ועדת החוץ והביטחון: מיקי זוהר לא הגיע אפילו פעם אחת

נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ומיקי זוהר הם הח"כים שהשתמטו בכנסת ה-23 מעבודתם בוועדת החוץ והביטחון. משה (בוגי) יעלון, אבי דיכטר, אורנה ברביבאי ועוזי דיין גילו נוכחות מרשימה. אלו הממצאים מבקשת חופש מידע של "שקוף" אודות אחת הוועדות הכי משפיעות בכנסת.

בשנה האחרונה בנט מתגאה ממש בהיעדרותו מהכנסת והשתמטותו מעבודה פרלמנטרית. מנהגו של יו"ר ימינה לא פסח גם על ועדת החוץ והביטחון. למרות היותו חבר בוועדה ובחלק גדול מוועדות המשנה שלה, בנט לא מבצע את עבודתו כנדרש. מתוך 76 ישיבות, בנט נכח בשש בלבד (8%). גם הפעם מלשכתו של בנט נמסר כי "לא מספר השאילתות מעניינות את בנט, אלא מספר הישראלים שאת חייהם הוא הציל ולהם הוא סייע על מנת למנוע את אובדן מקום עבודתם. בנט ימשיך לפעול למען הציבור – בשטח" (התגובה המלאה בסוף הכתבה). עם זאת, לא ברור כיצד בדיוק השפיע בנט כח"כ מאחר שלא עשה דבר מתוקף תפקידו הפרלמנטרי.

אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, לא ביצע גם הוא את תפקידו, אפילו בוועדה בה חברים רק ארבעה חברי כנסת. ליברמן נכח רק ב-20 ישיבות מתוך 118 בהן היה עליו להשתתף (17%). מלשכתו של ליברמן לא נמסרה תגובה. בשונה מח"כים אחרים, ליברמן ובנט חברים רק בוועדת החוץ והביטחון והם אינם מנהלים ועדה אחרת.

"נורא קשה להגיע ולהתעמק"

הסטטיסטיקה של מיקי זוהר מהליכוד קלה יותר לחישוב: מתוך 69 ישיבות בהן היה עליו להשתתף, זוהר נכח באפס. "מפאת חוסר זמן כיו"ר הקואליציה, לצערי היה נורא קשה להגיע לדיונים ולהתעמק בסוגיות השונות, מונו לי מספר ממלאי מקום שהגיעו לדיונים במקומי", מסר ח"כ זוהר בתגובה. בדקנו גם את זה. בכנסת ה-23 היו שלושה ממלאי מקום מטעם הליכוד בוועדה: דוד ביטן, שלמה קרעי ומיכל שיר. ביטן לא הגיע בכלל, קרעי נכח בתשע ישיבות ושיר בעשר. חלק מהישיבות של שיר וקרעי חופפות. נציין שאיננו באים בטענה כלפיהם על היעדרות מהוועדה, שכן הם אינם חברים קבועים בה.

חשוב לציין כי עבור הציבור אין זה רלוונטי אילו עוד תפקידים או בעיות יש לחברי הכנסת. מדובר בוועדות משנה שנוגעות בליבת ביטחון המדינה כאשר רק לחבריה יש גישה למידע. אם הללו לא מסוגלים לעמוד בחובתם, עליהם להעבירה למישהו שיכול. 

למעט צבי האוזר, יו"ר הוועדה, שניהל את רוב הישיבות, חברי הכנסת המצטיינים הגיעו ליותר ממחצית הישיבות: אבי דיכטר מהליכוד נכח ב-80 ישיבות מתוך 118 (68%); משה יעלון נכח ב-74 ישיבות מתוך 115 (64%). יעלון גם יו"ר ועדת המשנה לביטחון שוטף שקיימה שבע ישיבות; ואורנה בריביבאי נכחה ב-42 מתוך 69 ישיבות (60%). ברביבאי כיהנה גם כיו"ר ועדת המשנה לכח האדם בצה"ל שם התקיימו שש ישיבות.

עוד ב"שקוף":

• נוכחות ועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-22
• נוכחות ועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-21

"לצערי, ועדת החוץ והביטחון לא מממשת את ייעודה, הנושאים הבוערים על סדר היום דורשים התכנסות בתדירות גבוהה יותר והשיקולים הפוליטיים חילחלו גם לועדת החוץ והביטחון", אמרה ח"כ בריביאי. "דוגמה לכך היא הדרישה שלי לזמן את ועדת המשנה לכח אדם בראשה אני עומדת בנושא העלייה בהטרדות המיניות בצה"ל ובסטטוס ההתמודדות עם נגיף הקורונה בצה"ל, והדבר תלוי ועומד ברצונו של ח"כ מיקי זוהר המתנגד במסגרת ועדת ההסכמות לאשר זאת".

