חשיפת "שקוף": לוביסט שהורשע בעבירות שחיתות הורשה לחזור לפעילות בכנסת

אלי זרחין, לוביסט שהיה מעורב בשתי חקירות על עבירות שחיתות והורשע בסופה של אחת מהן, מורשה להמשיך למשוך בחוטים ולהסתובב בכנסת באין מפריע. האבסורד: דווקא הרשעתו של זרחין היא שהביאה בתחילת החודש להשבת אישור עיסוקו כלוביסט, אחרי שהושעה מפעילות. אך זה לא חייב להיות כך: על פי פרשנות משפטית מסוימת, בכוחם של הייעוץ המשפטי של הכנסת ויו"ר הכנסת לשנות את המצב ולהרחיק את זרחין פעם נוספת.  

עוד ב"שקוף":

• בין הלוביסטים עם גישה חופשית לכנסת: מנכ"ל פוליסי החשוד בפלילים
• חשיפת "שקוף": חברות הלובי הגדולות נפגשו לתאם את המאבק בהגבלות החדשות
• הפרופסור הטעה את הכנסת: "אף פעם לא היה לי קשר עם חברות סיגריות אלקטרוניות"

זרחין הוא הדוגמה הישראלית המובהקת ללוביסט העובר את הגבול הפלילי ולאדם שאין להתיר את המשך פעילותו בכנסת. כבר עכשיו הוא מחזיק בשיא המפוקפק של שתי השעיות ממושכות מפעילות בכנסת בשל מעורבות בשתי חקירות שונות בחשד למעשי שחיתות (פרשת השחיתות בישראל ביתנו ופרשה נוספת בנפרד). בפסק הדין במשפטה של פאינה קירשנבאום, שנידונה ל-10 שנות מאסר, השופט מזכיר את זרחין כמי שהעניק שוחד של מאות אלפי שקלים וכמי ששיקר בעדותו בנושא באופן מגושם. 

במשפט השני הורשע זרחין בניסיון קבלה במרמה של 130,000 שקלים מכספים המיועדים לניצולי שואה, וזיוף מתוחכם של מסמכים לצורך ביצוע העברות. למרות ההרשעה החמורה לפני שלושה חודשים בלבד, אנחנו חושפים לראשונה כי לפני שבועיים זרחין קיבל מחדש את אישור השדלן מהכנסת ושב לייצג את "האגודה הישראלית למען ילדים עולים", אותו גוף שייסד ובאמצעותו ביצע את המעשים שלאורם הורשע. 

אם כנסת ישראל מעוניינת לזכות מחדש באמון אזרחי ישראל, היא לא יכולה להתיר את שובם של גורמים כמו אלי זרחין לפעילות במסדרונותיה. זרחין הוא לא חבר כנסת שנבחר למרות שהורשע בעבר, אלא לוביסט המחויב לכללי אתיקה מינימליים, ואין שום חובה להמשיך ולהתיר לו לפעול בכנסת אחרי שהורשע במעשי מרמה חמורים. הגיע הזמן לקבוע כי הכנסת אינה המחלקה לשיקום האסירים והמורשעים אלא היכל הדמוקרטיה שלוביסטים שהורשעו בגין מעשי שחיתות אינם מורשים עוד להמשיך ולפעול בתחומו. 

במקרה של זרחין מדובר באדם ששני שופטים שונים, בשני משפטים שהתנהלו במקביל, התרשמו ממנו באופן דומה. כך כתב עליו השופט ירון לוי בפסק הדין של פאינה קירשנבאום:   

"בגרסאותיו בנוגע לשיחה עם דינוביצקי הוכיח זרחין יכולת מרשימה לסילוף האמת. כבר בחקירתו במשטרה שיקר זרחין". 

"מדובר בעד שאינו בוחל מסטייה מדרך הישר או מהתנהלות כלכלית 'בדרכים עוקפות'"

"את דבריו המוקלטים שלפיהם שילם שוחד לגודובסקי הכחיש העד בגרסה הפנטסטית שלפיה הדברים כלל לא נאמרו מפיו, ואם נאמרו – הוא שיקר לדינוביצקי"

אלה רק מקצת הדברים החמורים שהשופט לוי כותב נגד זרחין בפסק הדין של פאינה קירשנבאום. בפסק הדין בו הורשע זרחין לבסוף כותבת עליו השופטת ג'ויה סקפה-שפירא את הדברים הבאים: 

"מעשיו של הנאשם דרשו תכנון ומעשי הכנה רבים. מדובר בעבירות שבוצעו בצורה מתוחכמת ושיטתית, תוך שהנאשם קשר בין חברה שהקים לעמותה שניהל ותיאר יחסי גומלין בין שני התאגידים שדימו פעילות עסקית שלא היתה"

ובסעיף אחר בפסק הדין מציינת השופטת: 

"ניכר כי גם כיום הוא תולה חלק גדול מהאשם באחרים ורואה את עצמו אחראי לעבירות בעיקר בשל טעמים פורמליים. קבלת אחריות היא גורם רב משמעות בהפחתת הסיכון להישנות העבירות".

החל משנת 2014 הוטמע בפועל נוהל בכנסת לפיו לוביסט הנחקר בפרשות שחיתות מושעה מפעילות בכנסת, כך היה במקרים של זרחין, אורית לרנר, סטיבן לוי, לאה מגן ומירב שמולי. החזרת אלי זרחין עשויה לייצר משוואה הזויה:  

חשד למעורבות בשחיתות = השעיית הלוביסט מפעילות בכנסת.

הרשעה בגין מעשי שחיתות חמורים = ברוך הבא.

סיפורו של הלוביסט אלי זרחין

והנה כמה פרקים במציאות המשפטית של כמה נבחרי ציבור בולטים: שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן הורשע בכך שניסה להפעיל לחצים כדי לשחרר פדופילית-סדרתית מאימת הדין באוסטרליה; שר הפנים לשעבר אריה דרעי, עבריין מורשע בעבר, מורשע בשנית בלקיחת כספים לכיסו; יו"ר הקואליציה לשעבר דוד ביטן עומד למשפט על מקרים רבים של  לקיחת שוחד; סגנית שר הפנים פאינה קירשנבאום מורשעת ונכנסת לכלא לשנים רבות; ראש ממשלה לשעבר בנימין נתניהו עומד לדין באישומים על שוחד וקבלת טובות הנאה. 

הרשעת הלוביסט אלי זרחין משלימה תמונה כוללת של ריקבון מוסרי מדבק המאפיין את התקופה שבה אנו חיים כרגע. הפרטים עולים בקנה אחד עם הדיווח לאחרונה על הידרדרות ישראל במדד השחיתות העולמי. 

סיפורו של זרחין איננו סיפור רגיל של מעידה חד-פעמית. חשד ראשון למעשי שחיתות מצדו פורסם בתקשורת כבר בשנת 2011 ע"י התחקירנית שרון שפורר, אולם החשדות לא הוכחו ולא הוגש כתב אישום. 

בשנת 2014 זרחין נעצר ונחקר במסגרת חקירות פרשת השחיתות בישראל ביתנו שבהן הורשעה ח"כ לשעבר פאינה קירשנבאום. עם מעצרו הושעה זרחין מפעילות כלוביסט בכנסת. בסופו של דבר לא הוגש נגדו כתב אישום והוא חזר לכנסת אחרי חצי שנה. בינואר 2016 דווח בתקשורת שזרחין נעצר שוב, הפעם בחשד שניסה לקבל במרמה כספי הנצחת שואה עבור עמותה שייסד. הדבר הוביל לכך שזרחין הפך ללוביסט הראשון שהושעה פעמיים מפעילות בכנסת בשל חקירות בחשד למעשי שחיתות. בפרשה זו הורשע זרחין בהסדר טיעון בנובמבר 2021, והודה בשורה של סעיפים חמורים. 

הם פשוט לא שמו לב?

שלושה חודשים בדיוק אחרי פסק הדין במשפטו, הושב לזרחין אישור השדלן בכנסת (בתאריך 3.2.2022) והוא שב למרשם הלוביסטים כמייצג הלקוח "האגודה הישראלית למען ילדים עולים" שבמסגרתו ביצע את המעשים החמורים שעליהם הורשע. 

סביר להניח שהשבת אישור השדלן לזרחין נובעת בעיקר מחילופי המשמרות השונים בכנסת או מאי-ידיעת הפרטים במחלקת ההיתרים. מאז שהושעה זרחין בפעם השנייה התחלף הצוות בלשכת הייעוץ המשפטי לכנסת, כמו גם בלשכת יו"ר הכנסת, וחלפו חמש שנים. במציאות הישראלית רוויית פרשות השחיתות קשה לזכור את כל הפרטים שאנו נחשפים אליהם לאורך השנים. הערכתי היא שהאישים בשתי הלשכות האחראיות על הנושא בכנסת אינם מכירים את פרטי הפרשות הקודמות ואת הסיפור המלא. בשבוע שעבר הם יודעו מחדש על הפרטים ועתה מונחת על שולחנם בקשה לשלול את אישור השדלן של הלוביסט אלי זרחין לצמיתות. 

במסגרת ניסוח הבקשה צפה גם סוגייה של לקונה הקיימת בחוק הכנסת. בחוק מוזכר מקרה שבו לוביסט נחקר בפרשות שחיתות, מה שמעניק ליו"ר הכנסת סמכות להשעותו, אבל לא מוזכר מקרה חמור יותר שבו הלוביסט מורשע במעשי שחיתות ומה עשוי לקרות לאותו לוביסט לאחר מכן. אף שיו"ר הכנסת יכול לדעתי גם כרגע להפעיל סמכותו ולשלול לזרחין את אישור השדלן, לצד ביצוע הצעד המתבקש הזה יש גם להניע מהלך שיעניק מענה ללקונה שנחשפה. ישנם גורמים שאין להתיר את שובם לזירות קבלת ההחלטות בישראל, גם במחיר של פגיעה בזכות העיסוק שלהם, אם אנחנו רוצים להתחיל לשנות כיוון בתהליך ההידרדרות של ישראל במדדי השחיתות העולמיים. 

הכותב הוא מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת.