ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הלחצים לשנות את מס הסוכר שאושר בחודש דצמבר האחרון נמשכים, וחלקם אף נושאים פירות. רשות המסים פרסמה לאחרונה תזכיר חוק שמבקש להפחית את המס על משקאות ממותקים שמתבססים על תרכיזים נוזליים, דוגמת ויטמינצ'יק. במקביל חברות המשקאות ממשיכות לנסות למקסם רווחים ומשתמשות בכל טריק אפשרי בספר. ומה בנוגע לצעדים המשלימים למס, כמו הסברה על אורח חיים בריא והתקנת ברזיות בכל הארץ? אלה עדיין מתעכבים בחסות משרדי האוצר והבריאות.
נתחיל עם תזכיר החוק של רשות המסים. לפי התיקון המוצע, המס על סירופים יופחת בשליש. התזכיר גם יאפשר לפטור משקאות ותכשירים להכנת משקאות שלגביהם אישר מנכ"ל משרד הבריאות שאינם מכילים סוכר או חומר ממתיק אחר כמו קפה מסוגים מסוימים. בנוסף נקבע כי תחליפי משקאות חלב פטורים מהמס.
ומה ההצדקה לשינוי שיביא להורדת מחיר הסירופ? שינוי בהוראות המהילה כך שתתקבל כמות כוסות גדולה יותר על אותה כמות סירופ. השאלה המרכזית היא האם הצרכנים בכלל יקראו את הוראות הדילול החדשות או יתעקשו לשמור על רמת המתיקות שאליה הם מורגלים וישתו את אותה כמות סוכר, רק במחיר מופחת.
בד בבד, יצרני משקאות שימשיכו להיכלל במס ממשיכים לבקש להמתיק את הגלולה. ל"שקוף" נודע כי שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ורכז הקואליציה בוועדת הכספים ולדימיר בליאק (יש עתיד) סיירו לפני כחודש באום אל פאחם כחלק מביקור במגזר הערבי. במהלך הסיור הם פקדו את מפעל הטרופיות אבו שקרה. שם הלין בפניהם היצרן כי מס הסוכר כמעט והכפיל את מחיר הטרופית וביקש כי גם עליה יופעל מס מופחת.
ואכן, המס משפיע ומשנה מציאות. מיד לאחר שאושר, חתך הציבור את רכישת השתיה המתוקה בכ-30%. עם זאת, במשרד הבריאות עדיין לא פותחים שמפניות (ללא סוכר) ואומרים כי צריך לעקוב ולראות האם הנתונים יתייצבו.
החששות שלהם עלולים להיות מוצדקים. בקוקה קולה ובחברות נוספות יצאו במתקפת שיווק, בעיקר במגזר החרדי, כדי להתאושש מהירידה במכירות. במקביל, חברות משקאות בוחנות טריקים שונים כדי להתל בצרכנים. כך למשל בקוקה קולה שוקלים להקטין את הבקבוקים, ובאסם מציעים לדלל את הסירופ.
ומה לגבי הבטחות משרד האוצר שלפיהן לצד המס תייעד המדינה תקציב להסברה על הנזק של השתייה המתוקה ומשקאות הדיאט ולהתקנת ברזיות שיסייעו בגמילה?
במשרד הבריאות מאשרים כי התקבל סכום של 55 מיליון שקלים להילחם בתופעת ההשמנה ובצריכה המסיבית של שתייה מתוקה. 10 מיליון שקלים מיועדים כעת לתוכניות חינוכיות מול תנועות נוער, בתי ספר, המגזר החרדי ועוד. 40 מיליון מוזרמים להתקנת תשתיות בנושא בקופות החולים. כעת בונים במשרד תוכנית שתכלול להילחם בתופעת ההשמנה, אפליקציות ייעודיות ועוד. בנוסף, 5 מיליון שקלים מוקדשים לקמפיין על שתייה מתוקה. בימים אלו שוקדים בלשכת הפרסום הממשלתית על תסריט. במקביל בנק ישראל אמור לערוך בדיקה שתנתח עד כמה המס משנה התנהגות צרכנית.
עם זאת, משרד האוצר יכול היה לעשות הרבה יותר למען בריאות הציבור. תקבולי המס צפויים להגיע למאות מיליוני שקלים מדי שנה. ועדיין, הכסף שמוקצה כעת לנושא הוא מענק חד פעמי, במקום הקצבה שנתית.
התוצאה של מענק לעומת תקציב קבוע היא, בין היתר, שהברזיות כלל לא יותקנו. בממשלה חוששים מעלות שנתית לתשתיות הברזיות שיתמשכו לשנים הבאות – ולכך כאמור אין תקציב ייעודי. בנוסף, במשרד הבריאות כלל לא משוכנעים כי ברזיות יפחיתו צריכה של שתייה מתוקה. עם זאת, הם גם לא ביצעו מחקר בנושא.
"עדיין לא ביצעו למס צעדים משלימים חיוניים", מתח יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופסור חגי לוין ביקורת. "אנשים עדיין תופסים אותו כצעד כלכלי, ולא ברור להם שזה צעד בריאותי. היה צריך ללוות את המהלך גם בהנגשת מים במרחב הציבורי. זו פעולה שצריכה לקרות. בנוסף, לא נצבע כסף ייעודי לעידוד תזונה בריאה אף שחשוב שמוצרים בריאים יהיו זולים. המס חייב להיות צעד אחד מתוכנית כוללת".
עוד מוסיף לוין: "גם עכשיו, סביב המהלך להפחתת מכסים, כדאי שייקחו בחשבון את השיקול הבריאותי ויוזילו מוצרים בריאים, כמו פירות וירקות – שבישראל יקרים מדי".
מלשכת השרה ברביבאי נמסר בתגובה: "לאחרונה מס הסוכר שהובל על ידי האוצר אושר אך לאחרונה בכנסת. השרה אינה עוסקת בנסיון לשנות את החוק". ח"כ בליאק אישר כי גם הוא לא מתכוון לקדם שינויים במס.
מרשות המסים נמסר בתגובה: "לאחר אישור מס הקנייה על משקאות מתוקים, התקבלו פניות מגורמים שונים במשק לתיקון הצו. רשות המסים בחנה בשיתוף משרד הבריאות את הבקשות לתיקונים והחליטה לפרסם הצעה לתיקון צו תעריף המכס. בדברי ההסבר בהצעה ניתן לראות פירוט לגבי כל תיקון מוצע".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות מעורב בשינויים במס השתייה המתוקה והממותקת, מרבית השינויים נובעים מהעובדה שיש מספר משקאות שיש בהם תוספות של טעם או ריח אבל אין בהם לא ממתיק ולא סוכר ונדרש להכריע לגביהם אם הם מחויבים במס או לא. על כן כל מקרה נבחן לגופו ומוחלט לגביו אם יושת עליו המס ובאיזו דרגה".
(איך זה משפיע עליך)
המספרים מחייבים פעולה. בישראל יש יותר מחצי מיליון חולי סוכרת, וכל ילד שלישי בישראל יפתח את המחלה שתוביל לחיים של סבל וייסורים. הרעיון של מס הסוכר הוא לייקר את המחיר כך שישקף – קצת יותר – את העלות האמיתית של צריכתו ובעיות הבריאות שהוא גורם. כמו בטבק.
למה? כי כולנו כיום משלמים את המחיר: ההוצאה על חולי סוכרת בקופת חולים כללית מהווה 33% מההוצאה הכללית, בעוד ששיעורם באוכלוסיית המבוטחים המבוגרים היא 13% בלבד. כ-14% מההוצאה הכללית של קופת החולים מיוחסת למחלת הסוכרת.
זה לא הכל. סוכרת היא גורם המוות השלישי בישראל (2018). דמיינו אלונקה חדשה שיוצאת לדרך מדי שעה וחצי. זהו היקף המתים מהתופעה.
(מה עושים כדי שיתוקן)
כדאי "לצבוע" את ההכנסות מהמס לטובת עידוד שתיית מים והתקנת ברזיות וקולרים. ההכנסות צריכות גם לשמש להסברה או למימון הכשרות לרופאים בנושאי תזונה. בכל מקרה, המס כבר בצורתו הנוכחית עשוי לסייע בקרב על שינוי התודעה – בדיוק כפי שקרה בימים הראשונים שבהם החלו להתברר ממדי הנזק של הטבק. ובנימה אישית: הנה הצעדים שלקחתי על עצמי כדי להיגמל מסוכר.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
