חשיפה: במועצת קרן העושר יכהן יו"ר חברה לחיפושי נפט

היכן יושקעו רווחי הציבור מענקיות הגז? ל"שקוף" נודע כי אחד מחברי המועצה שתקבע את מדיניות ההשקעות של קרן העושר הוא ד"ר רוני הלמן. הלמן מייסד בית ההשקעות "הלמן אלדובי", מכהן כיו"ר דירקטוריון של חברה לחיפוש גז ונפט "הזדמנות ישראלית" המחזיקה במאגר ישי בקפריסין. הוא היה ממקימי איגוד תעשיות חיפוש הגז והנפט שייצג חברות אנרגיה כמו נובל אנרג'י, דלק קידוחים ותמר פטרוליום.

הלמן עתיד לקחת חלק בהחלטת מועצת הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר), האם להשקיע את כספי הציבור בחברות אנרגיה מזהמת או להימנע מכך. על רקע משבר האקלים, מתגברת התנועה הקוראת להסיט את ההשקעות לאנרגיות נקיות יותר. קרן הפנסיה אלטשולר שחם, למשל, הפסיקה לאחרונה להשקיע בחיפושי נפט והדגישה כי הנזק הסביבתי עתיד לפגוע גם ברווחים.

עוד ב"שקוף":

• האוניברסיטאות מסרבות לחשוף באילו חברות מזהמות הן משקיעות
• דרישה מקרנות הפנסיה: הפסיקו להשקיע בחברות מזהמות
• קרן העושק: לאן נעלמו 300 מיליון שקלים מרווחי הגז?

"הקרן מיועדת לדורות הבאים, מי שקובע את מדיניות הקרן צריך לקחת בחשבון את העתיד ולא רק את הטווח הקצר של הדור שלנו", הסבירה לי-היא גולדנברג, ראש תחום כלכלה, סביבה ומשאבי טבע ב"אדם טבע ודין". "השימוש בכספים במסגרת ההתמודדות עם משבר אקלים הוא כלי מאוד חזק. הסטת השקעות מדלקים פוסיליים לאנרגיות נקיות יכולה להשפיע. זה גם סוג של איזון מההכנסות של הקרן עצמה, שכמעט כולן מתעשייה שפוגעת בסביבה".

שני נציגים נוספים: ירום אריאב ובארי טאף

משרד האוצר אישר את מינויים של שלושה נציגי ציבור למועצת הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר): הלמן, ירום אריאב ובארי טאף. אריאב, ששימש כמנכ"ל משרד האוצר בין השנים 2007 ו-2010, יכהן כיו"ר ועדת ההשקעות תחת המועצה. בטרם שימש כמנכ"ל עבד כבכיר בחברת כיל וניהל את פעילות "כיל דשנים" באירופה. כיום הוא מנהל את חברת הייעוץ "ירום אריאב", שמייעצת לחברות פרטיות ולרשויות ציבוריות, וכתבה בין היתר חוות דעת בתשלום לחברת הפצת הגז "SuperNG" ול"חיפה כימיקלים". טאף היה בכיר בבנק ישראל וכעת חבר בצוות בית ההשקעות "פסטרנק שהם".

"הייתי רוצה שהקרן לא תשקיע בחברות של דלקים פוסיליים", אמר ל"שקוף" יו"ר הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר), ח"כ מוסי רז. "אם יש נציגים עם עבר שם, אני לא יודע אם הם רואים את זה באותה ראיה כפי שאני רואה את הקרן. זה לא פוסל אותם כמובן".

השלושה הם חלק ממועצה המונה שבעה חברים, בהם החשב הכללי, המשנה לנגיד בנק ישראל ונציג נוסף מטעם ראש הממשלה שעדיין לא נבחר. הם נבחרו על ידי ועדת איתור שמורכבת משופט בדימוס, מנכ"לי משרדי ראש הממשלה והאוצר, המשנה לנגיד בנק ישראל וכן נציג האקדמיה פרופ' אודי ניסן. 

ביקורת נוספת שעלתה ביחס לנציגים היא מינויים של גברים בלבד. ח״כ רז (מרצ), יו״ר הוועדה בכנסת שמפקחת על הקרן, פנה לראש הממשלה בדרישה למנות נציגה מטעמו למועצה – ומחה על כך שהמועצה שנבחרה מורכבת מגברים בלבד. ״מאוד הופתעתי. אנחנו ב-2021, אני משוכנע שיש נשים שעונות לקריטריונים״ אמר רז ל״שקוף״.

הכסף שיושקע – עדיין רחוק מאיתנו

הכסף בקרן העושר מגיע ממסי החברות שמשתמשות במשאבי טבע, כמו נפט וגז. בתחילה הסכום יושקע מחוץ לישראל, על מנת להגדיל את הרווחים, לאחר מכן יועבר בהדרגה לשימוש ציבורי. 

מתי יוכל הציבור הישראלי להינות מהפירות? ברגע שיאגרו בקרן מיליארד שקלים והיא תוכל להתחיל לפעול – רגע שנראה רחוק מכפי שהבטיחה ממשלת ישראל בעת נחתם מתווה הגז. עד היום התקבלו רק כ-441 מיליון ש"ח, ולא מיליארדים כפי שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הבטיח לציבור.

בדיוני הוועדה בכנסת שעוסקת בפיקוח על הקמת הקרן ופעילותה נאמר לאחרונה על ידי רשות המסים כי הקרן צפויה להיפתח ב-2022 או ב-2023 – אף שהובטח בעבר כי תפעל כבר ב-2017. בדיונים נוספים שנערכו בוועדת הכספים הורגשה התנגדות לחברות הענק שמרוויחות ממשאבי הטבע, לצד זו של התאחדות התעשיינים, למאמצים לקבל את המסים שהן מתחמקות מתשלומם.