בניגוד להוראות משרד הפנים: עשרות עיריות מסתירות תרומות מתאגידים

האם חברת בזן המזהמת תורמת סכומים גדולים לעיריית חיפה, שבין היתר מקבלת החלטות בנוגע לתעשייה במפרץ ויכולה להשפיע על עסקי החברה? המידע הזה שייך לציבור על פי הוראות משרד הפנים. אך בחיפה, כמו בעשרות רשויות מקומיות בישראל, מתעלמים מההוראות ומסתירים את התרומות שהן מקבלות, שעלולות להשפיע על החלטותיהן בנוגע לתאגידים שנותנים אותן ביד רחבה. כך עולה מבדיקה משותפת של "שקוף" ו"לובי 99".

עוד ב"שקוף":

• סוחרי השתיקה: "כי"ל נותנת פירורים – ומקבלת חיילים"
• לאחר תחקיר "סוחרי השתיקה" – אוניברסיטת בן גוריון תחשוף תרומות מכי"ל?
• עולם הפוך: כשמנכ"ל כי"ל התגאה שהחברה שלו כבר לא חושבת רק על כסף

בשנת 2016 הוציא משרד הפנים חוזר מנכ"ל – "נוהל גיוס וקבלת תרומות על ידי רשויות מקומיות" – המחייב את הרשויות להקפיד על כללי מנהל תקין ושקיפות בקבלת תרומות. אך הבדיקה מגלה שעשרות רשויות בארץ לא מיישמות את הוראותיו. ב"לובי 99" הוציאו בעקבות זאת מכתב למשרד הפנים, בדרישה שהאחרון יעגן בחקיקה את חובת השקיפות על תרומות אלו.

ולמה זה כל כך חשוב שהכספים שנתרמים לרשות המקומית שלנו יהיו שקופים עבורנו? גובה התרומה וחלקה מסך התקציב העירוני עשוי לשקף את כוחו של הגוף התורם במסדרונות. תרומות גדולות במיוחד עלולות לשמש כמנוף לחץ על העירייה ובמקרים חמורים אף ככלי להשתקת ביקורת כלפי הגוף התורם. 

כך למשל, בתחקיר "סוחרי השתיקה" חשפנו כיצד חברת כי"ל, שמחזיקה במפעלי ים המלח ומתכננת פרויקט כריית פוספטים ליד ערד, תורמת ביד רחבה לעיריות באר שבע, דימונה וירוחם. ראשי המועצות הללו תמכו לאורך השנים בפעילותה של כי"ל באזור ואף הגנו עליה מול הכנסת. אך לאחר שעיריית ערד הצטרפה לעתירת התושבים נגד מכרה פוספטים בסמוך לה – הפסיקה כי"ל לחלק תרומות. "המסר של כי"ל לעיריות בדרום הוא 'עדיף לכן להיות בצד שלנו'", אמר לנו ראש עיריית ערד, עו"ד ניסן בן חמו, בריאיון שערכנו עמו במסגרת התחקיר.

השיטה הזו איננה נחלתה הבלעדית של חברת הכימיקלים. ע"פ פרסומים, גם חברת הגז הטבעי אנרגי'אן תרמה בעבר למועצה האזורית חוף הכרמל, שבשטחה היא עושה שימוש להעברת צינורות גז. 

בחיפה לא קיבלו תרומות כבר 6 שנים? זה לא סביר בכלל

הנוהל של משרד הפנים, מפרטים "לובי 99" במכתב, קובע כי "רשות מקומית רשאית לקבל תרומות, אלא אם קבלת התרומה עלולה לעורר חשש של ממש להשפעה בלתי הוגנת, ניגוד עניינים, פגיעה בטוהר המידות, פגיעה באמון הציבור או בתדמית הרשות או פגיעה אחרת באינטרס הציבורי". 

עוד צוין במכתב כי הנוהל קובע שעל הרשות להקים ועדה שתבחן האם קבלת התרומות עומדת בקריטריונים של הנוהל, האם התרומה עלולה ליצור תלות של הרשות המקומית במקור המימון, האם הרשות עלולה להימצא במצב של ניגוד עניינים בעקבות קבלת התרומה, והאם ישנה ציפייה מצד התורם לקבלת תמורה בעתיד. כמו כן בנוהל משרד הפנים נקבע שאישור קבלת תרומה ע"י רשות מקומית יפורסם באתר האינטרנט של הרשות בתוך 30 יום מיום האישור, ובצמוד להודעה תפורסם גם חוות הדעת של ועדת התרומות.

בדיקת עשרות רשויות ע"י הלובי ושקוף מגלה שהנוהל לא מיושם בפועל, דבר שמסייע ליצירת מקרים בעייתים כמו במקרה של עיריית ערד וכי"ל. אלה העיריות והמועצות שבהן לא נמצאו חוות דעת או החלטות של ועדות התרומות כלל: חיפה, מועצה אזורית תמר, מועצה אזורית רמת נגב, נתיבות, אופקים, קריית ים, אשקלון, חדרה, מועצה אזורית גזר, מועצה אזורית שדות נגב, ומועצה אזורית חוף אשקלון. כלומר – על הנייר הרשויות הללו לא קיבלו כל תרומה בשנים 2016-2022, מצב שברור לנו שאינו סביר באופן קיצוני. די בחיפוש קצר בפייסבוק של עיריית חיפה כדי לגלות על חלק קטן מהתרומות שהיא מקבלת.

"לעגן בחקיקה חובת שקיפות בתרומות"

לציבור, אם כך, נותר רק לשער האם וכמה כסף קיבלו בעיריית חיפה מכל החברות המזהמות שנמצאות בשטחה, ובכלל. העירייה אגב, מתעלמת מבקשות חוזרות ונשנות של "שקוף" לקבל את מסמכי התרומות. אותו הדבר תקף גם לעיריית אשקלון שלא מפרסמת את החלטות ועדת התרומות, ובה פועלות החברות קצא"א ודוראד. לפי פרסומים של שני אשכנזי בגלובס, העירייה מקבלת מחברת קצא"א תרומות, לצד הנזק הסביבתי והבריאותי שהחברה מסבה לתושבי העיר.

בקריית שמונה למשל נכתב ש"אין מניעה משפטית" לקבל תרומה, ללא כל נימוקים, ובעיריות ירושלים ובאר שבע מפורסמות החלטות הנוגעות לתרומות לתקופה מצומצמת בלבד, ולא מאז שהנוהל נכנס לתוקף ועד היום. 

ולבסוף, עיריות דימונה וירוחם, שמקבלות כל תרומה מכי"ל תוך התעלמות מניגוד עניינים אפשרי בקבלת תרומה זו – כי"ל מהווה מעסיק מרכזי של תושבי הערים, מעבירה להן כפי שפורסם לא פחות מ-32 מיליון שקלים בשנה על ארנונה ממפעלי החברה, וגם תורמת מאות אלפי שקלים לעיריות. הדבר מונע בפועל מעיריות דימונה וירוחם להתנגד לכריית פוספטים ע"י כי"ל בשדה בריר. גם אם היו רוצות להתנגד, הן תלויות בכי"ל שעלולה לפטר את תושביהן המועסקים על ידה, כפי שכבר איימה בעבר. ואכן כפי שצויין – ראשי הערים של דימונה וירוחם לא רק לא מתנגדים, אלא גם תומכים בכריית הפוספטים ע"י כי"ל. אמנם התלות של העיריות בחברה גדולה דיה גם ללא התרומות, אך לכל פחות ראוי לקיים דיון בנושא לפני קבלת התרומה המעמיקה את הקשר הבעייתי ממילא.

לשתי העיריות שלחנו בקשת חופש מידע לפני כשלושה חודשים בנוגע לסכום התרומות שהתקבלו מכי"ל משנת 2010. עיריית דימונה שלחה נתונים רק משנת 2017 והלאה – נתונים שממילא זמינים באתר. עיריית ירוחם טענה כי לא התקבלו תרומות, אלא הן נתרמו ישירות לעמותת "צעירים" הפועלת בעיר. הדבר עומד בסתירה למסמך שהעירייה בעצמה העלתה לאתר שלה, בו נכתב שכי"ל העבירה בשנת 2017 תרומות לבתים חמים, מועדוניות, פרויקטים קהילתיים ומלגות לסטודנטים בשווי כולל של כ-600 אלף שקלים.

לאור כל אלו, במכתב שנשלח למשרד הפנים כותבים ב"לובי 99" כי הם "מבקשים לקדם עיגון בחקיקה של העיקרון שלפיו התרומות יפורסמו בשקיפות באתר הרשות המקומית". בדרך זו סבורים בלובי כי "הרשויות יקפידו על פרסום חוות הדעת כנדרש באתרי הרשויות המקומיות, מה שעשוי להבטיח בחינה ישרה, עניינית ומלאה של הקריטריונים לקבלת התרומות ומתן נימוקים מספקים, על ידי ועדות התרומות", וכי הדבר "יהווה זרז לקבלת החלטות מבוססות יותר, מנומקות יותר וראויות יותר".

הכדור נמצא כרגע בידיים של משרד הפנים, שיכול לקדם עיגון בחקיקה של הנוהל. עד אז אנחנו נמשיך לעקוב אחרי שביל הכסף כדי לוודא שהאינטרס הציבורי נשמר, ולא האינטרס של בעלי הממון.