בדיקת שקוף: שנה וחצי אחרי, הפיקוח על הבנקים מצפצף על המלצות ועדת הטייקונים

ועדת הטייקונים הוקמה בעקבות "תספורות" על חשבון הציבור להן זכו טייקונים שצברו חובות עתק לבנקים ● הוועדה מתחה ביקורת חמורה על התנהלות הפיקוח על הבנקים ● בין המלצותיה: הגברת השקיפות והאכיפה של הפיקוח ● מתגובת הפיקוח לפניית "שקוף" עולה כי הוא אינו מכיר בסמכות הוועדה ולא פעל ליישם את ההמלצות ● לאחרונה זכה הטייקון אליעזר פישמן להסדר חוב מפנק על חשבון הציבור
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

נווטו בכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דיון ב"ועדת הטייקונים" בכנסת (צילום: אתר הכנסת)

חלפה יותר משנה וחצי מאז פורסמו מסקנותיה של ועדת הטייקונים שקבעו כי הגופים שאמורים לפקח על הכסף שלנו אינם ממלאים את תפקידם כראוי. ביקורת חריפה נמתחה על אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, והוועדה המליצה על שורה של שינויים בהתנהלותה ובראשם הגברת השקיפות ושימוש בסמכויותיה כדי לאכוף התנהלות תקינה של הבנקים. 

כבר כשפורסמו לראשונה המלצות הוועדה, הפיקוח על הבנקים ובנק ישראל כפרו במסקנותיה. שנה וחצי אחר כך חזרנו לפיקוח על הבנקים כדי לברר מה השתנה וגילינו שלא הרבה. אגף הפיקוח על הבנקים שפועל בתוך בנק ישראל ממשיך לא להכיר בסמכות הוועדה הפרלמנטרית, ולמעשה לא עשה כמעט דבר כדי ליישם את המלצותיה.

יו"ר ועדת הטייקונים, ח״כ לשעבר איתן כבל עם הדו"ח הסופי של הוועדה. (צילום: אתר הכנסת)

ועדת התספורות

"אין מדובר פה במקרה או שניים, אלא בדפוס פעולה שיטתי – משך שנים הבנקים מוחלים ומגלחים מהחובות של טייקונים מאות מיליוני ש"ח… ומי שמשלם את המחיר של ארוחות החינם לטייקונים הוא הציבור הרחב… השיטה הזו, שנהגה משך שנים – שבה חובות של עסקים גדולים זוכים לדין מיוחד ואילו חובות של האדם הפשוט נגבים ממנו עד האגורה האחרונה עם ריביות עונשיות בהוצאה לפועל – מובילה לבעיה חברתית ראשונה במעלה שבה חלק אחד של העם מממן באמצעות הבנקים חלק אחר ומיוחס של מעט גבירים".

על הביקורת החריפה הזו חתומים אנשי המקצוע של "ועדת הטייקונים" או בשמה הרשמי: "ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים". בראש הוועדה עמד חבר הכנסת דאז איתן כבל, והיא הוקמה ביולי 2017 במטרה לבדוק את התנהלותם של הבנקים והגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיות שלנו בעניין ההלוואות שהם נותנים מהכסף שלנו, הציבור, לטייקונים. 

הוועדה, בה היו חברים חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה וכן יועצים מקצועיים, הוקמה לאחר שהתגלה כי במהלך השנים זכו שורה של טייקונים, כמו אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, יצחק תשובה לקבל "תספורות" והסדרי חוב על סך מיליארדי שקלים, על חשבון כספי הפנסיות של הציבור. הסדרים שאדם מן היישוב שמחזיק בחוב של כמה אלפי שקלים בלבד לעולם לא היה זוכה לקבל. 

