הפוליטיקאים מנסים לייצר מסך עשן – אבל יש אחראי לאירוע במירון

אל תתנו לערפל האסון וטענות הפוליטיקאים לתעתע בכם ש"אין אף אחד שאחראי על האסון במירון". זה מהלך שנועד לחלק את האחריות בין כולם כדי שאף אחד לא יצטרך באמת לקחת אותה. יש שר ומשרד שאחראים לאירוע במירון וקוראים לו המשרד לשירותי דת בראשות יעקב אביטן. כך לפחות עולה ממסמכי עמותת "המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים", שמוכרת גם כחברה ממשלתית – גוף ביצועי הכפוף למשרד לשירותי דת. 

עוד ב"שקוף":

• דעה: ידע כל פקיד שהוא מפקיר גורלו בידי פוליטיקאים שיפילו עליו את האחריות
• שבע הערות על הסיכוי לתיקון ולשינוי אחרי האסון הכבד במירון
• לפני האסון הבא: הכבאות לא ערוכה לשריפות במאות אלפי מגדלים

לפי הדוחות שלה, העמותה היא הזרוע הביצועית של המשרד לשירותי דת. היא מתחזקת באופן שוטף 130 מקומות ברחבי הארץ שמוגדרים כקדושים, מתוכם 30 מקומות באופן יום יומי, ומטפלת גם בהיבטים אדריכליים. בין האתרים שבהם מטפלת העמותה: קבר דוד, קבר הרמב"ם, קבר רבי עקיבא, קבר רחל, שמואל הנביא, הרשב"י ועוד.

סך תקציבה של העמותה לשנת 2019 (הדוחות האחרונים שפורסמו) – 44.5 מיליון שקלים, מתוכם 42.5 מיליון מגיעים ישירות מהמשרד לשירותי דת ועוד כשני מיליון שקלים מתרומות. גם הן אגב עוברות, או לפחות אמורות לעבור, דרך המשרד לשירותי דת.

המדינה לא השקיעה? לא מדויק

יותר מחצי מתקציב העמותה נועד לפעילות קבר הרשב"י במירון. 11.2 מיליון שקלים מיועדים לתפעול השוטף של האתר ועוד 15.5 מיליון שקלים לאירוע הרשב"י – כמעט כפול מעלות טקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות. וכל התקציב כולו, כולל הילולת מירון, כפי שמציינת העמותה עצמה, מנוהל במשרד לשירותי דת.

חרף הטענות שנשמעות על כך שלא מושקע כסף באתר הרשב"י, מדוחות העמותה אפשר ללמוד שהמדינה דווקא כן משקיעה כסף בהר – אולי לא מספיק, ואולי הכסף לא מנותב כראוי – אבל משקיעה. רק בשנת 2018-2019, הושקעו תשעה מיליון שקלים להקמת משטח התכנסות, שיפור דרכי הגישה ושדרוג תשתיות החשמל והביוב. וזה כאמור רק בתקציב השוטף. 

מבחינת המשרד לשירותי דת האירוע בל"ג בעומר מתוקצב בנפרד בסכום של כ-15.5 מיליון שקלים. בשנת 2019, לדוגמה, הושקע הכסף באופן הבא: כ-8.1 מיליון שקלים לתשתיות ותחבורה; כ-3.6 מיליון שקלים לחשמל ותאורה; כ-2 מיליון שקלים לתברואה ותחזוקה ועוד כ-1.8 מיליון שקלים לאבטחה. נזכיר, כל זה רק לאירוע ל"ג בעומר. סכומים דומים הושקעו גם בשנת 2018. היקף פעילות אתר מורשת הכותל, לשם השוואה, אתר עמוס לא פחות באירועים כמו ברכת הכוהנים, סליחות ועוד, עמד על כ-89 מיליון שקלים לכל שנת 2019.

