"עדיין תחרותי אבל לא דמוקרטי": דו"ח חדש על זהות המשטר בישראל

המשטר בישראל משנה את פניו נוכח השינויים הרבים שמקדמת ומבצעת ממשלת נתניהו, ולכן ראוי להיות מוגדר כ"סמכותני-תחרותי" ולא דמוקרטי "פגום". כך עולה מדו"ח שפרסם לאחרונה מכון זולת, העוסק בקריסת הדמוקרטיה בישראל שמקדמת הממשלה.

"המשטר בישראל עדיין תחרותי, משום שמפלגות האופוזיציה יכולות גם הן לנסות להשתמש במוסדות דמוקרטיים כדי להתמודד על השלטון", כתבו המחברים, ד"ר מיכל עברון יניב ועו"ד איתי מק. "עם זאת, המשטר אינו דמוקרטי, מכיוון ש'מגרש המשחקים' מוטה מאוד לטובת הממשלה. כלומר, התחרות הפוליטית עדיין קיימת, אך היא משנה צורה ומצטמצמת, וגם נחשבת לא הוגנת לפי הסטנדרטים המקובלים".

הם ציינו כי "להבדיל מראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, שהכריז על הונגריה בנאומו כ'דמוקרטיה לא-ליברלית', ראש הממשלה נתניהו לא הצהיר באופן גלוי על שינוי סוג המשטר בישראל, אך המדיניות שהוביל באופן גלוי ובוטה מאז הקמת הממשלה ה-37 הביאה לתוצאה זו".

המסמך, ששמו "שינתה פניה: השלטון בישראל סמכותני-תחרותי", מגולל את מהלכי הממשלה הנוכחית: "שיטת הפעולה המרכזית של משטרים סמכותניים-תחרותיים הינה הצפה בו זמנית ('בליץ') של הבמה הפוליטית במהלכים נגד המוסדות, הנהלים וכללי המשחק הדמוקרטיים. אף שהיוזמות הללו לא בהכרח מקודמות באופן מלא, לעצם הצגת החלטה מינהלית או הצעת חוק אנטי-דמוקרטית בציבור ובכנסת יש חשיבות רבה עבור הממשלה".

בהתייחס לבחירות בישראל, כותבים עברון יניב ומק כי הן "עדיין מתקיימות באופן פורמלי, הן תחרותיות, מפלגות האופוזיציה יכולות לנהל קמפיין פומבי ואין הונאה מסיבית. מצד שני, ראש הממשלה נתניהו מקדם תנאים שמיועדים להקשות על ניהול בחירות הוגנות. בהתבסס על ניסיון העבר, קיים חשש של ממש להסלמה במגמה זו".

בהקשר זה צוין כי "צעדי המהפכה המשטרית נגד מערכת המשפט ושומרי הסף רלוונטיים במיוחד. לפוליטיזציה של בית המשפט העליון שמבצעים ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין, באמצעות קמפיין דה לגיטימציה ותיקוני חקיקה, יש השלכות קשות על היכולת לנהל בחירות הוגנות בישראל". עוד הוזכרו "הדה-לגיטימציה להשתתפות פוליטית של האזרחים הערבים והאופוזיציה", ההסתה ברשתות החברתיות ועוד.

מעצבים תקשורת נוחה

בפרק שהוקדש לתקשורת, שחיבר בנצי סיקורה, נכתב כי במשטר סמכותני-תחרותי, בדומה לבחירות, גם התקשורת ממשיכה להתקיים – אך סובלת מרדיפה ומעניקה יתרון למפלגת השלטון. "משטרים סמכותניים-תחרותיים אינם נוהגים לצנזר תקשורת באופן גורף, אלא מבקשים לעצב את שוק התקשורת בצורה שמשרתת את מפלגות השלטון, תוך שמירה על מראית עין של פלורליזם.

"כלל הצעדים הללו ממחישים כיצד רגולציה כלכלית הופכת לכלי אפקטיבי בידי שלטון המבקש לשלול מתקשורת ביקורתית את עצמאותה, ובו זמנית להעניק חסינות מבנית וכלכלית לגופי תקשורת מגויסים".

עוד נכתב כי "הפגיעה בתקשורת החופשית בישראל אינה תוצאה של רפורמה נקודתית או מחלוקת רגולטורית, אלא של מהלך רחב, עקבי ומצטבר, המערער את התנאים המבניים לקיומה של תקשורת עצמאית בדמוקרטיה, ומציב איום ממשי על יכולתה למלא את תפקידה החיוני במשטר חופשי".

