השיחה הלילית רגע לפני אסון מירון המחישה את אוזלת היד של הממשלה

ממונה הקורונה לשעבר וכיום מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, לא היה יכול למנוע את ההתנהלות החלמאית של הממשלה בכל הנוגע למתווה ההילולה במירון. אבל בעדותו הוא כן שפך אור על הדרך שבה התקבלו ההחלטות: ברגע האחרון, על ידי פורום שאין לו שום סמכות, וכאלו שאף אחד לא מעוניין לעמוד מאחוריהן. 

עוד ב"שקוף":

• לחקור גם את האסון שלא קרה
• "אירוע ספונטני" של עשרות אלפי אנשים בהר מירון?
• לכל הכתבות על ועדת החקירה לאסון מירון

אש העיד כי בערב שלפני האסון התקיימה שיחת טלפון בפורום של מי שהיה מעורב באירוע: שר הבריאות יעקב ליצמן, שר הפנים אריה דרעי, שר הדתות יעקב אביטן, השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי, מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, מנכ"ל המקומות הקדושים הרב יוסף שווינגר, עוזר שר הבריאות קובי צורף והעוזר המשפטי של משרד הבריאות. "למעשה לפורום הזה אין סמכות החלטה", העיד אש. "אבל מה שהיה צריך להיות מגובש בשיחה הזו הוא הצעה לקבינט. זה היה הפורום שניסה להגיע להסכמות".

השיחה הזו לא נערכה באופן בהול לאור אזהרות מבקר המדינה בדבר התנאים הרעועים באתר קבר הרשב"י. דווקא נגיף הקורונה הוא שהכריח את הבכירים להישיר מבט אל חוסר השליטה שלהם בנעשה בהר. כך מתגלה: גם בימי הגבלות נוקשות על כלל הציבור – בכירי הממשלה שמטו את תפקידם להשליט חוק וסדר באחד האירועים השנתיים הגדולים ביותר בישראל.

לאשר בהסכמה – אבל בלי להכניס לתקנות

יו"ר הוועדה מרים נאור שאלה את אש מדוע ההחלטה לא הגיעה לקבינט. "אני חושב שטכנית כבר אי אפשר היה להביא את זה להחלטה", ענה. "ההחלטה הייתה לאשר את זה בהסכמה אבל לא להכניס את זה בתקנות. גם בשיחה הזו לא הוחלט מי הגורם האחראי. סוכם שהמשטרה מנהלת את האירוע במקום אבל לא מי אחראי על יישום התקנות". 

את הסיבה שהשיחה על מתווה מירון נדחתה עד לרגע האחרון הסביר אש כך: "כשהיה צריך לקבוע מי אחראי על התו הירוק וההגבלות אף אחד לא רצה לקבל את האחריות. אי אפשר היה לקבל את השם של הגורם האחראי ולכן כניסת התקנות התמהמהה. לא ידענו איך זה ייפתר. ולמעשה עד ערב קודם זה לא נפתר. אמרנו כל הזמן שבהיעדר תקנות מיוחדות צריך לפעול לפי התקנות הקיימות, כלומר עד 100 איש בשטח פתוח. הבהרנו שבהיעדר תקנות כל האירוע הוא לא חוקי. למעשה, בהיעדר תקנות המשטרה הייתה צריכה לאכוף את התקנות הקיימות עוד לפני ההגעה להר. אנחנו רצינו שמתחם הקבר יהיה סגור. אבל השתכנענו מהמשטרה שלסגור אותו יהיה מאד בעייתי כי אנשים ינסו להיכנס בכוח וינסו לפרוץ למתחם הקבר".

"הסברתי בשיחה שיש איזו לקונה שזה לא התקבל בתקנות", המשיך אש בתיאור האבסורד. "באופן תיאורטי מה שחל זה התקנות שחלו בכל המדינה. היועצים המשפטיים יצטרכו להסביר. נאור ציינה כי "אני מבינה שהיועצים המשפטיים הרימו ידיים באיזשהו שלב".

אש מספר כי בשיחה היה מי שהציע שבכלל לא תהיה הסכמה. וכך פחות או יותר קרה. "השר לביטחון הפנים הציע שלא יהיו תקנות וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה", אמר אש. "אמרתי שזה לא אפשרי ולא יכול להיות שלא יהיו שום תקנות וההצעה הזו ירדה מהפרק והגענו להסכמה על מתווה".

100 לפי חוק, 3,000 בקריצת עין ו-25 אלף בפועל

אש הסביר על המתווה ומה שהביא אותו להסכים לו. "באותה התקופה מגבלות ההתקהלות היו עד 20 איש במבנה ועד 100 בשטח פתוח", אמר. "בשטח הפתוח הכללי הבנו שאי אפשר להגביל. מה שהטריד אותנו בנוגע למירון זה אזורי ההדלקות. שם רצינו שזה יתקיים תחת תו ירוק. בדיונים ההצעה הייתה להגביל ל-3,000 איש".

"הבנו שאי אפשר לבדוק תו ירוק בהר והגענו להבנה שמשרד הדתות יקבע עם החסידויות שהם צריכים לדאוג לתו הירוק", המשיך אש. "זה ייבדק בעלייה לאוטובוסים. זה יהיה באחריות החסידויות. המתווה הזה היה מוסכם על כולם". כלומר – לא הרשויות יפקחו על קיום החוק – אלא החסידויות.

"יש לך מושג מה בפועל קרה בשטח?" שאלה נאור. והתשובה: "אני לא יודע מה קורה בשטח. הערכתי שזה יהיה חלקי. הבנתי גם שנכנסו הרבה יותר אנשים מאשר סיכמנו על אזור ההדלקות". נציין שמפקד המחוז הצפוני שמעון לביא ציין בעדותו כי קיבל דיווח שיש כ-25 אלף בני אדם בהדלקה. 

"הסיכום היה מאוד ברור – שהמשטרה הייתה צריכה להקפיד על המספרים, גם בהיעדר תקנות", אמר אש. נאור שאלה: "בסיכום שלך מופיע שבהדלקה לא יהיו יותר מ-3,000 איש. מישהו העלה את הקושי?"

"המשטרה כל הזמן העלתה את הקושי של האכיפה בכלל", ענה אש. "אבל אף אחד לא אמר זה בלתי אפשרי. רק אמרו שזה קשה".

משרדי הפנים והדתות לחצו לקיים את האירוע

חבר הוועדה שלמה ינאי הקשה על אש, שטען שהאמין שהסיכום ייאכף אף שאף אחד לא רצה לקחת אחריות. "כשאנשים לא מוכנים לקחת אחריות בד"כ יש קשר לכך שהם יודעים שאין ביכולתם לאכוף אותה", ציין ינאי. "היה ברור שהמשטרה תאכוף אבל זה לא נאמר בצורה ברורה", השיב אש. "התו הירוק היה צריך להיאכף בחסידויות. שם היה ברור לי שהממונה על המקומות הקדושים לא יכול לגמרי לדעת מה קורה באוטובוסים".

לשאלת הלחצים השיב אש: "היה רצון שהגיע ממשרד הדתות וממשרד הפנים. הייתה אמירה שבגלל שיש אנשים מחוסנים אין סיבה שלא לקיים את זה. בסוף אתה מגיע לפשרות. אם היו שואלים אותי מבחינה בריאותית אז היה עדיף שלא לקיים אותו אבל גם לי היה ברור שאפשר לקיים את האירוע. זו הייתה פשרה שמקובלת עלי".

מי זימן את השיחה?

השאלה המרכזית שריחפה באוויר היא מי זימן את השיחה ערב לפני האירוע? לכאורה, כפי שציינו חברי הוועדה, למשרד הבריאות היו תקנות קיימות ומבחינה חוקית אלו התקנות. על השאלה הזו אש לא הצליח לענות אבל סיפר כי הוא דווקא כן רצה את הפגישה: "היה ברור לנו שאם נשב בשקט האירוע הזה יקרה ולא תחול שום מגבלה".

"וזה בערך מה שקרה", אמרה נאור.

"כן בערך", ענה אש.

בשאלת הסיכום של עדותו של אש סיכם ינאי את עיקרי הדברים וביקש מאש לאשר אותם: "התקנות לא אפשרו את האירוע. נערך פורום ודיון מסכם שבעצם הוא חריג לתקנות כדי לאפשר את האירוע. החריג לא מקבל מעמד פורמאלי. זה לא מובא לוועדת הקורונה. ולו זו בלבד אלא שגם בדיון החריג אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על חלקו".

"כן", מאשר אש.

"אף אחד אחר לא לקח על עצמו – אז המשטרה לקחה אחריות"

בעדותו של רב פקד מיכה טובול, לשעבר ראש ענף אבטחה במחוז הצפון, נאור ניגשה ישר לעניין. "מה היית מציע לשנות לקראת האירוע הבא?" שאלה. טובול הציע להקים עוד טריבונות ולאפשר עוד מקומות בהר. ובנוסף, כמו שאר העדים, אמר כי יש לצמצם את ההדלקות. "הייתי משמר הדלקה אחת בהר ומגביל אותה בזמן ובכמות הקהל", אמר. "את שאר ההדלקות הייתי מוריד לתחתית ההר. זה יפתור את הבלאגן על ההר". 

בנוגע לשאלת האחריות הצביע טובול על כך שהמשטרה לוקחת את האחריות כי אף אחד אחר לא עושה זאת. "מבחינתנו, באין גורם שמקבל על עצמו את האחריות על האירוע, אנחנו כמשטרה לוקחים אותה", אמר. הוא הדגיש שבגלל שהאירוע מוגדר כ"אירוע דתי ספונטני" (מושג שעוד נחזור אליו), ההדלקות עצמן מחויבות באישור, אבל לא האירוע בכללותו. 

"המשטרה לקחה את זה על עצמה מתוקף זה שאף אחד אחר לא עושה זאת. אם אף אחד לא ימלא את הוואקום אנחנו נהיה בבעיה", הוסיף במקום אחר בעדותו. 

כמה אנשים נכנסו למתחם?

סוגיה חשובה שנשארה עדיין מטושטשת מעדותו של טובול היא כמה אנשים אמורים להיכנס למתחם תולדות אהרון. רק בעדות הבאה התברר הפער, כשעלה להעיד רפ"ק שמואל פיאמנטה, מנהל מחוז צפון בענף רישוי ואבטחה במשטרת ישראל. פיאמנטה לא זכר גם הוא כמה אנשים בדיוק מותר להכניס באותו מתחם של תולדות אהרון, עד שפתח יחד עם חברי הוועדה את תיק הרישוי שנחת רק באותו יום על שולחנם. "תפוסת הקהל בטריבונות ובמתחמי הקהל היא 4,634", כך נכתב שם. "זו ההתייחסות שנתן המהנדס לתפוסה המרבית". נזכיר שוב כי היו במתחם ההדלקה כ-25 אלף איש. 

פיאמנטה מאמין שלהגביל את ההדלקות לבדן זה לא יעזור ויש להגביל את הקהל על ההר עצמו אבל לא מאמין שזה אפשר כי אין לכך את התשתית. "כל עוד אין גידור אי אפשר להגביל קהל", סיכם.