ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
השנה היא 2017. יו"ר יש עתיד יאיר לפיד מוביל הצעת חוק יחד עם חבריו למפלגה במטרה למנוע הסכמים פוליטיים תקציביים הכרוכים בקידום אינטרסים אישיים או פוליטיים. במילים אחרות, יש עתיד דרשה למנוע בחקיקה את הכספים הקואליציוניים. ממשלת נתניהו התנגדה והחוק נותר בבוידעם.
קצת פחות מארבע שנים חלפו, ויש ממשלה חדשה בישראל. אך נדמה כי מעבר למשחקי הכיסאות, לא הרבה השתנה בתחום הכספים הקואליציוניים. בפברואר השנה התכנסה ועדת השרים לחקיקה לדון בהצעת החוק של ח"כ אלי כהן (ליכוד) לאיסור מתן הכספים הקואליציוניים. אותה הצעה בדיוק שהוביל שר החוץ הנוכחי לפיד ארבע שנים קודם לכן.
מה קרה הפעם? הדיון בהצעת החוק נדחה בשלושה חודשים, כלומר ההצעה נקברה. ללא דיון וללא הסבר. לפיד הסביר בתגובה שהוא דווקא היה בעד אבל מה לעשות – כך החליטה ועדת השרים לחקיקה (באפס שקיפות, כן?).
למה לפיד לא נלחם חזק יותר?
זה הזמן להזכיר כי יש עתיד, כעת שותפה בכירה בקואליציה – השתמשה בעצמה בחגיגת חלוקת הכספים הקואליציוניים.
מעטים יודעים זאת, אך מי שבאמת קובעת את גורלם של החוקים היא אותה ועדת השרים לחקיקה. היא מתכנסת אחת לשבוע ומחליטה הלכה למעשה מה יקרה בכנסת. אם הוועדה תצביע בעד חוק מסוים – הוא יאושר בהמשך במליאה בזכות המשמעת הקואליציונית. אם הוועדה תכריע נגדו – החוק יופל. כך לאורך השנים מתרחש שוב ושוב המצב האבסורדי שבו ח"כים מצביעים במליאה נגד חוקים שהם עצמם יזמו.
בדיקה שערך אביתר ברטונוב, מתמחה של "שקוף" ש"מתלבש" על ועדת השרים, מצאה כי הוועדה מפלה בעקביות, כקודמותיה בממשלות נתניהו, הצעות חוק רק משום שהן מגיעות מהצד השני של המתרס, ללא דיון וללא הסברים, בדיוק כמו במקרה של הכספים הקואליציוניים.
בדקנו: במהלך חודש פברואר התכנסה הוועדה שלוש פעמים והועברו אליה 91 הצעות חוק. מתוך 41 ההצעות שהוגשו מטעם האופוזיציה, רק ארבע עברו. השאר נדחו או שהדיון בהן נדחה. כל 18 ההצעות שנפלו הן מהאופוזיציה. שימו לב למספרים המובהקים.
| סטטוס הצעת חוק | קואליציה | אופוזיציה | סה"כ |
| עבר | 28 | 4 | 32 |
| נפל | – | 18 | 18 |
| נדחה | 22 | 19 | 41 |
אופציית הדחייה משמעותה בפועל לרוב היא הפלת החוק. כלומר – נדירים המקרים שחוקים שנדחו, יאושרו בעתיד הנראה לעין. במהלך חודש פברואר נדחו 41 הצעות חוק, 22 לקואליציה מול 19 לאופוזיציה. אבל שימו לב למשך הדחייה: הדיון ברוב חוקי הקואליציה נדחה עד חודש. במקרה של האופוזיציה מדובר ב-11 הצעות חוק שהדיון בהן נדחה בשלושה חודשים ובחלקן זה מגיע גם לחצי שנה.
האם זה משום שהצעות החוק שמגישים חברי האופוזיציה סותרות את האג'נדה של הממשלה? ובכן, כפי שראינו במקרה של הכספים הקואליציוניים – לא. הרבה מההצעות שאין להן קשר לאג'נדת ימין/שמאל – נפלו.
קחו לדוגמה את הצעות החוק של האופוזיציה למענה אנושי במתן שירותים טלפוניים לאזרחים ותיקים. ההצעה נועדה להקל על האזרחים הוותיקים בקבלת שירות טלפוני, כך שבמקום המענה האוטומטי הנפוץ היום ברוב התאגידים נותני השירות, יזדהה האזרח הוותיק על ידי הקשת ת.ז ויועבר אוטומטית לנציג שירות אנושי. ההצעה נפלה בוועדת השרים. היא אמנם אושרה לאחר מכן בקריאה טרומית בגלל חולשת הקואליציה, אבל לא תקודם מעבר לכך – בגלל התנגדות הוועדה.
