ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

כולם עסוקים בקורונה: במשרד הבריאות לא בודקים איך משבר האקלים מסכן אותנו

רק שני פקידים הופקדו על היערכות לסיכונים הבריאותיים שמביא איתו משבר האקלים. אך למעשה הם כמעט לא טיפלו בנושא, וכל מעייניהם הופנו לטיפול במשבר הקורונה • בדיון בכנסת בשבוע שעבר התגלה חוסר המעש של המשרד בנושא שבארגון הבריאות העולמי הגדירו כ"איום הגדול ביותר על חיינו" • משרד הבריאות: זקוקים לתקציבים
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

בשנים האחרונות חזינו בשינויים קיצוניים במזג האוויר כמו מכות חום חריגות וגשמים עזים, שמשפיעים ישירות על בריאות הציבור. אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)

משרד הבריאות הקצה שני פקידים בלבד לנושא ההיערכות הבריאותית למשבר האקלים, וגם הם בקושי עסקו בו – כך נודע ל"שקוף". השניים הללו היו אמורים להגיש עד תחילת 2022 דוח מקיף ומעמיק שיפרט את הסיכונים הבריאותיים ותוכניות העבודה הנגזרים מהמשבר שבארגון הבריאות העולמי הגדירו כ"איום הגדול ביותר על חיינו". הדוח הזה לא יוגש בזמן כי במשרד הבריאות הפנו את עבודתם של שני הפקידים, פעם אחר פעם, לטיפול במשבר הקורונה. 

עוד ב"שקוף":

בדיון בוועדת המשנה לוועדת הבריאות בשבוע שעבר התגלתה אוזלת היד: נציגת משרד הבריאות הודתה כי הדוח החשוב רק בתחילת הדרך. ומה זה בעצם אומר? משבר האקלים מביא איתו שינויים קיצוניים במזג האוויר כמו מכות חום חריגות וגשמים עזים, ואנחנו עלולים להתמודד עם מחלות חדשות או פגיעה במזון. אך למשרד עדיין אין יכולת להעריך את ההשפעה של כל אלה על הבריאות שלנו, או לתכנן אילו תקציבים ומשאבים נדרשים לשם כך.

מה שווה מנהלת אם אין לה תקציב?

כדי להבין את הרקע לדברים, נחזור כמעט ארבע שנים אחורה, לקיץ 2018, אז הממשלה קיבלה החלטה תקדימית על הקמת מינהלת להיערכות לשינויי אקלים. בין תפקידיה היא אמורה לדאוג לפיתוח "מתודולוגיה לקבלת החלטות המבוססת על ניהול סיכונים", וכן לשמש "גוף בין-משרדי מתאם ומייעץ, המרכז הטמעה רוחבית בתוכניות ממשלתיות ובמדיניות הציבורית". 

דברי נציגת משרד הבריאות בוועדה בכנסת, בשבוע שעבר

נשמע מבטיח? שימו לב לחלק הבא: לאורך השנים המינהלת לא קיבלה אף לא תקן רשמי אחד במשרה מלאה לטפל בנושא, ופעלה כמעט ללא תקציב. כלומר הגוף שאמור היה לייעץ למשרד הבריאות כיצד לקדם את התוכנית, פעל בעצמו בתנאים קשים. 

ביקורת על חוסר המעש של משרד הבריאות בנושא עלתה גם בדוח מבקר המדינה מאוקטובר האחרון, שעסק במשבר האקלים. הדוח הציג תמונה מדאיגה: 84% מהגופים הציבוריים שהתראיינו אליו ענו שאין להם תוכנית היערכות לסיכוני אקלים. 

האזהרה של מבקר המדינה

על פי הדוח, המשרד למעשה לא נקט ב"פעולה ממשית ומשמעותית למימוש העיקרון המנחה שבבסיס החלטת הממשלה – לקדם תוכניות פעולה וצעדי מדיניות שיקטינו את הסיכון הבריאותי". בכך, לדבריו, לא קודמו "צעדים לשם שיפור איכות החיים של תושבי מדינת ישראל והדורות הבאים ולשם השמירה על בריאותם".

