברוב המקרים היא גזר דין מוות לאותו חוק.

ובעצם, אין צורך בדיונים נוספים טרם האישור בוועדת השרים – מדובר הרי בתחנה הראשונה של כל חוק. גם כשהוועדה מאשרת אותו, בדרך צפויות עוד תחנות רבות (קריאות בכנסת ודיונים בוועדות) שבהן ניתן להעמיק בהצעה ולבצע בה את השינויים הנדרשים.

מעבר לכך, נושא הצהרות ההון איננו חדש. הכל ידוע ונחרש. ישראל ביתנו והעומד בראשה אביגדור ליברמן מדברים על ההצעה הזו כבר שנים וגורפים עליה לייקים ברשתות החברתיות – אבל הנה, אפילו כשהיא עולה באקלים פוליטי נוח – היא נדחית. נראה גם שליברמן לא הפעיל את כל כובד משקלו לאישור ההצעה. מלשכתו נמסר בתגובה כי במפלגה "תמכו בהצעה אך הוחלט לבסוף לקיים דיון נוסף עם משרד המשפטים".

ב"שקוף" כתבנו על הנושא לא פעם, ודרשנו שקיפות מצומצמת מזו שמוצע בחוק: הפרש בין הצהרות ההון של נבחרי הציבור לאורך השנים (הדלתא, כדי לראות האם התעשרו בצורה בלתי הגיונית בין הדו"חות. כמובן, ניתן לשקר, אלא שכבר אז תבוצע עבירה פלילית), ופרסום ניגודי האינטרסים שלהם – למשל אחזקות גדולות.

 אך גם לזה סירבו ממשלות נתניהו השונות, ובינתיים, כך נראה, גם ממשלת "השינוי".

חוקי השקיפות שנפלו אחד אחרי השני

זה לא החוק הראשון להגברת טוהר מידות שמפילה הוועדה: בדצמבר היא הפילה חוק לשקיפות בוועדת השרים עצמה, אף שמי שיושב בה כיום הגיש חוק דומה כשישב באופוזיציה. בפברואר דחתה ועדת השרים לחקיקה הצעת החוק של ח"כ אלי כהן (ליכוד) לאיסור מתן כספים קואליציוניים. אותה הצעה בדיוק שהוביל שר החוץ הנוכחי יאיר לפיד ארבע שנים קודם לכן ואף נכתבה במצע יש עתיד.

בוועדת השרים לחקיקה חברים שר המשפטים סער, שר האוצר ליברמן, שרת האנרגיה קארין אלהרר, שר הבינוי זאב אלקין, שר התקשורת יועז הנדל, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, השרה לשוויון חברתי מירב כהן, השר לשירותי דת מתן כהנא, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שר התפוצות נחמן שי, שרת הפנים איילת שקד ושרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה.

ועד שהוועדה, ובהמשך גם הכנסת, תחליט להביא חוקי שקיפות עד לקו הסיום, אנחנו ממשיכים לדרוש שקיפות מנבחרי הציבור, בכל התחומים. הנה כמה מחברי הכנסת שהסכימו להשקיף את יומן הפגישות שלהם כדי שנוכל לדעת מה בדיוק הם עושים עבורנו: