חשיפה: במועצת קרן העושר יכהן יו"ר חברה לחיפושי נפט

ל"שקוף" נודע כי ד"ר רוני הלמן נבחר לאחד החברים במועצה שתקבע היכן להשקיע של הכסף שלנו - שעתיד להצטבר (יום אחד) מרווחי חברות הגז ● הלמן הוא ממקימי איגוד חברות לחיפוש גז ונפט ● יו"ר ועדת קרן העושר: "הייתי רוצה שהקרן לא תשקיע בחברות של דלקים פוסיליים"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
למדינה יש הזדמנות להשקיע באנרגיה נקיה. דליפת נפט ליד הערבה. (צילום ארכיון: חן לאופולד, פלאש 90)

היכן יושקעו רווחי הציבור מענקיות הגז? ל"שקוף" נודע כי אחד מחברי המועצה שתקבע את מדיניות ההשקעות של קרן העושר הוא ד"ר רוני הלמן. הלמן מייסד בית ההשקעות "הלמן אלדובי", מכהן כיו"ר דירקטוריון של חברה לחיפוש גז ונפט "הזדמנות ישראלית" המחזיקה במאגר ישי בקפריסין. הוא היה ממקימי איגוד תעשיות חיפוש הגז והנפט שייצג חברות אנרגיה כמו נובל אנרג'י, דלק קידוחים ותמר פטרוליום.

הלמן עתיד לקחת חלק בהחלטת מועצת הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר), האם להשקיע את כספי הציבור בחברות אנרגיה מזהמת או להימנע מכך. על רקע משבר האקלים, מתגברת התנועה הקוראת להסיט את ההשקעות לאנרגיות נקיות יותר. קרן הפנסיה אלטשולר שחם, למשל, הפסיקה לאחרונה להשקיע בחיפושי נפט והדגישה כי הנזק הסביבתי עתיד לפגוע גם ברווחים.

ד"ר רוני הלמן (משמאל). (צילום: אייל יצהר, גלובס)

עוד ב"שקוף":

"הקרן מיועדת לדורות הבאים, מי שקובע את מדיניות הקרן צריך לקחת בחשבון את העתיד ולא רק את הטווח הקצר של הדור שלנו", הסבירה לי-היא גולדנברג, ראש תחום כלכלה, סביבה ומשאבי טבע ב"אדם טבע ודין". "השימוש בכספים במסגרת ההתמודדות עם משבר אקלים הוא כלי מאוד חזק. הסטת השקעות מדלקים פוסיליים לאנרגיות נקיות יכולה להשפיע. זה גם סוג של איזון מההכנסות של הקרן עצמה, שכמעט כולן מתעשייה שפוגעת בסביבה".

שני נציגים נוספים: ירום אריאב ובארי טאף

משרד האוצר אישר את מינויים של שלושה נציגי ציבור למועצת הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר): הלמן, ירום אריאב ובארי טאף. אריאב, ששימש כמנכ"ל משרד האוצר בין השנים 2007 ו-2010, יכהן כיו"ר ועדת ההשקעות תחת המועצה. בטרם שימש כמנכ"ל עבד כבכיר בחברת כיל וניהל את פעילות "כיל דשנים" באירופה. כיום הוא מנהל את חברת הייעוץ "ירום אריאב", שמייעצת לחברות פרטיות ולרשויות ציבוריות, וכתבה בין היתר חוות דעת בתשלום לחברת הפצת הגז "SuperNG" ול"חיפה כימיקלים". טאף היה בכיר בבנק ישראל וכעת חבר בצוות בית ההשקעות "פסטרנק שהם".

ירום אריאב, במינויו למנכ"ל משרד האוצר על ידי השר יובל שטייניץ ב-2009 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

"הייתי רוצה שהקרן לא תשקיע בחברות של דלקים פוסיליים", אמר ל"שקוף" יו"ר הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר), ח"כ מוסי רז. "אם יש נציגים עם עבר שם, אני לא יודע אם הם רואים את זה באותה ראיה כפי שאני רואה את הקרן. זה לא פוסל אותם כמובן".

השלושה הם חלק ממועצה המונה שבעה חברים, בהם החשב הכללי, המשנה לנגיד בנק ישראל ונציג נוסף מטעם ראש הממשלה שעדיין לא נבחר. הם נבחרו על ידי ועדת איתור שמורכבת משופט בדימוס, מנכ"לי משרדי ראש הממשלה והאוצר, המשנה לנגיד בנק ישראל וכן נציג האקדמיה פרופ' אודי ניסן. 

ביקורת נוספת שעלתה ביחס לנציגים היא מינויים של גברים בלבד. ח״כ רז (מרצ), יו״ר הוועדה בכנסת שמפקחת על הקרן, פנה לראש הממשלה בדרישה למנות נציגה מטעמו למועצה – ומחה על כך שהמועצה שנבחרה מורכבת מגברים בלבד. ״מאוד הופתעתי. אנחנו ב-2021, אני משוכנע שיש נשים שעונות לקריטריונים״ אמר רז ל״שקוף״.

הכסף שיושקע – עדיין רחוק מאיתנו

הכסף בקרן העושר מגיע ממסי החברות שמשתמשות במשאבי טבע, כמו נפט וגז. בתחילה הסכום יושקע מחוץ לישראל, על מנת להגדיל את הרווחים, לאחר מכן יועבר בהדרגה לשימוש ציבורי. 

מתי יוכל הציבור הישראלי להינות מהפירות? ברגע שיאגרו בקרן מיליארד שקלים והיא תוכל להתחיל לפעול – רגע שנראה רחוק מכפי שהבטיחה ממשלת ישראל בעת נחתם מתווה הגז. עד היום התקבלו רק כ-441 מיליון ש"ח, ולא מיליארדים כפי שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הבטיח לציבור.

המיליארדים רחוקים מאיתנו. אסדת לוויתן (צילום ארכיון: מארק ישראל סאלם, פלאש 90)

בדיוני הוועדה בכנסת שעוסקת בפיקוח על הקמת הקרן ופעילותה נאמר לאחרונה על ידי רשות המסים כי הקרן צפויה להיפתח ב-2022 או ב-2023 – אף שהובטח בעבר כי תפעל כבר ב-2017. בדיונים נוספים שנערכו בוועדת הכספים הורגשה התנגדות לחברות הענק שמרוויחות ממשאבי הטבע, לצד זו של התאחדות התעשיינים, למאמצים לקבל את המסים שהן מתחמקות מתשלומם. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יעל פינקלשטיין

כתבת לוביסטים

כותבת ב"שקוף" מאז "מאה ימים של שקיפות", עוקבת אחרי פעילות של לוביסטים שמייצגים בעלי אינטרסים בכנסת וכותבת גם על ייצוג שוויוני בפוליטיקה.

לתקשורת כוח עצום להשפיע על החיים שלנו, והיא יכולה לנצל אותו כדי לחשוף עוולות ולדרוש תשובות מנבחרות ונבחרי הציבור - אבל היא לא תמיד מצליחה לעשות את זה. אני שמחה להיות חלק מארגון עצמאי שיכול לפעול רק למען הציבור בחופש מוחלט.

תגובה אחת

  1. ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר על הסכם הגז שהושג אמש עם חברות הגז כי "ההסכם יכניס מאות מיליארדי שקל לתושבי ישראל בשנים הקרובות".
    13.08.2015, 12:08 | ליאור גוטמן כלכליסט.
    כנראה שנתניהו בעל ראיה לטווח רחוק בקנה מידה היסטורי אפילו גאולוגי. עבורו דור או שניי דורות זה עדיין השנים הקרובות.

    נ.ב. בתמונה רואים בעיקר את המנוף הימי תילאף ואת קצה הבסיס של אסדת ליויתן. או הבסיס של מיתקן ההפקה ליווייתן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,659 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.