ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
באיחור של כמעט שנה, המשרד להגנת הסביבה ביחד עם משרד האנרגיה והפנים פרסמו השבוע את "המדריך להכנת תוכנית פעולה מקומית להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת". מדובר במסמך שמיועד לרשויות המקומיות ונותן כלים להכנת תוכנית להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו. זה אמנם צעד חשוב, אך לצד הכלים הפרקטיים שבו, עיקר חסרונו של המדריך הוא בהיעדר מקורות תקציב להכנת תוכנית היערכות ולמימושה, ובכך הוא מגלם פער בין התיאוריה לשטח.
באפריל האחרון פרסמה המנהלת לשינויי האקלים של המשרד להגנת הסביבה דוח ראשון שכולל המלצות לממשלה, ובין היתר הצהירה כי השלטון המקומי הוא שחקן משמעותי "במימוש תוכנית ההיערכות". עוד נכתב בדוח כי "לשם כך נכתב 'מדריך לשלטון המקומי', להכנת תוכנית פעולה להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת". אולם המדריך יצא בגרסאות מצומצמות בלבד לרשויות, ורק השבוע, באיחור ניכר, הופצה גרסתו המלאה.
המדריך סוקר תחומים שונים ובהם אנרגיה, ניהול מים, צל והיערכות לשריפות. למדריך מצורף פרק לניטור ובקרה הכולל טפסים שבעזרתם ניתן למפות את העיר במדדים כמו חום, משקעים, תשתיות אקולוגיות, מפלס מי הים, שיעור בנייה ירוקה, אנרגיה מתחדשת ואף מדדים לניטור פעולות הסברה, בהם אירועים במערכת החינוך. גם העצים מקבלים נתח נאה, וישנה התייחסות רחבה לחשיבותם של צל ועצים ומשמעותם בקירור העיר ואף הומלץ לבחון אם יש כריתות שאפשר למנוע.
המדריך מתייחס בנוסף לפתרון קל ליישום, שלא צריך תקציב, שאפשר בעתיד אף להקדיש לו מדריך נוסף: הערכות הפגיעות החברתית. המדריך מתייחס בהרחבה לקשר שבין אוכלוסיות בסיכון לבין משבר האקלים. בכך אולי מעלותיו המובהקות. הוא מסמן למשל את אוכלוסיות הקשישים, האוכלוסיות החשופות לאלימות מגדרית ואוכלוסיות שחיות בעוני כמי שמועדים לפגיעות באירועי אקלים קיצוני. גם אם אין לרשות יכולת כרגע למפות את העיר בשלל פרמטרים ולבנות תוכנית כדי להיערך למשבר האקלים, הרי שנתונים על אוכלוסיות בסיכון קיימים בכל לשכות הרווחה בארץ. בעזרתם ניתן להתכונן לימי חום קיצוניים או הצפות חריגות, וזאת ללא השקעה מוקדמת.
יחד עם זה, נדמה שלפרקים המדריך אינו ער למתרחש בשטח והוא יוצר פער בין הדרישות למציאות, פער שקשה מאוד לגשר עליו. כך למשל, בפרק של גיבוש יעדים, המדריך מציע כי לאחר ניתוח המצב וגיבוש מסקנות, הרשות צריכה להגדיר מטרות ברורות למימוש. לשם כך צירפו למדריך טבלת יעדים עם דוגמאות מרחבי העולם. אמנם מדובר בהצעות בלבד, אבל עבור רשויות רבות מדובר בהישגים לא ריאליים. כך למשל, כתבו שבפריז מתכננים עד שנת 2024 להתאים את כל רחובות העיר לרכיבה על אופניים, והציעו לרשויות לעשות זאת עד סוף העשור. בסידני שבאוסטרליה ובטורונטו שבקנדה מתכננים עד 2030 להגדיל ב-40% את היקף צל העצים בעיר ובניו-יורק עד 2040 יחשמלו את כל התחבורה הציבורית. רשויות רבות בישראל נמצאות במרחק רב מהיעדים הללו.
דוגמה נוספת היא מתחום הבנייה. המדריך מציע לאמץ או לחייב את התקן לבנייה ירוקה. ואכן, בעוד חודשיים כל בניין חדש למגורים בארץ יחויב לעמוד בו. אך לשאר הבניינים ברשות המקומית – בתי ספר, גנים ומוסדות ציבור – יש פטור. המדריך לא מתייחס לקושי התקציבי של הרשויות המקומיות להקים מוסדות חינוך ומבני ציבור בהתאם לתקן, ולא ממליץ על פתרונות אפשריים לבעיה. "מתאים לכל הרשויות", כתבו בדוח, "בעיקר רשויות שיש בהן בנייה חדשה בהיקפים נרחבים". במרכז לשלטון המקומי אמרו בעבר ל"שקוף" כי "מדובר במהלך שמוערך בעשרות רבות של מיליוני שקלים ולמעלה מכך, ולכן על הממשלה לספק פתרון פיננסי למימוש הבנייה הירוקה, בייחוד לאור העובדה שזו הגדירה את הבנייה הירוקה כיעד מרכזי".
בפרק שהוקדש למים, מציע המדריך בין היתר "לשפר את יכולת ההכלה וההשהיה של מי הנגר, מצד אחד, ולהפנותם לאגירה ולתוספת אספקת מים לנוכח ההתחממות וההתייבשות מצד אחר". אלא שפרויקטים מסוג זה עשויים לעלות מיליונים רבים לרשות. הקמת מתחמי אגירה בטיחותיים ואפקטיביים שמחוברים למערכות המים בעיר, כוללת תכנון מוקדם, קבלת אישורים ומשאבים רבים. למעשה פעולות התכנון וההקמה יכולות להימשך שנים ארוכות. במדריך לא הקדישו פרק למקורות המימון אבל כן צירפו תוכנית לדוגמה, שספק אם ניתן לעמוד בה, של אחת הרשויות החזקות בארץ שמובילה כמעט בכל פרמטר סביבתי, עיריית תל אביב.
בעקבות פרסום המדריך שוחחנו עם מספר רשויות ברחבי הארץ ובדקנו כיצד מתייחסים למסמך. כך למשל בבית שאן, שלא נהנית מארנונה גבוהה והכנסות יפות לקופת העירייה, קצת פחות מתרגשים. בעיר לא מכירים את המדריך ולא את ההמלצות, אולם מנסים בכלים שלהם לפעול ככל הניתן כדי להפחית פליטות. תאורת הרחוב בעיר הוחלפה לתאורת לד חסכונית, מערכות סולאריות הותקנו על מבני ציבור וקודמו תוכניות חינוכיות בבתי הספר הקשורות למשבר האקלים. בעיר נוספת בדרום הארץ, הגיבו גם כן בקור רוח ואמרו כי טוב היה אם המדריך היה מגיע עם תקציב.
לצד זה, יש עיריות שהגיבו אחרת. בעפולה למשל בונים בימים אלה תוכנית לשנת 2022 ובה התייחסות בין היתר לנושא משבר האקלים, בהתאם לדרישות המשרד והצעות המדריך.
במענה לפניית "שקוף", במרכז לשלטון מקומי חזרו על אותו המסר שהעבירו גם בדוח מבקר המדינה על המוכנות של ישראל למשבר האקלים. "כדי שהרשויות המקומיות יצליחו להשתמש בכלי זה ועל מנת שיצליחו להפיק ממנו את המירב הניתן, נדרשת הכשרה, הקצאת תקציבים מתאימים ותקני כוח אדם ליישם את הפתרונות", טענו. "ללא כל אלו, הרשויות לא יוכלו לתת מענה אמיתי וראוי למשבר האקלים". עם זאת, ציינו כי מדובר ב"כלי מיפוי חשוב ואפקטיבי".
הסיבה המרכזית לתוצרים הדלים של המנהלת היא בעיקרה היעדר כוח אדם. אמנם המנהלת קיבלה במסגרת התקציב הנוכחי כמיליון שקלים, אך במונחים של מדינה מדובר בסכום נמוך מאוד, בטח כזה שאמור לסייע בהיערכות למשבר בקנה מידה עולמי. נכון לכתיבת שורות אלה, המנהלת עדיין במשא ומתן מול נציבות שירות המדינה על איוש תקנים במשרה מלאה שכרגע עדיין לא קיימים. גם המבקר התייחס לכך בדוח האקלים: "בשל היעדר כוח אדם מחקרי במנהלת, בשנים 2018 עד אמצע שנת 2021 לא הייתה לה היכולת לנתח מידע שהתקבל מהגופים הציבוריים ולקדם מחקרי המשך בסוגיות הקשורות בשינויי אקלים, כפי שמורה החלטת הממשלה 4079".
יו"ר המנהלת להיערכות לשינויי אקלים אלון זס"ק מטפל בכל אלה בנוסף לעבודתו השוטפת במשרד. המדינה מינתה אותו לנהל את המנהלת, אבל הוא עושה זאת במקביל לכובעו הרשמי, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה. בשיחה עם "שקוף" הוא מסביר כי המנהלת מנסה לייצר מערכות שיתמכו ברשויות המקומיות בהיערכות מתוך הבנה שהן שחקן מרכזי בהתמודדות עם משבר האקלים. בין הפרויקטים, נכלל המאיץ שמלווה 12 רשויות מקומיות ומתקצב אותן בהכנת תוכנית היערכות, ופרויקט נוסף שקדם לו, שבו יישובי עוטף עזה קיבלו יותר ממיליון שקלים למטרה דומה.
במסגרת כל הפרויקטים, עד כה המשרד מלווה כ-20 רשויות בלבד בהכנת תוכנית הערכות, אבל זס"ק מקווה שבחודשים הקרובים התמונה תשתנה והמשרד יפרסם קול קורא לרשויות נוספות להצטרף. הפעם הוא מאמין שמדובר בהיקף גדול יותר של משתתפים, "כמה עשרות".
אך על פי המצב הקיים היום, אין בעצם כללים, תקנות או חוקים המחייבים את הרשויות לקחת חלק בתוכניות החשובות האלה. ההצטרפות לקולות הקוראים שמוציאים משרדי הממשלה בתחומי אקלים היא וולנטרית והמימון ניתן לרשות רק כתנאי לעמידה בדרישות. השימוש במדריך אף פחות מחייב ובמשרד להגנת הסביבה מציינים כי אין כיום חובה חוקית להכין תוכנית היערכות בשלטון המקומי.
וגם אם כל הרשויות יכינו תוכניות, אלה עדיין רק תוכניות, והמרחק בין גיבושן ולמימושן בפועל הוא רחוק. ובינתיים הזמן הולך ואוזל: לפי תחזיות השירות המטאורולוגי כפי שהוצגו במדריך, הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלולה בתרחישים מסוימים לעלות בשלושים השנים הבאות ביותר משתי מעלות ומספר הימים החמים בשנה צפוי לעלות ביותר מ-23 ימים. זאת לצד עליית גובה פני הים, עלייה בתדירות גלי החום, וכמובן, אירועי הגשם שהפכו קיצוניים יותר ויותר, מה שמשפיע בתורו על יכולתם לחלחל לקרקע ועל הצפות. כלומר הצורך בתקציב כדי ליישם את התוכנית הוא בהול.
זס"ק ממהר להסביר שלא הכל כרוך בהוצאות. "לא כל דבר הוא עלות מטורפת", הוא אומר, "ולהרבה מאוד דברים יש יכולת להחזיר את עצמם". כך למשל הוא מדגים את נושא הבנייה הירוקה, אלא שגם בנקודה הזו טמון פער בין המדריך למציאות.
"אבל בבתים פרטיים כל אחד יכול וזה סכום זה שמחזיר את עצמו", טוען זס"ק. "ויש עוד הרבה מאוד דברים שניתן לעשות כמו למפות את הצרכים האנושיים, מי זקוק למזגנים בקיץ, וחימום בחורף, או הפחתת החום העירוני, ייעור עירוני והצללה של המרחב העירוני שבסופו של דבר חוסכים הרבה כסף בחשמל".
על הטענה בדבר היכולת המוגבלת של הרשות המקומית לממש תוכניות שיוכנו, אומר זס"ק כי הדבר החשוב ביותר הוא קודם כל לגבש את התוכנית. לדבריו, "כך אתה יכול לדעת מה מבחינתך הסיכון שאתה צריך לנהל הכי נכון. יכול להיות שתראה ששיטפונות אצלך הכי משמעותי, ואולי דווקא הצללה במרחב הציבורי. עד שרשות לא עושה מיפוי מסודר, יהיה לה קשה להיערך ולראות במה צריך לטפל קודם".
ועל איזה סכומים אנחנו מדברים פה בעצם? הכנת תוכנית היערכות למשבר אורכת כשנה, ועלותה מוערכת ב-200-300 אלף שקלים. על טענה כי מדובר בפריבילגיה לעסוק במשבר האקלים כשיש משברים אקוטיים יותר, אומר זס"ק כי "אי אפשר לדבר על משבר האקלים ולא להתייחס אליו בתקציב העירייה השנתי. למנוע את המשבר הוא לא רק נכון, אלא גם זול יותר. אין טעם לפנות שיטפונות אם אתה יכול למנוע אותם ומי שמנהל את העיר צריך לדעת לנהל אותה. הולך להיות פה שונה מהותית ויותר קיצוני ולכן חשוב להיערך מראש".
"בנוסף, כל החומר שלנו פתוח לכולם, אשכולות משרד הפנים יכולים לתת מענה גם ברמה האזורית, אנחנו גם עושים תוכנית מיוחדת למגזר הערבי. אבל להגיד שנגיע לכל פינה? לא", הוא עונה מיד ואז משתהה רגע. "אני מקווה שכן".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
גם אם המדריך לקוי במידה כזו או אחרת, וגם אם אינו מחובר מספיק למציאות, כפי שמשתמע מהביקורת המוצדקת. כולנו צריכים להתרכז בחיוב כל הרשויות לערוך תוכנית התמודדות עם משבר האקלים, כצעד ראשון, אשר יאפשר לשקף תמונת מצב וסדרי עדיפויות. במקביל, נדרשת היערכות ברמה הארצית, לספק כלים ואמצעים למימוש התוכניות ברשויות, ולהמשיך משם לרמת השכונה, מבנן, הבית הבודד ופרטנית מול כל אחד/ת מאיתנו. רק גישה מערכתית, תאפשר התמודדות ראויה עם משבר האקלים, ובהקדם האפשרי מול התופעות המתקרבות בקצב מעריכי (אקספוננציאלי)