עלייה במקרי רצח ואלימות – בעקבות עליית הטמפרטורה

במה יעסוק דוח הסיכונים אם וכאשר ייכתב? בדיון בוועדת משנה להשפעת הסביבה והאקלים שהתקיים בשבוע שעבר ועסק במוכנות למשבר האקלים, הוצג מחקר ישראלי שהראה שכל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה גורמת לעלייה של 10% בסיכון לשבץ. לצד זאת הציגו בדיון, בראשות ח"כ אלון טל מכחול לבן, כיצד עליית הטמפרטורות משליכה גם על פגיעות בנפש בעקבות גלי חום. עומס חום קיצוני עלול להוביל בעקיפין לעלייה באלימות כלפי נשים, פגיעות מיניות, מקרי רצח ואלימות בכלל. 

כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה גורמת לעלייה של 10% בסיכון לשבץ. עליית הטמפרטורות משליכה גם על פגיעות בנפש בעקבות גלי חום וריבוי מקרי מוות

ויש עוד: לגלי חום וטמפרטורות חמות ישנה השפעה על תמותה, מחלות לב, מחלות נשימה, אסטמה ואלרגיות. מחקרים מראים כי כבר עכשיו חום קיצוני וקור קיצוני הורגים מדי שנה יותר מ-5 מיליון בני אדם בכל העולם – נתון שצפוי לעלות עם החרפת המשבר. לצד כל אלה, ישנן כמובן את השלכות השריפות, איכות המים בשנת בצורת, מחלות שעוברות דרך יתושים ושאר מזיקים וכמובן השפעות זיהום האוויר.

הטיפול בקורונה דחק הכול – כולל היערכות למשבר האקלים? שר הבריאות ניצן הורוביץ (צילום: נועם ריבקיןם פנטון, פלאש 90)

לכל הנושאים האלה יש השלכות ישירות ודרמטיות על הבריאות של כולנו. יש לציין כי במשרד הבריאות מכירים את כל הנושאים וערוכים לטפל בהם בשגרה, אולם משבר האקלים מביא ימו שינויים דרמטיים שלהם אין תוכנית סדורה. 

למה? קורונה

בדקנו עם משרד הבריאות מה היקף המשאבים החסרים כדי להעמיד דוח כזה. להפתעתנו, במשרד לא ידעו לענות. "בימים אלה מתבצעת הערכת התקציב הנדרש לכלל הפעילות של מערכת הבריאות בכלל ומשרד הבריאות בפרט", אמרו בתגובה. כלומר יודעים לומר שחסרים משאבים, אבל איש לא יודע כמה ואילו. 

ומדוע זה לא נעשה עד כה? שנתיים לתוך התמודדות עם נגיף הקורונה, הוא עדיין דוחק הצידה את הנושא החשוב. "משרד הבריאות במלוא הכוח עוסק בפנדמיית קורונה העולמית", אומרים במשרד. "בהיעדר התקציבים וכוח האדם הנדרשים, זמן הטיפול בנושא הוא ארוך יותר". 

במשרד מודעים לחומרת מצב משבר האקלים, וכבר בפתח התגובה מציינים כי "התמודדות עם שינוי אקלים הוא אחד הנושאים החשובים לאור הפוטנציאל ההשפעות הבריאותיות על ציבור בישראל". אך החשיבות והדחיפות שמייחסים לנושא במילים לא תורגמו למעשים, כך נראה.

"למה לא מתקצבים את זה?" יו"ר הוועדה ח"כ אלון טל

"האם במשרד שוקלים הקמת יחידה מיוחדת לסיכונים הקשורים לבריאות הציבור?" שאל בדיון ח"כ טל. "אנחנו כרגע נמצאים בתהליך של הקמת ועדה שעוסקת בתהליך של התמודדות עם מערכת הבריאות", ענתה לו ד"ר איזבלה קרקיס, ראש המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות. טל הקשה: "מדוע המשרד לא מתקצב את זה? לא מדובר במכשור רפואי יקר, זה ניתוח פשוט יחסית שאפשר להזמין גם ממומחי אקדמיה". "אנחנו בהכנת תוכניות עבודה", ענתה לו קרקיס וקיוותה שבשנה הבאה זה יקרה. "שלוש שנים אנחנו מחכים", הוא סיכם.  

