השרים יכריעו: הכשר לפיטורים פוליטיים של ראש השב"כ, היועמ"שית והרמטכ"ל

חברי כנסת מהקואליצה מבקשים לקבל את תמיכת הממשלה בקידום שני חוקים שעשויים לערער את מעמדם של נושאי המשרה הבכירים ובשירות הציבורי בישראל. הצעת החוק שתעלה בשבוע הבא לדיון בוועדת השרים לחקיקה מציעה לאפשר לכל ממשלה חדשה להחליף בעלי תפקידים בכירים כמו הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ, המפכ"ל והיועמ"שית במינויים מטעם הממשלה הנכנסת.

מטרת הצעת החוק של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), כפי שנכתב בדברי ההסבר היא "לאפשר לממשלה חדשה לבצע שינויים פרסונליים בתפקידי מפתח, כך שתוכל ליישם את מדיניותה בצורה מיטבית, תוך שמירה על האיזונים הנדרשים באמצעות קבלת אישור הכנסת ברוב חבריה להעברה מתפקיד של נושא המשרה". עוד נכתב כי "הצעת החוק מבקשת לאזן בין הצורך של ממשלה חדשה להתאים את המערכת למדיניותה לבין הצורך בשמירה על יציבות מוסדית וכיבוד החלטות שהתקבלו כדין".

לכל הצעות החוק שיעלו לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה:

ההצעה מתייחסת גם לנציב שב"ס, נציב שירות המדינה, ראש אגף התקציבים באוצר ודירקטורים בחברות ממשלתיות, שגם אותם ניתן יהיה להדיח במאה הימים הראשונים לכהונת הממשלה. בהצעה נכתב כי לא ניתן יהיה להדיח נושא משרה לפני שסיים שני שליש מתקופת כהונתו. למרות זאת, הצעת החוק קובעת כי הממשלה תוכל להדיח גם בכירים בשירות הציבורי שכיהנו תקופה קצרה יותר, לאחר הליך של שימוע בפני ועדת שרים. עוד קובעת הצעת החוק, כי לממשלה תהיה האפשרות לבטל או לשנות החלטות שהתקבלו על ידי הבכירים שפוטרו בעקבות השבעתה של ממשלה חדשה.

אם החוק יקודם ויאושר, הוא יעביר עוד כוח לראש הממשלה ולשרים מול בעלי התפקידים המקצועיים, שיכלו לאבד את התפקיד בן לילה, אם ירצו הפוליטיקאים. ברשימת התפקידים הבכירים גם הממונים על מערכת אכיפת החוק, שהובילו הליכים משפטיים נגד נבחרי ציבור, בראשם הנאשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאנשי הכוורת שלו נחקרים גם מול שירות הביטחון בפרשת קטארגייט. אם תעבור החקיקה, ראש הממשלה יוכל לפטר בן לילה מפכ"ל שאחראי על חקירה משטרתית נגדו, או את ראש השב"כ המבויל חקירה ביטחונית מול אנשי לשכתו.

הצעת החוק חותרת למצב בו בעלי התפקידים יהיו כפופים לדרג הפוליטי ונתונים לחסדו. עד כה, רמטכ"ל שמונה בידי ממשלה אחת המשיך לכהן גם תחת ממשלה אחרת מתוך רצון לשמור על יציבות המערכת ולא פחות מכך, לחזק את התפיסה כי השיקול המקצועי עומד מעל לכל לשיקולים הפוליטיים הפרסונליים. כשראש ארגון ביטחוני או יועץ משפטי לממשלה יודע שתפקידו מובטח גם תחת ממשלה אחרת, הוא חופשי יותר לפעול לפי צו מצפונו המקצועי, ולא חושש מהדחתו באופן אוטומטי.

שומרי הסף כמכשולים מיותרים

ההצעות להחלשת הדרגים המקצועיים והאצה של פוליטיזציה בשירות הציבורי, מלוות את הממשלה הנוכחית כמעט מיום הקמתה. כזו היא גם הצעתו של ח"כ אושר שקלים (הליכוד), לפיה תבוטל הוועדה לאישור מינויים בכירים.

כיום, הוועדה בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, נדרשת לאשר את המועמדים לכהן בשבעה תפקידים בכירים: הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. לפי החוק, הוועדה מוסמכת לבחון את המועמדים לתפקידים אלה בהיבטי טוהר המידות.

לפי דברי ההסבר להצעת החוק, היא נועדה "להסיר חסמים בהליכי מינוי לתפקידים בכירים בשירות המדינה ולחזק את עיקרון המשילות". עוד נכתב, כי "מיום הקמתה, פעלה הוועדה המייעצת מכוח החלטת ממשלה בלבד, אך בפועל יצרה עיכובים ובירוקרטיה שמונעים מהממשלה לתפקד ביעילות". ח"כ שקלים הוסיף, כי ביטול הצורך באישור הוועדה יוביל לכך ש"תתייעל עבודת הדרג המבצע ויתממש רצון הציבור".

"חסם" אפשרי שאליו מתייחס אולי ח"כ שקלים בהצעתו הוא במינוי ראש השב"כ הבא. בג"ץ דן בימים אלו במינויו של אלוף במיל. דוד זיני לתפקיד, ואם יאושר מינויו, הוא ייאלץ לעבור תחת אישור הוועדה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה התייחסה בחוות דעתה שאותה כתב ד"ר גיל לימון לסמיכות הצעת החוק לדיון בעניינו של זיני וכתבה כי "העיתוי שבו עולה ההצעה הנדונה מעורר סימני שאלה כבדים באשר לתכלית שביסודה, על רקע המינוי העתידי של ראש שירות הביטחון הכללי".

לימון הביע התנגדות להצעת החוק וכתב כי "השירות הציבורי נועד לשרת את הציבור, והוא איננו 'מאגר משרות' עבור חברי הממשלה, המחזיקים בסמכות המינוי כנאמני הציבור". עוד כתב לימון כי כי ההצעה "מצטרפת לשורה של הצעות חוק שקודמו לאחרונה ואשר תכליתן היא שינוי פניו של השירות הציבורי במדינת ישראל. משירות ציבורי עצמאי, ממלכתי וא-פוליטי כאמור, לשירות ציבורי הנתון לשליטת הדרג הפוליטי, ואשר הנאמנות של העומדים בראשו נתונה לדרג הממנה ולא לציבור בכללותו. כך, לצד מתן אפשרות לדרג הפוליטי למנות בעלי תפקיד בשירות הציבורי על בסיס קשרים ולא כישורים, ללא בלמים או בקרה אפקטיבית".

לימון מדגיש את מאפייני המינויים שלגביהם מבקשת הצעת החוק לבטל את הצורך באישור ועדה מקצועית: "מדובר במי שעומדים בראש המערכות הממשלתיות הרגישות ביותר, בשומרי סף מובהקים, ברגולטורים, ובבעלי תפקידים שמחזיקים בסמכויות אכיפת חוק. בכך, טמונה פגיעה קשה באיכות השירות שיינתן לציבור על-ידי הממשלה, המשתרעת לכל רוחב היריעה של הפעילות הממשלתית – בביטחון, בכלכלה, בבריאות, באכיפת החוק, בתחבורה, בחינוך ועוד. אישור הצעת החוק יוביל לפוליטיזציה של תפקידים אלו, ובסופו של יום – לפגיעה קשה במנהל התקין ובשלטון החוק".

לפי הייעוץ המשפטי, הצעת החוק עשויה להוביל לפגיעה בשלוש ועדות מקצועיות למינויים בכירים: ועדת גרוניס, ועדת מינויים בראשות נציב שירות המדינה, הנדרשת לחוות דעה לגבי מועמדים למנכ"לי משרדים ממשלתיים ולתפקידים כגון ראש אגף התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר וועדה לאיתור מועמדים לתפקידים דוגמת מנהל רשות המיסים, פרקליט המדינה, המשנים ליועצת המשפטית לממשלה וראש מערך הדיגיטל הלאומי.