הדוחות הנעלמים של עמותת "המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים"

העמותה, שהיא גם חברה ממשלתית, לא הגישה מסמכים לרשם העמותות בעשור האחרון. כשפנינו לעמותה הבהירו לנו כי היא מוכרת כחברה ממשלתית ולכן מדווחת לרשות החברות הממשלתיות. אז ניסינו במשרד האוצר ושאלנו אם יכול להיות שהעמותה מגישה להם את הדוחות הכספיים שלה. לאחר שבמשרד האוצר לא הבינו בהתחלה מה להם ולעמותות, התעקשנו כי רשות החברות הממשלתיות אמורה לקבל דיווחים מהעמותה. רק אז הפנו אותנו למי שהנושא חונה תחת סמכותו – משרד הדיגיטל.

פנינו למשרד הדיגיטל והמקומות הקדושים ושאלנו אם יש עוד עמותות שמוכרות גם כחברות ממשלתיות. במשרד הסבירו כך: "לפי סעיף 60 לחוק החברות הממשלתיות, החוק חל, בשינויים המחוייבים, גם על תאגידים שאינם חברות, אם המדינה, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית שולטת או משתתפת בהם במידה האמורה בהגדרה של חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית". ועוד הוסיפו כי "אין, ככלל, בתחולת חוק החברות הממשלתיות כדי להחריג את תחולתו של חוק העמותות". 

כלומר, העמותה הייתה אמורה לעמוד בחובותיה גם למשרד המשפטים. עמדה זו הבהירו לנו גם ברשות התאגידים במשרד המשפטים. משם מסרו: "עמותה נדרשת לדווח לרשות התאגידים, בהתאם להוראות חוק העמותות, תש"ם – 1980. דיווח לרשות אחרת אינו פוטר אותה מדיווח זה". כלומר, במשך עשור העמותה פעלה בניגוד לחוק כשלא מסרה דיווחים לרשם העמותות.

שאלנו איך במשך עשור לא פעל המשרד נגד אי דיווחי העמותה. מרשם העמותות נמסר כי "רשם העמותות מפעיל את סמכויות הבקרה והאכיפה הנתונות לו, בהתאם לסוגי הליקויים, חומרתם, היקפם, היקפי ותחומי הפעילות של הגופים המפוקחים ועוד. הרשם אינו מוסר מידע בנוגע לעיתוי או אופן טיפולו בנוגע לעמותה זו או אחרת. ככל שהרשם מגבש מסקנות סופיות בעניינה של עמותה, בעקבות הליך פיקוח – מסקנות אלה גלויות בתיק העמותה". נציין שאנחנו לא מצאנו מסקנות נגד העמותה בתיק שלה. בנוסף, זה לא מנע ממשרד הדתות להמשיך ולהעביר כסף לפעילותה – עשרות מיליוני שקלים מדי שנה.

כשחזרנו לעמותה ושאלנו (שוב) מדוע לא הוגשו דוחות בעשור האחרון, נמסר כי "בשנים האמורות לא היה למרכז הארצי ועד מנהל ואסיפה כללית בשל מחלוקת במשרדי הממשלה שאינה קשורה כלל לפעילות המרכז הארצי ועבודתו השוטפת. בשנת 2019 מונה ועד מנהל. לצורך אישור הדוחות הכספיים על פי חוק העמותות נדרשת כינוסה של אסיפה כללית. המפתח לכינוסה נמצא בידי רשות החברות הממשלתיות שכן המדינה מחזיקה בכוח ההצבעה באסיפה הכללית". כלומר, החזירו אותנו למשרד הדיגיטל.

הפנינו את הטענה למשרד הדיגיטל, משם טרם התקבלה תגובה. עוד ביקשנו ממשרד הדיגיטל לדעת אילו עוד עמותות כאלו קיימות – עמותות שהן גם חברות ממשלתיות. מסתבר שיש עוד שתיים פעילות: "האגודה לתרבות הדיור" ו"הקרן למורשת הכותל המערבי". שתיהן, אגב, כן מדווחות לרשם העמותות.

פנינו למשרד הדתות בשורה של שאלות על העברות הכספים לעמותה שלא עמדה בהגדרות החוק. מהמשרד מסרו לנו תגובה תמוהה – פנו אלינו במסלול חופש המידע. מאחר שאין קשר לשאלה מדוע המשרד העביר עשרות מיליוני שקלים בשנה לעמותה שלא עמדה במגבלות החוק – אנחנו לא מתכוונים לפנות.