07:59

שנמוך של מס הסוכר? ברשות המסים רוצים להחריג את הוויטמינצ'יק

אף שמס הסוכר כבר אושר, ממשיכים הלחצים למסמסו • באסם משנים את הוראות המהילה - ותזכיר חוק חדש עשוי להחריג את המשקאות שמבוססים על תרכיזים • ירידה של 30% במכירות שתייה ממותקת מאז כניסת המס לתוקף • במשרדי הבריאות והאוצר מתמהמהים עם הצעדים המשלימים למס - כמו התקנת ברזיות ומסע הסברה • פרופסור חגי לוין: "צריך ללוות את המהלך גם בהנגשת מים במרחב הציבורי"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הסירופים יוחרגו מהמס? (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

הלחצים לשנות את מס הסוכר שאושר בחודש דצמבר האחרון נמשכים, וחלקם אף נושאים פירות. רשות המסים פרסמה לאחרונה תזכיר חוק שמבקש להפחית את המס על משקאות ממותקים שמתבססים על תרכיזים נוזליים, דוגמת ויטמינצ'יק. במקביל חברות המשקאות ממשיכות לנסות למקסם רווחים ומשתמשות בכל טריק אפשרי בספר. ומה בנוגע לצעדים המשלימים למס, כמו הסברה על אורח חיים בריא והתקנת ברזיות בכל הארץ? אלה עדיין מתעכבים בחסות משרדי האוצר והבריאות.

נתחיל עם תזכיר החוק של רשות המסים. לפי התיקון המוצע, המס על סירופים יופחת בשליש. התזכיר גם יאפשר לפטור משקאות ותכשירים להכנת משקאות שלגביהם אישר מנכ"ל משרד הבריאות שאינם מכילים סוכר או חומר ממתיק אחר כמו קפה מסוגים מסוימים. בנוסף נקבע כי תחליפי משקאות חלב פטורים מהמס.

ומה ההצדקה לשינוי שיביא להורדת מחיר הסירופ? שינוי בהוראות המהילה כך שתתקבל כמות כוסות גדולה יותר על אותה כמות סירופ. השאלה המרכזית היא האם הצרכנים בכלל יקראו את הוראות הדילול החדשות או יתעקשו לשמור על רמת המתיקות שאליה הם מורגלים וישתו את אותה כמות סוכר, רק במחיר מופחת.

מתקפות שיווק והקטנת הבקבוקים

בד בבד, יצרני משקאות שימשיכו להיכלל במס ממשיכים לבקש להמתיק את הגלולה. ל"שקוף" נודע כי שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ורכז הקואליציה בוועדת הכספים ולדימיר בליאק (יש עתיד) סיירו לפני כחודש באום אל פאחם כחלק מביקור במגזר הערבי. במהלך הסיור הם פקדו את מפעל הטרופיות אבו שקרה. שם הלין בפניהם היצרן כי מס הסוכר כמעט והכפיל את מחיר הטרופית וביקש כי גם עליה יופעל מס מופחת. 

ואכן, המס משפיע ומשנה מציאות. מיד לאחר שאושר, חתך הציבור את רכישת השתיה המתוקה בכ-30%. עם זאת, במשרד הבריאות עדיין לא פותחים שמפניות (ללא סוכר) ואומרים כי צריך לעקוב ולראות האם הנתונים יתייצבו. 

הטריק החדש – להקטין את הבקבוק (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

החששות שלהם עלולים להיות מוצדקים. בקוקה קולה ובחברות נוספות יצאו במתקפת שיווק, בעיקר במגזר החרדי, כדי להתאושש מהירידה במכירות. במקביל, חברות משקאות בוחנות טריקים שונים כדי להתל בצרכנים. כך למשל בקוקה קולה שוקלים להקטין את הבקבוקים, ובאסם מציעים לדלל את הסירופ.

בלשכת הפרסום הממשלתית שוקדים על קמפיין הסברה

ומה לגבי הבטחות משרד האוצר שלפיהן לצד המס תייעד המדינה תקציב להסברה על הנזק של השתייה המתוקה ומשקאות הדיאט ולהתקנת ברזיות שיסייעו בגמילה?

הלחצים לרכך את המס נמשכים. ברביבאי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

במשרד הבריאות מאשרים כי התקבל סכום של 55 מיליון שקלים להילחם בתופעת ההשמנה ובצריכה המסיבית של שתייה מתוקה. 10 מיליון שקלים מיועדים כעת לתוכניות חינוכיות מול תנועות נוער, בתי ספר, המגזר החרדי ועוד. 40 מיליון מוזרמים להתקנת תשתיות בנושא בקופות החולים. כעת בונים במשרד תוכנית שתכלול להילחם בתופעת ההשמנה, אפליקציות ייעודיות ועוד. בנוסף, 5 מיליון שקלים מוקדשים לקמפיין על שתייה מתוקה. בימים אלו שוקדים בלשכת הפרסום הממשלתית על תסריט. במקביל בנק ישראל אמור לערוך בדיקה שתנתח עד כמה המס משנה התנהגות צרכנית.

"המס חייב להיות צעד אחד מתוכנית כוללת"

עם זאת, משרד האוצר יכול היה לעשות הרבה יותר למען בריאות הציבור. תקבולי המס צפויים להגיע למאות מיליוני שקלים מדי שנה. ועדיין, הכסף שמוקצה כעת לנושא הוא מענק חד פעמי, במקום הקצבה שנתית. 

