22:49

עדות דרמטית בוועדת מירון: "3 ימים לפני ל"ג בעומר אמרתי למנכ"ל – האירוע לא חוקי"

היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת סיפרה כיצד התריעה על המחדל המתקרב - אך במקום למנוע אסון המנכ"ל החל לטשטש עקבות: "הוא כעס שכתבתי שהמרכז הוא מפעיל האירוע" • לדבריה מי שניהל בפועל את ענייני המשרד - מאירועים ועד מינויים - היה למעשה שר הפנים לשעבר אריה דרעי: "הוא היה מעורב יותר מהשר שלנו" • היא אף רמזה כי החומרים שהגיעו לידי הוועדה עשויים להיות חלקיים: "לא יודעת אם קיבלתם הכול"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
"3 ימים לפני אמרתי למנכ"ל - האירוע לא חוקי". קליין בעדות אתמול (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הנוכחות אתמול (שלישי) בחדר ועדת החקירה לאסון בהר מירון לא שיקפה בהכרח את כובד משקלן של המילים שהדהדו בחדר. מעבר לצוות הוועדה וצלמי הסטילס שהגיעו לצלם כמה תמונות לפני יום העדויות, רק נציג משטרה, אב שכול ואנכי היינו בחדר הריק. על דוכן העדים, היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת גליה קליין דיברה באופן גלוי ופתוח על הימים שקדמו למותם של 45 בני אדם במחדל: "אמרתי למנכ"ל המשרד שלושה ימים לפני – האירוע לא חוקי".

מעקב "שקוף" אחר ועדת החקירה הממלכתית למחדל מירון:

מקולה נשמע התסכול, גם היום, על ההתנהלות העקומה של המשרד לשירותי דת, שניהול האירוע היה באחריותו. מדבריה עולה שהשר יעקב אביטן היה כמעט חסר חשיבות: הוא למעשה הופעל בשלט רחוק על ידי שר אחר – אריה דרעי. "השר אביטן היה יותר PR (יחסי ציבור) לדרעי", אמרה במפורש. "הוא היה מאד תלוי בגורמים פוליטיים אחרים. בהרבה היבטים אחרים הוא לא היה מעורב ובעיקר בתחום המינויים. גם באירוע הגדול הזה היה לי ברור שהוא לא הכתובת. הכתובת הייתה המנכ"ל עודד פלוס, שידע לדבר עם דרעי".

הפעיל את אביטן בשלט רחוק? דרעי (צילום ארכיון: אוליבייה פיטוסי)

כבר בימים הראשונים שאחרי האסון בהר מירון, שבו נהרגו 45 בני אדם, הצבענו ב"שקוף" על כך שהאחראי על האירוע בהר הוא המשרד לשירותי דת. העדות האחרונה בוועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון בהר מירון (ועדת נאור) מתארת כיצד במשרד לא רצו לקבל כל החלטה בנוגע למגבלות ההתקהלות נוכח משבר הקורונה. לאחר שבעדויות הקודמות התוודענו ל"ליל היועמ"שים" – כעת אפשר לשמוע ממקור הראשון כיצד היועצים פשוט "הרימו ידיים".

שר הפנים הוא למעשה בפועל שר הדתות?

קליין תיארה כיצד השר בתחום המקומות הקדושים היה משולל כוח, כשמנכ"ל משרדה עודד פלוס עובד ישירות מול שר הפנים דאז, החל מניהול אירועים ועד קביעת מינויים. "עודד היה מחובר לשר אריה דרעי באותו הזמן", כך תיארה קליין את היחסים במשרד. "דרעי היה מאד מעורב, אפילו יותר מהשר שלנו. השר אביטן לא הפגין שיקול דעת רציני באירוע הזה. גם ביציאות שלו לתקשורת הוזכר דרעי על ידי השר אביטן. כשפתחתי את הטלוויזיה שמעתי גם בשנת 2020 שתמיד הודו לדרעי".

חבר הוועדה, האלוף במיל' שלמה ינאי, לחץ על קליין: "את מתארת סיטואציה שבה השר פסיבי. שר הפנים הוא למעשה בפועל שר הדתות".

"זו אמירה מאד גורפת ומכלילה. בהיבטים שהשר לשירותי דת עסק מולי אני יכולה לומר שהייתה התייעצות עם לשכת שר הפנים. מה שהבנתי הוא ששר הפנים היה מאוד מעורב וזה גם מה שהבנו בשנת 2020 בשיחה עם עודד פלוס. זה התבטא גם ביייצוג הנשים במירון (אפשרות לנשים להגיע לציון הקבר, ע.ב). רק כשדרעי אישר נתנו אור ירוק". קליין אומרת שהמצב לא תמיד היה כך: "בתקופת השר יצחק וקנין הוא היה יותר מעורב. במקרה של אביטן זה פחות היה ככה".

חבר ועדת החקירה שלמה ינאי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"למי פונים כשצריך לקבל החלטה?" שאל ינאי.

"ההתרשמות שלי היא שדרעי הוא המנחה. אני זוכרת שהערתי על כך למנכ"ל ואמרתי לו שהוא צריך לעדכן את השר. התשובה הייתה שדרעי הממונה על הקורונה במגזר החרדי. וזו התשובה שקיבלתי".

יש תקנות קורונה או אין?

היועצת המשפטית קליין תיארה גם את גרירת הרגליים של הדרג הפוליטי בכל הנוגע לתקנות הקורונה. "גם ב-21 לחודש אפריל (שבוע וחצי לפני האסון) נאמר לי על ידי עודד (מנכ"ל משרד הדתות, ע.ב.) שהמטרה היא להשאיר את המקום פתוח, משרד הבריאות התנגד לזה", העידה קליין. "הוא אמר לי שיש נתק בינו לבין הלשכה המשפטית של משרד הבריאות. הייתה דיסאינפורמציה שלא אפשרה לנו המשפטנים להבין מה קורה". קליין תיארה במשך דקות ארוכות את חוסר היכולת להבין לאן מכוון הדרג הבכיר במשרדה ואת ההבנה שעליה בכל מקרה להיות ערוכה למתווה מסודר. 

"הייתי צריכה להיערך למצב שיהיו תקנות, אף שהבנתי שאנחנו הולכים לאפיק שאין תקנות", סיפרה. "עד היום יש לינק לאתר שבו אנשים יכולים להירשם להדלקות ל"ג בעומר 2021. הכנו את כל האופרציה לתקנות אבל הבנו שבלי גיבוי הנהלת המשרד אין לאן להמשיך".

קליין תיארה שוב ושוב את גודל הכאוס. לדבריה, המסרים הסותרים מצד המנכ"ל פלוס לא אפשרו לה לעבוד. "בהתחלה הוא אומר שהכל פתוח ואז הוא אומר שצריך להיערך (למתווה, ע.ב)", אמרה. "היה מאד קשה להתנהל באירוע הזה. ב-26 (באפריל, 3 ימים בלבד לפני האסון) אמרתי לעודד – אתה מבין את המשמעות של הדברים. שהאירוע לא חוקי. ב-27 לחודש בשעות הבוקר טילפן אלי עודד בבהלה ואמר לי שמפקד המחוז התקשר אליו ואמר – 'אני לא יודע להעביר אירוע בלי תקנות' (בניגוד לחוק, ע.ב). הוא הודה שהוא טעה ורצה להעביר תקנות". אבל כפי שיסתבר בהמשך, בשלב זה כבר היה מאוחר מדי.

מסרים סותרים לגבי תקנות הקורונה. האירוע במירון לפני האסון (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

וכאן זה לא נגמר. מעל ראשו של פלוס ישבו השרים והחליטו שרגע לפני האירוע זה בדיוק הזמן – למרוח עוד זמן. "אחרי כמה דקות הוא כותב לי 'עצרי הכל אל תתקדמו'", שחזרה קליין. "'למה', שאלתי? ואז הוא ענה לי שהשרים דנים ביניהם. חשבתי שהדברים הולכים להסתדר, ואחה"צ הבנתי כבר שאין שום התקדמות". 

בשלב הזה, יומיים לפני ההילולה, כשההכנות לאירוע בשטח נמצאות בעיצומן, התכנסו המשפטנים לישיבה. נציגת המשטרה הודיעה שאין כבר זמן לתקנות. "אנחנו כבר לא יכולים להתעסק בתקנות אלא בשמירה על חיי אדם", כך אמרה הנציגה לדברי קליין.

"איך זה זה נגמר מבחינתך?" שאל חבר הוועדה שלמה ינאי

ופה אומרת קליין משפט מטריד: "חשבנו איך להודיע לציבור שהאירוע הזה לא מנוהל ומי שלא רוצה לקחת את הסיכון שלא יגיע. הוצאנו הודעה לציבור דרך שר הבריאות. שמעתי על זה בתקשורת והבנתי שהיא יצאה. אמרו במפורש שאין תקנות. במבט לאחור האירוע הזה היה אירוע שלווה בהרבה דיסאינפורמציה, מתסכל, שהסתיים במפח נפש. אבל בדיעבד אני מאוד חוששת שחוסר האינפורמציה נועדה למסמס ולמשוך זמן".

במילים אחרות: גרירת הרגליים במשרד יצרה מצב שבו מחליטים דרך אי החלטה לקיים אירוע לא חוקי, שלקראתו מודים היועצים המשפטיים שעכשיו המטרה המודעת באירוע היא רק להציל חיי אדם. 

"מתי בדיוק הרמתם ידיים?" שאל ינאי.

"בשעות אחה"צ כשעודד אמר 'אני לא יודע, אין חדש'. זו הייתה תחושה של חוסר אונים מבחינתי. בשלב הזה התקשרה קליין למשנה ליועמ"ש רז ניזרי. "אמרתי לו שהבהרתי למנכ"ל המשרד שהאירוע לא חוקי. אבל הוא עצמו לא יכול לעצור. התשדורת הסופית של המשרד הייתה שהאירוע לא מנוהל".

"אמרתי לו שאפשר לשכור חברת הפקות. הוא אמר לי שהוא לא מוכן בשום מצב שהמרכז יהיה אחראי על האירוע. הוא פשוט לא רצה לקחת אחריות. הוא היה מאוד כעוס"

גלייה קליין

נראה שהמנכ"ל פלוס הבין בשלב מסויים שהאירוע הזה הולך למקום לא טוב ודאג להתנער מאחריות ואף "לטשטש עקבות". "שלחתי לעודד את התקנות והוא כעס עלי שכתבנו ש'המרכז הארצי (למקומות הקדושים, ע.ב.) הוא מפעיל האירוע'", אמרה. "אמרתי לו שאפשר לשכור חברת הפקות. הוא אמר לי שהוא לא מוכן בשום מצב שהמרכז יהיה אחראי על האירוע. הוא פשוט לא רצה לקחת אחריות. הוא היה מאוד כעוס".

"ניסיון למשוך את הזמן"

נחזור ל"ליל היועמ"שים", אותו לילה שבו התכתבו היועצים המשפטיים אובדי העצות. חבר הוועדה ינאי ביקש מקליין להתייחס להתכתבות הווטסאפ של פורום היועצים המשפטיים שנפתח לקראת האירוע, ממנה עלה תסכול רב לדבריו. "למה אתם לא מעלים למנכ"לים את ההמלצה הפשוטה שהכל פתוח – ל"ג בעומר הכל פתוח?" הוסיף.

"אני חושבת שמישהו אמר שם שהם שמעו שהולכת להיות הגבלה של עשרת אלפים איש", ציינה קליין. "אני לא יודעת להגיד לך. האופציה של לומר 'הכול פתוח' אף פעם לא עלתה על דעתי". בשאלה אם המהלך היה מכוון ענתה ינאי כי: "יכול להיות. זו השערה שצריך לבחון אותה. אני לא יכולה לומר. אני רק יכולה לומר שהיה פה ניסיון למשוך את הזמן ולברוח מאחריות".

"היה תלוי בגורמים פוליטיים אחרים". יעקב אביטן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בעוד עדות אחר עדות שופכות עוד ועוד אור על השתלשלות האירועים בימים שלפני ואחרי האסון הכבד, קליין רמזה בדבריה שאולי לא כל המידע מגיע לשולחנה של הוועדה. 

"אני נתתי הנחיה לתת את כל תכתובות הווטסאפ", הבהירה לחברי הוועדה. "אבל אני לא יודעת אם קיבלתם הכל".

"מה לדעתך היינו צריכים לקבל?", שאלה יו"ר הוועדה מרים נאור. "יש לרבים וטובים אחרים תכתובות נוספות למי שהיה מעורב באירוע", ענתה קליין. "ראוי שכולם יתנו את התכתובות. ברמת ניהול האירוע התנהלו שיחות של לא מעט גורמים בינם לבין עצמם בווטסאפ. הרושם שלי שאתם צריכים להוציא הודעה מפורשת לכל המשרדים המעורבים. אני נתקלתי גם בקשיים כאלו במשרד".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

3 תגובות

  1. הכתובת היתה עח הקיר ודרעי הצעחם עקב לחצים מזרמים קיצוניים מקומיים בעלי אינטרס כלכלי.

  2. שוב מתמקדים בתקנות הקורונה (שבגיעבד כיום אנחנו יודעים כמה אינן אפקטיביות ואינן נדרשות כלל), שאינן קשורות כלל לבעיתיות הקשורה לאסון, במקום להתמקד ביחס המדינה לאתר, טיוח בגיבוי הוועדה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,618 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.