ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הקואליציה הפילה אתמול (רביעי) הצעת חוק של ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית להגברת השקיפות בוועדת השרים לחקיקה. ההצעה נפלה ברוב של 55 מתנגדים לעומת 51 תומכים, כאשר התנגדו לה חברי הכנסת החתומים עליה בעבר כמו מרב מיכאלי, מיכל רוזין, מוסי רז ותמר זנדברג.
ועדת השרים לחקיקה היא מרכז העצבים השלטוני – המקום בו מחליטים האם חוקים יעברו או ייגנזו. אך היא פועלת ללא שקיפות ובאפלה מוחלטת. כפי שהראינו בתחקיר מתמשך ב"שקוף", מאפשר לחברי הממשלה לחמוק מביקורת ציבורית וכתוצאה מכך נופלות הצעות חוק חשובות שהיו יכולות להועיל עם הציבור.
ח"כ שמחה רוטמן, מגיש ההצעה, פנה על דוכן המליאה לחברי הקואליציה ואמר "אני צריך לנמק את הצעת החוק שאתם חתומים עליה – שוועדת השרים לחקיקה תהיה שקופה, שהליך החקיקה במדינת ישראל לא יתנהל במחשכים. שלא נעמוד בסיטואציה שבוועדת השרים לחקיקה מקבלים מידע שאין לו שום בסיס ועל בסיסו מקדמים או דוחים הצעות חוק, הרחק מעיני הציבור, הרחק מעיני הכנסת, הרחק מעיני חבר הכנסת המציע".
לפי הצעת החוק של ח"כ רוטמן, ועדת השרים לחקיקה תחויב לפרסם את חוות הדעת המקצועיות של משרדי הממשלה והרשויות על כל הצעה – באתר משרד רה"מ. כך הציבור וחברי הכנסת יוכלו לדעת מה הרקע לדחיה או לאישור של הצעות החוק, למתוח ביקורת ציבורית או להשיב על טענות המשרדים. בנוסף, לפי ההצעה ח"כים יורשו להגיש התייחסות מטעמם לחוות הדעת והיא תובא בפני הממשלה או ועדת השרים בצמוד אליה.
ביום ראשון השבוע נחתם דינה של ההצעה, שנפלה על ידי הממשלה בוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים גדעון סער. הוועדה החליטה לדחות אותה בחצי שנה, ובכך סתמה עליה את הגולל.
בעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו היה הגורם המרכזי שמנע שקיפות בוועדה, אלא שכעת גם השלטון הנוכחי מעדיף למנוע דין וחשבון. שרות שקידמו את ההצעה בעבר תמכו כעת בהפלתה – איילת שקד, מרב מיכאלי ותמר זנדברג. לפניית "שקוף" בנושא הן לא מסרו תגובה.
בימים כתיקונם, סדר היום של ועדת השרים לחקיקה מתפרסם בכל יום רביעי. לאחר פרסומו, הדרג המקצועי של כל משרד ממשלתי נדרש לגבש עמדה בנוגע לכל הצעת חוק, בהתייחס להשלכותיה כלפי המשרד. המשרד מכין נתונים רלוונטיים עבור השר או השרה, שתפקידם לגבש עמדה ולהגיע איתה לוועדה. לא תמיד השרים מתייחסים לחלק המקצועי, אבל יש לו חשיבות ציבורית.
לכן ב-2018 פנינו ב"שקוף" יחד עם "הצלחה" לכלל משרדי הממשלה, בבקשה לפרסם את עמדותיהם בנוגע להצעות חוק שונות. מדובר בבקשה טריוויאלית: לחשוף לציבור את העמדה המקצועית כלפי הצעות חוק. זה יאפשר לח"כים להבין את השיקולים מאחורי ההחלטות, וגם יקדם עיתונות מעמיקה ולא פופוליסטית: נוכל לבדוק האם ישנן סיבות מהותיות ולא רק פוליטיות בגינן נופלים חוקים. אולי למשל החוק סותר אמנה בינ"ל? האם עלותו יקרה מדי?
כמעט כל משרדי הממשלה השיבו כי העמדות הללו הן סודיות, למעט אחד: משרד הכלכלה. הטפסים שקיבלנו משקפים את עמדת השר אך לא מפרטים מדוע יש התנגדות או תמיכה. בעמדות נכתבו מונחים כמו: "לתמוך אבל לא להיכנס לעימות עם האוצר" ו"לתמוך בכפוף לתיאום נוסח", "לבקש דחייה". לדברי גורמים בממשלה, במשרדים אחרים יש פירוט ענייני יותר. כך או אחרת, ברגע שניתן לפענח את עמדת המשרד – ניתן לפנות בשאלות ממוקדות יותר ולהבין מה עומד מאחורי התנגדות או תמיכה בחוק מסוים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
6 תגובות
בעניין הצעת חוק השקיפות שנפלה ע"י הקואליציה. "חוקי" המשחק הפוליטי המלוכלך והמגעיל קובעים כי כל הצעת חוק משמעותית מצד האופוזיציה דינה ליפול ע"י הקואליציה. זה "חוק" המשחק כבר שנים רבות.
אני תקוה שבמועד הקרוב הקואליציה תעלה את אותה הצעת חוק חשובה ותעביר אותה. על זה צריך לפעול בהתמדה ולעקוב אחר דרך הייסורים עד שתועלה הצעת חוק מתאימה בנושא.
איך כותבים כתבה כזו, על נושא מעניין ותוך ביקורת אישית כלפי ח״כים ושרים, בלי להביא את הסיבה לדחיית הצעת החוק ובלי לבקש שום תגובה? ועוד מאת מייסד האתר. איזו עבודה חפיפניקית ולא רצינית. מבאס לשלם לכם.
שקיפות מוסדות המדינה והשילטון הינה מרכיב קריטי בדמוקרטיה.
מדוע?
כי על סמך מידע עלינו האזרחים לקבוע עמדה ביחס:לנבחרינו ולעובדי הציבור בכלל,למפלגות השונות.
כשאין שקיפות אז אין לנו את את הבסיס – המידע – כדי לעצב דיעה ולקבל החלטה &
אין דמוקרטיה.
מי ששותף להאפלת המידע מפנינו הן כל ממשלות ישראל וכולל הממשלה הנוכחית שמתיימרת להיות ממשלת שינוי דמוקרטית.
הם רוצים למנוע מאיתנו את זכותנו וחובתנו מהבסיסיים ביותר – לבקרם.
בפועל ממשלה זו היא ממשיכתן של ממשלות נתניהו –
אנו בדמי-דמוקרטיה,שהיא דמוקטטורה, שהיא חלטורה של טיראנים.
הכנסו וצפו בסירטון.
תומר,
רוטמן לא יותר טוב מכל נוכל שיושב בכנסת ישראל. רק בשבוע שעבר אתה ראיינת אותו, והוא התנגד לכל שקיפות. לדוגמה, הוא הכריז כי הבוחר לא צריך לדעת עם מי הוא נפגש. אז כשאתה נותן קרדיט לרוטמן, תזכיר לכולם כי הוא בפוזיצייה של האופוזיצייה. רק שרוטמן בניגוד לשאר הנוכלים עוטף את הפעילות שלו ב"אידיאולוגיה". אני לא הייתי קונה מרוטמן אפילו עגבניות בשוק… לפחות מיכאלי וטהורוביץ לא צובעים את הריקבון והאימפוטנציה שלהם באידיאולוגיה. הם סתם אימפוטנטים אישיותיים… בלי התווית האידיאולוגית. אצל רוטמן הכל "אידיאולוגיה". הוא רוצה שופטים רקובים שיהיו יסמנים של המערכת, ואז קורא להם "שמרנים". פפחחחח….
אגב, תומר, חבל שלא התיחחסתם להחלטת בגצ הרקובה משבוע שעבר במשפט של רפי רותם. מדובר בהחלטה עקרונית שגם לשכת עורכי הדין והסנגוריה הציבורית הצטרפו לעתירה. ההחלטה הרקובה אומרת, ששופטי ישראל לא יכולים לבקר פעולות של הפרקליטות. שזה מדהים. כל משרדי הרשות המבצעת בישראל נתונים לביקרות שיפוטית למעט הפרקליטות. אחרי זה מתפלאים על הקומבינה של אריה דרעי עם מנדלשליכט הטייח הלאומי. אם מנדלבליט היה יודע, שבגץ היה מתערב בקומבינה מול דרעי, הוא לא היה מעז לעשות אותה. והיה מגיש נגדו כתב אישום מלא. והקובמינה הזאת נעשית שבוע בדיוק לאחר פסק הדין הרקוב בעניין רפי רותם. כלומר מנדלשליכט מייד "יישם" את החלטת בגץ.
לזאב ערבות – תודה על התגובה הזאת
רוטמן לא רוצה יסמנים של המערכת, הוא רוצה אחת משתי חלופות: יסמנים של -הציבור- (אם יש להם יכולת רחבה לפרש חוקים, כמו היום) או יסמנים של -החוק- (אם אין להם יכולת לפרש חוקים, אלא רק לבדוק, בדיקה מכאנית, האם יש סתירה לחוק או לא). המצב הנוכחי מקדם את חוסר האמון במערכת המשפט, חוץ מ, אולי, בינתיים, בציבור המנותק בשרון והסביבה. אם נסתכל על ההסטוריה, כנראה לא רחוק היום בו מערכת המשפט תעבור שינוי אלים, ובצדק… פלפולים של משפטנים ופרשנים לא ישנו אמת פשוטה: אם הציבור באחוז גבוה דיו לא אוהב (כלומר, באופן סובייקטיבי ושלא בהכרח נתמך ברציונל) את השירות שהוא מקבל ממערכת המשפט היא תאבד ממשמעותה. גורמי הדיווח בנויים מהציבור, גם גורמי האכיפה, גם (בעקיפין) חברי הכנסת… ודי לחכימא.