ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"עמידה בלוח הזמנים שייקבע היא תנאי הכרחי להיערכות נכונה ובטוחה לאירוע ההילולה הקרוב, מתוך ידיעה שהזמן קצר והמלאכה מרובה" – כך כתבה ועדת החקירה הממלכתית למחדל מירון בדוח הביניים שפורסם ב-22 בנובמבר. במשפט שבא מיד אחרי היא גם סימנה את הפעולה הראשונה שעל הממשלה לבצע ומתי: "אנו ממליצים כי השר האחראי ימונה באופן מיידי". עברו יותר משבועיים, אבל זה עדיין לא קרה. "המדינה עוצמת עיניים מההר הזה, והשעון מתקתק", אמר ל"שקוף" טום כהן, אבא של אלי ז"ל שנספה באסון שגבה את חייהם של 45 בני אדם.
המחדל המרכזי אותו מנסה לברר ועדת החקירה הממלכתית הוא מי האחראי לאסון הנורא. אך מאז שפורסמו המסקנות הממשלה לא מינתה אדם אחד מתוכה שיישא באחריות לאירוע ההמוני, שנשאר בדיוק כמו בפעם הקודמת – באחריותו של אף אחד. הממשלה שהבטיחה לפעול בעניין בשונה מקודמתה הקימה את ועדת החקירה – אך כעת לא נראה שפועלת לפי הנחיותיה.
העובדה שהממשלה הייתה צריכה לחכות למסקנות הוועדה כדי למנות שר אחד אחראי היא שערוריה בפני עצמה. העובדה שגם לאחר שהוועדה פרסמה את מסקנות הביניים והמליצה למנות מיד שר אחראי – שר כזה עדיין לא מונה – היא כבר מחדל. פנינו למשרד רה"מ כדי לשאול על חובתה של הממשלה, אבל הם בחרו לא למסור תגובה.
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר לאחר האירוע כי מדובר ב"אחד האסונות הגדולים בתולדות ישראל" והצהיר כי "יהיה זמן לחשבונות – עכשיו הזמן לאחדות ולערבות הדדית". המועד הגיע. כעת לאחר שקיבל לידיו את המושכות – חובתו למנות שר או שרה אחראים לנושא בישיבת הממשלה הבאה ביום ראשון הקרוב. אנחנו מקווים לראות את ההחלטה בישיבת הממשלה הקרובה ביום ראשון נקודת הציון הבאה של הטיפול באירוע ההמוני בהר מירון, על פי דוח הביניים, תגיע בעוד פחות משבועיים. אז תצטרך הממשלה לתקצב את האירוע בהר ולפרסם מתווה מסודר לקיומו.
בדוח הביניים שלה הסבירה הוועדה כי דחיפות יישום ההמלצות היא גדולה, גדולה יותר מהצורך לכתוב דוח מעמיק. ומדוע? כי חשיבות ההיערכות לאירוע של השנה היא הגדולה ביותר מבחינת הוועדה. חברי הוועדה הסבירו כי הדוח לא אמור "לקבוע מסמרות לשנים הבאות" אלא רק לוודא כי השנה האירוע יעבור בשלום, "שהרי לוחות הזמנים אינם מאפשרים להמתין בעניין זה להשלמת חוות דעת של מומחים, להשלמת בירורים נוספים או לסיום עבודת הוועדה".
כלומר גם בנקודה זו, של עצם הדחיפות בטיפול באירוע השנה, מתעלמת הממשלה מהנחיות הוועדה, ולא רק בנושא הספציפי של מינוי השר.
נזכיר כי לכל אורך הדיונים בוועדת החקירה עלו פעם אחר פעם אנשים שהיו מעורבים בהפקה וניהול האירוע שניסו להסביר איך אף אחד מהם לא אחראי. ונזכיר גם איך השר לביטחון הפנים דאז אמיר אוחנה, שבמשמרתו התרחש האירוע, הבטיח כי הוא יתייצב מול המצלמות וייקח אחריות לאחר קבורת המתים – אך זה מעולם לא קרה. אם הממשלה לא תתעורר זה עשוי לא לקרות גם בפעם הבאה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק