כולם עסוקים בקורונה: במשרד הבריאות לא בודקים איך משבר האקלים מסכן אותנו

משרד הבריאות הקצה שני פקידים בלבד לנושא ההיערכות הבריאותית למשבר האקלים, וגם הם בקושי עסקו בו – כך נודע ל"שקוף". השניים הללו היו אמורים להגיש עד תחילת 2022 דוח מקיף ומעמיק שיפרט את הסיכונים הבריאותיים ותוכניות העבודה הנגזרים מהמשבר שבארגון הבריאות העולמי הגדירו כ"איום הגדול ביותר על חיינו". הדוח הזה לא יוגש בזמן כי במשרד הבריאות הפנו את עבודתם של שני הפקידים, פעם אחר פעם, לטיפול במשבר הקורונה. 

עוד ב"שקוף":

• משרד הבריאות מודה באוזלת היד: איננו יכולים לפקח על חברות הטבק
• מי תורם הכי הרבה לבתי החולים? במשרד הבריאות שוב מונעים את המידע
• זה הזמן לגרום לפוליטיקאים להפנים: בלימת משבר האקלים היא באחריותם

בדיון בוועדת המשנה לוועדת הבריאות בשבוע שעבר התגלתה אוזלת היד: נציגת משרד הבריאות הודתה כי הדוח החשוב רק בתחילת הדרך. ומה זה בעצם אומר? משבר האקלים מביא איתו שינויים קיצוניים במזג האוויר כמו מכות חום חריגות וגשמים עזים, ואנחנו עלולים להתמודד עם מחלות חדשות או פגיעה במזון. אך למשרד עדיין אין יכולת להעריך את ההשפעה של כל אלה על הבריאות שלנו, או לתכנן אילו תקציבים ומשאבים נדרשים לשם כך.

מה שווה מנהלת אם אין לה תקציב?

כדי להבין את הרקע לדברים, נחזור כמעט ארבע שנים אחורה, לקיץ 2018, אז הממשלה קיבלה החלטה תקדימית על הקמת מינהלת להיערכות לשינויי אקלים. בין תפקידיה היא אמורה לדאוג לפיתוח "מתודולוגיה לקבלת החלטות המבוססת על ניהול סיכונים", וכן לשמש "גוף בין-משרדי מתאם ומייעץ, המרכז הטמעה רוחבית בתוכניות ממשלתיות ובמדיניות הציבורית". 

נשמע מבטיח? שימו לב לחלק הבא: לאורך השנים המינהלת לא קיבלה אף לא תקן רשמי אחד במשרה מלאה לטפל בנושא, ופעלה כמעט ללא תקציב. כלומר הגוף שאמור היה לייעץ למשרד הבריאות כיצד לקדם את התוכנית, פעל בעצמו בתנאים קשים. 

ביקורת על חוסר המעש של משרד הבריאות בנושא עלתה גם בדוח מבקר המדינה מאוקטובר האחרון, שעסק במשבר האקלים. הדוח הציג תמונה מדאיגה: 84% מהגופים הציבוריים שהתראיינו אליו ענו שאין להם תוכנית היערכות לסיכוני אקלים. 

על פי הדוח, המשרד למעשה לא נקט ב"פעולה ממשית ומשמעותית למימוש העיקרון המנחה שבבסיס החלטת הממשלה – לקדם תוכניות פעולה וצעדי מדיניות שיקטינו את הסיכון הבריאותי". בכך, לדבריו, לא קודמו "צעדים לשם שיפור איכות החיים של תושבי מדינת ישראל והדורות הבאים ולשם השמירה על בריאותם".

עלייה במקרי רצח ואלימות – בעקבות עליית הטמפרטורה

במה יעסוק דוח הסיכונים אם וכאשר ייכתב? בדיון בוועדת משנה להשפעת הסביבה והאקלים שהתקיים בשבוע שעבר ועסק במוכנות למשבר האקלים, הוצג מחקר ישראלי שהראה שכל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה גורמת לעלייה של 10% בסיכון לשבץ. לצד זאת הציגו בדיון, בראשות ח"כ אלון טל מכחול לבן, כיצד עליית הטמפרטורות משליכה גם על פגיעות בנפש בעקבות גלי חום. עומס חום קיצוני עלול להוביל בעקיפין לעלייה באלימות כלפי נשים, פגיעות מיניות, מקרי רצח ואלימות בכלל. 

כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה גורמת לעלייה של 10% בסיכון לשבץ. עליית הטמפרטורות משליכה גם על פגיעות בנפש בעקבות גלי חום וריבוי מקרי מוות

ויש עוד: לגלי חום וטמפרטורות חמות ישנה השפעה על תמותה, מחלות לב, מחלות נשימה, אסטמה ואלרגיות. מחקרים מראים כי כבר עכשיו חום קיצוני וקור קיצוני הורגים מדי שנה יותר מ-5 מיליון בני אדם בכל העולם – נתון שצפוי לעלות עם החרפת המשבר. לצד כל אלה, ישנן כמובן את השלכות השריפות, איכות המים בשנת בצורת, מחלות שעוברות דרך יתושים ושאר מזיקים וכמובן השפעות זיהום האוויר.

לכל הנושאים האלה יש השלכות ישירות ודרמטיות על הבריאות של כולנו. יש לציין כי במשרד הבריאות מכירים את כל הנושאים וערוכים לטפל בהם בשגרה, אולם משבר האקלים מביא ימו שינויים דרמטיים שלהם אין תוכנית סדורה. 

