ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

לא שוכחים: במקום להילחם ביוקר המחיה – מיכל הלפרין עזרה דווקא למונופולים

פינה חדשה ב"שקוף": זרקור על לשעברים שפגעו בציבור • למה? כדי שכולם יראו, גם אלו שכעת בתפקיד, שהציבור לא שוכח ושיש מחיר מתמשך להחלטותיהם הגרועות • הפעם: מיכל הלפרין • ראש רשות התחרות לשעבר החזיקה בכוח משמעותי שאיפשר לה לעשות חיים קשים למונופולים ששולטים בשווקים ובמחירים, מהבנקים ועד לתמרוקים • אך הלפרין מיעטה להפעיל את הכלים שעמדו לרשותה וכולנו משלמים את המחיר

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יש קונצנזוס - הלפרין נהגה ברפיסות (צילום: תומר יעקובסון)

יש הרבה אחראים ליוקר המחיה המטורף בישראל, אבל אחת המרכזיות בהן היא מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר. ולמה אנחנו כותבים עליה אם היא כבר פרשה?

כדי שכולם יראו, גם אלו שכעת בתפקיד, שהציבור לא שוכח. שיש לנו זיכרון של פיל ושיש מחיר מתמשך להחלטותיהם הגרועות, גם כשדילגו הלאה מהמגזר הציבורי. 

הלפרין כיהנה כממונה על התחרות בשנים 2016-2021. לפני כן ייצגה מונופולים, ולא מעט טוענים כי המשיכה לעשות זאת, גם בתפקידה כמשרתת ציבור. הכישלון של הלפרין כאמונה על הגברת התחרות – מהדהד ומשפיע על הכיס של כל אחד ואחת מכם בשלל ענפים.

קחו את תחום המזון – האוכל בישראל יקר בכ-51% מבאיחוד האירופי. זה לא מחויב המציאות. זה קרה, בין היתר, בגלל רשות התחרות. מבקר המדינה בדק אשתקד לעומק וגילה שהמזון כה יקר בגלל ריכוזיות חמורה. רשות התחרות, שתפקידה, ובכן, הוא לחולל תחרות, הייתה רופסת תחת הלפרין ו"לא עשתה שימוש בכלים שהעניק לה המחוקק", כתב המבקר וביקר את הרשות על כך שמיאנה להסיר חסמים, לרסן את כוחם של המונופולים במטרה להוזיל את מוצרי המזון ולא הציעה דרכים להתמודד עם המחירים הגואים.

הריכוזיות בשוק המזון

ענף המזון הריכוזי הוא רק מחדל אחד מתוך שורה של כשלים שהגיעו לפתחה של הלפרין. גם מחיר החשמל, למשל, לא חייב להיות כה מופרז. "ישראל הפכה למדינה שמפיקה גז, אך עדיין משלמת מחיר מהגבוהים בעולם ביחס למדינות שמספקות לעצמן את כל הביקוש לגז", הבהירה מנכ"לית "לובי 99" לינור דויטש. "בהסכם של חברת החשמל עם מאגר תמר יש סעיף המאפשר להוריד את המחיר ביולי 2021, אך רשות התחרות בחרה להמשיך לאפשר לחברות הגז לשווק במשותף במקום להכריח אותן להתחרות אחת בשנייה, בהמשך לשורת החלטות תמוהות אחרות מול חברות הגז". נכון, מתווה הגז צמצם את אפשרויות הפעולה של רשות התחרות והוסכם לפני כניסתה לתפקיד. עם זאת, הלפרין עשתה מעט מכפי שיכלה.

