ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הנוכחות אתמול (שלישי) בחדר ועדת החקירה לאסון בהר מירון לא שיקפה בהכרח את כובד משקלן של המילים שהדהדו בחדר. מעבר לצוות הוועדה וצלמי הסטילס שהגיעו לצלם כמה תמונות לפני יום העדויות, רק נציג משטרה, אב שכול ואנכי היינו בחדר הריק. על דוכן העדים, היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת גליה קליין דיברה באופן גלוי ופתוח על הימים שקדמו למותם של 45 בני אדם במחדל: "אמרתי למנכ"ל המשרד שלושה ימים לפני – האירוע לא חוקי".
מקולה נשמע התסכול, גם היום, על ההתנהלות העקומה של המשרד לשירותי דת, שניהול האירוע היה באחריותו. מדבריה עולה שהשר יעקב אביטן היה כמעט חסר חשיבות: הוא למעשה הופעל בשלט רחוק על ידי שר אחר – אריה דרעי. "השר אביטן היה יותר PR (יחסי ציבור) לדרעי", אמרה במפורש. "הוא היה מאד תלוי בגורמים פוליטיים אחרים. בהרבה היבטים אחרים הוא לא היה מעורב ובעיקר בתחום המינויים. גם באירוע הגדול הזה היה לי ברור שהוא לא הכתובת. הכתובת הייתה המנכ"ל עודד פלוס, שידע לדבר עם דרעי".
כבר בימים הראשונים שאחרי האסון בהר מירון, שבו נהרגו 45 בני אדם, הצבענו ב"שקוף" על כך שהאחראי על האירוע בהר הוא המשרד לשירותי דת. העדות האחרונה בוועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון בהר מירון (ועדת נאור) מתארת כיצד במשרד לא רצו לקבל כל החלטה בנוגע למגבלות ההתקהלות נוכח משבר הקורונה. לאחר שבעדויות הקודמות התוודענו ל"ליל היועמ"שים" – כעת אפשר לשמוע ממקור הראשון כיצד היועצים פשוט "הרימו ידיים".
קליין תיארה כיצד השר בתחום המקומות הקדושים היה משולל כוח, כשמנכ"ל משרדה עודד פלוס עובד ישירות מול שר הפנים דאז, החל מניהול אירועים ועד קביעת מינויים. "עודד היה מחובר לשר אריה דרעי באותו הזמן", כך תיארה קליין את היחסים במשרד. "דרעי היה מאד מעורב, אפילו יותר מהשר שלנו. השר אביטן לא הפגין שיקול דעת רציני באירוע הזה. גם ביציאות שלו לתקשורת הוזכר דרעי על ידי השר אביטן. כשפתחתי את הטלוויזיה שמעתי גם בשנת 2020 שתמיד הודו לדרעי".
חבר הוועדה, האלוף במיל' שלמה ינאי, לחץ על קליין: "את מתארת סיטואציה שבה השר פסיבי. שר הפנים הוא למעשה בפועל שר הדתות".
"זו אמירה מאד גורפת ומכלילה. בהיבטים שהשר לשירותי דת עסק מולי אני יכולה לומר שהייתה התייעצות עם לשכת שר הפנים. מה שהבנתי הוא ששר הפנים היה מאוד מעורב וזה גם מה שהבנו בשנת 2020 בשיחה עם עודד פלוס. זה התבטא גם ביייצוג הנשים במירון (אפשרות לנשים להגיע לציון הקבר, ע.ב). רק כשדרעי אישר נתנו אור ירוק". קליין אומרת שהמצב לא תמיד היה כך: "בתקופת השר יצחק וקנין הוא היה יותר מעורב. במקרה של אביטן זה פחות היה ככה".
"למי פונים כשצריך לקבל החלטה?" שאל ינאי.
"ההתרשמות שלי היא שדרעי הוא המנחה. אני זוכרת שהערתי על כך למנכ"ל ואמרתי לו שהוא צריך לעדכן את השר. התשובה הייתה שדרעי הממונה על הקורונה במגזר החרדי. וזו התשובה שקיבלתי".
היועצת המשפטית קליין תיארה גם את גרירת הרגליים של הדרג הפוליטי בכל הנוגע לתקנות הקורונה. "גם ב-21 לחודש אפריל (שבוע וחצי לפני האסון) נאמר לי על ידי עודד (מנכ"ל משרד הדתות, ע.ב.) שהמטרה היא להשאיר את המקום פתוח, משרד הבריאות התנגד לזה", העידה קליין. "הוא אמר לי שיש נתק בינו לבין הלשכה המשפטית של משרד הבריאות. הייתה דיסאינפורמציה שלא אפשרה לנו המשפטנים להבין מה קורה". קליין תיארה במשך דקות ארוכות את חוסר היכולת להבין לאן מכוון הדרג הבכיר במשרדה ואת ההבנה שעליה בכל מקרה להיות ערוכה למתווה מסודר.
"הייתי צריכה להיערך למצב שיהיו תקנות, אף שהבנתי שאנחנו הולכים לאפיק שאין תקנות", סיפרה. "עד היום יש לינק לאתר שבו אנשים יכולים להירשם להדלקות ל"ג בעומר 2021. הכנו את כל האופרציה לתקנות אבל הבנו שבלי גיבוי הנהלת המשרד אין לאן להמשיך".
קליין תיארה שוב ושוב את גודל הכאוס. לדבריה, המסרים הסותרים מצד המנכ"ל פלוס לא אפשרו לה לעבוד. "בהתחלה הוא אומר שהכל פתוח ואז הוא אומר שצריך להיערך (למתווה, ע.ב)", אמרה. "היה מאד קשה להתנהל באירוע הזה. ב-26 (באפריל, 3 ימים בלבד לפני האסון) אמרתי לעודד – אתה מבין את המשמעות של הדברים. שהאירוע לא חוקי. ב-27 לחודש בשעות הבוקר טילפן אלי עודד בבהלה ואמר לי שמפקד המחוז התקשר אליו ואמר – 'אני לא יודע להעביר אירוע בלי תקנות' (בניגוד לחוק, ע.ב). הוא הודה שהוא טעה ורצה להעביר תקנות". אבל כפי שיסתבר בהמשך, בשלב זה כבר היה מאוחר מדי.
וכאן זה לא נגמר. מעל ראשו של פלוס ישבו השרים והחליטו שרגע לפני האירוע זה בדיוק הזמן – למרוח עוד זמן. "אחרי כמה דקות הוא כותב לי 'עצרי הכל אל תתקדמו'", שחזרה קליין. "'למה', שאלתי? ואז הוא ענה לי שהשרים דנים ביניהם. חשבתי שהדברים הולכים להסתדר, ואחה"צ הבנתי כבר שאין שום התקדמות".
בשלב הזה, יומיים לפני ההילולה, כשההכנות לאירוע בשטח נמצאות בעיצומן, התכנסו המשפטנים לישיבה. נציגת המשטרה הודיעה שאין כבר זמן לתקנות. "אנחנו כבר לא יכולים להתעסק בתקנות אלא בשמירה על חיי אדם", כך אמרה הנציגה לדברי קליין.
"איך זה זה נגמר מבחינתך?" שאל חבר הוועדה שלמה ינאי
ופה אומרת קליין משפט מטריד: "חשבנו איך להודיע לציבור שהאירוע הזה לא מנוהל ומי שלא רוצה לקחת את הסיכון שלא יגיע. הוצאנו הודעה לציבור דרך שר הבריאות. שמעתי על זה בתקשורת והבנתי שהיא יצאה. אמרו במפורש שאין תקנות. במבט לאחור האירוע הזה היה אירוע שלווה בהרבה דיסאינפורמציה, מתסכל, שהסתיים במפח נפש. אבל בדיעבד אני מאוד חוששת שחוסר האינפורמציה נועדה למסמס ולמשוך זמן".
במילים אחרות: גרירת הרגליים במשרד יצרה מצב שבו מחליטים דרך אי החלטה לקיים אירוע לא חוקי, שלקראתו מודים היועצים המשפטיים שעכשיו המטרה המודעת באירוע היא רק להציל חיי אדם.