למה? קורונה

בדקנו עם משרד הבריאות מה היקף המשאבים החסרים כדי להעמיד דוח כזה. להפתעתנו, במשרד לא ידעו לענות. "בימים אלה מתבצעת הערכת התקציב הנדרש לכלל הפעילות של מערכת הבריאות בכלל ומשרד הבריאות בפרט", אמרו בתגובה. כלומר יודעים לומר שחסרים משאבים, אבל איש לא יודע כמה ואילו. 

ומדוע זה לא נעשה עד כה? שנתיים לתוך התמודדות עם נגיף הקורונה, הוא עדיין דוחק הצידה את הנושא החשוב. "משרד הבריאות במלוא הכוח עוסק בפנדמיית קורונה העולמית", אומרים במשרד. "בהיעדר התקציבים וכוח האדם הנדרשים, זמן הטיפול בנושא הוא ארוך יותר". 

במשרד מודעים לחומרת מצב משבר האקלים, וכבר בפתח התגובה מציינים כי "התמודדות עם שינוי אקלים הוא אחד הנושאים החשובים לאור הפוטנציאל ההשפעות הבריאותיות על ציבור בישראל". אך החשיבות והדחיפות שמייחסים לנושא במילים לא תורגמו למעשים, כך נראה.

"האם במשרד שוקלים הקמת יחידה מיוחדת לסיכונים הקשורים לבריאות הציבור?" שאל בדיון ח"כ טל. "אנחנו כרגע נמצאים בתהליך של הקמת ועדה שעוסקת בתהליך של התמודדות עם מערכת הבריאות", ענתה לו ד"ר איזבלה קרקיס, ראש המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות. טל הקשה: "מדוע המשרד לא מתקצב את זה? לא מדובר במכשור רפואי יקר, זה ניתוח פשוט יחסית שאפשר להזמין גם ממומחי אקדמיה". "אנחנו בהכנת תוכניות עבודה", ענתה לו קרקיס וקיוותה שבשנה הבאה זה יקרה. "שלוש שנים אנחנו מחכים", הוא סיכם.  

בעולם כבר למדו

מדוע המשרד להגנת הסביבה לא פעל כל השנים האלה לדחוף את הכנת הסקר? "מינהלת היערכות לשינוי אקלים היא גוף מוביל ומתכלל, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה", אמרו במשרד להגנת הסביבה. "עם זאת, אין סמכות מקצועית למינהלת או למשרד להתערב בעבודה הנוגעת לתחומי האחריות של שאר משרדי הממשלה".

במילים אחרות, המשרד יכול לכוון את הגורמים להכין את הדוח, אבל לשיטתם, לא לשאול מדוע כבר שלוש שנים מדינת ישראל לא יודעת מה הן הסכנות המרכזיות שאורבות לבריאות שלנו בגלל משבר האקלים ואיזו תוכנית עבודה יש לייצר כדי להתמודד איתן.

"אנגליה היתה בין הראשונים לייצר מודל כזה", סיפרה ל"שקוף" ד"ר מיה נגב, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, שאף סיפקה סקירה בנושא במסגרת הוועדה. כבר ב-2012 הבריטים פרסמו סקר ניהול סיכונים, ומיפו בתוכו את הסיכונים הצפויים עקב שינוי אקלים ובהם גלי חום וקור, שיטפונות הצפות ושריפות, וכן מחלות מדבקות והשפעה על בריאות הנפש. "מתוקף כך, הם הצליחו לייצר תוכנית פעולה וקידום חקיקה", מוסיפה נגב. 

לדבריה, בישראל יש עוד שורה ארוכה של גורמים שמוטב היה למפות כאן במשרדים השונים, אולם זה עדיין לא קרה. "הרעיון הוא להבין מה הסיכונים העיקריים למדינה ברמת העיר וברמה הארצית ואז לתעדף אותם", אמרה. "אם רואים שהצפות זה איום שגדל, אז לתת דגש לפתרונות מבוססי טבע כמו חלחול מים ואסדרת הניקוז. אם מדובר על גלי חום, צריך לדאוג לאוכלוסיות פגיעות. סקר סיכונים אמור לזהות ולזרז את הפתרונות האלה". לדבריה, במשרד הבריאות אין מספיק כוח אדם לטפל בנושאים האלה, הדרמטיים ביותר, אלה הנוגעים לבריאות של כולנו, והכל נופל על אנשים עמוסים בלאו הכי.

כלומר נכון לעכשיו, הקורונה מונעת ממשרד הבריאות לזרז הוראה שהממשלה החליטה עליה עוד ב-2018, הרבה לפני שהמגיפה פרצה לחיינו. למעשה, במקום למפות שורה של סיכונים שישליכו על הבריאות שלנו, בינואר הקרוב רק תתכנס הוועדה שתחליט איזה עוד צרכים יש למפות. ואנחנו רק תוהים, האם השלכות משבר האקלים יסכימו לחכות לשורת הוועדות שמתכנסות כדי לקבל החלטות שלא ברור מתי ייושמו? ספוילר – התשובה היא לא.

ועוד מילה על השר הממונה. תחת הסיסמא "מרצ – הכי חברתית. הכי סביבתית", במפלגה מתהדרים בכך שכניסתם לממשלה מסמנת שינוי חיובי ביחס המדינה למשבר ובכלל לסביבה. אך נראה שהבנת השלכות המשבר המחריף על החברה לא תורגמו למעשים במשרד הבריאות של ניצן הורוביץ.