בסנגוריה הציבורית מתריעים: "כלים קיצוניים שנועדו למלחמה בטרור זלגו להליך הפלילי"

תנאי כליאה שהולכים ומקצינים בחוסר אנושיותם, סמכויות מעצר ושיטור שהולכות ומתרחבות ויוזמות חקיקה פוגעניות – בסנגוריה הציבורית מתריעים בדוח חמור שפרסמו בשבוע שעבר מפני כמה מגמות מדאיגות. 

"הסניגוריה הציבורית התריעה לאורך השנה מפני מגמה מדאיגה של הרחבה ניכרת בסמכויות המוקנות לרשויות האכיפה, לעיתים עד כדי ערעור מושכלות יסוד בהליך הפלילי ובדין המהותי", כתבה בדוח ענת מיסד כנען, הסנגורית הציבורית הראשית. "השנה החולפת התאפיינה בשורת יוזמות חקיקה פוגעניות. במיוחד התרענו מפני זליגה של כלים קיצוניים שיועדו במקור למאבק בטרור אל תוך ההליך הפלילי".

על כמה מהיוזמות האלה כתבנו בתקופה האחרונה ב"שקוף". הקואליציה הנוכחית קידמה במרץ גל חקיקה רחב ועמוק, שאינו מהווה אוסף מקרי של יוזמות, אלא תוכנית שיטתית לשינוי יסודי של המבנה המשטרי והחברתי בישראל. אלה לא רק החוקים שנועדו לפגוע במערכת המשפט: בחינה מעמיקה של החוקים שנידונו, אלו שעברו ואלו שעדיין נמצאים בשלבי חקיקה, חושפת תמונה עקבית של צמצום שיטתי של מרחבים דמוקרטיים וסכנה גוברת לזכויות אדם ואזרח, לעיתים במסווה של מאבק בטרור או בחסות מצב המלחמה הבלתי נגמר. 

הדוח השנתי המלא של הסנגוריה הציבורית:

מהצעת חוק העמותות, המאיימת על עצם קיומם של ארגוני חברה אזרחית, ועד לחוקי השתלטות על מנגנוני ביקורת כמו המחלקה לחקירות שוטרים; מהרחבת סמכויות לבתי דין רבניים, דרך "חוק הלייקים" המאיים על חופש הביטוי ומקל על מעצרים וחקירות בנושא, ועד ליוזמות שפוגעות בזכויות אזרחיות של קבוצות מיעוט כמו איסור העסקת מורים עם תואר מהרשות הפלסטינית או שלילת מעמד מהורים או אחים של מורשעים בטרור.

"לעתים, המשמעות האמיתית של חלק מיוזמות החקיקה אשר נדונות בפורומים השונים יכולה להילמד רק אם מתייחסים אליהן בתוך הקשר כללי יותר ומתוך ראיית רוחב של החקיקה הישראלית", כך נכתב בדוח הסנגוריה, שם ציינו שתי מגמות עיקריות לראייתם: האחת היא של הרחבה משמעותית ומרחיקת לכת של סמכויות השיטור והאכיפה, "עד כדי ערעור יסודותיו של המשפט הפלילי, מתן כוח מופרז לרשויות האכיפה אל מול האזרח (לרבות באמצעות כלים טכנולוגיים פולשניים) וזליגת מנגנונים קיצוניים שנלקחו מהמשפט המנהלי או שעד היום נועדו רק למאטריה הייחודית של ביטחון המדינה ומאבק בטרור". בסנגוריה אף ציינו כי יחד עם מגמה זו, "נלווה לעיתים שימוש בהגדרות עמומות ומעורפלות שמהוות פגיעה בעקרון החוקיות והוודאות בפלילים ובאופן שמעורר חשש כבד לאכיפת יתר ולאכיפה בררנית".

המגמה השנייה על פי הדוח היא החמרה דרסטית של מדיניות הענישה, "תוך התעלמות מוחלטת ממשבר הכליאה החמור והמתעצם והצפיפות הקשה במתקני המעצר ובבתי הסוהר בישראל".

בסנגוריה מציינים גורמים אפשריים למהלכים הללו, ביניהם השיח הגובר על הפשיעה בחברה הערבית והשלכות מצב החירום בעקבות פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. 

"הסניגוריה הציבורית אינה מקלה ראש בצורך להתמודד עם פשיעה חמורה ועם איומים ביטחוניים ממשיים", הדגישו בדוח, אך לצד זאת ציינו: "גם בעתות חירום האתגר המרכזי שניצב בפני מעצבי המדיניות ומקבלי ההחלטות הוא להקפיד על פתרונות מותאמים ועל כך שהפגיעה בזכויות אינה עולה על הנדרש".

