ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

לא רק עמית סגל: הסכנה האמיתית היא השופר המצוי

מחנה האנטי ביבי נהנה לספר לעצמו שעמית סגל הוא שופר של נתניהו. אבל הבעיה האמיתית עם שופרות גדולה הרבה יותר. דעה
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מסרים בתלבושת של עיתונות. סגל ופילבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אחד מכינויי הגנאי העכשוויים הנפוצים ביותר בתחום התקשורת הוא כמובן ה"שופר", מי שמדברר מסרים בתלבושת של עיתונות. ה"שופר" מסמן את כל מה שהפוך מעיתונאי אמיתי ומהאופן שבו אנו מצפים שיטפל במידע: שיצליב, יאמת, יסנן, יחתוך ויפרסם סיפור שמשקף את המציאות בעין ביקורתית. השופר לוקח את מה שנלחש לו באוזן וכורז אותו בחגיגיות באולפן, ללא כל בדיקה עיתונאית. 

"שופר", בימינו, הוא כינוי גנאי המוטח בעיקר על פי השתייכות פוליטית. במציאות המקוטבת והקלה לעיכול, העולם מתחלק לשופרות של בנימין נתניהו, ולשופרות של פוליטיקאים מתחרים. אך יש עוד סוג של שופר – השופר המצוי, הוותיק הרבה יותר. עיתונאי הבוחר להפוך עצמו לשופרו של מי שמסר לו מידע. לו, ולא למתחרה. העיתונאי שמהדהד "סיפור בלעדי" או סקופ, הדלפה אינטרסנטית מישיבת ממשלה או ספין מצוץ מהאצבע – כל זאת בתמורה לכך שהוא ישודר אצלו, ולא בערוץ המקביל. ללא מסננת, ללא מספריים, ללא זכוכית מגדלת. ככה, כמו שזה. מנופח, חגיגי, בלעדי.

נתניהו לא המציא את השופרות. לכן הפריע לי לראות כיצד החשיפה של "העין השביעית", על מאחורי הקלעים של עבודתו של העיתונאי עמית סגל, הפכה לקרדום נוסף עבור מחנה האנטי-ביבי המהנהן לעצמו בהנאה גלויה – כן, הנה עוד שופר של ביבי. כאילו שהסכנה האמיתית היא ב"הם", ו"אנחנו" נקיים.

מה הסיפור? ב-2017 שלמה פילבר, אז מנכ"ל משרד התקשורת, היה נתון בבעיה. לפני שנתיים חתם על תצהיר משפטי חד-משמעי, שנחשד כעת כשקרי. התצהיר תמך בטענה גורפת, לפיה לראש הממשלה נתניהו אין ולא היה שום קשר ל"ישראל היום", שהוא מעולם לא דיבר עם מי מאנשיו ולא ניסה להשפיע על המתפרסם בו. ב-2017, כשהתפרסמו שיחות השוחד-לכאורה בין נתניהו למוזס, התברר שלנתניהו יש יכולת להשפיע אפילו על מספר העותקים בהם יודפס החינמון. 

כשהשיחות פורסמו – פילבר נכנס לבעיה. נתניהו ומוזס

פילבר, כאמור, בבעיה. עו"ד שחר בן-מאיר, מי שבגלל העתירה שלו לוועדת הבחירות ב-2015 חתם על אותו תצהיר, מבקש כעת מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור אם התצהיר הינו תצהיר כוזב. הפתרון של פילבר לבעיה היה להרים טלפון לעמית סגל. הוא הכיר היטב את הפרשן הפוליטי של חדשות 12, וביקש ממנו להפיץ בשידור את גרסתו לסיפור.

הגרסה, חשוב לציין, היתה עקומה. פילבר טען שבתצהיר התכוון רק לקבוע כי בין נתניהו ובין "ישראל היום" לא היה קשר עסקי. מה לעשות שהתצהיר התייחס לכלל התגובה של נתניהו, שההכחשה שלו, כאמור, היתה הרבה הרבה יותר גורפת וכוללנית, וכזו שקשה ליישב אותה עם המידע שנחשף במסגרת "תיק 2000".

אבל סגל הסכים, וגולל את גרסתו, ללא הסתייגות, במהדורת החדשות המרכזית של הערוץ. כך תפס את המופע הצד השני של השופר – מי שנשף בו. פילבר עצמו. "הערב בערוץ 2 עמית סגל אמור להרוג את זה תקשורתית", כתב פילבר ליועצת שלו, בתכתובת שנחשפה במהלך משפט נתניהו. "הוא הלך עד הסוף עבורך", השיבה לו היועצת לאחר הצפייה.