התוצאה של מענק לעומת תקציב קבוע היא, בין היתר, שהברזיות כלל לא יותקנו. בממשלה חוששים מעלות שנתית לתשתיות הברזיות שיתמשכו לשנים הבאות – ולכך כאמור אין תקציב ייעודי. בנוסף, במשרד הבריאות כלל לא משוכנעים כי ברזיות יפחיתו צריכה של שתייה מתוקה. עם זאת, הם גם לא ביצעו מחקר בנושא.

"הנגשת מים במרחב הציבורי – מהלך שחייב לקרות" (צילום: דוד וקנין, פלאש 90)

"עדיין לא ביצעו למס צעדים משלימים חיוניים", מתח יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופסור חגי לוין ביקורת. "אנשים עדיין תופסים אותו כצעד כלכלי, ולא ברור להם שזה צעד בריאותי. היה צריך ללוות את המהלך גם בהנגשת מים במרחב הציבורי. זו פעולה שצריכה לקרות. בנוסף, לא נצבע כסף ייעודי לעידוד תזונה בריאה אף שחשוב שמוצרים בריאים יהיו זולים. המס חייב להיות צעד אחד מתוכנית כוללת".

עוד מוסיף לוין: "גם עכשיו, סביב המהלך להפחתת מכסים, כדאי שייקחו בחשבון את השיקול הבריאותי ויוזילו מוצרים בריאים, כמו פירות וירקות – שבישראל יקרים מדי".

מלשכת השרה ברביבאי נמסר בתגובה: "לאחרונה מס הסוכר שהובל על ידי האוצר אושר אך לאחרונה בכנסת. השרה אינה עוסקת בנסיון לשנות את החוק". ח"כ בליאק אישר כי גם הוא לא מתכוון לקדם שינויים במס.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "לאחר אישור מס הקנייה על משקאות מתוקים, התקבלו פניות מגורמים שונים במשק לתיקון הצו. רשות המסים בחנה בשיתוף משרד הבריאות את הבקשות לתיקונים והחליטה לפרסם הצעה לתיקון צו תעריף המכס. בדברי ההסבר בהצעה ניתן לראות פירוט לגבי כל תיקון מוצע".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות מעורב בשינויים במס השתייה המתוקה והממותקת, מרבית השינויים נובעים מהעובדה שיש מספר משקאות שיש בהם תוספות של טעם או ריח אבל אין בהם לא ממתיק ולא סוכר ונדרש להכריע לגביהם אם הם מחויבים במס או לא. על כן כל מקרה נבחן לגופו ומוחלט לגביו אם יושת עליו המס ובאיזו דרגה".

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

המספרים מחייבים פעולה. בישראל יש יותר מחצי מיליון חולי סוכרת, וכל ילד שלישי בישראל יפתח את המחלה שתוביל לחיים של סבל וייסורים. הרעיון של מס הסוכר הוא לייקר את המחיר כך שישקף – קצת יותר – את העלות האמיתית של צריכתו ובעיות הבריאות שהוא גורם. כמו בטבק.

למה? כי כולנו כיום משלמים את המחיר: ההוצאה על חולי סוכרת בקופת חולים כללית מהווה 33% מההוצאה הכללית, בעוד ששיעורם באוכלוסיית המבוטחים המבוגרים היא 13% בלבד. כ-14% מההוצאה הכללית של קופת החולים מיוחסת למחלת הסוכרת.

זה לא הכל. סוכרת היא גורם המוות השלישי בישראל (2018). דמיינו אלונקה חדשה שיוצאת לדרך מדי שעה וחצי. זהו היקף המתים מהתופעה.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

כדאי "לצבוע" את ההכנסות מהמס לטובת עידוד שתיית מים והתקנת ברזיות וקולרים. ההכנסות צריכות גם לשמש להסברה או למימון הכשרות לרופאים בנושאי תזונה. בכל מקרה, המס כבר בצורתו הנוכחית עשוי לסייע בקרב על שינוי התודעה – בדיוק כפי שקרה בימים הראשונים שבהם החלו להתברר ממדי הנזק של הטבק. ובנימה אישית: הנה הצעדים שלקחתי על עצמי כדי להיגמל מסוכר.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת תומר אביטל

תומר אביטל
מייסד-שותף, כתב. גדלתי במקומונים - שם התאהבתי בעיתונות ולמדתי להשתמש בה לתיקון עולם. בהמשך עבדתי ב"מבט", "כלכליסט" ו"עובדה". סיקרתי את השלטון והבנתי שכלי תקשורת עצמאית ואקטיביסטי יכול להגביר את מחויבות נבחרי הציבור - לציבור. הבנתי שיחד אנחנו יכולים למנוע החלטות שלטוניות גרועות. אז ב-2014 ייסדתי את "מאה ימים של שקיפות" שבהמשך גדל ל"שקוף" ובזכות המו"לים שלנו - מייצר פוליטיקה איכותית יותר. אני מאמין בכוחה של העיתונות העצמאית - לתקן את העולם. לא פחות. בין לבין אני כותב פרוזה (חיברתי ספר מתח בשם "המשכן"), מוביל את נשנושי שירה ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. אפשר לקרוא עלי עוד פה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,463 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.