"מדרון חלקלק": כך הלוביסטים מנסים לטרפד חוק שיפגע בטייקונים

דיון שעסק בתיקון פרצה המאפשרת לטייקונים לחמוק ממס חושף כיצד תאגידים מנסים לשכנע חברי כנסת לפעול בשירותם • מ"העסקים הקטנים ייפגעו" ועד "קופת המדינה תיפגע" - כך דפי המסרים של הטייקונים הופכים לנאומי הח"כים בוועדת הכספים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יעל פינקלשטיין, תומר אביטל

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הח"כים הדהדו את טענות ענקיות הגז. אסדת לוויתן, ארכיון. צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90

צופה מהצד שנקלע לוועדת הכספים בשבוע שעבר, היה יכול להתרשם כי הח"כים הדנים במסים מרווחי הגז דואגים בעיקר לעסקים הקטנים ולרווחי המדינה. אבל כדי להבין מה בדיוק התרחש שם צריך לשים לב לעוד כמה פרטים, ובעיקר לחלקם של הלוביסטים ונציגי חברות הגז שהשתתפו בדיון ועקבו אחר המתרחש מעבר לדלת הפתוחה. בדיקת "שקוף" מגלה שמי שבאמת עומדים מאחורי הטיעונים האלו  – הם הטייקונים עצמם.

תאגידי ענק וטייקונים מחזיקים במשאבי הטבע ששייכים לכולנו כמו ים המלח והגז – ונאלצים כמובן לשלם מסים על הרווחים. אלא שהחוק מאפשר לחלקם להתחמק מתשלום מס לאורך שנים רבות דרך ערעור על גובה המס בבית המשפט, כשבינתיים התשלום מוקפא עד סוף ההליך המשפטי. התאגידים מחזיקים בסוללות עורכי דין ורואי חשבון המומחים בניצול החוק לטובתם. כתוצאה מכך, הכסף שאמור להגיע לקרן המיועדת לאזרחי ישראל ("קרן העושר") נשאר בידי החברות.

עוד ב"שקוף":

דיון שהתקיים לאחרונה בוועדת הכספים עסק בחוק חשוב שיאפשר לרשות המסים לגבות את המס מראש, גם אם החברות מערערות על ההחלטה. אם יתברר שהצדק עם החברות, הכסף יוחזר אליהן לאחר מכן, בתוספת ריבית. מחר (שני) צפוי להתקיים דיון נוסף ובסופו, כך לפי ההערכות, הצבעה.

עוד לפני הדיון הפעילו נציגי החברות לחצים על הח"כים להתנגד לחוק. סמנכ"ל הרגולציה של דלק קידוחים נדב פרי, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר ואחרים דיברו עם חלקם וציידו אותם בטיעונים נגד החוק. טיעונים שנשמעים כאילו הם מייצגים בכלל את האינטרס הציבורי.

איך התאגידים ניסו לשנות את החוק?

1. הטייקונים: הפגיעה בנו בעצם תפגע ב"עסקים קטנים"

הטענה הראשונה נגד החוק היא חשש לפגיעה בעסקים קטנים. איך? לפי התאחדות התעשיינים, הוא יוביל למדרון חלקלק שיאפשר בהמשך לרשות המסים לפגוע בעסקים קטנים ובינוניים ולדרוש מהם תשלום מס מלא בצורה דומה, גם אם אלו יערערו על כך. 

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר דיבר לפני הדיון עם ח"כים וחזר על הטיעון הזה. לקראת הדיון הסתובב בכנסת גם נייר עמדה שמחזק אותו. אלא שמדובר בטענה שגויה. בדיון הובהר שהחוק תקף רק למשאבי הטבע ומתייחס אך ורק לרווחי היתר של חברות שחוצבות אותם. 

הזהיר מפגיעה בעסקים הקטנים. דברי רון תומר בוועדת הכספים

תומר אף הגן על עמדת חברות האנרגיה וטען שהחברות שבעניינן דנים בוועדה פחות חזקות מכפי שנראה. "גוף גדול, גם גוף עסקי גדול, עובד על מימון, מפתח עוד עסקים. בואו נפוצץ את הבלון הזה שאנחנו עושים פה צדק", אמר. "אנחנו פוגעים פה בזכויות של עסקים ויוצרים פה תקדים מסוכן. החברות האלה, גם אם הן גדולות, הן לא רשעיות". 

הח"כים הדהדו את המסרים האלו שוב ושוב לאורך הדיון. ח"כ אופיר כץ (ליכוד) ציין שהוא חושש מההשלכות ותהה האם ההצעה מחריגה חברות קטנות. יו"ר הוועדה אלכס קושניר (ישראל ביתנו) ואנשי המקצוע הבהירו שהחוק יחול אך ורק על חברות ענק וביחס לקרן העושר – אלא שכץ התעלם מכך והמשיך לטעון שוב ושוב להשלכות רוחב "שיפגעו גם בעסקים קטנים" ובחברות קטנות. 

בשיחה עם "שקוף" הסביר כץ כי הוא תומך בחוק, וטען כי לא שוחח עם נציגי חברות האנרגיה לפני הדיון. "בכל מה שקשור למשאבי טבע אני בעד החוק", אמר. "ככה זה צריך להיות, שהכסף אצל הציבור ולא אצלם. החשש שלי הוא שזה ייתן פתח לפגוע בעסקים קטנים יותר בחוק ההסדרים, אבל בנושא החברות הגדולות אני בעד לגמרי". לדבריו הוא לא נפגש עם לוביסטים, ושוחח על החוק רק עם אדם אחד: "לא נפגשתי עם אף נציג של אף חברה, והיחיד שדיברתי איתו זה יו"ר איגוד יועצי המס. זה היה בהקשר לחוק אחר, ולא דיברנו בכלל על חברות הגז אלא על העסקים הקטנים".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) החרה החזיק אחרי כץ וטען ללא הרף שהחוק עלול לפגוע בחברות הקטנות יותר. כפי שניתן לראות בתיעוד מהדיון: הח"כים שוב ושוב מדגישים שהם לא עוזרים לטייקונים אלא לעסקים קטנים – אפילו שהם לא רלוונטיים לדיון.

בתשובה לשאלת "שקוף" בנושא טען אזולאי שזה בכלל עניין של קואליציה מול אופוזיציה, לא עניין מהותי. "אם ניתן להם (לקואליציה) היום להעביר את הדריסת רגל הזאת הם יבואו בהמשך ויגידו לנו 'כבר עשינו את זה, אז אפשר לעשות את זה שוב'", הסביר. "הכנסתי גם הסתייגויות – למשל שיהיה פיקוח על הכסף בוועדת הכספים".

זה בכלל המאבק בין האופוזיציה לקואליציה? ינון אזולאי בוועדת הכספים.

לדברי אזולאי, "אני בעד לקחת מסים מהטייקונים, שישלמו יותר מהחלשים, אתה מרוויח יותר – תשלם יותר". הוא גם אמר שעשה שיעורי בית לפני הדיון. "אני מגיע מוכן לדיונים מכל הבחינות", אמר. "אז נפגשתי גם עם לובי 99 וגם דיברתי בטלפון עם נציגים של החברות. זה לא השפיע על דעתי חוץ מהנושא של גביית 100% מהמס מראש. שייקחו 50%. בכל מקרה אני בעד שקיפות, ואני מתנגד לכך שידם של הטייקונים תהיה על העליונה".

2. הטייקונים: כוח לרשות המסים נגדנו – עלול לפגוע באזרח הקטן

מסמך נוסף שהגיע לחברי כנסת נשא את לוגו "עמותת ה-CFO" – ארגון סמנכ"לי הכספים של חברות גדולות במשק. מטרת הארגון המוצהרת: להשפיע על מקבלי ההחלטות הכלכליות באמצעות "ניירות עמדה, מפגשים וימי עיון". שתיים ממנהלות העמותה, נגה קינן ובתה מיכל קינן קורן, מנהלות גם חברה פרטית בשם "פורום ה-CFO", שמטרותיה הרשמיות דומות, וחברים בה נציגי החברות הגדולות במשק בהן חברות אנרגיה. 

המסמך מתח ביקורת על הליך החקיקה המהיר, וטען שלא התקיים דיון עם החברות המושפעות מהשינוי בחוק – אף שאלה הוזמנו לדבר בדיון עצמו. עוד נכתב כי החוק יוביל לשינוי שיטת המס הישראלית, שינוי שעלול לפגוע בחברות רבות. בדיון אפשר היה לראות גם טענות אלו מועלות על ידי אותם ח"כים שביקשו להמתין עם קידום החוק.