במקביל, הלפרין מיעטה לפעול לצמצום כוחם של היבואנים הבלעדיים. איך זה משפיע עלינו? קחו משחת קולגייט. בהונגריה או בפולין היא נמכרת בשלושה שקלים וקצת אף שמדובר באותו מוצר בדיוק. למה בארץ יקר יותר? בין היתר כי ברשות נמנעים מלהכריז על מונופולים ובקושי לפעול נגד יבואנים שמסכלים וחונקים תחרות וגורמים לכולנו לשלם כסף רב ומיותר על משחות שיניים, קונדומים, פסטה ומה לא. "רצינו שהיא תמונה", אמר לנו בכיר שעבד באחד המונופולים, "וכהונתה הייתה כפי שציפינו".

ויתרה על סנקציות משמעותיות בארגז הכלים שלה

ומה בעצם היו הציפיות שלנו מראש רשות התחרות? נכון, קשה לפרק מונופולים, אלא שלהלפרין עמדה אפשרות רכה יותר – להפעיל סנקציות כלפי מונופולים שגובים מחיר מופרז ובלתי סביר. כמה פעמים עשתה זאת במהלך כהונתה? אפס. הלפרין הסבירה כי תפקידה להגביר תחרות ולא לפעול ספציפית נגד המחירים. האם התחרות גברה והמחירים ירדו? לא ממש. ועדיין, הלפרין סירבה להפעיל את התותחים הכבדים נגד התאגידים החזקים וגם לא ניסתה להרחיב את סמכויותיה. העיתונאי ערן הילדסהיים חקר וגילה שהיא מיקדה את האש בעיקר בעסקים קטנים. חשוב לטפל בתיאומי מחירים – למשל של מכירת משחקי מחשב – כפי שעשתה. אך מהממונה על התחרות מצופה ליותר.

המונופולים המשיכו להשתולל בתקופת הלפרין

כלי עוצמתי נוסף אפשר לה להטיל קנסות על מונופולים המנצלים לרעה את מעמדם – עד לתקרה של 100 מיליון שקלים. סכום כזה יכול להרתיע תאגידי ענק מהתנהגות אנטי-תחרותית. הלפרין אכן הטילה קנסות על שורת מונופולים, אולם הקפידה על תקרה נמוכה ביותר מחצי – מה שלא דגדג חברות עם רווחי עתק.

ואם זה לא מספיק, אז במקום לעזור, הלפרין לעתים הקשתה על תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד המונופולים. "רק בעקבות צו של בית המשפט העליון בעקבות עתירה שהגשנו, נסוגה הממונה מניסיון לקבוע שעילה של מחיר מופרז בכלל לא קיימת בדין הישראלי. עד כדי כך", מתח עליה ביקורת עו"ד אופיר נאור, שבמשרדו ניהלו שורה של תביעות ייצוגיות מול מונופולים בעילה של ניצול כוח מונופוליסטי לרעה, ללא גיבוי מהרשות.

"המונופולים כבר מתגעגעים למיכל הלפרין"

משיחות רקע להכנת הכתבה עולה קונצנזוס כמעט חסר תקדים סביב כישלונה של הלפרין. עשו קצת גוגל וראו בעצמכם את הביקורת בכל רחבי העיתונות הכלכלית והעצמאית, בדה מרקר, גלובס, כלכליסט ובזמן ישראל – כולם כתבו שוב ושוב על רפיסותה.

למעשה, לאחר פרישתה, הכותרת בכלכליסט הייתה "המונופולים כבר מתגעגעים למיכל הלפרין".

התקשורת עברה הלאה לשאר הנושאים על סדר היום. זו דרכו של העולם. לכן יש חשיבות לדעתנו לכתיבה על לשעברים מקולקלים, כדי לתזכר את הציבור ואת משרתיו שאנחנו לא שוכחים. כדי שיהיה להחלטות גרועות מהעבר – תג מחיר עתידי. מה דעתכם? להמשיך?

הלפרין בחרה שלא להגיב.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת תומר אביטל

Picture of תומר אביטל
מייסד-שותף, לשעבר כתב ועורך ב"שקוף".

