לקראת הבחירות: כיצד פעלו המפלגות בעשור האחרון להורדת יוקר המחיה?

ב-2011 פרצה בישראל מחאה חברתית חסרת תקדים בגודלה והיקפה. מאות אלפי ישראלים וישראליות שמאסו בעלויות המחיה הגבוהות יצאו לרחובות ומחו על יוקר המחיה. בעשור שחלף מאז הוקמו ועדות, הובטחו הבטחות והוצגו תוכניות, אך מה באמת נעשה בפועל?

• שאלון הבחירות של שקוף: כך התחייבו המפלגות לצמצם את יוקר המחיה

בלחץ המחאה החברתית הגדולה של 2011, הקימה הממשלה את הוועדה לשינוי חברתי כלכלי, או בשמה הנפוץ: "ועדת טרכטנברג", על שם העומד בראשה, פרופסור מנואל טרכטנברג. הוועדה חיברה דוח מפורט בו מאות המלצות במגוון תחומים שנועדו לשפר את איכות החיים הישראלית ולהקל על העול הכלכלי.

אך המלצות לחוד ומעשים לחוד. לפי דוח של המרכז להעצמת האזרח משנת 2018, רק כ-45% מהמלצות הוועדה הנוגעות ליוקר המחיה ותחרות יושמו באופן מלא. עשור עבר מאז המחאה החברתית הגדולה, ויוקר המחיה בישראל רק ממשיך לעלות. 

מולדת יקרה

ישראל היא ללא ספק אחת המדינות היקרות ביותר למחיה בעולם. מדד המחירים של ה-OECD ממקם את ישראל במקום השני מבין מדינות הארגון, נכון ל-2020, כשרק שווייץ מקדימה אותנו. לפי מדד רחב יותר של אתר Numbeo, המשקלל את יוקר המחיה, ישראל מדורגת במקום השמיני בעולם, כאשר היא יקרה בכ-20% מארצות הברית, בריטניה, גרמניה וספרד.

ד"ר שלומי פריזט היה יו"ר צוות יוקר המחיה בוועדת טרכטנברג. בשיחה עם "שקוף" הוא מסביר כי על אף שיוקר המחיה לא ירד באופן משמעותי בעשור האחרון, הוועדה הצליחה להוביל "הטמעה עמוקה של שיקולי תחרות ושיקולי יוקר המחיה בכל החלטות הממשלה לאורך ולרוחב". לדבריו, "ניתן לראות את זה בכל החוקים שקודמו אחר כך". 

פרויקט הבחירות של שקוף: כל הכתבות

• אינטראקטיבי: תשובות המפלגות לשאלות של שקוף
• נישואין מחוץ לרבנות: המעשים מאחורי ההבטחות
• היזהרו מפופוליזם: כך צריך להיראות מצע אקלים
• סדרה מצולמת: החזון של הפוליטיקאים ל-2040
• מה ראשי המפלגות רוצים שתשכחו?

פריזט טוען כי הממשלה עשתה הרבה, אך שהיא "לא סוכן הביצוע הכי טוב בעולם", וזו הסיבה להצלחה החלקית מאוד של מרבית הרפורמות שנעשו. כמו כן, הוא מביע דאגה כי בשל קיצוצי הקורונה, הממשלה תבטל חלק מהרפורמות שהושגו בעמל רב והיטיבו עם הצרכן. 

ועדת טרכטנברג מצאה כי יוקר המחיה בישראל נובע בעיקר משלושה כשלים מרכזיים:

א. כשל בסיסי ומתמשך ברגולציה הכלכלית שמפעילה המדינה. 

ב. היעדר חשיפה אפקטיבית לתחרות הבינלאומית במגזרים שונים במשק, ובכלל זה חסמים רבים לייבוא.

ג. קיומם של שווקים ריכוזיים והצרת התחרות ברבים מענפי המשק.

אז מה בכל זאת נעשה? 

ריכזנו לפניכם את רשימת הרפורמות המשמעותיות שנחקקו למען הורדת יוקר המחיה והגברת התחרות בעשור מאז ועדת טרכטנברג. חשוב לציין כי חלק מהרפורמות הללו יושמו באופן חלקי בלבד ולא בהכרח הובילו להוזלה מיוחדת ביוקר המחיה, וכי לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי מי הם האחראים העומדים מאחורי רפורמה זו או אחרת משום שייתכן שראש הממשלה הורה עליה, שני ח"כים שונים חיברו אותה, ח"כ שלישי דן בה בוועדה שלו, והיא זכתה להפוך לחוק רק שנים לאחר מכן תחת סמכותן של כנסת וממשלה שונות לגמרי. עם זאת, ניסינו לאתר את הדוחפים העיקריים למימוש הרפורמות, ולהציגם כאן.

רפורמת הקורנפלקס

דוחפים עיקריים: משה כחלון (כולנו), יאיר לפיד (יש עתיד) ונפתלי בנט (ימינה)

רפורמה אשר מקצצת בבירוקרטיה ובחסמים ומקלה על ייבוא של מזון יבש. נועדה להגביר את התחרות ולהוריד את המחירים לצרכן. הרפורמה עברה פה אחד בוועדת הכנסת ב-2015. עד כה, היא לא הצליחה להביא להוזלה משמעותית של מחירי המזון, בעיקר בגלל מכשולים שהציבה הרבנות. ב-2020 הודיעה הרבנות על שינוי גישה ביחס לרפורמה. נמתין לראות אם שינוי זה יביא להוזלה המיוחלת במחירים.