"מתי בדיוק הרמתם ידיים?" שאל ינאי.
"בשעות אחה"צ כשעודד אמר 'אני לא יודע, אין חדש'. זו הייתה תחושה של חוסר אונים מבחינתי. בשלב הזה התקשרה קליין למשנה ליועמ"ש רז ניזרי. "אמרתי לו שהבהרתי למנכ"ל המשרד שהאירוע לא חוקי. אבל הוא עצמו לא יכול לעצור. התשדורת הסופית של המשרד הייתה שהאירוע לא מנוהל".
"אמרתי לו שאפשר לשכור חברת הפקות. הוא אמר לי שהוא לא מוכן בשום מצב שהמרכז יהיה אחראי על האירוע. הוא פשוט לא רצה לקחת אחריות. הוא היה מאוד כעוס"
גלייה קליין
נראה שהמנכ"ל פלוס הבין בשלב מסויים שהאירוע הזה הולך למקום לא טוב ודאג להתנער מאחריות ואף "לטשטש עקבות". "שלחתי לעודד את התקנות והוא כעס עלי שכתבנו ש'המרכז הארצי (למקומות הקדושים, ע.ב.) הוא מפעיל האירוע'", אמרה. "אמרתי לו שאפשר לשכור חברת הפקות. הוא אמר לי שהוא לא מוכן בשום מצב שהמרכז יהיה אחראי על האירוע. הוא פשוט לא רצה לקחת אחריות. הוא היה מאוד כעוס".
נחזור ל"ליל היועמ"שים", אותו לילה שבו התכתבו היועצים המשפטיים אובדי העצות. חבר הוועדה ינאי ביקש מקליין להתייחס להתכתבות הווטסאפ של פורום היועצים המשפטיים שנפתח לקראת האירוע, ממנה עלה תסכול רב לדבריו. "למה אתם לא מעלים למנכ"לים את ההמלצה הפשוטה שהכל פתוח – ל"ג בעומר הכל פתוח?" הוסיף.
"אני חושבת שמישהו אמר שם שהם שמעו שהולכת להיות הגבלה של עשרת אלפים איש", ציינה קליין. "אני לא יודעת להגיד לך. האופציה של לומר 'הכול פתוח' אף פעם לא עלתה על דעתי". בשאלה אם המהלך היה מכוון ענתה ינאי כי: "יכול להיות. זו השערה שצריך לבחון אותה. אני לא יכולה לומר. אני רק יכולה לומר שהיה פה ניסיון למשוך את הזמן ולברוח מאחריות".
בעוד עדות אחר עדות שופכות עוד ועוד אור על השתלשלות האירועים בימים שלפני ואחרי האסון הכבד, קליין רמזה בדבריה שאולי לא כל המידע מגיע לשולחנה של הוועדה.
"אני נתתי הנחיה לתת את כל תכתובות הווטסאפ", הבהירה לחברי הוועדה. "אבל אני לא יודעת אם קיבלתם הכל".
"מה לדעתך היינו צריכים לקבל?", שאלה יו"ר הוועדה מרים נאור. "יש לרבים וטובים אחרים תכתובות נוספות למי שהיה מעורב באירוע", ענתה קליין. "ראוי שכולם יתנו את התכתובות. ברמת ניהול האירוע התנהלו שיחות של לא מעט גורמים בינם לבין עצמם בווטסאפ. הרושם שלי שאתם צריכים להוציא הודעה מפורשת לכל המשרדים המעורבים. אני נתקלתי גם בקשיים כאלו במשרד".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 תגובות
כנראה שתקנות הקורונה יכלו להציל חיים ולא רק בהקשר הקורונה..
הכתובת היתה עח הקיר ודרעי הצעחם עקב לחצים מזרמים קיצוניים מקומיים בעלי אינטרס כלכלי.
שוב מתמקדים בתקנות הקורונה (שבגיעבד כיום אנחנו יודעים כמה אינן אפקטיביות ואינן נדרשות כלל), שאינן קשורות כלל לבעיתיות הקשורה לאסון, במקום להתמקד ביחס המדינה לאתר, טיוח בגיבוי הוועדה?