הקואליציה מקדמת שקיפות על אכיפה בהפגנות: "יחס למפגינים חייב להיות זהה"

לקראת שקיפות על פעולות המשטרה והפרקליטות נגד מפגינים? ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (ראשון) חוק שנועד לפקח על פעולות אכיפה כלפי מפגינים, על פי חלוקה לאוכלוסיות שונות. את החוק יזם חבר הכנסת משה רוט (יהדות התורה), כשהוא יוצא מתוך נקודת הנחה כי האוכלוסיות המופלות ביחס לנושא ההפגנות הן הציבור החרדי, קהילת יוצאי אתיופיה וציבור המתנחלים. ההצעה לא מציינת כלל את החברה הערבית למשל. 

"הצעת החוק נועדה לקבוע מושכלות יסוד לפיהן הזכות להפגין שמורה לכולם כאחד והיחס למפגינים חייב להיות זהה לכל האוכלוסיות", נכתב בדברי ההסבר להצעה. "כמו כן, הצעת החוק מחייבת את מערכת אכיפת החוק, קרי הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל, לדווח לכנסת אחת לחצי שנה, על כל העיכובים, החקירות, המעצרים, גניזת התיקים וכתבי האישום בקשר להפגנות בפירוט לפי אוכלוסיות ומיקום ההפגנה". 

בדברי ההסבר מצוין בנוסף כי "הצעת החוק מחייבת את היועץ המשפטי לממשלה להופיע אחת לשנה בפני הוועדה לביטחון לאומי על מנת שהכנסת תוכל לפקח ולבקר את אופן מימוש הזכות השווה להפגין, ולדרוש דין וחשבון במידת הצורך".

"הזכות להפגין ולמחות מצויה בליבת הזכויות של כל אזרח במדינה דמוקרטית", כתב עוד יוזם ההצעה בדברי ההסבר. "זכות זו שווה לכולם, ללא קשר לשיוך פוליטי, למוצא או לאמונה הדתית של המפגין. לצערנו הרב במשך שנים ארוכות ישנה הפליה כלפי אוכלוסיות מסוימות במימוש חופש ההפגנה, כשבולטים מכולם הם הציבור החרדי, ציבור המתיישבים והקהילה האתיופית".

רוט אף מצטט מדברי השופט אהרן ברק בפסק דין משנת 1988: "אכן, אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה, כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם".

לאחר מכן מפרטת ההצעה מספר מקרים שנוגעים לחברה החרדית שבהם נקבע על ידי בית המשפט כי בוצעה אכיפה בררנית. אך מיד לאחר מכן מציין רוט את היחס המקל לדבריו של המשטרה כלפי המפגינים נגד הממשלה ברחוב קפלן. 

"יש אפליה חמורה ביחס לשימוש בכלים לפיזור הפגנות בהפגנות שמעורבים אזרחים בחזות חרדית", נכתב עוד בהצעה. "בהפגנות אלו המשטרה משתמשת במכונית להתזת מים לפיזור הפגנות (במכת"זית) עם בואש שמזיק לסביבה ופוגע באוכלוסייה שאינה מעורבת כלל בהפגנה. לעומת זאת, בהפגנות שנערכו ברחוב קפלן בתל אביב, המשטרה לא עשתה שימוש בכלי זה על אף חסימת כבישים ראשיים שעות רבות והתנהגות אלימה כלפי השוטרים".

"זו לא הצעה רעה", אומרת עורכת הדין דבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח בשיחה עם "שקוף". "היא אומרת שאם אוכפים את כל הדברים האלה שרשומים, אז צריך לעשות את זה בשוויון. לב ליבה של ההצעה זה בעצם פילוח נתונים לפי אוכלוסיות, שזו דרישה שלנו כבר יותר מעשור, גם בהקשר של אכיפה בהפגנות, כדי להראות שאין אפליה בין אוכלוסיות מסוימות. 

עם זאת, מציינת גילד חיו כי "ההצעה מנוסחת קצת מוזר, כאילו מרמזת שיש אוכלוסיות שנותנים להן לעשות דברים וכאלה שלא. אבל בשורה התחתונה – דורשת הצגת פילוח אכיפה וזה דבר חיובי".

לדברי לירון לביא מפורום מדעני המדינה למען הדמוקרטיה, "זה פשוט חוק שהוא מס שפתיים. אין בו כלום מעבר לדיווח. זה אמנם מחייב גופים של הרשות המבצעת לדווח לרשות המחוקקת, שזה מצוין, אבל לא מעבר לזה".

אחרי שההצעה אושרה בוועדת השרים לחקיקה, כעת לא ברור האם תגיע להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, על רקע המשבר בקואליציה וחרם המפלגות החרדיות על הצעות חוק פרטיות.