מעקב שקוף: בגלל החרם – האופוזיציה נעדרת מדיוני הביטחון הכי רגישים בכנסת

במהלך השנתיים האחרונות נחשפנו באופן קרוב לעבודת ועדת החוץ והביטחון, בדיונים סביב איכוני השב"כ למאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. הדיונים האלו התקיימו בוועדת המשנה לענייני מודיעין, אחת הוועדות הכי רגישות בכנסת. בהחלטה אמיצה של יו"ר הוועדה דאז גבי אשכנזי נפתחו חלק מהדיונים לציבור כדי לייצר אמון בתהליכי קבלת ההחלטות (החלטה שאותה אימץ גם צביקה האוזר בהמשך). בזמן שבקואליציה נטו לתמוך שוב ושוב בהמשך האיכונים, האופוזיציה מטבעה הייתה ביקורתית הרבה יותר והקשתה על נציגי הממשלה. עכשיו תארו לכם דיון על היערכות לתקיפה באיראן או בסוריה, ללא נציגים של האופוזיציה. 

• ועדת החוץ והביטחון: מיקי זוהר לא הגיע אפילו פעם אחת
• בלי ששמנו לב: השימוש באיכוני השב"כ הופסק סופית
• בגלל חרם האופוזיציה: המבקר מטיל חיסיון על דוחות ללא פיקוח

זה בדיוק מה שעשוי לקרות היום בגלל החרם הארוך של האופוזיציה במחאה נגד המהלכים הכוחניים של הקואליציה. חברי הכנסת של ש"ס, הליכוד והציונות הדתית לא משתתפים בהצבעות בוועדות החשובות שבהן נחרצים גורלות ואפילו לא יכולים להשתתף בהם. כפי שהראינו בעבר, לא כל חברי האופוזיציה מתיישרים עם החרם, ורבים מהם משתתפים באופן פעיל בדיונים גם ללא זכות הצבעה ואף תורמים לתהליך. זה נכון לגבי רוב הוועדות בכנסת, פרט לאחת – ועדת החוץ והביטחון. 

בוועדת החוץ והביטחון על ועדות המשנה שלה, מי שאינו חבר לא יכול להגיע לרוב הדיונים. לכן כמעט אף לא אחד מחברי האופוזיציה הגיע לדיוני הוועדה – כך לפי נתונים שהתקבלו לבקשת חופש מידע של "שקוף". וכך, בחסות הסכסוך המתמשך בין הצדדים, הפיקוח על עבודת הממשלה בתחום הרגיש ביותר נשאר יתום. 

יש לציין כי הדיונים בוועדה חסויים והפרוטוקולים שלהם לא מפורסמים. כלומר, אין תחליף לעבודת חברי הכנסת – אם הם לא יגיעו, לא יהיה פיקוח על עבודת הממשלה. 

בשל המצב שנוצר, ניתן לנתח הפעם רק את נוכחות חברי הקואליציה בוועדה. לפי הנתונים שקיבלנו במענה לבקשת חופש מידע, ניתן לראות שבסך הכל חברי הקואליציה דואגים לפקוד את חדר הוועדה. ח"כים נוספים מהאופוזיציה שמשתתפים בחרם דואגים לפחות להגיע לדיונים שפתוחים לציבור: אופיר סופר, שמחה רוטמן ואורית סטרוק (הציונות הדתית), מאיר פרוש וישראל אייכלר (יהדות התורה).

• לנתונים המלאים

נירה שפק מובילה בנוכחות 

בראש אחת הוועדות החשובות בכנסת עומד ח"כ רם בן ברק (יש עתיד). הוא למעשה לא יכול לקבל תהודה תקשורתית על עבודתו החשובה. ראויה לציון גם נירה שפק (יש עתיד) שנכחה ב-41 מתוך 47 ישיבות הוועדה בשנת 2021. זאת בניגוד לראש מפלגתה יאיר לפיד, שבעבר חשפנו כי הוא מבריזן סדרתי מהוועדה.

החבר שנכח במספר הקטן ביותר של ישיבות הוועדה הוא ניר אורבך מימינה, עם 12 ישיבות. שאר חברי הוועדה הם איתן גינזבורג (כחול לבן), משה טור פז (יש עתיד), צבי האוזר (תקווה חדשה), מיכל רוזין (מרצ), יוסי שיין (ישראל ביתנו) ואמילי מואטי (העבודה). ואלה נתוני הנוכחות שלהם בוועדה הראשית בכנסת ה-24. מאיר פרוש (יהדות התורה) הוא חבר נוסף שהצטרף מאוחר לוועדה אך לא היה באותה התקופה. שבעה חברים נוספים מהאופוזיציה חסרים.

לוועדה הראשית ישנה גם ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים, שבה חברים רק חמישה ח"כים: בן ברק, גינזבורג, שיין, האוזר ורוזין. היא נחשבת ה-וועדה שבה מתקבלות ההחלטות הכי רגישות במדינה. גם פה ניתן לראות שהחברים בה מגיעים לדיונים. אחרי היו"ר, מי שנוכחותה בולטת היא מיכל רוזין (מרצ) שהגיעה ל-15 דיונים.

ועדה נוספת היא הוועדה המשותפת לתקציב המדינה, שהייתה קריטית במיוחד לאישור התקציב, וגם ממנה הדירו את רגליהם חברי האופוזיציה (לפחות באותה התקופה). על פי הנתונים, ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) לא הופיע לדיונים פרט לאחד. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי קושניר הוא גם יו"ר ועדת הכספים והיה אחראי על העברת תקציב המדינה. כך גם אורבך שהוביל את ועדת הכנסת.

מעבר לוועדות אלו ישנן ועדות נוספות כמו ועדת המשנה לענייני עורף או ועדת המשנה לכוח אדם ונכי צה"ל שנכון לעכשיו התכנסו פעם או פעמיים ולכן לא ניתן לחוות עליהן דעה.

ועדת החוץ והביטחון על ועדות המשנה שלה היא מהחשובות בישראל. לציבור, באופן מתקבל על הדעת במקרה הזה, אין דרך לפקח על הנעשה בה, ונבחריו הם אלה שאמורים לעשות זאת. בוועדות אחרות הציבור יכול לצפות בדיונים, לקרוא פרוטוקולים ולדעת כיצד התקבלו ההחלטות. אך במקרה הזה, חרם מצד חברי האופוזיציה על דיוני הוועדות משמעותו אחת – הותרת הפיקוח על הממשלה לידי חברי הקואליציה לבדם. 

פנינו ללשכתו של מרכז האופוזיציה יריב לוין בבקשה להחריג את ועדת החוץ והביטחון מהחרם. לא התקבלה תגובה.