אם נסכם את החודשיים האחרונים, 180 הצעות חוק הוגשו לחברי הוועדה. 53 הצעות עברו, רק 9 מהן הגיעו מטעם האופוזיציה. מנגד, 34 הצעות נפלו, כולן מטעם האופוזיציה.
| סטטוס הצעת חוק | קואליציה | אופוזיציה | סה"כ |
| עברה | 44 | 9 | 53 |
| נפלה | – | 34 | 34 |
| הדיון בהצעה נדחה | 40 | 53 | 93 |
איך קורה שהמקום שבו נקבע גורלם של חוקים שישפיעו על חיי כל אזרחי ישראל הוא גם אחד המקומות החשאיים ביותר במסדרונות השלטון? דיוני הוועדה סגורים, חוות הדעת שמוגשות לה ומשפיעות על השרים נותרות בכספת וההצבעות בה נגנזות. בפרוטוקולים של הוועדה לא מפורט דבר לבד משמות המשתתפים וההחלטה הסופית. במילים אחרות, באחד המוקדים היחידים שבהם יש לנבחרי הציבור חופש הצבעה – אי אפשר לדעת כיצד הצביעו.
אך לא רק היעדר השקיפות בעבודת הוועדה מטריד, אלא גם עצם קיומה כברז לכל הליך חקיקה. העובדה שכמה שרים קובעים בחדר סגור מה יעלה בגורל חוקים, גם כאלה שאינם עולים שקל מחשבון משלם המסים, לא סותרים הסכמים קואליציוניים או מעוררים מחלוקות של ימין/שמאל – הופכת את נציגי הציבור בכנסת לבובות.
גורמים שנכחו בוועדות הללו מציירים תמונה של דיון רדוד: חלק מהשרים מכריעים לפי מה שלוחש להם אחד מפקידי המשרד, כמה מהחוקים זוכים לדיון בן פחות מדקה, והבריתות הפוליטיות שולטות ביד רמה. מנגד, אחרים טענו כי העלטה מאפשרת לשרים להצביע לפי נטיית לבם, ללא חשש מתגובת יוזם ההצעה. מול הטיעון הזה כדאי לזכור שהח"כים מצליחים לרוב לגלות את נתוני ההצבעות, וגם עיתונאים – אם יתאמצו, כך שלמעשה רק הציבור נותר בחשכה.
ושוב, חשוב להדגיש: גם הממשלות הקודמות הקפידו לתעדף חוקים של חברי קואליציה. זה לא חדש, אך זה חייב להשתנות.
לכל הפחות: שקיפות. אחת הסיבות להחלטות הגרועות היא שאנו לא יודעים מה מתרחש בה. אין לנו מושג מה חילופי הדברים, העמדות המקצועיות ואפילו כיצד מצביעים השרים שמייצגים את המפלגות שבהן בחרנו. השרים בוועדה לא מתנהגים כמנהיגים, אלא כעדר שעירים.
הפרוטוקולים לא מתפרסמים, ההצבעות לא רואות אור יום וגם לא נימוקי הדחייה. לכן אנחנו דורשים, לכל הפחות, לפרסם את ההצבעות, ואם הצעה נדחית לנמק מדוע – זוהי זכות הציבור לדעת. זכות הבוחרים לדעת איך מצביעים נבחרי הציבור שלהם.
האפלה הנוכחית מובילה להחלטות שמנוגדות לאינטרס של עם ישראל. בדקו למשל את האנקדוטה הזו על חוק של הח"כ לשעבר מיקי רוזנטל. הוועדה אינה פורום התייעצות ממשלתי סגור. זה המקום בו נחתכות החלטות שמשפיעות על חיינו. למעשה זה המקום בו מתנהלת הדמוקרטיה במדינה ישראל – והוא מתנהל כמו שוק.
רוצים לעזור? הצטרפו לסיירת השקיפות.
מלשכת לפיד נמסר בתגובה בהקשר לחוק איסור כספים קואליציוניים: "אנחנו בעד הצעת החוק וגם אמרנו בוועדת שרים שאנחנו בעד. אבל הקואליציה נגד".
(איך זה משפיע עליך)
כמה שרים קובעים בחדר סגור – ללא פרוטוקול – מה יעלה בגורל חוקים. ללא נימוקים, גוזרים השרים את דינם של חוקים שאינם עולים שקל מחשבון משלם המסים, לא סותרים הסכמים קואליציוניים או מעוררים מחלוקות של ימין/שמאל. ועדת השרים לחקיקה הופכת את נציגיך בכנסת – לבובות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
