זה רק נראה כמו כאוס: רוב הח"כים השתתפו בדיוני התקציב

למרות המחלוקות בין האופוזיציה לקואליציה, בדיקת "שקוף" מגלה שרוב הח"כים בכנסת ה-24 השתתפו באופן פעיל בדיוני התקציב וחוק ההסדרים – חודשיים משמעותיים שישפיעו על החיים של כולנו בשנים הבאות. החלקים הבעייתיים יותר היו במפלגת הליכוד: רוב הסיעה הדירה רגליה כליל מהדיונים. מדובר על 22 ח"כים, כרבע מהכנסת, שמקבלים משכורת על אף שלא ברור כיצד הציבור יוצא מכך נשכר.

עוד ב"שקוף":

• בדקנו: מי משתמש באוצר המילים המגוון ביותר במליאת הכנסת?
• הקיטוב בכנסת במספרים: כך צנחו אחוזי הקונצנזוס בהצבעות
• גורם בליכוד על ההברזות מהוועדות: "לא בכבוד שלהם להיות ח"כים פשוטים"

לעומת הגוש העצל מהליכוד, חברי כנסת אחרים מהאופוזיציה לא ויתרו, הגיעו לימים ארוכים של דיונים על תקציב, הקשו, שאלו ואף הגיעו להישגים. בין החרוצים ביותר: אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), שלמה קרעי (ליכוד) ויצחק פינדרוס (יהדות התורה). 

עוד מצאנו שבקואליציה לא נמצאו חריגים לרעה – כלומר חברי או חברות כנסת שהדירו רגליהם באופן מובהק. מנגד גילינו מי הח"כים שהשקיעו זמן עצום בדיונים: ולדימיר בליאק ונירה שפק מ"יש עתיד". 

איך לקרוא את הנתונים?

חודשיים תמימים ארכו הדיונים בכנסת על תקציב המדינה. בין 2 בספטמבר ל-4 בנובמבר התקיימו יותר משלוש מאות דיונים. חלקם קצרים, חלקם נמשכו שעות ארוכות, ובהם נקבע סדר העדיפויות של מדינת ישראל, איפה יקוצץ תקציב, אילו מסים יוטלו והיכן יושקעו כספים נוספים.

במדד הוועדות – אחד ממדדי הכנסת המסורתיים של "שקוף" – השווינו בין מספר הדיונים בהם השתתפו כל אחד ואחת ממאה ועשרים הח"כים. בדקנו 327 דיונים: 44 דיונים בוועדת הכספים, 56 בוועדת הכלכלה, 46 בוועדת החוקה, 29 בוועדת הפנים ועוד. רצינו לדעת מי היו הח"כים שביקשו להשפיע על הדרך שבה ייראו החיים שלנו בשנה הקרובה בישראל. 

כמה סייגים לפני שמתחילים: בתקופה זו האופוזיציה הצהירה כי היא מחרימה את ועדות הכנסת לאור מחלוקת עם הקואליציה. מרבית חבריה לא שובצו כחברים רשומים בוועדות – כלומר בעלי זכות הצבעה. היעדר השיבוץ הקשה על הבדיקה, וכתוצאה מכך בחנו בכתבה את האופוזיציה והקואליציה בנפרד.

בנוסף, כיוון שקשה להשוות בין ח"כית החברה בוועדה אחת לח"כ שרשום בארבע ועדות – בחרנו להדגיש בכתבה בעיקר את הקצוות – החרוצים ביותר והעצלנים ביותר. משתנה נוסף שחשוב לשים לב אליו הוא תפקידם של ראשי הוועדות – נוכחותם בכנסת היא ממילא גבוהה יותר משום התפקיד שקיבלו על עצמם בניהול הדיונים. מאידך, ראשי מפלגות בקושי מגיעים לכנסת באופן קבוע וגם מכך כדאי לא להזדעזע יתר על המידה.

עוד נקודה טכנית אבל חשובה היא שאת הפרוטוקולים הורדנו מאתר הכנסת ב-16.12 ומאחר שחלק מהפרוטוקולים עדיין לא התפרסמו באותו זמן יכולה להיות סטיה של כמה דיונים אבל לא כזו שתשפיע על התמונה הכללית.

קואליציה חרוצה: ח"כים ביש עתיד הגיעו ליותר דיונים מראשי ועדות פעילות

הח"כ שנכח בהכי הרבה דיונים בכנסת בזמן התקציב הוא ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) בליאק חבר בוועדת הכספים ומרכז את עבודת הקואליציה בוועדה, הוא חבר בוועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים ובוועדה לענייני החברה הערבית. בליאק נכח בתקופה זו בלא פחות מ-68 דיונים. אחריו חברה נוספת ביש עתיד, נירה שפק, שחברה גם היא בוועדת הכספים וחברה גם בוועדת החוץ והביטחון. שפק הגיעה בתקופה זו ל-56 דיונים סך הכל. השניים הגיעו אף יותר מיושבי הראש של הוועדות הכי פעילות בכנסת.

ואכן, אחריהם מופיעים ראשי הוועדות הבולטים: מיכאל ביטון יו"ר ועדת הכלכלה (כחול לבן); אלכס קושניר יו"ר ועדת הכספים (ישראל ביתנו) וגלעד קריב יו"ר ועדת החוקה. ואז שורה נוספת של חברי כנסת חרוצים. 

לא מצאנו חברי כנסת מהקואליציה שנעדרו באופן חריג. גם כשבוחנים את הכמות הממוצעת של הישיבות אפשר לראות כי כלל הסיעות שותפות באופן שווה יחסית בעבודת הקואליציה בוועדות. 

שימו לב: ח"כ רם בן ברק הוא אמנם בתחתית אבל מכהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, שם רוב דיוני הוועדה חסויים ונבדוק אותם רק בהמשך. מעליו נמצא העוף המוזר בקואליציה עמיחי שיקלי (ימינה) שנכח ב-11 דיונים. שיקלי חבר רק בוועדה המיוחדת לפניות הציבור והוועדה לענייני החברה הערבית – שתי ועדות שלא היו פעילות במיוחד. הוא כמעט ולא נכח בהן אבל הגיע לישיבות של הוועדה לביטחון הפנים.

מעל שיקלי נמצאת חברת הכנסת רות וסרמן לנדה (כחול לבן) שחברה בוועדה לביטחון הפנים ובוועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים. בוועדות אלו התקיימו לפחות 28 דיונים כשלנדה הגיעה ל-13 מהם. אבתיסאם מראענה (העבודה) נכחה גם היא ב-13 דיונים. היא חברה בוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית ויו"ר הוועדה לענייני עובדים זרים, שם התקיימו שבע ישיבות. כאמור, לא נוכחות חריגה לאור התפקידים שהיא לקחה על עצמה. בסך הכל, הנתונים מצביעים על קואליציה חרוצה למדי שרוב חברי הכנסת שלה דאגו להגיע ונכחו בימי הכנסת התקציב. 

הפיצול באופוזיציה: מי החרים ומי עבד בשביל הציבור?

מהצד השני יושבת האופוזיציה, שמרביתה חזרה לעבוד על אף החרם. הסיעות שגילו חריצות פרלמנטרית מיוחדת היא הרשימה המשותפת ויהדות התורה. ברשימה המשותפת – שחבריה נכחו יותר מרוב מפלגות הקואליציה – כל ח"כ נכח בממוצע ב-31 דיונים. איימן עודה, יו"ר הרשימה, נכח רק בשני דיונים (כאמור נתון נורמטיבי ביחס לראשי המפלגות) – אם נוציא אותו נעלה ל-37 דיונים בממוצע. 

ביהדות התורה השתתפו ב-24 ישיבות בממוצע וחברי הציונות הדתית השתתפו ב-21 דיונים בממוצע. לעומתן, בש"ס בקושי נרשמה נוכחות בוועדות – החברים בה דידו מאחור עם כ-10 ישיבות בממוצע. שלושה חברי הכנסת מהמפלגה בקושי הראו את פרצופם בוועדות בזמן התקציב: חיים ביטון ויואב בן צור הגיעו לוועדה אחת בלבד, ומשה ארבל נכח רק בשתיים. 

ארבל, מהיכרותנו, הוא ח"כ חרוץ למדי אז פנינו לבדוק שלא אנחנו אלו שטעינו בבדיקה. מלשכתו נמסר: "הקואליציה רמסה ורומסת את יחסי הכוחות בין הקואליציה לאופוזיציה ולא איפשרה את הייצוג הראוי בין הצדדים (61-59) ובהתאמה הייצוג בוועדות היה צריך להיות בפער של ח"כ אחד לקואליציה. לנוכח רמיסת הכללים הבסיסיים ביותר של ייצוג חברי האופוזיציה לא ראינו צורך לקחת חלק בהצגה הזו. עתרנו לבג"ץ נגד זה. עם דחיית העתירה ובכאב גדול חזרנו לעבודת הוועדות".

תופעת טבע חריגה היא סיעת הליכוד, שהפכה את העצלנות הפרלמנטרית של חלק גדול מחבריה לעיקרון אידיאולוגי. שורה ארוכה של חברי כנסת פשוט לא נכחו בכנסת בזמן התקציב או נכחו ממש מעט. בממוצע כל ח"כ נכח בכשישה דיונים בלבד. התופעה כבר אינה מסתכמת בשרים לשעבר ש"מנסים להסתגל": ההברזה מהכנסת פשטה כמעט בכל המפלגה. 

אבל אל תשפכו את התינוק עם המים – יש חמישה צדיקים במפלגה שכדי לספור את כמות הדיונים שהם נכחו בהם תצטרכו יותר משתי ידיים: שלמה קרעי הוא הח"כ שנכח במירב הדיונים (54) בליכוד. אחריו אופיר כץ (31), קרן ברק (25) ויואב קיש (17) – מספר מכובד. עוד תוכלו לראות שגם אורלי לוי אבקסיס הגיעה ל-13 דיונים. וזהו – מתוך 29 חברי כנסת יש חמישה ח"כים פעילים בליכוד. 

אחרי אבקסיס נוחתים מטה ברשימה לחברי הכנסת ניר ברקת, אמיר אוחנה וקתי שטרית שהגיעו באופן סמלי ל-6-7 דיונים. כל היתר – 20 ח"כים – בקושי הגיעו לכנסת או נכחו בדיונים ספורים בלבד. בסך הכול מדובר על רבע מהכנסת שלא הייתה פעילה כלל בזמן העברת תקציב המדינה.

סייע בהכנת הכתבה: יובל מישורי