תיק ההטרדה הוכיח: הקמפיינרים של נתניהו יותר חזקים מ"מדינת העומק"

שלושה קמפיינרים של בנימין נתניהו היו אמורים להתייצב השבוע בבית משפט השלום בפתח-תקווה לפתיחת משפטם הפלילי. יונתן אוריך, עופר גולן ושרוליק איינהורן עומדים לדין על חלקם בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר. התקרית אירעה לפני שש שנים, אבל רק השבוע אמור היה להתקיים דיון הקראת כתב האישום. אלא שהדיון בוטל, ולא בפעם הראשונה – החלטה שממחישה את הקושי של מערכת אכיפת החוק למצות ביעילות את ההליכים הפליליים נגד סביבת נתניהו.

באוגוסט 2019, כחלק מקמפיין הבחירות של הליכוד, נשלח אל ביתו של פילבר אוטו ברסלב שחור עם עגלה ורמקולים. המסר שהושמע בהם נועד ללחוץ עליו לחזור בו מעדותו המפלילה נגד נתניהו: "מומו פילבר, מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך? מומו, השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד".

זמן קצר לאחר מכן נפתחה חקירה פלילית, אבל אוריך, גולן ואיינהורן הועמדו לדין רק בפברואר 2025, כעבור חמש שנים וחצי. כתב האישום קצר ויבש, ומחזיק ארבעה עמודים בלבד. ובכל זאת, שבעה חודשים חלפו והמשפט עדיין לא נפתח.

המועד המקורי של הקראת כתב האישום נקבע ל-31 במרץ. זהו הדיון הראשון בתיק, מעמד שבו השופט מוודא שהנאשמים מודעים לעבירות שמייחסים להם ומברר האם הם מודים או כופרים באשמה. מדובר בשלב פורמלי, אך במקרה זה העיתוי היה רגיש. הנאשם איינהורן, שמתגורר בסרביה, היה מבוקש לחקירה בשני תיקים אחרים – תיק קטארגייט ותיק הדלפת המסמך המסווג לעיתון "בילד". עמיתו אוריך כבר נחקר, אך איינהורן נמנע מלהגיע לישראל.

היעדרות מדיון ההקראה היתה הופכת את איינהורן רשמית לעבריין נמלט. מקורב אנונימי שלו שצוטט ב"ידיעות אחרונות" טען שהוא לא מתכוון להיעדר – אבל למזלו, ההבטחה לא הועמדה למבחן המציאות.

את גולן ואוריך מייצגים בתיק עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, שמובילים גם את צוות ההגנה של נתניהו במשפטו הפלילי. כשהתאריך התקרב, חדד ומילשטיין ביקשו דחייה משום שעדיין לא קיבלו את כל חומרי החקירה הרלבנטיים – זכות בסיסית של נאשמים בתיקים פליליים. התובע, עו"ד ניסים מירום מפרקליטות המדינה, נתן את הסכמתו, והשופט דרור קלייטמן דחה את הדיון ל-8 ביוני.

כשהתקרב המועד החדש, התביעה הצטרפה להגנה בבקשה משותפת לדחיית הדיון. הטענה הפעם: הצדדים עדיין לא ערוכים לתחילת ההליך. השופט קלייטמן שוב אישר, ודחה את הדיון בשלושה חודשים ל-7 בספטמבר.

איינהורן עבר בינתיים חיקור דין בסרביה, בתנאים הרבה יותר נוחים מאלה שהיה מקבל בישראל. הוא חסך לעצמו מעצר אפשרי, ולא הפך לעבריין נמלט. כבונוס, הרשויות בסרביה הטילו צו איסור פרסום על תוכן החקירה.

הימים עברו, והגיעה פגרת הקיץ של בתי המשפט. לקראת סיומה, שבוע וחצי לפני הדיון, הגיעה הדחייה השלישית. הסנגורים חדד ומילשטיין הגישו הפעם בקשה ארוכה ומפורטת לקבלת כל חומרי החקירה, כולל כאלה שבפרקליטות מסרבים לחשוף. הם האשימו את החוקרים בהפרה גסה ובלתי חוקית של זכויות הנאשמים, טענות ותיקות שהולידו חקירת מח"ש והגיעו עד בית המשפט העליון.

חומרי החקירה, טענו הסנגורים, "מזוהמים כולם בשרשרת שיטתית של חדירות וחיפושים לא חוקיים לטלפונים של נחקרים רבים – ולאחר מכן בהטעיית בתי המשפט במסגרת הדיונים בבקשה להוצאת צווי חיפוש וחדירה בדיעבד". הם ציינו ששופטי העליון אמנם הכשירו את העיון בתוכן הטלפונים של הנאשמים, אך גם פסקו כי קבילוּת החומרים תיקבע על ידי השופט שבפניו יתברר כתב האישום.

התגובה של פרקליטות המדינה שיבשה את הלו"ז. השופט קלייטמן הורה לתביעה להגיב בתוך שבוע, אבל הפרקליט המטפל השיב שאין ביכולתו לעשות זאת עקב חופשה משפחתית. הוא ביקש לדחות את מועד הגשת התגובה לאוקטובר, כלומר אחרי פתיחת המשפט.

השופט, בתגובה, דחה בפעם השלישית את מועד ההקראה, עד אחרי החגים – ל-28 באוקטובר. ימים יגידו אם עד אז תגיע דחייה נוספת, רביעית.

שש שנים עברו מאז התקרית והמתועדת שבגינה הוגש כתב האישום. פילבר, עד המדינה שלכאורה הוטרד (הוא הכחיש, מסמכים משטרתיים גורסים אחרת), כבר הספיק לעלות על דוכן העדים, להיחקר על הפעולות שביצע למען נתניהו – ולשנות את גרסתו באופן שפגע קשות בסיכויי ההרשעה של ראש הממשלה בלקיחת שוחד.

לאחר תום עדותו החל פילבר לעבוד עם הליכוד ואפילו עם אוריך וגולן. הוא השתלב ביקום הביביסטי ותבע את המדינה במיליונים בטענה שהחוקרים התעללו בו והוציאו ממנו גרסה כוזבת. הפרקליטות ביטלה את הסכם עד המדינה שלו והודיעה שהוא יועמד לדין בגין העבירות שביצע כשעבד תחת נתניהו – אבל כמו בתיק ההטרדה, ובתיקי האלפים, גם כאן מערכת המשפט פועלת באיטיות: הדיונים על העמדתו לדין נמשכים כבר שנתיים, וכתב האישום טרם הוגש.

נתניהו ומערך התעמולה שבנו עבורו הקמפיינרים הנאמנים, אלה שעומדים לדין ואלה שלא, רוצים שנאמין ש"מדינת העומק" רודפת אותו ושמערכת המשפט כולה מגויסת כדי להפיל אותו ממניעים זרים וללא בסיס חוקי. האמת הפוכה: המערכת מורתעת, לעתים מאובנת מפחד, ומטפלת בראש הממשלה ובחשודים שבהם הקיף את עצמו בכפפות של משי.