20:10

הצפות במפעל אחד בחולון מספרות את כשלי התכנון בישראל

שקי חול מגנים על נעלי אדידס בחנות, מפעל מתכות נשטף כל שנה מחדש - וצינור תת קרקעי שפשוט לא מחובר לכלום • בעלי עסקים בחולון יודעים שהאזור בו הם יושבים הוא כמו בריכה ענקית במונחים גיאוגרפיים - אך זה לא מנע מהרשויות למלא אותו באספלט בלי פתרונות מספיקים לניקוז המים • אחרי המבול
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הצפות לפני כשבועיים בחולון. מתחם הקניות נבנה באזור מועד לפורענות

בשיאם של ימי הגשמים שזכו לשם "סופת כרמל", פעלה ברחוב תמנע שבחולון משאבת מים ענקית. הצינור שלה נפרש לאורך העסקים בצידי הרחוב, וללא הפוגה היא ינקה גשם עודף ופלטה אותו אל מתחת לאדמה ברעש גדול. לפני כמה חודשים סיימו לבנות ברחוב תעלת ניקוז חדשה, אולם היא עדיין לא מחוברת לשום מקום. "סתם צינור שמונח באדמה", מסביר בעל עסק ברחוב, שאול נמציאנו.

יחד עם בנו, נמציאנו מנהל כבר יותר מ-20 שנה מפעל למתכת. הם שכרו את המקום בסוף שנות ה-90 והשקיעו בציוד יקר ותחזוקה שוטפת. "ומאז כל שנה מחדש חווינו פה שיטפון ונגרמו לנו נזקים של מיליונים", הוא אומר בייאוש. הראש שלו ספון עמוק בניירת, הוא לא שש להתראיין ומסרב להאמין שמשהו יעזור לטפל במצב. "הפסדנו מספיק ימי עבודה על שיטפונות, אנחנו לא יכולים לאבד עוד זמן". 

כשפתח את המפעל, הוא רכש מכונה יקרה, ייבוא משוויץ, במאות אלפי שקלים. "בחורף הראשון הגשם הזיק לה ומאז ועד היום חלקים ממנה לא פועלים כמו שצריך", הוא אומר מעל ערימת הדפים. "חוץ מזה, הבאנו מחשבים מחוץ לארץ, כל חלק עלה 48 אלף שקל שנפגעו גם באחת ההצפות ואי אפשר לתאר את גודל הנזק, ואני לא מדבר כבר על אובדן ימי עבודה".

חברות הביטוח שילמו בעשור האחרון למעלה מ-500 מיליון שקלים לבתי עסק שנפגעו מנזקי השיטפונות וההצפות, בהם מפעל המתכת של נמציאנו. לפי חישוב רשות המחקר של האיחוד האירופי, על כל אירו שמושקע במניעת שיטפונות, מושג חיסכון של 400 אירו במניעת נזק שהיה נגרם לולא ההשקעה.

כמו לשפוך אספלט באמבטיה

כדי להבין על מי מוטלת האחריות למחדלי ההצפות, כדאי להתחיל מתהליכי תכנון הערים בארץ. "בעשורים האחרונים הואץ העיור. צומצמו השטחים הפתוחים, ובכך גדל השטח האטום לחלחול הנגר העילי ולהחדרתו", כתב מבקר המדינה בדוח מוכנות לשיטפונות שפורסם בחודש יוני האחרון. במילים אחרות, כשמחליפים אדמה בבטון ואספלט, למים אין לאן לחלחל באופן טבעי. בשנים האחרונות אף הוחרף המצב לאור משבר האקלים: כמויות הגשם השנתיות אמנם לא השתנו, אולם ימי הגשם הצטמצמו והפכו למכות קשות על תעלות הניקוז העירוניות.

הקשר בין הבנייה המאסיבית לשיטפונות מתהדק כשמדובר באזורים שממילא מועדים לפורענות. אזור התעשייה חולון לדוגמה, יושב על שני "שקעים אבסולוטיים" – שטחים שנמוכים משמעותית מסביבתם, אליהם מתנקזים המים, "כמו באמבטיה", לדברי גורם בעירייה. בהיעדר פתרונות ניקוז משמעותיים, המים עולים על גדותיהם. 

אזור התעשייה חולון, שם מוצף מפעל המתכות שוב ושוב. "אי אפשר לתאר את גודל הנזק"

כך למשל, כשנמציאנו פתח את המפעל, לידו נפרשה קרקע גדולה ובתולית. השטח הוכר תמיד כמועד לפורענות – אך בסוף שנת 2017 קם שם מתחם קניות ענק של קבוצת "מבנה" ומאז המצב החריף. "היה פה מפעל לפני כן, אבל הוא היה על אדמה, אז המים נספגו", הוא משחזר, "עדיין סבלנו משיטפונות כי זה מקום נמוך, אבל המים לא היו מגיעים לכביש".

אסף זנזורי, נציג הארגונים הירוקים בוועדות התכנון, מתריע כבר שנים ארוכות מפני בנייה באזורים רגישים. "אני רואה איך פעם אחר פעם מאשרים תוכניות שמצמצמות את הנחלים, את האזורים שבהם הם מתרחבים, ואיך פוגעים בבתי גידול ובטבע", הוא אומר. "כשמתחמי בנייה באים על חשבון ניקוז טבעי, אנחנו משלמים את המחיר שנים אחרי זה. במקום להרחיב את מערכות הניקוז הקיימות ולהיכנס לפרויקטים יקרים ומורכבים, אפשר להימנע מבנייה באזורים בעייתיים".

"הגענו מוכנים עם החול"

בקיץ האחרון אלדור פשייב פתח את הקיוסק שלו במתחם "מבנה". הוא שכר חנות קטנה, תלה שלט, העמיס ממתקים וסיגריות על המדפים החדשים, וחיכה לקונים. המתחם החדש נפתח לקהל ולסוחרים בסוף שנת 2017 וכשפשייב התמקם, השכנים שלו לקיוסק כבר ידעו – החורפים אינם פשוטים באזור. לקראת העונה הגשומה הם הזהירו אותו והוא הספיק להצטייד במלאי חול מראש "עשרה שקלים לשק". 

בשבוע שעבר בעלי העסקים במתחם הקניות בחולון התנהלו כמו בשעת מלחמה. שקי חול נערמו אחד על גבי השני, סחורות סולקו במהירות מגובה הרצפה ומגבים נשלפו. המים שוב עלו גדותיהם ואיימו להציף את החנויות. 

"היו פה כבר מקרים בעבר אז הגענו מוכנים עם החול"

"המתחם לא ערוך פה לחורף", אמר. "שמענו סיפורים משנים קודמות, אז התכוננו ולא רצינו לקחת סיכון". בזמן ההצפה, איש לא נכנס לקיוסק שלו, רכבים נתקעו בכביש הראשי והמשאבות של העירייה הוזנקו לצמצם נזקים. "הייתה ירידה של 90% במכירות של אותו היום", הוא אמר בעצב, "לא הגיע לפה כמעט אף אחד".

כמה חנויות משם, הכניסה של חנות "אדידס" עדיין מרוצפת בשקי חול, גם יום אחרי שהסופה שככה. בזמן הסערה, גם החומה הזו לא עזרה והגשם נכנס פנימה. מנהל המשמרת, רוסלן ירקובסקי, עצר את המסחר וגייס את כל המוכרים שלו למאבק. "סחורה נפגעה, והתחלנו להוציא מים מהחנות", סיפר. "אם הגשם היה ממשיך רק עוד קצת, היו פה גלים של מים מהכביש לתוך החנות והנזק היה גדול הרבה יותר". גם ב"אדידס" הגיעו מוכנים לחורף והצטיידו מראש בשקים שנערמו במחסן – "היו פה כבר מקרים בעבר", שיתף, "אז הגענו מוכנים עם החול".

זו אינה השנה הראשונה שהמתחם מוצף. כבר ב-2018, כשנה לאחר שנפתח, מכת הגשם הראשונה הובילה לשיטפון. רכבים טבעו, חנויות הוצפו ונזק רב נגרם. הנהלת המתחם הסבירה לכתב של מקומון חולוני כי מדובר ב"בעיות ניקוז בסביבת המתחם", והוסיפו כי "תשתיות המתחם נבדקו. הן חדשניות ותקינות והן אלו שאפשרו ניקוז מהיר של כמויות המשקעים האדירות שהגיעו מהרחובות הסמוכים אל תוך המתחם". אלא שלא מדובר רק בבעיות בסביבה, ובטח שלא באירוע חד פעמי.

בעשור האחרון שילמו חברות הביטוח יותר מ-500 מיליון שקל פיצויים על נזקי הצפות

"מבנה" הוא מתחם חדש יחסית, אולם תכנונו החל לפני כמעט שני עשורים וקשה להתחקות אחרי ההחלטות התכנוניות בהיעדר ארכיון מסודר. מבדיקה של "שקוף" עולה כי אזור התעשייה ברובו יושב על קרקע מזוהמת ועל פי רוב, אסור להחדיר אליה מי תהום, ולכן סביר שאין שטחי חלחול למי התהום. משמעות הדבר שרק מערכת הניקוז העירונית משמשת את משטחי האספלט הרחבים, זו שמתחברת בסופו של דבר אל אגני ניקוז ונחלים מחוץ לעיר.

שנים של זיהום מתמשך בקרקע

אדריכל העיר חולון, אביעד מור, אמנם לא כיהן בתפקידו בתקופה שבה תכננו את המתחם אך הוא אישר כי באזור התעשייה שבו נבנה המתחם, הקרקע מזוהמת. לדבריו, שנים של זיהום גרמו לכך שהרשויות אוסרות על החדרת מי גשם לקרקע וזאת מחשש שיזהמו את מי התהום. כלומר ייתכן שהמתחמים באזור קיבלו פטור משטח חלחול כדי שהמים הנספגים בקרקע המזוהמת לא יזהמו את כל מי התהום. אך במצב הנוכחי הם עולים מעלה ומציפים את פני השטח.

בשיחה עימו הוא מסביר כי בחולון קיימים 54 שקעים אבסולוטיים שמופו בתוכנית האב לניקוז. "באזור התעשייה יש את אחד מעשרת השקעים המשמעותיים בעיר", אמר. התושבים מספרים שבעבר היתה שם רק אדמה והמים חלחלו דרכה. עם השנים הבטון ניצח את הקרקע, התעשיות הכבדות באזור זיהמו את האדמה, והתוצאה היא משטחי בטון ואספלט, כמעט ללא שטחי חלחול שימנעו הצפות. 

שקי חול במתחם החנויות. "כשיש מסות של גשם אין מה לעשות"

"בשטחי החניון קיים שקע אבסולוטי שמציף את סביבתו בעת אי תפקוד המובל הראשי (צינור תת קרקעי של העירייה להזרמת מים, י"ג)", נכתב כהכנה לתוכניות חדשות לבנייה באזור. עוד נכתב כי המצב הקיים "מאופיין בשטחים סלולים עם גינון מועט מאוד ומערכת ניקוז ללא אמצעים לניהול נגר".

בקבוצת "מבנה" ממהרים להתגונן. בתגובה לפנייה שלנו טוען מנהל תחום המרכזים המסחריים, אלירון סיני, כי "לפני תחילת העבודות, הקרקע עברה ניקוי וזאת כחלק מקבלת היתר איכות הסביבה הנדרש". עוד טענו כי הריצוף שנבחר למדרכה מסביב למגרש החנייה הוא "אבנים משתלבות" ומתחתן יש חול, שמאפשר למים לחלחל במקום לעלות על גדותיהם – אולם כל מגרש החנייה הוא אספלט.

עם השנים הבטון ניצח את הקרקע, התעשיות הכבדות באזור זיהמו את האדמה, והתוצאה היא משטחי בטון ואספלט, כמעט ללא שטחי חלחול שימנעו הצפות

האדריכל מור לא משתכנע: "אבנים משתלבות הן פתרון דקורטיבי ואין להן שום משמעות בפתרונות הכוללים של חלחול או ניהול מי נגר", הסביר. "יכול להיות שמראש המגבלה (של הקרקע המזוהמת י"ג) השפיעה על התוצאה". 