בסנגוריה שרטטו את תמונת המצב החקיקתית, שאחרי חלקה עקבנו בשנים האחרונות. "עם תחילתו של מצב החירום, התקינה הממשלה שלל תקנות לשעת חירום במנעד רחב של נושאים, ובהמשך חוקקו בכנסת הוראות שעה חקיקתיות להתמודדות עם הצרכים הייחודיים שהתעוררו בעקבות הלחימה", כתבו. "בדוח השנתי הקודם עמדנו על כך שחלק מהסדרי החירום הביאו לפגיעה קשה, מתמשכת ואף חסרת תקדים בזכויות העצורים, הנאשמים והאסירים ובתקינותם של הדיונים המשפטיים. פגיעה זו התעצמה בשל הצטברותם של ההסדרים זה לזה והשפעתם בכל שלבי ההליך הפלילי". 

בדוח התייחסו בסנגוריה גם ליוזמות החקיקה בתחום עבירות הביטחון והטרור. "הצרכים העומדים בבסיס מהלכים חריגים אלה הם כמובן ברורים ומובנים", כתבו. "יחד עם זאת, גם בעתות חירום (ויש לומר, במיוחד בעתות אלו) האתגר המרכזי שניצב בפני מעצבי המדיניות ומקבלי ההחלטות הוא להקפיד שהפגיעה בזכויות אינה עולה על הנדרש והמתחייב. במיוחד יש להיות מוטרדים מהימשכות הפגיעה בזכויות העצורים והנאשמים למשך תקופה של למעלה משנה וחצי, על רקע התארכותה של שגרת החירום שככל הנראה תמשיך ללוות אותנו בעתיד הנראה לעין".

ולא רק לתוכן הצעות החוק התייחסו בדוח, אלא גם לאופן החקיקה הבלתי מקצועי. "בעת האחרונה החלק הארי של החקיקה הפלילית מקורו בריבוי הצעות חוק פרטיות – שלגבי חלקן מתעורר חשש שהן נשענות על מניעים פופוליסטיים או נעדרות תשתית עובדתית מינימלית – המבקשות לשנות מן הקצה אל הקצה עקרונות בסיסיים של המשפט הפלילי ושל סדרי הדין והראיות, וכן להחמיר באופן בלתי פרופורציונלי בענישה", כתבו. "לא אחת תהליכי החקיקה נעשים באופן חפוז, תוך עקיפת עבודת המטה הנדרשת ביחס למשמעויותיה והשלכותיה של ההצעה".

"המשטרה יכולה לבצע ניטור רציף של אזרחים במרחב הציבורי"

בדוח מציינים בסנגוריה שורה ארוכה של חוקים והצעות חוק שמהווים דוגמאות לזליגה שעליה דיברו בין תחום המאבק בטרור לתחום הפלילי, באופן שאינו מבוקר או פרופורציונלי. אחד מהם הוא חוק "מערכות צילום מיוחדות" ותקנות המסדירות את השימוש במערכת "עין הנץ", חוק שאושר בשנת 2024. החוק מאפשר בפועל, על פי הדוח, "לבצע ניטור טכנולוגי רציף וקבוע של אזרחי המדינה במרחב הציבורי, לאסוף ולשמור מידע רב אודותם, וזאת אף כאשר אין כל חשד או זיקה לפעילות פלילית מצידם".

"פעולות אלו פוגעות בפרטיותם וכבודם של אזרחי ישראל, ואף אם הוסדרו בחוק (כפי שאכן ראוי לעשות), הרי שהן בגדר 'עליית מדרגה' במרחב הפעולה של רשויות האכיפה כלפי הפרט, מכוונות לאוכלוסייה הכללית ומותרות בשימוש ללא כל צו שיפוטי".

עוד התייחסו בדוח לחוק שאושר לאחרונה בכנסת, שירחיב את סמכויותיהם של הפקחים העירוניים. "החוק משנה את ייעודו של השיטור העירוני והופכת אותו לכוח אכיפה נרחב יותר שצפוי לפעול בעבירות חמורות הרבה יותר", נכתב בדוח. "לצד הרחבת ייעודו של השיטור העירוני, החוק מרחיב באופן דרמטי את הנסיבות שבגינן יוכלו הפקחים המסייעים להפעיל את סמכויותיהם, תוך חשש משמעותי לפגיעה בזכויות הפרט".

"שימוש נרחב ומדאיג בכלי המעצר"

בדוח ציינו בסנגוריה כי מגמה מרכזית נוספת המדאיגה אותם היא השימוש הנרחב בסמכות המעצר בישראל. "במהלך שנת 2024 הסניגוריה הציבורית ייצגה ב-26,386 הליכי מעצר לצרכי חקירה", נכתב. "נתח משמעותי של אותם עצורים שוחררו כבר בתוך 24 שעות".

בדברי הפתיחה לדוח התייחס לכך גם שר המשפטים יריב לוין. "הסניגוריה הציבורית מתריעה זה שנים על שימוש נרחב ומדאיג מדי בכלי המעצר בישראל", כתב. "להבדיל ממאסר, המעצר נעשה עוד בטרם הוכחה אשמתו של אדם, ועל כן שלילת חירות במסגרת זו מחייבת נקיטת משנה זהירות. כשר המשפטים, אני רואה חשיבות עליונה בקידום תיקוני חקיקה שיביאו לצמצום מעצרי שווא ומעצרי יתר".