מדוע הסכים סגל לדברר את פילבר ולמכור לצופים את הגרסה המטעה שלו? אפשר להניח שזהו צידה החשוף של מערכת יחסים בין עיתונאי למקור. מהאזנות הסתר לפילבר אנו יודעים שהשניים היו בקשר הדוק. פילבר, כמי שניהל את קמפיין הליכוד והיה ממקורביו של נתניהו, היה ודאי מקור נחשק עבור פרשן פוליטי, שחי על "סקופים" ורכילויות.

כמה פעמים עיתונאים הולכים עד הסוף בשביל ספקי המידע שלהם? כל הזמן. באחת הדוגמאות שומטות הלסתות שנתקלתי בהן, היה אפשר לראות בשני ערוצים שונים "חשיפה" מאותה ישיבת ממשלה, כאשר קטעים שונים לחלוטין משודרים. מי שחתך אותם, גזר והדביק – היו הדוברים של הפוליטיקאים שזה שירת אותם. העיתונאים – ירון אברהם ומיכאל שמש – לא דרשו מהמקור לשדר את הקטעים המלאים, אלא בחרו בדרך העצובה, המסוכנת והבנאלית עד ייאוש – להיות שופר חגיגי. 

הדוברים גוזרים, העיתונאים משדרים

מסוכן מאוד לחשוב שזו בעיה של מחנה פוליטי כזה או אחר. זו מחלה שפושה בכל ערוצי התקשורת ואינה נגמרת בקשר עם פוליטיקאים. גופים כמו הפרקליטות, המשטרה ודובר צה"ל מנהלים יחסים דומים עם עיתונאים כשהם מעוניינים להשריש את הנרטיב שלהם בתמורה לסיפור בלעדי.

בעיית השופרות המצויים מושרשת עמוק בשיטה, מתחת ליסודות שעליהם נבנו אולפני הטלוויזיה והרדיו. היא מסתתרת מאחורי כל מידע "בלעדי" שאינו תוצר של תחקיר מרובה מקורות ומרואיינים. היא מרימה את ראשה בכל פעם שעורכת צווחת על כתב שלה כשהיא רואה "סקופ" אצל המתחרה. ובשנים האחרונות, היא צומחת באופן פראי כשספקי הסקופים עצמם יושבים ומפרשנים באולפנים. יועצי תקשורת כמו אבי בניהו ורונן צור, שיכולים לוותר על החיפוש אחרי שופרות ופשוט מפרסמים את דעתם אפילו ללא מראית עין של תיווך עיתונאי.

וזו הטרגדיה של השופר. כי אם עיתונאי לא ממלא את תפקידו, ומשמש צינור חלול להעברת מסרים של בעלי אינטרס, אפשר באמת לוותר עליו.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת נעמי נידם

נעמי נידם
העורכת הראשית של אתר "שקוף". עיתונאית, גרה במצפה רמון. עברתי בתקשורת המיינסטרים וגם בעצמאית, מהעיתון הצבאי "במחנה", דרך עריכה ב"מקור ראשון", באתר החדשות nrg, ובהמשך כתחקירנית ב"עושים סדר" וככתבת ב"שיחה מקומית".בשנים האלה למדתי על בשרי כמה כוח יש למילים. הוא יכול להיות הרסני, והוא יכול להיות מהפכני. מאושרת מכך שבחרתי לנטוש את הרייטינג, את הדיווח המהיר והשטחי של אתרי החדשות - וליצור ב"שקוף" עיתונות חוקרת שמשנה את המציאות.