בעולם כבר למדו

מדוע המשרד להגנת הסביבה לא פעל כל השנים האלה לדחוף את הכנת הסקר? "מינהלת היערכות לשינוי אקלים היא גוף מוביל ומתכלל, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה", אמרו במשרד להגנת הסביבה. "עם זאת, אין סמכות מקצועית למינהלת או למשרד להתערב בעבודה הנוגעת לתחומי האחריות של שאר משרדי הממשלה".

במילים אחרות, המשרד יכול לכוון את הגורמים להכין את הדוח, אבל לשיטתם, לא לשאול מדוע כבר שלוש שנים מדינת ישראל לא יודעת מה הן הסכנות המרכזיות שאורבות לבריאות שלנו בגלל משבר האקלים ואיזו תוכנית עבודה יש לייצר כדי להתמודד איתן.

"אנגליה היתה בין הראשונים לייצר מודל כזה", סיפרה ל"שקוף" ד"ר מיה נגב, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, שאף סיפקה סקירה בנושא במסגרת הוועדה. כבר ב-2012 הבריטים פרסמו סקר ניהול סיכונים, ומיפו בתוכו את הסיכונים הצפויים עקב שינוי אקלים ובהם גלי חום וקור, שיטפונות הצפות ושריפות, וכן מחלות מדבקות והשפעה על בריאות הנפש. "מתוקף כך, הם הצליחו לייצר תוכנית פעולה וקידום חקיקה", מוסיפה נגב. 

הכי סביבתית? במשרד הבריאות סדרי העדיפויות אחרים

לדבריה, בישראל יש עוד שורה ארוכה של גורמים שמוטב היה למפות כאן במשרדים השונים, אולם זה עדיין לא קרה. "הרעיון הוא להבין מה הסיכונים העיקריים למדינה ברמת העיר וברמה הארצית ואז לתעדף אותם", אמרה. "אם רואים שהצפות זה איום שגדל, אז לתת דגש לפתרונות מבוססי טבע כמו חלחול מים ואסדרת הניקוז. אם מדובר על גלי חום, צריך לדאוג לאוכלוסיות פגיעות. סקר סיכונים אמור לזהות ולזרז את הפתרונות האלה". לדבריה, במשרד הבריאות אין מספיק כוח אדם לטפל בנושאים האלה, הדרמטיים ביותר, אלה הנוגעים לבריאות של כולנו, והכל נופל על אנשים עמוסים בלאו הכי.

כלומר נכון לעכשיו, הקורונה מונעת ממשרד הבריאות לזרז הוראה שהממשלה החליטה עליה עוד ב-2018, הרבה לפני שהמגיפה פרצה לחיינו. למעשה, במקום למפות שורה של סיכונים שישליכו על הבריאות שלנו, בינואר הקרוב רק תתכנס הוועדה שתחליט איזה עוד צרכים יש למפות. ואנחנו רק תוהים, האם השלכות משבר האקלים יסכימו לחכות לשורת הוועדות שמתכנסות כדי לקבל החלטות שלא ברור מתי ייושמו? ספוילר – התשובה היא לא.

ועוד מילה על השר הממונה. תחת הסיסמא "מרצ – הכי חברתית. הכי סביבתית", במפלגה מתהדרים בכך שכניסתם לממשלה מסמנת שינוי חיובי ביחס המדינה למשבר ובכלל לסביבה. אך נראה שהבנת השלכות המשבר המחריף על החברה לא תורגמו למעשים במשרד הבריאות של ניצן הורוביץ.

התגובות המלאות של משרדי הבריאות והגנת הסביבה

תגובת משרד הבריאות:

מדוע הדבר לא נעשה; בדיון נאמר כי מדובר בתקציב נמוך ועבודה אקדמית שאינה דורשת משאבים גבוהים?

"התמודדות עם שינוי אקלים הוא אחד הנושאים החשובים לאור הפוטנציאל ההשפעות הבריאותיות על ציבור בישראל. משרד הבריאות עובד בצורה שיטתית ומשתמש בנתוני ספרות מדעית רלוונטית ונתוני מצב בריאות בישראל המעודכנים. גישה זו דורשת הקמת בסיס הנתונים הבריאותיים עם המידע המטאורולוגי. הוקם צוות עבודה העוסק בכך.

"משרד הבריאות נמצא בעבודה משותפת עם השירות המטאורולוגי. הנתונים המטאורולוגיים בעלי פירוט לגבי זמן ומיקום המדידה הועברו למשרד הבריאות. טיפול במסד הנתונים כלל ארצי לגבי מצב מזג אוויר ותחלואה בכלל האוכלוסייה הם תהליכי בעלי צורך בהשקעת זמן ומשאבים.

"לאחר טיפול והתאמה מלאה בין מקורות המידע השונים, יבוצעו הניתוחים הנדרשים בנושא. משרד הבריאות לא שולל אפשרות התייעצות עם אנשי אקדמיה העוסקים בשאלות דומות.

"חשוב לציין, כפי שהודגש במהלך הדיון בכנסת, משרד הבריאות במלואו הכוח עוסק בפנדמיית קורונה העולמית. בהעדר תקציבים וכח אדם הנדרשים, זמן הטיפול בנושא הוא ארוך יותר".

 

מה היעדים להגשת דוח כזה שהוא בבחינת תשתית למוכנות משרדי ממשלה למצבי חירום אקלימיים:

"משרד הבריאות מקדם עשייה במסגרת האדפטציה לשינוי אקלים בתחומי האחריות כגון מי שתיה (הסדרת מתקני שתיה בשטח ציבורי), הצללה (תכנון עירוני בהתחשב לשינוי אקלים מבחינה בריאותית בוועדות תכנון ובניה), בטיחות המזון (הסדרת תהליכי יצור ושמירת מזון בהתאמת תנאי אחסון וכו') , אפשריבריא (התנהגות בריאותית ברשויות מקומיות), תזונה נכונה, טיפול באוכלוסיות בסיכון (מתן המלצות טיפוליות לאוכלוסיית קשישים בהתמודדות עם גלי חום /קור)".

"חשוב לציין שבתחילת חודש ינואר 2022 תתקיים ישיבת ועדה בריאותית בראשות משרד הבריאות במטרה לזהות צרכים נוספים ולתגבר את הפעילות בנושא כה חשוב".

 

מה היקף התקציב הנדרש לפרויקט כזה וכמה זמן לוקח לבצע אותו?:

"בימים אלה מתבצעת הערכת תקציב הנדרש לכלל הפעילות של מערכת הבריאות בכלל ומשרד הבריאות בפרט".

 

תגובת המשרד להגנת הסביבה:

"במסגרת החלטת ממשלה 4709 – היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים שעברה בשנת 2018, וכן בעבודת המטה שנערכה על ידי המשרד להגנת הסביבה לפני ההחלטה, משרדי הממשלה השונים נדרשו בשאלה כיצד עליהם להיערך לשינויי האקלים.

"בתוך כך, משרד הבריאות קבע את הפעולות הנדרשות להיערכות מערכת הבריאות למשבר האקלים, כולל הקמת מערכת לניטור תחלואה. בעניין הכנת סקר זה יש לפנות למשרד הבריאות, האחראי על ביצועו.

"מינהלת היערכות לשינוי אקלים היא גוף מוביל ומתכלל, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. המשרד להגנת הסביבה מסייע לכלל המשרדים, בייעוץ והכוונה מקצועיים בנושאי סביבה ובכלל זה משבר האקלים. עם זאת, אין סמכות מקצועית למינהלת או למשרד להתערב בעבודה הנוגעת לתחומי האחריות של שאר משרדי הממשלה.

נוסיף כי לפני כשנתיים הכינו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מסמך, במסגרת עבודת המנהלת, בנושא שינוי אקלים ובריאות הציבור. מסמך זה כלל סקירת ספרות, מיפוי מדדי בריאות והמלצות לפעולה לקראת תוכנית עבודה של משרד הבריאות. מסמך זה אמור היה לשמש כלי למשרד הבריאות לצורך הכנת הסקר. למסמך המלא https://did.li/qID5q.

"באשר לכוח האדם – המשרד להגנת הסביבה בונה בימים אלה מבנה ארגוני מעודכן עם תוספת כוח אדם מקצועי לתחום המיטיגציה והאדפטציה, כולל למינהלת שינוי אקלים".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,933 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.