
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
יש הרבה אחראים ליוקר המחיה המטורף בישראל, אבל אחת המרכזיות בהן היא מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר. ולמה אנחנו כותבים עליה אם היא כבר פרשה?
כדי שכולם יראו, גם אלו שכעת בתפקיד, שהציבור לא שוכח. שיש לנו זיכרון של פיל ושיש מחיר מתמשך להחלטותיהם הגרועות, גם כשדילגו הלאה מהמגזר הציבורי.
הלפרין כיהנה כממונה על התחרות בשנים 2016-2021. לפני כן ייצגה מונופולים, ולא מעט טוענים כי המשיכה לעשות זאת, גם בתפקידה כמשרתת ציבור. הכישלון של הלפרין כאמונה על הגברת התחרות – מהדהד ומשפיע על הכיס של כל אחד ואחת מכם בשלל ענפים.
קחו את תחום המזון – האוכל בישראל יקר בכ-51% מבאיחוד האירופי. זה לא מחויב המציאות. זה קרה, בין היתר, בגלל רשות התחרות. מבקר המדינה בדק אשתקד לעומק וגילה שהמזון כה יקר בגלל ריכוזיות חמורה. רשות התחרות, שתפקידה, ובכן, הוא לחולל תחרות, הייתה רופסת תחת הלפרין ו"לא עשתה שימוש בכלים שהעניק לה המחוקק", כתב המבקר וביקר את הרשות על כך שמיאנה להסיר חסמים, לרסן את כוחם של המונופולים במטרה להוזיל את מוצרי המזון ולא הציעה דרכים להתמודד עם המחירים הגואים.

ענף המזון הריכוזי הוא רק מחדל אחד מתוך שורה של כשלים שהגיעו לפתחה של הלפרין. גם מחיר החשמל, למשל, לא חייב להיות כה מופרז. "ישראל הפכה למדינה שמפיקה גז, אך עדיין משלמת מחיר מהגבוהים בעולם ביחס למדינות שמספקות לעצמן את כל הביקוש לגז", הבהירה מנכ"לית "לובי 99" לינור דויטש. "בהסכם של חברת החשמל עם מאגר תמר יש סעיף המאפשר להוריד את המחיר ביולי 2021, אך רשות התחרות בחרה להמשיך לאפשר לחברות הגז לשווק במשותף במקום להכריח אותן להתחרות אחת בשנייה, בהמשך לשורת החלטות תמוהות אחרות מול חברות הגז". נכון, מתווה הגז צמצם את אפשרויות הפעולה של רשות התחרות והוסכם לפני כניסתה לתפקיד. עם זאת, הלפרין עשתה מעט מכפי שיכלה.
במקביל, הלפרין מיעטה לפעול לצמצום כוחם של היבואנים הבלעדיים. איך זה משפיע עלינו? קחו משחת קולגייט. בהונגריה או בפולין היא נמכרת בשלושה שקלים וקצת אף שמדובר באותו מוצר בדיוק. למה בארץ יקר יותר? בין היתר כי ברשות נמנעים מלהכריז על מונופולים ובקושי לפעול נגד יבואנים שמסכלים וחונקים תחרות וגורמים לכולנו לשלם כסף רב ומיותר על משחות שיניים, קונדומים, פסטה ומה לא. "רצינו שהיא תמונה", אמר לנו בכיר שעבד באחד המונופולים, "וכהונתה הייתה כפי שציפינו".
ומה בעצם היו הציפיות שלנו מראש רשות התחרות? נכון, קשה לפרק מונופולים, אלא שלהלפרין עמדה אפשרות רכה יותר – להפעיל סנקציות כלפי מונופולים שגובים מחיר מופרז ובלתי סביר. כמה פעמים עשתה זאת במהלך כהונתה? אפס. הלפרין הסבירה כי תפקידה להגביר תחרות ולא לפעול ספציפית נגד המחירים. האם התחרות גברה והמחירים ירדו? לא ממש. ועדיין, הלפרין סירבה להפעיל את התותחים הכבדים נגד התאגידים החזקים וגם לא ניסתה להרחיב את סמכויותיה. העיתונאי ערן הילדסהיים חקר וגילה שהיא מיקדה את האש בעיקר בעסקים קטנים. חשוב לטפל בתיאומי מחירים – למשל של מכירת משחקי מחשב – כפי שעשתה. אך מהממונה על התחרות מצופה ליותר.

כלי עוצמתי נוסף אפשר לה להטיל קנסות על מונופולים המנצלים לרעה את מעמדם – עד לתקרה של 100 מיליון שקלים. סכום כזה יכול להרתיע תאגידי ענק מהתנהגות אנטי-תחרותית. הלפרין אכן הטילה קנסות על שורת מונופולים, אולם הקפידה על תקרה נמוכה ביותר מחצי – מה שלא דגדג חברות עם רווחי עתק.
ואם זה לא מספיק, אז במקום לעזור, הלפרין לעתים הקשתה על תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד המונופולים. "רק בעקבות צו של בית המשפט העליון בעקבות עתירה שהגשנו, נסוגה הממונה מניסיון לקבוע שעילה של מחיר מופרז בכלל לא קיימת בדין הישראלי. עד כדי כך", מתח עליה ביקורת עו"ד אופיר נאור, שבמשרדו ניהלו שורה של תביעות ייצוגיות מול מונופולים בעילה של ניצול כוח מונופוליסטי לרעה, ללא גיבוי מהרשות.
משיחות רקע להכנת הכתבה עולה קונצנזוס כמעט חסר תקדים סביב כישלונה של הלפרין. עשו קצת גוגל וראו בעצמכם את הביקורת בכל רחבי העיתונות הכלכלית והעצמאית, בדה מרקר, גלובס, כלכליסט ובזמן ישראל – כולם כתבו שוב ושוב על רפיסותה.
למעשה, לאחר פרישתה, הכותרת בכלכליסט הייתה "המונופולים כבר מתגעגעים למיכל הלפרין".
מאמר שכתבתי לרגל סיום כהונתה של מיכל הלפרין, לשימוש חופשי… pic.twitter.com/ysHRH3ug01
— Shachar Ben Meir (@shacharbm) May 23, 2021
התקשורת עברה הלאה לשאר הנושאים על סדר היום. זו דרכו של העולם. לכן יש חשיבות לדעתנו לכתיבה על לשעברים מקולקלים, כדי לתזכר את הציבור ואת משרתיו שאנחנו לא שוכחים. כדי שיהיה להחלטות גרועות מהעבר – תג מחיר עתידי. מה דעתכם? להמשיך?
הלפרין בחרה שלא להגיב.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.