קרן העושק: לאן נעלמו 300 מיליון שקלים מרווחי הגז?

פחות פירורים ממה שחשבנו: רשות המסים הודתה השבוע בדיון בכנסת כי הסכום שנצבר ב"קרן העושר" – תמלוגי הגז שנועדו לשמש לרווחת הציבור – קטן בכ-40% מזה שהצהירה בדיון הקודם. 741 מיליון ש"ח עליהם דיווחה בכנסת לאחרונה, הפכו כעת ל-441 מיליון שקלים בלבד.

300 מיליון השקלים החסרים הסעירו מאוד את חברות וחברי הוועדה המיוחדת לנושא הקרן לאזרחי ישראל, בה התקיים הדיון ביום שני האחרון. אבל נראה שזה רק הכסף הקטן: לפי תחזיות בנק ישראל מ-2013 היו אמורים להצטבר בקרן 14 מיליארד ש"ח כבר בינואר הקרוב.

התחזית העדכנית של המדינה מדגישה את עומק המחדל: נציג משרד האוצר בדיון אמר כי צפויים להצטבר כ-16 מיליארד דולר בקרן רק ב-2029. 

עוד ב"שקוף":

• עד הרגע האחרון: לוביסטים ניסו להכניס שינויים לחוק מיסוי רווחי הטייקונים
• הסיפור על תאגיד שברון, קרן העושר ומאות המיליארדים שלא הרווחנו ממתווה הגז
• כמו שעת ת"ש ארוכה – בכירי הליכוד כמעט לא מגיעים לדיונים בכנסת

"אם חשבנו שיש תועלת כלכלית גדולה מהגז מול ההשפעה הבעייתית שלו על הסביבה, עכשיו אנחנו יודעים שהתועלת הכלכלית שלו היא שולית", אמר יו"ר הוועדה ח"כ מוסי רז בדיון. "המחשבה שיהיו מאות מיליארדים הכנסות לקרן עושר מהגז היא פשוט איננה נכונה. אני לא יודע מתי תיפתח הקרן, והיא לא תהיה קרן עושר – היא תהיה קרן עוני, היא תהיה דלה. אם לא ישונה החוק אין טעם בכלל בקרן כזאת".

פער של מיליארדים

את ראש השנה הנוכחי היינו אמורים לפתוח כאשר בוועדה המיוחדת לנושא הקרן לאזרחי ישראל דנים חברי הכנסת באופן בו ישקיעו את הסכום האדיר. הכסף נועד לפי החוק למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות – אך בשל הסכום הזערורי ביחס לציפיות, קרן העושר לא תיפתח ודיון כזה נראה רחוק מאוד מהישג יד.

"הופתעתי לגלות שכרגע הופקדו קצת פחות ממחצית מהסכום שיאפשר לקרן להתחיל לפעול", אמרה חברת הוועדה ח"כ שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו) ל"שקוף" לאחר הדיון. "צריך לתקן את הלקונה הזאת, ואז נוכל לעסוק בדברים החשובים באמת – להמליץ מה יהיו ההשקעות. עוד לא הגענו לשם אפילו", הוסיפה ח"כ רופא אופיר.

לאורך השנים הבטיחו בכירי ממשלת ישראל כי אזרחי ישראל עתידים לראות רווחה גדולה ממשאב הטבע. ב-2014 הוקמה הקרן לאזרחי ישראל ("קרן העושר"), שם ינוהלו המסים האדירים שהמדינה ציפתה לקבל מרווחי תאגידי הגז. הוחלט כי היא תתחיל לפעול כשיצטברו בה מיליארד שקלים. 

בנק ישראל העריך אז כי פתיחת הקרן צפויה לשנת 2018. ב-2015 הבטיח ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו כי הציבור הישראלי יהנה ממאות מיליארדים "בשנים הקרובות" – ממסים שיועברו מהחברות למדינה, וביניהם כספים שיועברו לקרן הייעודית. 