גם ב"מבנה" כבר מבינים: "כשיש מסות של גשם, אין מה לעשות. עשינו הכל כדי שהמים לא יגיעו אלינו, או שיזרמו למקומות הטבעיים, ועדיין, הנגר של כל אזור התעשייה מגיע אלינו. אנחנו מנסים להתמודד עם זה בצורה הטובה ביותר ומקווים שהמובל של העירייה (צינור תת קרקעי להובלת מים, י"ג) יפתור את הבעיות". ומה לגבי שטחי חלחול? האם קיבלו פטור? "אני לא מכיר את הנושא של החלחול ואין לי איך להתייחס אליו", אמר.

צינור שלא מחובר לכלום

בימים אלה בעיריית חולון מנסים לכפר על חטאים של שנים. העירייה מתכננת שלב נוסף למתחם הקניות – בדוחות התוכנית שיצאו בשנתיים האחרונות ישנה התייחסות רחבה לפתרונות מתקדמים לניקוז המים, תוצאה של מדיניות חדשה בחולון ותוכנית אב למערך הניקוז. בין היתר מדובר על  ניהול מי נגר, אגירת גשמים, מאגני ניקוז ופתרונות נוספים, כמו שער אטום להגנת על רכבים. 

"תוכנית 'מבנה' החדשה לא תאושר ללא פתרונות ניהול נגר", אמר גורם בעירייה. אולם בזה לא מסתיימות הבעיות. לאחרונה נערכו להטמין צינור ניקוז חדש, התכנון היה שהוא יעבור לאורך כביש 44 ויתחבר לצינור התת קרקעי של נתיבי ישראל ומשם לנחל איילון. אלא שבדרך, הצינור אמור היה לעבור מתחת לקרקעות פרטיות ובעירייה נתקלו בקשיים והפרויקט התעכב זמן ממושך.

גורם בעיריית חולון מסביר כי מדובר בפרויקט שסבל מבעיות לאורך כל הדרך. "האזור בעייתי, השטחים לא של העירייה וצריכים להגיע לחוזים עם בעלי הקרקע כדי לעבור מתחת", אמר. בינתיים הוא טוען כי התקרבו לקו הגמר, אולם בשטח אין לכך משמעות והצינור עדיין שוכב מתחת לקרקע ולא מחובר לכלום. לדבריו, גם כשיחובר, הוא יספק רק מענה חלקי. "חשוב להגיד שהוא ייתן פתרון של 30% בלבד להצפות. מתוכנן קו נוסף שאמור לתת מענה כולל אבל הוא עדיין בתכנון". 

ההצפה שהביאה סופת "כרמל" היא לא האחרונה. משבר האקלים מחריף את מכות הגשם, ובהיעדר פתרונות בעלי העסקים ימשיכו לסבול שנה אחרי שנה, יחד עם עשרות כלי הרכב שנקלעו למתחם בשעת הסופה. לא חסרים פתרונות מתקדמים: תשתיות ניקוז, מאגרי מים, גגות כחולים להשהיית מים ועוד שורה של אפשרויות. 

בינתיים, נמציאנו ימשיך להתמודד גם עם כשלי החורף הבא ולמרות השנים הרבות שבהן הוא סובל, לעזוב זו לא אופציה מבחינתו. "יש פה ציוד כבד שלא קל לשנע. זה לא ארון או שולחן שאפשר לפרק ולהעביר למשאית. כל פירוק והעברה מסכנת את המכונות והן לא חדשות, כך שאנחנו די תקועים", הוא אומר בכאב וחוזר לעיין במסמכיו. אחרי הכל, הסופה כבר גבתה ממנו מחיר כבד, והיא לא האחרונה החורף הזה. הוא יודע שכל זמן שאפשר לעבוד בשקט בלי הפרעות, צריך לנצל. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יעל געתון
כתבת תחום העתיד יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

2 תגובות

  1. במדינה אין משילות בשום דבר זה רק מראה באיזה הפקרות המדינה מתנהלת רשויות ממשלתיות אינן מתפקדות והציבור שותק ואוכל הפסדים כבדים קשה להבין למה הם לא מתאגדים ותובעים את עיריית חולון במאות מיליונים פשוט קטסטרופה ממשלית שאין שום דוגמא להעתיק ממנה .

  2. עובדי ענף המזכרות לתיירים, חנויות וספקים, עצמאים ושכירים….הופקרו לטרף, ללא מענה מצד ממשלה השינוי שחסמה את רצונם ויכולתם להתפרנס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,621 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.