רק באפריל 2019, לאחר שנתקלה בקשיים רבים ואף בחוסר שיתוף פעולה של הגורמים שנבדקו ובהם הבנקים וכן אנשי אגף הפיקוח על הבנקים, פרסמה הוועדה דו"ח שמתח ביקורת חריפה על הרגולטורים – בעלי התפקידים והרשויות האמונים על הפיקוח על המוסדות הפיננסיים שלנו כמו הבנקים ושוק ההון.

"רגולטור שבוי"

ועדת החקירה הפרלמנטרית גילתה כי שומרי הסף, מי שהיו אמורים לפקח מטעם הציבור על הכספים של כולנו – כשלו במילוי תפקידם. הדו"ח שפרסמה הוועדה הצביע על שורה של כשלים חמורים באגף הפיקוח על הבנקים. הכשל המרכזי שאיתרה הוועדה היה שהפיקוח לא עושה שימוש בשיניים שניתנו לו כדי לאכוף רגולציה על הבנקים. "הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מתנהל מול המערכת הבנקאית כרגולטור שבוי – שלא פועל להרתעת מפוקחיו – וכך נפגע האינטרס הציבורי", נכתב.

מחאה מול בית המשפט המחוזי בתל אביב נגד אישור הסדר החוב של הבנקים ורשויות המס עם הטייקון אליעזר פישמן ומשפחתו. 22 ביולי 2020 (צילום: פלאש 90)

הדו"ח פירט שורה של המלצות בנוגע לעבודת אגף "הפיקוח על הבנקים" שפועל בתוך בנק ישראל. העיקריות שבהן: 

להגביל את השימוש באכיפה בלתי פורמלית מול הבנקים; לפרסם כל מהלך אכיפה פורמלי; לפרסם בפומבי מסמך מדיניות אכיפה; להקים מחלקת חקירות ייעודית כדי לשפר במידה ניכרת את האכיפה של הפיקוח על הבנקים וכדי ליצור הרתעה אפקטיבית מול הגורמים המבוקרים; לשנות את התנהלות "הוועדה המייעצת לנגיד בנק ישראל ולמפקח על הבנקים" שתפקידה לייעץ לנגיד בנק ישראל "בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות", ולקבוע כי נציגי הבנקים ואיגוד הבנקים לא יהיו חברים בה אלא יופיעו בפניה על סמך הזמנה אד הוק, וכי תפרסם את הפרוטוקולים של דיוניה. ובקיצור: לחדד את "השיניים" של הפיקוח על הבנקים לטובת אכיפה יעילה יותר.

ניגשנו לבדוק עם אגף הפיקוח על הבנקים מה נעשה מאז: אילו מהמלצות הדו"ח יושמו? האם בוצעו הליכי אכיפה? האם פורסמו לציבור? האם הוקמה מחלקת חקירות ייעודית? ביקשנו לקבל את מסמך מדיניות האכיפה שהתבקשו לפרסם לציבור ואת הפרוטוקולים של דיוני "הוועדה המייעצת לנגיד בנק ישראל ולמפקח על הבנקים" שהרכבה היה אמור להשתנות. 

עוד בשקוף:

בתגובה קיבלנו מבנק ישראל, בתוכו פועל אגף הפיקוח על הבנקים, תגובה ארוכה, שעיקריה: המסקנה המרכזית של "ועדת הטייקונים" כי הפיקוח עצמו על הבנקים לא אפקטיבי – אינה נכונה; הפיקוח טוען כי הוא פועל לבצע התאמות להגברת השקיפות והדיווחים לכנסת ולציבור, ואף "להרחבה מסוימת" וגיוון של השימוש בסמכויות אכיפה העומדים לרשות הפיקוח – וזאת למרות שאינו מסכים עם ההמלצות; בנק ישראל ממשיך לטעון שהוא הנגיש לחברי "ועדת הטייקונים" את כל החומר המקצועי שחברי הוועדה ביקשו לקבל, וכן העביר גם את תהליכי הביקורת שהוא מבצע על טייקונים; בנוגע לוועדה המייעצת, הפנו אותנו לקישור שבו מופיעים חברי הוועדה ובהם מנכ״לים ויו"רים של שמונה בנקים. הכיסא היחיד שאינו מאוייש בוועדה – נציג הציבור; לא קיבלנו מסמכים או פרוטוקולים; והפיקוח סירב להתייחס למקרים פרטניים שהצגנו בפניו בהם טייקונים זכו ל"הטבות טייקון".

התגובה המלאה של אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל
בנק ישראל סבור כי המסקנה המרכזית בדוח בדבר אפקטיביות הפיקוח על הבנקים ותרומתו לתועלת הציבור אינה משקפת את המצב לאשורו, ואף אינה מתיישבת עם מסקנות שעלו בבדיקות חיצוניות שבוצעו בשנים האחרונות על-ידי צוותי מומחים בינלאומיים ולפיהן הפיקוח על הבנקים בישראל פועל באופן אפקטיבי לתועלת הציבור על-פי הסטנדרט הבינלאומי של המדינות המפותחות.
עם זאת, בנק ישראל קשוב לביקורת ציבורית, בוחן באופן שוטף את דרכי עבודתו אל מול ביקורת זו וביחס לעבודה של רגולטורים בעולם וסטנדרטים בינלאומיים, ומבצע הפקות לקחים ושינוי תהליכים ודגשים באופן שוטף, כמו גם, ככל שמתממשים אירועים וסיכונים. במסגרת זו הפיקוח על הבנקים גם הופיע וסייע ככל שנדרש לעבודת הוועדה הפרלמנטרית, כולל הנגשת כל החומר המקצועי האפשרי לוועדה (קישור) – הוראות ומגבלות למערכת הבנקאית, תהליכי ביקורת על לווים גדולים, איכות תיק האשראי הבנקאי, נהלי עבודה וכלי עבודה של הפיקוח, מחקרים רלוונטיים, ביקורות חיצוניות על עבודת הפיקוח ועוד.

בנק ישראל בחן את המלצות הוועדה לגופו של עניין, ופועל לקדם בהתאמות המתחייבות המלצות שיסייעו להגברת השקיפות והדיווחים לכנסת ולציבור, וכן להרחבה מסוימת של השימוש בסמכויות האכיפה בתחומים רלבנטיים ובפרט בהיבטים צרכניים:
כך למשל, פרסם הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות סקירות רוחב לציבור על פעולותיו ועל ממצאי ביקורת רוחביים, ובכוונתו להוסיף ולפעול בכיוון זה.
כמו כן, בכוונת הפיקוח לתמוך בהצעת חוק שתסדיר דיווח תקופתי על פעילותו לוועדת הכנסת, על בסיס מידע אגרגטיבי ובדגש על היבטים צרכניים.
בנוסף, הפיקוח בוחן הרחבה וגיוון השימוש בסמכויות האכיפה שלרשותו, באופן מידתי ובהתאם לסטנדרטים הבין-לאומיים ואף הטיל עיצומים כספיים שפורסמו לציבור הרחב.
עם זאת, בנק ישראל מתנגד ליישום המלצות שיפגעו בעצמאות הפיקוח על הבנקים וביכולתו לפעול על פי שיקולים מקצועיים, מתוך ראייה של טובת הציבור בטווח הארוך ובמנותק מלחצים פוליטיים. כמו כן בנק ישראל מתנגד להמלצות שיפגעו בעקרון הסודיות הבנקאית, או יגבילו את מגוון הכלים העומדים לרשותו ומאפשרים לו לפעול באופן אפקטיבי ויעיל כדי לשמור על יציבות המערכת הפיננסית ולמלא את תפקידיו בהתאם לחוק ולפיכך אינו פועל לקדמם.
בכל מקרה, חלק משמעותי מהמלצות הוועדה תלויות בתהליכי חקיקה ואישורי תקציב, ובנק ישראל יתייחס לגופו של עניין לכל הצעת חוק קונקרטית שתוגש, ויציג את עמדתו המקצועית המנומקת במסגרת הליך החקיקה המקובל בכנסת.
ככלל הלקחים מאירועי הלווים הגדולים וכשלי האשראי הוטמעו במערכת הבנקאית וטופלו על ידי הפיקוח על הבנקים, כפי שגם פירטה המפקחת דאז בהופעתה בוועדה, ואופן העמדת האשראי והטיפול בו שונה כיום בתכלית מזה שאפיין את המערכת הבנקאית לפני עשור ויותר. עם זאת, אין להסיק מכך שלא קיימים אירועים במערכת הבנקאית המטופלים ע"י הפיקוח במלוא הנחישות בכלים העומדים לרשותו. הפיקוח מנוע ע"פ חוק להתייחס למקרים פרטניים הקשורים ללווה ספציפי.
הטמעת הלקחים ממשבר 2008 וצמצום האשראי ללווים הגדולים במערכת הבנקאית, הביאה לחיזוק יציבותה של המערכת הבנקאית, ולראיה במשבר הנוכחי לא נרשמו הפסדי אשראי משמעותיים ללווים גדולים. יציבותה של המערכת הבנקאית היא נקודות חוזק שתסייע למשק לצלוח את המשבר הנוכחי.
לגבי הוועדה המייעצת – ראה פירוט בקישור.