מלשכתו של יעלון נמסר: "חה"כ יעלון מקפיד להשתתף בכל דיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, לאור החשיבות הרבה שהוא מייחס לפיקוח הוועדה על פעולות הממשלה ומערכת הביטחון. חה"כ יעלון מצר על כך שחלק מהדיונים הפתוחים בוועדה החשובה כל כך, מתנהלים משיקולים פוליטיים ולא מסיבות ענייניות. בדיונים מעין אלו, חה"כ יעלון בוחר שלא להשתתף".

התוכן חסוי – אבל יש דרך לגלות מי הגיע

חלק משמעותי מדיוני ועדת החוץ והביטחון אינם חשופים לציבור, כיוון שתכניהם חסויים. הוועדה מורכבת ממליאה ומוועדות משנה: המליאה פתוחה להגעת כל חברי הכנסת וחבריה הקבועים הם רבים; הישיבות בוועדות המשנה, לעומת זאת, חסויות ויכולים להשתתף בהן מספר מצומצם מאוד של ח"כים – רק חברי הוועדה, ממלאי מקום מוגדרים מראש או ח"כ שהוזמן במיוחד. לעיתים יושבים בוועדות רק ארבעה חברים. 

כיוון שהדיונים חסויים, כדי לדעת אם הח"כים עושים את עבודתם יש להשתמש בחוק חופש המידע ולהגיש בקשת חופש מידע. כיום המידע נגיש, אך רק לאחר שנאבקנו "בשקוף" חודשים ארוכים מול הכנסת כדי לקבל אותו ולפרסמו לציבור. כך לדוגמה, גילינו שלמרות כל הצהרותיו ודיבוריו בנושאים ביטחוניים יאיר לפיד היה נעדר סדרתי (כיום לפיד אינו חבר ועדה). 

המידע שביקשנו מהכנסת הוא על ועדות החוץ והביטחון וועדות המשנה שלה החל מה-17 במאי, עת הוקמה הוועדה הקבועה, ועד למועד פיזור הכנסת ב-23 בדצמבר. הפעילות הנבחנת היא רק בוועדות שבהן התקיימו דיונים רציפים ולא ישיבה אחת או שתיים. את המידע המלא תוכלו למצוא בקישור הזה.

אמנם הכנסת ה-23 לא האריכה ימים, אבל ועדת החוץ והיבטחון, שהחלה בעבודתה הקבועה במאי 2020, יכולה ללמד אותנו לא מעט על עבודת חברי הכנסת הנסתרת מעיני הציבור.

מליאת הוועדה

במליאת ועדת החוץ והביטחון הפתוחה לציבור רשומים 17 חברי וחברות כנסת והיא פתוחה גם ליתר חברי המשכן. פרט ליו"ר צבי האוזר שניהל 59 דיונים מתוך 63 שהתקיימו מאז ה-1 ביוני, הצטיינו בנוכחותם אבי דיכטר מהליכוד שהגיע ל-37 דיונים (59%); אורנה ברביבאי שנכחה ב-35 דיונים (56%); עוזי דיין מהליכוד שהגיע ל-31 דיונים (49%); ומשה יעלון מתלם (לפני שפרש) ויאיר גולן ממרצ, שהגיעו כל אחד ל-30 דיונים (48%).

מלשכתו של האוזר נמסר: "דווקא בשנת מגפה, בזמנים של חוסר יציבות פוליטית ובשים לב לעובדה שהאיומים על ישראל לא פחתו, היתה חשיבות לעבודת ועדת חוץ וביטחון, וחשיבות להקרין למערכות המפקוחות, הן המדינית והן הצבאית, כי פעילות הרשות המבצעת צריכה להיות תקינה ונאותה" (התגובה המלאה בסוף הידיעה).

בתחתית הרשימה נמצא, כאמור, ח"כ מיקי זוהר מהליכוד שלא נכח באף דיון בוועדה. מעליו נמצאים נפתלי בנט שהגיע רק לחמישה דיונים ואביגדור ליברמן שנכח בשבעה דיונים בלבד. יש שיגידו, כפי שטען שיאיר לפיד בעבר, שרוב עבדות ועדת החוץ והביטחון נעשית בדיונים הסודיים בוועדות המשנה. הנתונים שבידינו מאפשרים לבחון גם טענה זו: בכנסת ה-23 היו עוד חמש ועדות שקיימו פעילות ממשית בתקופה זו.

ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים

בוועדת המשנה למודיעים ושירותים חשאיים, ועדה חסויה שהייתה ועדת המשנה הפעילה ביותר, התקיימו 35 ישיבות. יו"ר הוועדה, צבי האוזר ניהל 34 מהן. אחריו אבי דיכטר הגיע ל-28 ישיבות (80%); משה יעלון נכח ב-26 ישיבות (74%) וגדעון סער ב-21 (60%). 

אביגדור ליברמן נמצא בתחתית והגיע רק ל-11 ישיבות שהן 31% מהישיבות. בהתחשב בכך שיש רק עוד ארבעה חברים בוועדה זהו ממצא מטריד למדי. זוהי הוועדה העוסקת בליבת ביטחון ישראל ומפקחת על גופי המודיעין שלה.

יריב לוין, יו"ר הכנסת, שאינו חבר ועדה אך רשאי מתוקף תפקידו להגיע אליה, בחר להגיע ל-11 ישיבות.

מדיניות ואסטרטגיה

בראש הוועדה למדיניות ואסטרטגיה ישב צבי האוזר, שניהל את כל 13 הישיבות שהתקיימו. חברי הוועדה משה יעלון ואבי דיכטר הצטיינו גם פה. יעלון נכח ב-10 ישיבות (77%) ודיכטר הגיע לשבע ישיבות (54%). למספר דומה של ישיבות הגיע גם ניר ברקת מהליכוד. אחריהם ניצן הורוביץ ממרצ וגדעון סער שנכחו בשש ישיבות (46%). 

בתחתית שוב נמצא אביגדור ליברמן שנכח רק בישיבה אחת יחד עם נפתלי בנט. שניים נוספים בתחתית הם מיכאל מלכיאלי ואיתן גינזבורג, שדווקא הצטיינו במדד הנוכחות בכנסת לאחרונה.

הוועדה לביטחון שוטף; ועדת כח אדם בצה"ל וועדת יחסי החוץ וההסברה

יו"ר הוועדה לביטחון שוטף, משה יעלון, ניהל את שבעת הישיבות של הוועדה, שבה היו חברים מלבדו חמישה חברי כנסת. אליה הגיעו גם צבי האוזר לשש ישיבות; אוריאל בוסו מש"ס, ממלא מקום, שאינו חבר ועדה אך נכח בחמש מהן. מי שחיפף פה, בשונה משאר הוועדות, הוא גדעון סער. אביגדור ליברמן, גם כאן בתחתית, הגיע לישיבה אחת בלבד. 

את ועדת המשנה ליחסי חוץ והסברה ניהלה שרן השכל מהליכוד. מתוך שש ישיבות, השכל נכחה בארבע. צבי האוזר נכח בחמש. ניצן הורביץ ומיקי זוהר לא נכחו באף אחת משש הישיבות.

ועדת משנה נוספת שקיימה שש ישיבות היא ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל, בראשות אורנה ברביבאי מ"יש עתיד". יאיר גולן שאינו חבר ועדה קבוע נכח בחמש מהישיבות. מלכיאלי נכח רק בישיבה אחת. 

***

מלשכת ח"כ נפתלי בנט נמסר: "בשעת מלחמת הקורונה, שר הביטחון נפתלי בנט ואח״כ ח״כ בנט פעל למען אזרחי בעוצמה יותר חזקה מכל איש ציבור אחר—בשטח. הביא את צה״ל לבני ברק, הקים את מלוניות הקרונה, הביא רבבות בדיקות לישראל, טיפל כח״כ בענפי עסקים קורסים, במניעת נזקים מיותרים לבעלי עסקים ולאזרחים. לא מספר השאילתות מעניינות את בנט, אלא מספר הישראלים שאת חייהם הוא הציל ולהם הוא סייע על מנת למנוע את אובדן מקום עבודתם. בנט ימשיך לפעול למען הציבור – בשטח".

מלשכת ח"כ צבי האוזר נמסר: "דווקא בשנת מגפה, בזמנים של חוסר יציבות פוליטית ובשים לב לעובדה שהאיומים על ישראל לא פחתו, היתה חשיבות לעבודת ועדת חוץ וביטחון, וחשיבות להקרין למערכות המפקוחות, הן המדינית והן הצבאית, כי פעילות הרשות המבצעת צריכה להיות תקינה ונאותה. הוועדה היא הגורם המפקח הראשי על מערכת הביטחון, תוך הכרה ברורה כי הדברים שתחת פיקוחה אינם נמצאים בשדה בראיה של ארגונים אחרים: גופי תקשורת, ארגונים אזרחיים ומליאת הכנסת עצמה. הדיון אשר מתקיים בועדה לא מתקיים באף מערכת אחרת, לא מעל דוכן הכנסת, לא בתחקיר תקשורתיים ולא במכונים למחקרים אסטרטגיים ולכן יש חשיבות לעבדה רציפה ומלאה של הועדה".