מנכ"לית לובי 99 לינור דויטש הסבירה מנגד בדיון את חשיבות החוק וסיפרה שכי"ל מעכבת תשלום מס של 200 מיליון דולר באמצעות העלאת מחלוקת מול רשות המסים מאז 2016. "יש בעיות גבייה אמיתיות", אמרה. "זה לא האזרח הקטן ולא חברות גדולות אלא כמה חברות ענק, בהן כי"ל, שברון ודלק קידוחים. וצריך חוק לטפל בבעיה שנוצרה". 

לדברי דויטש, "אין פה מתכון סודי כמו קוקה קולה. זה משאב ציבורי ששייך לציבור ובכל העולם יש שקיפות לגבי כמה מגיע לציבור. יש כישלון של הרשויות בישראל להתמודד עם המצב. עבר עשור מחוק ששינסקי וחמש שנים מששינסקי 2, ויש פער אדיר ובלתי מוסבר בין התחזית להכנסות. אין שום דין וחשבון מצד הרשויות". דויטש הציעה להכניס בחוק סעיף של שקיפות שלפיו רשות המסים תסביר מדי שנה כמה כסף נכנס, מה הפער בתחזיות – ומדוע זה קרה: "לציבור מגיע דיווח, למשל אילו דילים נסגרו".

חלק מהנוכחים הסכימו עם דויטש. ח"כ ולדימיר בליאק (ישראל ביתנו) תמך בהצעה להוסיף סעיף של שקיפות, אבל הסתייג מגביית 100% מהסכום בזמן מחלוקת. בליאק ינסה להגיע להסדר פשרה בדיון הבא שייערך ביום שני.

3. הטייקונים: אנחנו בכלל דואגים לקופת המדינה

נציגי חברות גם השתתפו בדיון בעצמם – דרך הזום – והביעו את התנגדותם לחוק. במסמך שהועבר לח"כים נטען בנוסף כי שינוי בחוק יוביל דווקא להפסד כספי של אוצר המדינה. למה? אם המדינה תפסיד בבית המשפט ותיאלץ להחזיר את הכסף עם ריבית. 

כך למשל, ליעמי ויסמן, מנכ"ל תמר פטרוליום, אחת מהחברות שמחזיקות במאגר הגז תמר, הביע בדיון דאגה דווקא להפסדים שעלולים להיות למדינה בעקבות החוק. "אין לנו שום אינטרס שלא לשלם את המס הנכון והראוי מהסיבה הפשוטה שאם נגיע למחלוקת ונגיע לבית משפט נשלם ריבית יקרה", טען. "החוק הזה יוצר חוסר ודאות מאוד גדול. פקיד שומה יכול לדרוש סכומים יותר גדולים, ואז אני אלך לבית משפט והמדינה תפסיד מזה כי אני אקבל את הכסף עם ריבית". היועץ המשפטי של איגוד חברות הנפט, יניב שקל, חזר על טענות החברות נגד החוק.

דאגה למדינה? זה רק נראה ככה. מאגר הגז תמר, ארכיון. צילום: משה שי, פלאש 90

הטייקונים אם כן מסתייגים מהאפשרות לעשות כסף קל: לגרוף עשרות מיליוני שקלים ריבית על כל שנה בה הכספים כלואים בשוגג.

אלא שהמשנה למנהל רשות המיסים מירי סביון הבהירה שזה לא בדיוק כפי שצייר זאת ויסמן. "לפני שצווים יוצאים לביהמ"ש, זה לא נגמר אצל פקיד השומה, מנהל המשרד עובר על הדברים, תחתיו מפקח וסגן שנחשפים, והמנהל עצמו מעורב בתיק", הסבירה. "יש בקרה פנימית מאוד חזקה. בשיעור גבוה אנחנו גובים חלק ניכר מהמס. בשונה מהמצב פה היום, שהכסף כולו אצל הצד השני, והמדינה מחכה לחלק שלה. מדובר בגופים גדולים עם יכולות וכדי שההליכים יתקיימו בצורה נכונה, יש לעשות התאמות לשיווי המשקל, בין היכולות שלהם להתמודד לבין היכולות של המדינה".

אורבים בחוץ

לדברי חלק מהנוכחים בדיון, לוביסטים של חברות האנרגיה הגיעו לכנסת וחיכו מחוץ לדלת הוועדה בגלל מגבלות הקורונה. במהלך הדיון הדלת נשארה פתוחה ואלה יכלו לתצפת על התנהגות חברי הכנסת שבפנים, ולהעביר להם מסרים.

לפני הדיון ערך גם סמנכ"ל הרגולציה של דלק קידוחים נדב פרי שיחות בזום. לדברי גורמים בכנסת, חלק מנבחרי הציבור מקשיבים בשגרה לפרי כי הם מייחסים לו כבוד כאיש תקשורת ופרשן פוליטי. פרי מסר בתגובה: "להד"ם. הדברים מהווים שקר בוטה ורחוקים מהמציאות כמו המרחק בין הכותב לבין עיתונות".

חלק מנבחרי הציבור רוחשים לו כבוד. סמנכ"ל הרגולציה של דלק קידוחים, נדב פרי. צילום: פלאש 90

אז בענקיות הגז והתאחדות התעשיינים דואגים לכל העולם – לעסקים הקטנים, למוסדות המדינה, לרווחים של המדינה. רק שלא נחשוב בטעות שהן דואגות לעצמן ולשורת הרווח שלהן. חשוב להדגיש: תפקידו של ח"כ הוא לשמוע את כל הצדדים המעורבים, בהחלט גם את החברות המסחריות. עליהם לאזן בין השיקולים והאינטרסים כך שתתקבל ההחלטה הטובה ביותר לציבור, למשק ולחברות עצמן. אלא שאין הדבר אומר שעל ח"כ להדהד כל מסר שהועבר אליו על ידי בעל עניין ולהסתייג אוטומטית מתיקונים בגלל שהם עלולים להיות "תקדימיים". כל חוק הוא מעין תקדים. על נבחרי הציבור לבדוק את אמיתות הטענות, להחליט אם יש בהן הגיון ולקדם אותן אך ורק אם ההחלטה משרתת – בסופו של דבר – את הציבור הרחב.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

אם הדרכים של הלוביסטים להשפיע על הח"כים בוועדת הכספים יעבדו, מאות מיליוני שקלים ששייכים לציבור לא יוחזרו לקופת המדינה. ולא רק זה: הטייקונים שמחזיקים בחברות הענק ידעו שהם יכולים להשתמש במשאבי הטבע ששייכים לכולנו, לא לשלם מסים ולא להיענש על כך. בתמונה הגדולה יותר: החלטות שמתקבלות בכל יום בכנסת עשויות להיות מושפעות מלוביסטים ובעלי עניין. אלה שאמורים לדאוג לאינטרסים שלנו, דואגים לחברות מסחריות – אפילו מבלי שנדע מכך.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

על חברות וחברי הכנסת לחשוף לציבור את השיחות שערכו עם לוביסטים או בעלי אינטרס אחרים לפני דיונים בוועדות. אם קיבלו מסמך או נייר עמדה והשתמשו בו, עליהם לציין מי עומד מאחוריו. יש להגביר את הפיקוח על פעילות הלוביסטים בכנסת, ולוודא כי המידע על נוכחותם במשכן ובסביבת הוועדות מפורסם לציבור גם אם לא נכחו בתוך הדיון.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. נדמני שאין כיום שום אינטרס של שרים וח"כים בכנסת להיות כה שקופים בנושא. לעניות דעתי יש לתמרץ את נציגנו בכנסת ע"י פרסום רמת השקיפות של כל אחד ואחת. לדוג'- דירוג רמת שקיפות (ע"י ארגון כגון שלכם), כולל פרסום רחב של דירוג שכזו. שאיפה היא, שאותם ח"כים ושרים אשר מגלים רמת שקיפות גבוהה יותר יזכו ליותר תמיכה ציבורית מאשר אלו שמגלים פחות אחריות – קרי, יותר "לייקים" במדיה החברתית, שיבוא לידי ביטוי בסופו של דבר ביותר קולות בקלפי בבחירות עתידיות.

  2. חבורה של גונבי דעת ובוחשים בקדרה. האזנתי לחלקים מהישיבה בוועדה ופשוט לא הצלחתי להבין על מה הם מדברים מרוב הניסיון שלהם לערבב ולהטעות. הולכים סחור סחור ולא מציגים טיעונים מובנים, שלא לדבר על טיעונים ענייניים, ויו"ר הועדה ממשיך לתת להם במה במקום להוציא אותם החוצה. היה צריך לומר מפורשות – זהו לא דיון על העסקים הקטנים. מי שרוצה לדבר על עסקים קטנים שיעשה את זה בחוץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,739 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.