בלי שורה תחתונה: ביטן תקף את הפקידים אבל לא ניסח פתרון לבעיית יוקר המחיה

את הדיון בוועדת הכלכלה השבוע (שני) פתח יו"ר הוועדה דוד ביטן (ליכוד) בהערה טרמינולוגית, כאילו היה מדובר בישיבת האקדמיה ללשון: "המילה עשרות אחוזים היא מוגזמת מאוד", אמר בהתייחסו לעליית מחירי המוצרים ברשתות השיווק ויצרניות המזון.

הוועדה התכנסה לדיון בנושא יוקר המחייה, לבקשת שורה של חברי כנסת מכל סיעות הבית: פנינה תמנו (המחנה הממלכתי), אלי רביבו (ליכוד), מרב מיכאלי (עבודה), יוסף טייב (ש"ס), עאידה תומא סלימן (חד"ש), שלי טל מירון (יש עתיד), יצחק פינדרוס (יהדות התורה), ואליד אלהואשלה (רע"מ) ויבגני סובה (ישראל ביתנו).

"נראה שהאוצר ויתר המשרדים נרדמו בעמידה", תקפה חברת הכנסת תמנו. עם זאת, ניתן לטעון כי אין הם ישנים – הם ערים ומודעים, אך פשוט אדישים למציאות. תמונת המצב הקשה שיצאה מתוך דוח העוני השנתי של הביטוח הלאומי, לפיו קרוב ל-900 אלף ילדים וכ-150 אלף קשישים נמצאים מתחת לקו העוני, אינה מצליחה להדליק נורה אדומה עבור משרדי הממשלה ובפרט משרד האוצר. לפחות לא על פי התנהגותה הזחוחה של הפקידות שנכחה מטעמו בדיון.

ביטן מתח ביקורת על התנהלות פקידי האוצר, ותיאר אותם כ"תלושים מהמציאות". בנוסף, הוא מתח ביקורת על התנהלות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', והאשים אותו בכך שהוא מוכר תחרות "כאופיום לתושבים". ביטן אמר כי הגיעה העת לפעולות מיידיות וחריגות, גם אם הן "שונות מהאג'נדה של פקידות ופקידי האוצר". לצד זאת, גם הבטיח כי ימשיך לקדם את המאבק על המע"מ הדיפרנציאלי, מאבק שעוכב בשל המלחמה.

רבים המהלכים שעוכבו ונבלמו בשל המלחמה, אך דבר אחד שלא נבלם הוא גל עליית המחירים. "היום כל הזמן מחפשים תירוצים לעלות", טען חבר הכנסת יבגני סובה (ישראל ביתנו) והוסיף: "פעם זו הקורונה, פעם עלויות השינוע, פעם המלחמה באוקראינה".

נראה שאת נטל ההתייקרויות נאלץ לסחוב על גבו הציבור, בעוד שהחברות הגדולות ממשיכות לגרוף רווחים. כך, לפי אלה תמיר שלמה, נציגת לובי 99, חברת תנובה חילקה בשנה שעברה את הדיבידנד הגדול בתולדותיה: חצי מיליארד שקלים – זאת לאחר שבמהלך המלחמה העלתה מחירים פעמיים, בעוד שרוב מחירי חומרי הגלם ירדו.  

ליזה, תושבת יפו שנכחה בדיון, שיתפה בקול רועד על חוויות הקנייה שלה בסופר, שם היא נאלצת להתלבט אם להשאיר בעגלת הקניות מוצרים בסיסיים כמו סבון כלים ואבקת כביסה. "אני ילדתי ב-7 באוקטובר, יש לי תינוקת בבית. היום אני לא יכולה לקנות לה מטרנה כי היא עולה 70 שקל", סיפרה בכאב. "אני לא הייתי ככה לפני שנה ושלושה חודשים". חוויית הקניות, שאמורה להיות פעולה שגרתית, נהייתה עבורה ועבור רבים אחרים טראומתית. ליזה הפצירה בפוליטיקאים: "הגיע הזמן שתסתכלו לאנשים בעוני בעיניים".

במקביל, רבים מהאזרחים שיש להם את היכולת לעזוב את המדינה בוחרים לעשות זאת. לפי נתונים שהציג סובה, מתוך 82 אלף האזרחים שעזבו את המדינה בשנת 2024, הרוב הן משפחות צעירות ומשכילות. לדבריו, סיבת העזיבה לא נובעת מהמלחמה, אלא בעקבות המלחמה הכלכלית שמתנהלת – אותה כינה "המלחמה בחזירות". "בסוף אזרחי מדינת ישראל עוזבים את המדינה כי הם לא רואים אופק כלכלי לגור פה", הוסיף חבר הכנסת רון כץ מיש עתיד.

נכון להיום, לא נראה כי יש עתיד אופטימי באופק. חברת הכנסת עאידה תומא סלימן (חד"ש-תע"ל) הזהירה כי במסגרת תקציב המדינה של שנה זו, כל משפחה תאבד הכנסה שנתית של 6,000-10,000 שקלים. מציאות עגומה זו מתחדדת עם הנתונים שהציג פורום ארלוזורוב, שלפיהם כוח הקנייה של הישראלי הממוצע נמוך ב-27% ממדינות ה-OECD. בנוסף, ציין חבר הכנסת סובה כי מדינת ישראל "מתקדמת בצעדי ענק" בטבלת יוקר המחייה ומתקרבת לשוויץ ואיסלנד – המדינות היקרות ביותר בארגון. המסקנה ברורה: לא רק שהמחירים עולים, לצד זה יורדות ההכנסות, וכוח הקנייה ממשיך לרדת.

ונחזור לשיעור הלשון: תומא סלימן הציעה לממשלה מילה חדשה לאוצר המילים, מילה שלדבריה נחשבת למילת גנאי במציאות הנוכחית – סבסוד. בהקשר לכך, היא הזכירה את הקיפאון סביב הדיונים על הצעת החוק להקמת הרשות למאבק בעוני, והאשימה את המדינה בכך שהיא דוחקת אוכלוסיות אל מתחת לקו העוני. "הממשלה לא עושה דבר כדי לסייע לאנשים – המדיניות שלה משליכה אותם מתחת לקו העוני", אמרה. 

"לא יכול להיות שלא יהיו פה מי שייצגו את כל מיליוני האזרחים של מדינת ישראל", הצהירה חברת הכנסת תמנו בחדות. 

ביטן עצמו המשיך בסיום הדיון את הטיעון נגד הפקידים, ואמר כי "לשרים אין השפעה על המחירים שעולים באופן אוטומטי, מחירי המים, חשמל, דלק, מוצרי המזון בפיקוח. הכל על בסיס אוטומטי. במצב הזה לשרים ולכנסת אין יכולת להשפיע על המחירים. את זה צריך לשנות". 

נותר רק לקוות כי ביטן ואותם חברי כנסת רבים שביקשו לקיים את הדיון עשו זאת לא רק כדי לסמן וי ולזכות בקרדיט, אלא ימשיכו לפעול למען מאבק נחוש נגד התרבות החזירית שמנהיגות רשתות השיווק ויצרניות המזון. מאבק שיוביל לקידום מדיניות צודקת שתספק פתרונות אמיתיים לחיים האמיתיים.