סודיות במקום שקיפות: כמה מס חברות הגז חייבות לנו?

כמה מסים חייבות לנו חברות הגז על רווחיהן האדירים ממשאבי הטבע? בדיון שנערך בוועדת הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר) בכנסת השבוע, חזרו על עצמן שוב ושוב המילים ב"סודיות" ו"חיסיון". לא מפי ענקיות הגז עצמן הן נאמרו, אלא מכיוון רשות המסים, שנציגיה הבהירו בדיון כי אין באפשרותם לחשוף את מלוא הנתונים בגלל חובת הסודיות שהם מחוייבים אליה בחוק. למולה עמדו חברי כנסת ונציגי ארגוני החברה האזרחית, שניסו לפזר את הערפל העיקש סביב גובה החוב של החברות לציבור.

"זה מדרון חלקלק", טען מנהל רשות המסים ערן יעקב בדיון. "כרשות המסים יש עלינו חובת סודיות וטוב שכך. כמו שאתה ואני לא רוצים שידעו מה ההכנסות שלנו. כמו שחברה פרטית לא רוצה שנדע מה עולה בגורלה. אם לא תהיה סודיות יש לזה השלכות מבחינת המדינה. החוק קבע את הסודיות לגבי החברה, וגם לגביך ולגביי".

עוד ב"שקוף" על קרן העושר:

• "מדרון חלקלק": כך הלוביסטים ניסו לפגוע בחוק מיסוי משאבי טבע 
• לאן נעלמו 300 מיליון שקלים מקרן העושר?
• הסיפור על מאות המיליארדים שלא הרווחנו ממתווה הגז

את הדברים אמר יעקב בתשובה ליו"ר הוועדה ח"כ מוסי רז (מרצ), אך כך שכנע אותו דווקא בטיעון ההפוך. "הדוגמה שנתן מנהל רשות המסים שכנעה אותי שצריך שקיפות", אמר ח"כ רז. "לגביי החוק לא קבע סודיות: אנחנו אנשי ציבור, ההכנסה שלנו ידועה וגלויה. אין פה שום מדרון – לא ניתן להשוות את החברות האלה לכל חברה אחרת משום שהן נהנות ממשאב של המדינה".

"הטיעון של רשות המסים שזה מדרון חלקלק הוא תמוה", מסכימה גם לי-היא גולדברג מ"אדם טבע ודין". "החוק הזה מאוד ספציפי וחל על מספר קטן של חברות, עם הגדרה מאוד ברורה של מי זאת חברה שמפיקה משאבי טבע".

יו"ר הוועדה רז אף הוסיף לסיכום הדיון כי יפעל להגברת השקיפות בקרן ויקדם הצעת חוק בנושא. "המטרה היא שהחברות שמשתמשות במשאבי הטבע של ישראל יצטרכו להיות שקופות בתשלום המסים השנתי – שנדע מה קורה בפעילות העסקית שלהן שמבוססת על משאבים שקיבלו מאיתנו", אמר רז ל"שקוף" לאחר הדיון. "אנחנו חייבים לקבל מידע אמין רלוונטי ועדכני על הפעילות שלהן, ושהקרן תהיה כמה שיותר שקופה".

המאבק לשקיפות – בכנסת ובבית המשפט

בימי ועדת שישינסקי, בלב המאבק הציבורי על חלקו של הציבור ברווחים שיפיקו החברות משאיבת הגז, הוחלט להקים עבור הציבור קרן עושר. נקבע כי היא תתחיל לפעול כשיצטברו בה מיליארד ש"ח – מהמס שישלמו החברות על רווחיהן האדירים. לפי הערכות בנק ישראל הקרן כבר הייתה אמורה להיפתח ב-2017, אך מדיון לדיון נראה שהתאריך מתרחק: בדיון האחרון אמרו נציגי רשות המסים כי יש סיכוי שהקרן תיפתח ב-2022, אך קיים גם סיכוי דומה שחציית קו המיליארד ש"ח תגיע רק ב-2023.

שאלת השקיפות שהתעוררה בדיון, מעסיקה כעת גם את בבית משפט מחוזי בירושלים. בימים אלה מתנהלת בנושא עתירה של ארגון "אדם טבע ודין" בדרישה מהמדינה לחשוף את חובות המס של החברות, בטענה שמדובר בחברות המרוויחות ממשאבי טבע. "החוק מאפשר כבר היום שקיפות. צריך שיובהר לרשות המסים שזה מידע ציבורי שצריך לפרסם אותו", מסבירה גולדנברג, ראש תחום כלכלה, סביבה ומשאבי טבע ב"אדם טבע ודין". "הציבור שמעורב בסיפור הזה, ובשמו גם חברי הכנסת, לא יכולים להבין מה הבעיות בלי להבין למה הכסף לא מגיע".

ואכן, היעדר שקיפות בנתונים של רשות המסים מקשה ומבלבל את חברי הכנסת בוועדה, שנאלצים להתסמך על הנתונים החלקיים שמועברים להם ועל תחזיות לא מדויקות. כך למשל הודיעה רשות המסים בדיון שנערך בחודש שעבר כי הסכום הקיים כעת לצורך פתיחת הקרן עומד על 441 מיליון ש"ח, ולא 741 כפי שנאמר לח"כים בדיונים קודמים. באותו דיון גם הוצגה תחזית של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, לפיה יצטברו בקרן 5 מיליארד דולר עד שנה 2029. 

בדיון שנערך השבוע מסר מנהל רשות המסים כי הוא מעריך שהסכום יעמוד על בין שמונה לעשרה מיליארד דולר עד 2030 – הערכה שמתואמת, לדבריו, עם הכלכלן הראשי. חברות וחברי הכנסת בוועדה התקשו להבין על איזה נתון עליהם להסתמך. "הכלכלן הראשי אמר נתון אחר בדיון שעבר. בין חמישה מיליארד לשמונה מיליארד יש פער. אתם יכולים להגיד שלא הייתם מסונכרנים, אפשר גם להגיד שאי אפשר לדעת כלום", אמר ח"כ סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת). ״אבל אם אי אפשר להגיד שום דבר ודאי לגבי העבר ושום דבר ודאי לגבי העתיד הממש קרוב, מה המשמעות של הדיון הזה?״

בדיונים שנערכו בוועדת הכספים באוגוסט האחרון, בנושא חוק שמבקש להקשות על החברות שמשתמשות במשאבי טבע להתחמק מתשלום המסים על הרווחים שלהן, השתמשו גם החברות הגדולות בטיעונים כמו טיעון "המדרון החלקלק", והזהירו כי החמרת התנאים עבורן עשויה לפגוע גם בעסקים הקטנים. לאורך הדיונים ניסו לוביסטים ונציגים מטעם החברות לשכנע את חברות וחברי הוועדה לרכך את החוק באמצעות מסמכים שהועברו אליהם, חלקם ללא גילוי נאות, שיחות טלפוניות ופגישות דקות לפני ההצבעה. לבסוף החוק עבר בוועדה וכעת הוא עתיד לעלות להצבעה במליאה בקריאה שניה ושלישית.