בדיון שנערך השבוע בוועדה המיוחדת, ביקשו היו"ר ח"כ מוסי רז וחברות וחברי הכנסת להבין איך נוצר פער של מיליארדים בין התחזיות האופטימיות מהעשור הקודם, ובין הסכום הקטן יחסית שהצטבר בקרן בפועל. 

"בוועדת הכספים דיווחת לנו דיווח שאמור להיות מיטיב, במקום הסכום שאתה מציין כאן עכשיו – הדיווח האמיתי", התרעמה ח"כ נעמה לזימי (העבודה) מול נציג רשות המסים. "בוועדה ניסינו להבין מתי נגיע למיליארד כדי שתיפתח הקרן, הבנו שזה עתיד לקרות. אתה מתאר פה משהו אחר לגמרי". 

נציגי הרשות טענו בתגובה כי 300 מיליון השקלים "אינם חלוטים", מידע שנכתב במסמכים בשורות הקטנות אך חברי הכנסת ועמם הציבור לא היו מודעים אליו. משמעות הדבר היא שבסכום זה לא ניתן כרגע להשתמש, וכי הוא אינו מחושב ב"מירוץ למיליארד" עד לפתיחת הקרן.

"החברות משחקות בהוצאות"

נציגי בנק ישראל הסבירו את הפערים בכך שנתנו תחזיות אופטימיות ביחס לייצוא הגז למדינות אירופה – שלא התממשו. אם היה הגז מיוצא כפי שקיוו בעבר, כך טענו בדיון, הרווחים היו גבוהים יותר. 

מרב דוד, סמנכ"לית לובי 99, הציעה בוועדה הסבר חלופי: תאגידי הגז שוכרים יועצי מס שמסייעים להם להתחמק מהתשלום. "החברות משחקות בהוצאות ועושות מניפולציות ותכנוני מס אגרסיביים, מייצרות שיעורי רווח יותר נמוכים – ומזה נגזר מס מאוד נמוך", טענה דוד. "יכול להיות שצריך לחשוב על העניין הזה מחדש, כי לא יכול להיות שהכסף יכנס לקופות חברות הגז והציבור הישראלי לא יהנה ממנו".

לסיכום הדיון הדגיש ח"כ רז כי על חברות האנרגיה להתנהל בשקיפות. "לא יתכן שמדינת ישראל תקצה משאבי טבע לחברות שלא תהיינה שקופות לחלוטין. אם חברה רשאית להשתמש במשאבי טבע של מדינת ישראל ולמכור אותם, הכול צריך להיות שקוף".

תחילתו של תיקון: סוף לתעלול המשפטי

לאחרונה נערכה סדרת דיונים בוועדת הכספים של הכנסת, בהם דנו בתיקון לחוק שיקשה על חברות שמשתמשות במשאבי טבע להתחמק מתשלום מסים. שם טענה רשות המסים כי הצטברו בקרן העושר 741 מיליון ש"ח, הדיווח שהסתבר כמוטעה.

התיקון לחוק, שצפוי לעלות בקרוב להצבעה בקריאה שניה ושלישית במליאה, נועד למנוע מחברות הגז להתחמק מתשלום המס. כיום, החברות שמחזיקות במשאבי הטבע יכולות לערער על גובה המס שהוטל עליהן, וכך לדחות את מועד התשלום עד שמוכרעת המחלוקת בבית המשפט. התיקון לחוק יאפשר לרשות המסים לגבות חלק גדול מהמס ללא קשר לערעור, ואם אכן יתגלה כי הוא מוצדק, הכסף יוחזר עם ריבית לחברות.

בדיונים בנושא בוועדת הכספים נחשפה חשיבות הנושא לחברות הגדולות, כשאלה ניסו להשפיע על חברי הוועדה במטרה לרכך את החוק. לוביסטים של חברות ענק ונציגי התאחדות התעשיינים הגיעו לדיונים ומחו על קידום החוק. 

הם העבירו ניירות עמדה לחברי הוועדה לקראת הדיון – כאשר על טיעוני החברות חזרו חלק מהח"כים בתוך הוועדה – ואף הגיעו ללשכת השרה אורית פרקש הכהן (כחול לבן), מובילת התיקון לחוק. לבסוף עברה ההצעה בוועדה.