11 תגובות

  1. כל הכבוד על המאמר!
    אכן הלפרין בתקופת תפקידה כממונה על הרשות לתחרות למעשה עסקה בהכשרת שרצים יותר מכל דבר אחר. בושה, ומעילה במהות התפקיד.
    לא נשכח.

  2. הערך עליה בויקיפדיה נכתב חלקו בתשלום. אך יש בו קישור למאמר זה – שיהיה לצאצאיה מה לכתוב בעבודות השורשים שלהם

  3. "לכן יש חשיבות לדעתנו לכתיבה על לשעברים מקולקלים, כדי לתזכר את הציבור ואת משרתיו שאנחנו לא שוכחים. כדי שיהיה להחלטות גרועות מהעבר – תג מחיר עתידי. מה דעתכם? להמשיך?" – כן, בהחלט!

  4. אכן, חיובי (הצורך בסיקור כזה, לא הפעילות של הלפרין בתפקיד). לדעתי, יש להוסיף מה האנשים עושים כיום — זה פחות רלבנטי לאנשים שזה עתה סיימו את תפקידת, אך עשוי להיות יותר רלבנטי לאנשים שסיימו את תפקידם לפני שנה, שנתיים או כמה שתקופת הצינון דורשת.

  5. אכן, חיובי (הצורך בסיקור כזה, לא הפעילות של הלפרין בתפקיד). לדעתי, יש להוסיף מה האנשים עושים כיום — זה פחות רלבנטי לאנשים שזה עתה סיימו את תפקידת, אך עשוי להיות יותר רלבנטי לאנשים שסיימו את תפקידם לפני שנה, שנתיים או כמה שתקופת הצינון דורשת.

  6. "המונופלים כבר מתגעגעים למיכל הלפרין". עוד ספין מבית מדרשם של עיתוני ההון שלטון. הם לא מתגעגעים, כי מחליפתה ממשיכה את דרכה ואף מחריפה את המונפוליזציה במשק. זהו ספין שקרי שתכליתו לשוות למחליפתה אחת שעושה את עבודתה למען הציבור. הפוך גוטה, הפוך. ובכלל כל העיתונים הכלכליים משרתים את ההון. חד וחלק וזה כולל אפילו את דה מרקר ולא רק כלכליסט או גלובס. אם אותם עיתונים היו משרתים את הציבור, הם היו תומכים לפני הבחירות בירון זליכה במטרה להכניסו לכנסת ישראל.
    ואגב, גם לתומר אביטל יש תרומה לכך שהגברת שנבחרה במקום הלפרין, היא התאומה שלה וממשיכת דרכה להעמקת המונופליזציה במשק. תומר אביטל כתב מאמר נבזי חסר שחר כנגד ירון זליכה. מאמר שאין בו דבר מעבר לספינים חלולים. אותם ספינים שהוא עצמו מתנגד להם שקורים בתקשורת הממוסדת. על כן תומר אביטל: "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים". ואני מחכה עדיין למאמר התנצלות על המאמר הנבזי ההוא…. לא נשכח ולא נסלח.
    נ.ב כשכל הקשקשנים שמדברים כעת על מיכל הלפרין יישבו בשקט!! היכן הם היו בזמן אמת. ירון זליכה מדבר על נוכלת ההון שלטון הזו מהיום הראשון שנבחרה לתפקיד. כבר אז הוא צעק מעל כל בימה על ניגוד עניינים. ואפילו הגיע ליועץ המשפטי ולפרקליטות המושחתים, שנפנפו אותו. כן, הון- עליון הוא קשר חזק לא פחות מהון שלטון או הון עיתון.
    הון-שלטון-עיתון-עליון-עולם תחתון.

  7. עוקבת אחריכם. מאד אהבתי לשמוע אותך בתוכנית שכל כך חסרה לי הים עם מוטי גלעת ותמר אלמוג.
    כבא לא מקשיבה לקול ישראל בימי חמישי🥲👎 אבל קוראת ברצון אותכם בשקוף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק