"מדרון חלקלק": כך הלוביסטים מנסים לטרפד חוק שיפגע בטייקונים

צופה מהצד שנקלע לוועדת הכספים בשבוע שעבר, היה יכול להתרשם כי הח"כים הדנים במסים מרווחי הגז דואגים בעיקר לעסקים הקטנים ולרווחי המדינה. אבל כדי להבין מה בדיוק התרחש שם צריך לשים לב לעוד כמה פרטים, ובעיקר לחלקם של הלוביסטים ונציגי חברות הגז שהשתתפו בדיון ועקבו אחר המתרחש מעבר לדלת הפתוחה. בדיקת "שקוף" מגלה שמי שבאמת עומדים מאחורי הטיעונים האלו  – הם הטייקונים עצמם.

תאגידי ענק וטייקונים מחזיקים במשאבי הטבע ששייכים לכולנו כמו ים המלח והגז – ונאלצים כמובן לשלם מסים על הרווחים. אלא שהחוק מאפשר לחלקם להתחמק מתשלום מס לאורך שנים רבות דרך ערעור על גובה המס בבית המשפט, כשבינתיים התשלום מוקפא עד סוף ההליך המשפטי. התאגידים מחזיקים בסוללות עורכי דין ורואי חשבון המומחים בניצול החוק לטובתם. כתוצאה מכך, הכסף שאמור להגיע לקרן המיועדת לאזרחי ישראל ("קרן העושר") נשאר בידי החברות.

עוד ב"שקוף":

• מהלובי לכנסת: הצעת החוק של מירב בן ארי מיטיבה עם לקוחותיה לשעבר
• חשיפת "שקוף": חברות הלובי הגדולות נפגשו לתאם את המאבק בהגבלות החדשות
• "לא בשביל העיתון": ניגודי העניינים של מזכיר הממשלה הנכנס

דיון שהתקיים לאחרונה בוועדת הכספים עסק בחוק חשוב שיאפשר לרשות המסים לגבות את המס מראש, גם אם החברות מערערות על ההחלטה. אם יתברר שהצדק עם החברות, הכסף יוחזר אליהן לאחר מכן, בתוספת ריבית. מחר (שני) צפוי להתקיים דיון נוסף ובסופו, כך לפי ההערכות, הצבעה.

עוד לפני הדיון הפעילו נציגי החברות לחצים על הח"כים להתנגד לחוק. סמנכ"ל הרגולציה של דלק קידוחים נדב פרי, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר ואחרים דיברו עם חלקם וציידו אותם בטיעונים נגד החוק. טיעונים שנשמעים כאילו הם מייצגים בכלל את האינטרס הציבורי.

איך התאגידים ניסו לשנות את החוק?

1. הטייקונים: הפגיעה בנו בעצם תפגע ב"עסקים קטנים"

הטענה הראשונה נגד החוק היא חשש לפגיעה בעסקים קטנים. איך? לפי התאחדות התעשיינים, הוא יוביל למדרון חלקלק שיאפשר בהמשך לרשות המסים לפגוע בעסקים קטנים ובינוניים ולדרוש מהם תשלום מס מלא בצורה דומה, גם אם אלו יערערו על כך. 

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר דיבר לפני הדיון עם ח"כים וחזר על הטיעון הזה. לקראת הדיון הסתובב בכנסת גם נייר עמדה שמחזק אותו. אלא שמדובר בטענה שגויה. בדיון הובהר שהחוק תקף רק למשאבי הטבע ומתייחס אך ורק לרווחי היתר של חברות שחוצבות אותם. 

תומר אף הגן על עמדת חברות האנרגיה וטען שהחברות שבעניינן דנים בוועדה פחות חזקות מכפי שנראה. "גוף גדול, גם גוף עסקי גדול, עובד על מימון, מפתח עוד עסקים. בואו נפוצץ את הבלון הזה שאנחנו עושים פה צדק", אמר. "אנחנו פוגעים פה בזכויות של עסקים ויוצרים פה תקדים מסוכן. החברות האלה, גם אם הן גדולות, הן לא רשעיות". 

הח"כים הדהדו את המסרים האלו שוב ושוב לאורך הדיון. ח"כ אופיר כץ (ליכוד) ציין שהוא חושש מההשלכות ותהה האם ההצעה מחריגה חברות קטנות. יו"ר הוועדה אלכס קושניר (ישראל ביתנו) ואנשי המקצוע הבהירו שהחוק יחול אך ורק על חברות ענק וביחס לקרן העושר – אלא שכץ התעלם מכך והמשיך לטעון שוב ושוב להשלכות רוחב "שיפגעו גם בעסקים קטנים" ובחברות קטנות. 

בשיחה עם "שקוף" הסביר כץ כי הוא תומך בחוק, וטען כי לא שוחח עם נציגי חברות האנרגיה לפני הדיון. "בכל מה שקשור למשאבי טבע אני בעד החוק", אמר. "ככה זה צריך להיות, שהכסף אצל הציבור ולא אצלם. החשש שלי הוא שזה ייתן פתח לפגוע בעסקים קטנים יותר בחוק ההסדרים, אבל בנושא החברות הגדולות אני בעד לגמרי". לדבריו הוא לא נפגש עם לוביסטים, ושוחח על החוק רק עם אדם אחד: "לא נפגשתי עם אף נציג של אף חברה, והיחיד שדיברתי איתו זה יו"ר איגוד יועצי המס. זה היה בהקשר לחוק אחר, ולא דיברנו בכלל על חברות הגז אלא על העסקים הקטנים".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) החרה החזיק אחרי כץ וטען ללא הרף שהחוק עלול לפגוע בחברות הקטנות יותר. כפי שניתן לראות בתיעוד מהדיון: הח"כים שוב ושוב מדגישים שהם לא עוזרים לטייקונים אלא לעסקים קטנים – אפילו שהם לא רלוונטיים לדיון.

בתשובה לשאלת "שקוף" בנושא טען אזולאי שזה בכלל עניין של קואליציה מול אופוזיציה, לא עניין מהותי. "אם ניתן להם (לקואליציה) היום להעביר את הדריסת רגל הזאת הם יבואו בהמשך ויגידו לנו 'כבר עשינו את זה, אז אפשר לעשות את זה שוב'", הסביר. "הכנסתי גם הסתייגויות – למשל שיהיה פיקוח על הכסף בוועדת הכספים".

לדברי אזולאי, "אני בעד לקחת מסים מהטייקונים, שישלמו יותר מהחלשים, אתה מרוויח יותר – תשלם יותר". הוא גם אמר שעשה שיעורי בית לפני הדיון. "אני מגיע מוכן לדיונים מכל הבחינות", אמר. "אז נפגשתי גם עם לובי 99 וגם דיברתי בטלפון עם נציגים של החברות. זה לא השפיע על דעתי חוץ מהנושא של גביית 100% מהמס מראש. שייקחו 50%. בכל מקרה אני בעד שקיפות, ואני מתנגד לכך שידם של הטייקונים תהיה על העליונה".

2. הטייקונים: כוח לרשות המסים נגדנו – עלול לפגוע באזרח הקטן

מסמך נוסף שהגיע לחברי כנסת נשא את לוגו "עמותת ה-CFO" – ארגון סמנכ"לי הכספים של חברות גדולות במשק. מטרת הארגון המוצהרת: להשפיע על מקבלי ההחלטות הכלכליות באמצעות "ניירות עמדה, מפגשים וימי עיון". שתיים ממנהלות העמותה, נגה קינן ובתה מיכל קינן קורן, מנהלות גם חברה פרטית בשם "פורום ה-CFO", שמטרותיה הרשמיות דומות, וחברים בה נציגי החברות הגדולות במשק בהן חברות אנרגיה. 

המסמך מתח ביקורת על הליך החקיקה המהיר, וטען שלא התקיים דיון עם החברות המושפעות מהשינוי בחוק – אף שאלה הוזמנו לדבר בדיון עצמו. עוד נכתב כי החוק יוביל לשינוי שיטת המס הישראלית, שינוי שעלול לפגוע בחברות רבות. בדיון אפשר היה לראות גם טענות אלו מועלות על ידי אותם ח"כים שביקשו להמתין עם קידום החוק.

מנכ"לית לובי 99 לינור דויטש הסבירה מנגד בדיון את חשיבות החוק וסיפרה שכי"ל מעכבת תשלום מס של 200 מיליון דולר באמצעות העלאת מחלוקת מול רשות המסים מאז 2016. "יש בעיות גבייה אמיתיות", אמרה. "זה לא האזרח הקטן ולא חברות גדולות אלא כמה חברות ענק, בהן כי"ל, שברון ודלק קידוחים. וצריך חוק לטפל בבעיה שנוצרה". 

לדברי דויטש, "אין פה מתכון סודי כמו קוקה קולה. זה משאב ציבורי ששייך לציבור ובכל העולם יש שקיפות לגבי כמה מגיע לציבור. יש כישלון של הרשויות בישראל להתמודד עם המצב. עבר עשור מחוק ששינסקי וחמש שנים מששינסקי 2, ויש פער אדיר ובלתי מוסבר בין התחזית להכנסות. אין שום דין וחשבון מצד הרשויות". דויטש הציעה להכניס בחוק סעיף של שקיפות שלפיו רשות המסים תסביר מדי שנה כמה כסף נכנס, מה הפער בתחזיות – ומדוע זה קרה: "לציבור מגיע דיווח, למשל אילו דילים נסגרו".

חלק מהנוכחים הסכימו עם דויטש. ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) תמך בהצעה להוסיף סעיף של שקיפות, אבל הסתייג מגביית 100% מהסכום בזמן מחלוקת. בליאק ינסה להגיע להסדר פשרה בדיון הבא שייערך ביום שני.

3. הטייקונים: אנחנו בכלל דואגים לקופת המדינה

נציגי חברות גם השתתפו בדיון בעצמם – דרך הזום – והביעו את התנגדותם לחוק. במסמך שהועבר לח"כים נטען בנוסף כי שינוי בחוק יוביל דווקא להפסד כספי של אוצר המדינה. למה? אם המדינה תפסיד בבית המשפט ותיאלץ להחזיר את הכסף עם ריבית. 

כך למשל, ליעמי ויסמן, מנכ"ל תמר פטרוליום, אחת מהחברות שמחזיקות במאגר הגז תמר, הביע בדיון דאגה דווקא להפסדים שעלולים להיות למדינה בעקבות החוק. "אין לנו שום אינטרס שלא לשלם את המס הנכון והראוי מהסיבה הפשוטה שאם נגיע למחלוקת ונגיע לבית משפט נשלם ריבית יקרה", טען. "החוק הזה יוצר חוסר ודאות מאוד גדול. פקיד שומה יכול לדרוש סכומים יותר גדולים, ואז אני אלך לבית משפט והמדינה תפסיד מזה כי אני אקבל את הכסף עם ריבית". היועץ המשפטי של איגוד חברות הנפט, יניב שקל, חזר על טענות החברות נגד החוק.

הטייקונים אם כן מסתייגים מהאפשרות לעשות כסף קל: לגרוף עשרות מיליוני שקלים ריבית על כל שנה בה הכספים כלואים בשוגג.

אלא שהמשנה למנהל רשות המיסים מירי סביון הבהירה שזה לא בדיוק כפי שצייר זאת ויסמן. "לפני שצווים יוצאים לביהמ"ש, זה לא נגמר אצל פקיד השומה, מנהל המשרד עובר על הדברים, תחתיו מפקח וסגן שנחשפים, והמנהל עצמו מעורב בתיק", הסבירה. "יש בקרה פנימית מאוד חזקה. בשיעור גבוה אנחנו גובים חלק ניכר מהמס. בשונה מהמצב פה היום, שהכסף כולו אצל הצד השני, והמדינה מחכה לחלק שלה. מדובר בגופים גדולים עם יכולות וכדי שההליכים יתקיימו בצורה נכונה, יש לעשות התאמות לשיווי המשקל, בין היכולות שלהם להתמודד לבין היכולות של המדינה".

אורבים בחוץ

לדברי חלק מהנוכחים בדיון, לוביסטים של חברות האנרגיה הגיעו לכנסת וחיכו מחוץ לדלת הוועדה בגלל מגבלות הקורונה. במהלך הדיון הדלת נשארה פתוחה ואלה יכלו לתצפת על התנהגות חברי הכנסת שבפנים, ולהעביר להם מסרים.

לפני הדיון ערך גם סמנכ"ל הרגולציה של דלק קידוחים נדב פרי שיחות בזום. לדברי גורמים בכנסת, חלק מנבחרי הציבור מקשיבים בשגרה לפרי כי הם מייחסים לו כבוד כאיש תקשורת ופרשן פוליטי. פרי מסר בתגובה: "להד"ם. הדברים מהווים שקר בוטה ורחוקים מהמציאות כמו המרחק בין הכותב לבין עיתונות".

אז בענקיות הגז והתאחדות התעשיינים דואגים לכל העולם – לעסקים הקטנים, למוסדות המדינה, לרווחים של המדינה. רק שלא נחשוב בטעות שהן דואגות לעצמן ולשורת הרווח שלהן. חשוב להדגיש: תפקידו של ח"כ הוא לשמוע את כל הצדדים המעורבים, בהחלט גם את החברות המסחריות. עליהם לאזן בין השיקולים והאינטרסים כך שתתקבל ההחלטה הטובה ביותר לציבור, למשק ולחברות עצמן. אלא שאין הדבר אומר שעל ח"כ להדהד כל מסר שהועבר אליו על ידי בעל עניין ולהסתייג אוטומטית מתיקונים בגלל שהם עלולים להיות "תקדימיים". כל חוק הוא מעין תקדים. על נבחרי הציבור לבדוק את אמיתות הטענות, להחליט אם יש בהן הגיון ולקדם אותן אך ורק אם ההחלטה משרתת – בסופו של דבר – את הציבור הרחב.