אזהרה בדרך למטה

"לאחר השבעה באוקטובר ובחודשים הראשונים למלחמה, המהפכה המשטרית קודמה בעיקר באמצעות מינויים והחלטות מנהליות, אך ללא הצעות חוק משמעותיות", כותבים עוד מחברי הדו"ח, "אך באוגוסט 2024 השר לוין הצהיר שלא ויתר על 'הרפורמה המשפטית'. מאז התחדש הבליץ של הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות. רובן הוגשו כהצעות חוק פרטיות של חברי כנסת ולא על ידי שרים, ובכך סיפקו מסלול עוקף לתהליכי הבקרה הנהוגים בממשלה מצד הדרגים המקצועיים וכן מצד הציבור.

"בעקבות זאת, אושרו חוקים בעלי משמעות מרחיקת לכת בכל הנוגע לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים, לשליטה פוליטית בנציבות תלונות הציבור על שופטים, ולשליטה פוליטית בתקציב לשכת עורכי הדין. בנוסף, הוגשו שלל הצעות חוק המסכנות את אופי המשטר בישראל, שנמצאות בשלבים שונים.

"בהליך החקיקה. למשל, הצעה להעניק לחברי הכנסת חסינות מפני חקירות והעמדות לדין גם במקרים של עבירות חמורות, הצעות שמיועדות לפגוע בשידור הציבורי ובתקשורת החופשית כגון 'חוק השידורים' והצעת החוק לסגירת שידורי החדשות של תאגיד החדשות כאן, הצעה להכפיף את מח"ש לשר המשפטים, והצעות חוק לצמצום והחלשה של תפקיד היועצת המשפטית לממשלה ושל הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה. כמו כן, מקודמות הצעות חוק דרקוניות להטלת מס בשיעור ניכר על תרומות לפעילותם של ארגוני החברה האזרחית, אשר יובילו להפרה בוטה של עקרון השוויון ולסיווג ארגונים על פי מפתח של נאמנות לממשלה.

"במקביל, ביצעה הממשלה החלשה והשתלטות על מוסדות דמוקרטיים באמצעות מינויים והחלטות מנהליות. כך, הממשלה החליטה על הדחת היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ ועל מינוי נאמנים פוליטיים במקומם. בעוד היועצת עדיין נאבקת להשלמת מלוא כהונתה באופן תקין (בג"ץ פסל את הליך הדחתה אך הממשלה מתייחסת בפועל ליועצת כאילו כבר הודחה), ראש השב"כ הוחלף במועמדו של נתניהו, האלוף דוד זיני, שהתקיימו בעניינו הליכים משפטיים ומחלוקת ציבורית. זאת לאחר שראש השב"כ הקודם רונן בר בחר לפרוש, על אף שבג"ץ מצא שהליך ההדחה שנפתח נגדו היה לא תקין ולא חוקי.

"לסיכום, במקום הרכיבים הדמוקרטיים התחזקו בישראל הרכיבים הגרעיניים שדרושים לכל משטר סמכותני, ואשר יפורטו בהמשך מסמך זה בהרחבה: משטר של מנהיג בודד החולש על מוקדי העושר והכוח במדינה; התנהלות שרירותית ורמיסת שלטון החוק בהתאם לרצונותיו ולצרכיו של השליט ומקורביו; פיקוח ורגולציה גבוהה על המרחב הפרטי והציבורי, ללא איזונים ובלמים; ושימוש נרחב בסוכנויות אכיפת החוק כדי לנהל מעקב ופיקוח אחר פעילות אזרחית בכלל ופעילות בעלת מאפיינים של התנגדות למשטר בפרט.

לפי מחברי הדו"ח, "מהקמת הממשלה ה-37 ואף אחרי פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, המאמצים מכוונים להשתלטות על המוסדות הדמוקרטיים באמצעות הצעות חוק, מינויים והחלטות מנהליות. דפוס פעולה זה מחייב להבנתנו הגדרה מחדש של אופי המשטר בישראל כסמכותני-תחרותי, והבהרה של מאפייניו".

המחברים מבהירים כי "המשטר הסמכותני-תחרותי בישראל הוא הפיך, אך ככל שיימשך, גם אתגר התיקון יהיה גדול יותר. האתגרים שמתמודדים איתם הכוחות הדמוקרטיים שזכו בבחירות ברחבי העולם צפויים להתקיים גם בישראל ואף להחמיר, ככל שיימשך המשטר הסמכותני-תחרותי של ראש הממשלה נתניהו".