הטייקונים ממשיכים לחגוג

ברק גונן, יו"ר משותף בעמותת צדק פיננסי, שמטרתה להגביר את משקלו ואת קולו של האינטרס הציבורי בנושאים פיננסיים וכלכליים במדינה, מזכיר שהזמן הרב שחלף מאז פורסמו מסקנות הוועדה מעיד על כך שהפיקוח לא באמת פעל כדי ליישם את ההמלצות. הרי כבר עם פרסומן טען בנק ישראל כי "דו"ח הוועדה מתעלם מעובדות מהותיות ומשינויים רבים שבוצעו זה מכבר, מגיע למסקנות שגויות ומבסס עליהן המלצות שיש בהן סיכון, מבלי שבחן וניתח את ההשלכות שעלולות להיות להמלצותיו בעתיד". 

הציבור משלם על ה"תספורות" של הטייקונים. משה תשובה, אליעזר פישמן דצמבר 2007 (צילום: משה שי, פלאש 90)

גונן מזכיר את הסדר החוב שעשו ממש לאחרונה הבנקים לטייקון אליעזר פישמן, שהיה חייב להם כשלושה מליארד שקלים. "הדבר הזה מאוד חמור מבחינה פיקוחית מכיוון שהנאמן מטעם הבנקים, עו"ד בנקל, אמר לביהמ"ש שהבנקים לא מיצו את המקסימום כדי לקבל את מה שהם היו יכולים. כלומר, אם הנאמן מטעם הבנקים אומר דבר כזה, שהבנקים לא מתאמצים, אז למה הפיקוח על הבנקים לא שם את הרגל בשום מקום בדלת ועצר את זה?"

נסביר: הטייקון פישמן חייב לבנקים כ-3 מיליארד שקלים. עו"ד בנקל הוא נציג הבנקים במו"מ שנפתח בין פישמן לבנקים. מטרתו של עו"ד בנקל היא שההסדר שיושג במו"מ יהיה שהבנקים יקבלו כמה שיותר כסף. אם עורך הדין שמייצג את הבנקים אומר שהבנקים לא מתאמצים להשיג לעצמם החזר חוב, ניתן להניח שהמצב חמור בהרבה יותר. אבל הפיקוח על הבנקים כלל לא התערב. 

גונן מזכיר מקרה נוסף שמעלה תהיות בנוגע ליישום המלצות הוועדה על ידי הפיקוח על הבנקים: מערכת הקשרים המסועפת שנחשפה בתחקיר של העין השביעית בין מו״ל ידיעות אחרונות נוני מוזס לבנק הפועלים. הבנק מחזיק במניות העיתון שנוני מוזס הוא הבעלים שלו, ובמקביל, על פי פרסומים, נתן לנוני מוזס אשראי בשווי של כמיליארד ש"ח, אותו הפסיד במשחקי מט"ח. כלומר, מוזס הימר והפסיד את הכסף של הציבור.

"הציפייה שלנו זה שיבוא הרגולטור – הפיקוח על הבנקים, ויגיד לבנק: 'חבר'ה, זה לא תקין. לא יכול להיות שיושב פה בנק שמחזיק מניות של כלי תקשורת, שנותן הלוואות פרטיות לבעל שליטה, ייתכן שבהיקף של מיליארד שקל', אבל הרגולטור אומר 'בסדר חבר'ה, תמשיכו, הכל בסדר".

מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון נוני מוזס בכניסה לחקירה בלה״ב 433 בתיק 2000. ינואר 2017. (צילום: רועי אלימה, פלאש 90)

"הפיקוח מנוע ע"פ חוק להתייחס למקרים פרטניים הקשורים ללווה ספציפי״, נעננו על ידי הפיקוח בתגובה לשאלה כיצד ייתכן שהפיקוח על הבנקים לא התערב בזמן אמת במערכת הקשרים הקיימת בין נוני מוזס לבנק הפועלים, ועצר את האשראי המפוקפק שניתן לו.

המקרה של מוזס מעלה תהיות גם בנוגע לאמירתה של המפקחת על הבנקים הקודמת, חדוה בר. בר טענה בפני "ועדת הטייקונים" כי הכשלים הם נחלת העבר, וכי "הפיקוח על הבנקים הפיק לקחים מליקויים ומסיכונים שהתממשו וביצע תיקונים". כעת עולה חשש כי באותו הזמן בר ידעה כבר על הקשר בין מוזס לבנק הפועלים, שכן דו"ח ביקורת של בנק ישראל על מתן האשראי לנוני מוזס כבר נכתב באותה העת. גם בנוגע לסוגיה זו לא קיבלנו התייחסות מהפיקוח על הבנקים.

הדו"חות הסודיים של הפיקוח על הבנקים

הפיקוח טוען גם כי הוא "פועל לקדם בהתאמות המתחייבות המלצות שיסייעו להגברת השקיפות והדיווחים לכנסת ולציבור". אבל מדובר בטענה תמוהה ביותר, שכן לא קיבלנו מהפיקוח אף מסמך של מדיניות אכיפה בנושאי לווים גדולים (טייקונים); לא קיבלנו תשובה לשאלה האם הוקמה מחלקת חקירות ייעודית; ולא קיבלנו את הפרוטוקולים של דיוני הוועדה. מעבר לכל אלו – 47% מחברי הוועדה המייעצת הם מנכ"לים ויו"רים של בנקים, למרות דרישת "וועדת הטייקונים" כי הבנקים ואיגוד הבנקים לא יהיו חברים בה ורק תפקיד מציג הציבור אינו מאוייש. כל אלו אינם מוסיפים לאמון הציבורי.

בנוסף, טענה הדוברות כי "הפיקוח על הבנקים גם הופיע וסייע ככל שנדרש לעבודת הוועדה הפרלמנטרית, כולל הנגשת כל החומר המקצועי האפשרי לוועדה". אבל גם טענה זו עומדת בסתירה מוחלטת לדברי הגורמים המקצועיים של הוועדה שטענו כי "הבנקים בגיבוי של בנק ישראל, סירבו למסור לוועדת החקירה של הכנסת את המידע שהתבקשו לתת לה". 

דיוני ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים

דוברות בנק ישראל העבירה לנו קישור לעמוד באתר בו פורסמו מסמכים שהעביר הפיקוח לרשות ועדת הטייקונים. אמנם מצאנו מסמכים הנוגעים לטיפול בחלק מן הבעיות שעלו בדו"ח ועדת הטייקונים, אולם כבר לפני שנה וחצי הגורמים המקצועיים של "וועדת הטייקונים" לא מצאו אותם כמספקים. והפיקוח לא הציג לנו שום מסמך שמעיד על שינוי או התקדמות מאז. 

הפיקוח טען בתגובתו ל"שקוף" כי הוא העביר לוועדה גם חומרים בנושא "תהליכי ביקורת על לווים גדולים". אך הדבר עומד בסתירה לעמדת הגורמים המקצועיים של "וועדת הטייקונים" שטענו כי: "בשל חובת הסודיות לא קיבלה הוועדה את דו״חות הביקורת שכתב הפיקוח". 

חשוב להבין – יש כאן בעיה חמורה. הפיקוח על הבנקים מפיק דו"חות ביקורת על כשלים שהוא מוצא. הדו"חות מורכבים מממצאים ומהמלצות. אבל הפיקוח אינו מוכן לחשוף את דו"חות הביקורות הללו בטענה של סודיות בנקאית, ומוכן רק לחשוף את צעדי התיקון שננקטו בעקבות הביקורת. כלומר, ייתכן שיש כשלים רבים שהפיקוח על הבנקים חשף אך כלל לא טיפל בהם, ולא תהיה לנו דרך לדעת את זה.

"היית רוצה שתהיה דרך לעשות בקרה" אומר גונן. "לקחת את דו"חות הביקורת עם הלקחים שהופקו שם, ולבדוק שבאמת צעדי התיקון תואמים אותם. כרגע כל מה שיש לך זה רק צד אחד, רק את צעדי התיקון, אבל אנחנו לא יודעים את הבעיות. לכן כשהפיקוח אומר שהכשלים תוקנו, אתה יכול להסתכל על זה כ-Best effort, אבל אין שום מערכת שיכולה באמת לבדוק אותם. העובדה שכל הדו"חות של הפיקוח על הבנקים סודיים – לא מאפשרת לחברי הכנסת לעשות פיקוח פרלמנטרי אלמנטרי ולוודא שבאמת הרגולציה אפקטיבית".

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

כל עוד הבנקים, בגיבוי הפיקוח, מסתירים מידע על האופן שבו הם מנהלים את הכסף שלנו – אין לציבור את היכולת לפקח עליהם, והם ירגישו יותר בנוח להתנהל בצורה פחות אחראית עם הכסף שלנו. כאשר אין פיקוח ציבורי – גובר הסיכוי שעוד הסדרי חוב לטייקונים יסגרו במחשכים.

כל הסדר חוב כזה פוגע בסופו של דבר בכיס של כל אחד ואחת מאיתנו. כך למשל, בגלל הפיקוח הרשלני, הסדר החוב של פישמן גרם לזה שלכל אזרחית ואזרח יקבלו פחות כסף למחיה לאחר שיפרשו לפנסיה אחרי עשרות שנות עבודה.

אם הפיקוח על הבנקים ימשיך במדיניות ההסתרה, הסודיות, וחוסר השקיפות, הוא יתקשה לבצע את תפקידו ולהגן על כספי הציבור.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

הפתרון הוא שקיפות אצל הפיקוח על הבנקים. כדי שזה יקרה, צריכה לקום תת-ועדה בוועדת הכלכלה שעושה מעקב באופן שוטף על המוסדות הפיננסים והרגולטורים, בדיוק כפי שהמליצה "וועדת הטייקונים". עד שוועדה זו תקום – אין לנו סיבה לצפות לשינוי. הכוח נמצא בידיים של יו"ר וועדת הכלכלה – ח"כ יעקב מרגי, שיכול להעלות את הנושא לדיון בוועדה, ואז חברי הוועדה צריכים להצביע בעד ולמנות חברים לוועדה.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דרור גורני

כתב סביבה

אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה.
מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.