8 תגובות

  1. אפשר ללמוד על רמתו של הטקסט מההתייחסות להדלפות (שבינתיים הפרקליטות הודתה שהיו לא נכונות) כ"הוכחה" להשפעתו של נתניהו.
    אפשר להביא עוד לא מעט דוגמאות לכך שהכותבת המנסה להעמיד פנים כאילו מדובר בטקסט נייטרלי, מסתמכת על תעמולת רל"ב כאמת צרופה – זה היה מצחיק אילו זה לא היה כל כך עצוב

    1. עד היום לא רציתי להאמין שכל התקשורת מניפולטיבית והחדשות הינן אמיתיות ולא מוטות ע"י מן דהוא,בתמימותי רציתי להאמין שעיתונאי דובר אמת ואכן ערך תחקיר יסודי ואמין,כמה תמימה אני למרות שנותיי הרבות,כואב ועצוב איך מנצלים את תמימותינו

  2. השופרות של הפרקליטות גרועים בהרבה מן הדמויות שציינת כאן, נעמי. לדעתי את כותבת דעה מתוך השקפת עולם מוטה. זכותך כמובן. אבל רצוי שהעורך ישים הערת אזהרה לפני הטור, לדעתי. כמו שיש העקות אזהרה על עטיפות של סיגריות ואזהרות צפיה בתוכניות טלויזיה.
    בברכה,
    פרופ' אליהו בן-חנן

    1. תגובה לא רציונאלית הבאת, כל שופר הוא גרוע ואת כל השופרות חייבים להעיף.
      מה אנחנו ילדים שנגיד "אלה גרועים יותר"? את מי זה מעניין מי גרוע יותר או פחות, צריך שלא יהיו בכלל וצריכים להוציא אותם מסדר היום הציבורי אחד אחד כדי שכולם ידעו שזה לא כדאי לעבוד על הציבור.

    2. שגם אתם שופרות לא קטנים!! בעיקר עם הדגש לצד מסויים בפוליטיקה. ובעניין הזה אתם מה זה שקופים!!!

  3. יש הבדל בין עיתונאים גרועים שלא עושים את עבודתם כראוי, שזה פחות או יותר רוב העיתונאים בתקשורת הממוסדת, לבין שופרות מטעם נתנייהו. נתנייהו בנה כאן בעמל רב במשך שנים אימפריית פשע פוליטית. מטרת מיזם הפשע הזה להשתלט על התקשורת ולשטוף לאזרחים באמצעותה את המוח. האמצעים לעשות זאת: 1.לקנות לעצמו גופי תקשורת בכסף של בעלי הון. 2. להכניס עיתוןנאים מטעמו לתוך גופי תקשורת קיימים מרכזיים. בצורה כזו הגיע אדון סגל לערוץ 12. ערוץ בבעלות משפחת הטייקונים ורטהיים ובבעלות טייקון הגז תשובה. כלומר בניגוד לעיתונאים עצלנים או גרועים שרק מחפשים סקופים, ועסוקים גם בריצוי ספקי הסקופים, השופרות של נתנייהו עובדים עבורו על מלא. השופרות מקבלים את דף המסרים המתאים ומפיצים לכולם. והשופרות הללו מקבלים עשרות אלפי שח בחודש בזכות השיבוץ שעשה להם נתנייהו. שני הסגלים, ינון מגל ואחרים מקבלים כ"א עשרות אלפי שח בחודש, אך ורק בזכות קשרי נתנייהו עם אותם טייקונים, ועל כן הם מחוייבים גם לנתנייהו וגם ולאותם טיקונים. ולחכן אדון סגל, לדוגמה, דברר את שוד הגז של תשובה אפילו במאמר מעל גבי עיתון "ידיעות".
    לסיכום: האם התקשורת בכללותה גרועה מאד? כן. האם התקשורת שעובדת עבור נתנייהו גרועה באותה מידה. ממש לא! זו תקשורת מאורגנת שעובדת ישירות עבור אימפריית הפשע של נתנייהו. והוא גם היוצר שלה. שם הכל שיטתי ומתוזמר למען הסנדק, שלו הם חייבים את הבוכטת המזומנים הענקית, שהם מקבלים בסוף כל חודש.

  4. כל כך משמח לקרוא את הטור הזה.
    כל סיקור שמנסה להתייחס למציאות בכללה ולא נוקט עמדה מחנית חד צדדית הוא כל כך נדיר ומרגש.
    אפשר לעשות צעד נוסף ולראות איך כמעט כל עיתונאי הוא שופר של הנראטיב שהוא עצמו מאמין בו וכמה חסרה לנו עיתונות שמציגה מורכבות ורב גוניות אמתית.

  5. איך יודעים מה יש באזנות הסתר זה אמור להיות חסוי אלה אם כן גם אתם עבריינים וקבלתם הדלפה שלא כחוק ומה הבעיה שסגל יסביר מה שהןא רוצה השמאל לא מפסיק להסביר ולשנות ולהמציאי גרסאות חדשות לבקרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,930 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!