רפורמה להגברת התחרות בבנקים

דוחפים עיקריים: משה כחלון (כולנו) ואלי כהן (הליכוד)

רפורמה אשר נועדה לצמצום הריכוזיות בבנקים, וכוללת הפרדת חברות האשראי הגדולות לאומי קארד וישראכרט מבנק לאומי ובנק הפועלים, על מנת לבזר את הכוחות בשוק. הרפורמה הצליחה באופן חלקי. חברות האשראי אכן פועלות כיום כגופים נפרדים, אך הן לא הפכו לבנקים בפני עצמם כפי שניתן היה לקוות. הרפורמה הצליחה להסיר חסמים לכניסת גורמים תחרותיים חדשים. צד נוסף ברפורמה היה לחזק את מעמד הצרכן מול הבנקים, בעיקר באמצעות הקמת שירותים מקוונים להשוואת עלויות פיננסיות, אך צעד זה לא יושם.

רפורמה למאבק בריכוזיות

דוחפים עיקריים: יובל שטייניץ (הליכוד)

חקיקת חוק הריכוזיות שנועד לבזר את הכוחות בשוק ולהפחית את הריכוזיות במשק. החוק מפרק את מבנה הפירמידות, בו חברה או טייקון שולט בחברה אחת, השולטת באחרת, וכך ממשיכה השרשרת שמובילה לריכוז כוח גדול בידי גורם אחד, מה שבהכרח מוביל לעלייה במחירים. במקביל, הרפורמה נועדה להפריד בין שליטה בגופים פיננסיים (בנקים) לגופים ריאליים (חברות מסחריות), ובכך להפחית את הריכוזיות ולאפשר תחרות הוגנת. ד"ר פריזט קרא לחוק זה "הישג ענק".

רפורמת הוזלת ייבוא אישי

דוחפים עיקריים: יאיר לפיד (יש עתיד) ויובל שטייניץ (הליכוד)

רפורמה זו למעשה מורכבת משתי רפורמות שונות המוזילות באופן משמעותי את עלות הייבוא האישי מחו"ל. שר האוצר שטייניץ הרחיב את הפטור ממיסים בקניות באינטרנט והעלה אותו מ-50$ ל-75$. אחריו, שר האוצר לפיד העלה את הפטור ממכס בייבוא אישי מ-325$ ל-500$. חשוב לציין כי רפורמה זו לא מיטיבה רק עם צרכנים המייבאים מחו"ל, אלא מגבירה את התחרות במשק כולו ומובילה להורדת מחירים גם עבור מוצרים מקומיים.

רפורמה במכון התקנים

דוחפים עיקריים: משה כחלון (כולנו) ואלי כהן (הליכוד)

הרפורמה יוצרת תחרות למכון התקנים, המהווה מונופול שמקשה על הייבוא. היא מאפשרת הכנסת מכוני בדיקה פרטיים ואפשרות ליבואנים לבצע את הבדיקות הנדרשות להכנסת מוצרים ארצה אצלם. במקביל קודמה רפורמה נוספת הקשורה למכון התקנים, הפוטרת יבואנים מסוימים מבדיקה במכון התקנים על סמך הצהרה כי המוצר עומד בתקן אירופי. רפורמה זו עדיין לא הבשילה. בדומה למקרה בהוזלת ייבוא אישי, גם כאן הוזלת עלות הייבוא מורידה את מחירי המוצרים המקומיים והמיובאים כאחד. 

רפורמת חוק המזון 

דוחפים עיקריים: נפתלי בנט (ימינה) ויאיר לפיד (יש עתיד)

הרפורמה נועדה להוזיל את מחירי המזון באמצעות הגברת התחרות. הרפורמה ניסתה להחליש את הקשר בין הספקים הגדולים לרשתות הקמעונאות, להטיל מגבלות על השחקנים הגדולים בשוק המזון ולאסור על סידור לא הוגן של מוצרים במדפים. דוח משנת 2020 קבע כי הרפורמה כשלה בלהביא ירידה משמעותית במחירי המזון.

רפורמת המלט

דוחפים עיקריים: יאיר לפיד (יש עתיד) ונפתלי בנט (ימינה)

רפורמה שנועדה להוריד את מחירי המלט ולהחליש את מונופול נשר אשר שלט בשוק. באמצעות עידוד תחרות והסרת חסמי יבוא, ירד נתח השוק של נשר מ-90% ב-2014 לפחות מ-50% ב-2020. במקביל, התרחשה ירידה של 20% במחיר המלט, המשפיעה באופן עקיף על עלות הבנייה והדיור. בשנה האחרונה ניסה שר הכלכלה עמיר פרץ להחזיר היטלים על הייבוא, אך שר האוצר ישראל כ"ץ (הליכוד) מנע זאת ממנו על מנת לבלום עלייה פוטנציאלית במחירי המלט. 

רפורמה בנמלים

דוחפים עיקריים: ישראל כץ (הליכוד), נפתלי בנט (ימינה) ויאיר לפיד (יש עתיד)

הקמת שני נמלים חדשים ופרטיים בחיפה ובאשדוד ושינוי במבנה הניהולי של הנמלים באופן שיגביר תחרות יאפשר לאוניות גדולות להיכנס לנמלים בארץ, ויוביל להוזלה של עלויות הייבוא. הרפורמה עדיין לא הושלמה.

הבעיה: לוביסטים

הצעדים שננקטו בעשר השנים האחרונות חשובים, אך חלק ניכר מהרפורמות לא נאכפות בפועל, ובמבט כולל המדינה כשלה בטיפול ביוקר המחיה. 

לדברי פרופסור בנימין בנטל, חוקר ראשי במכון טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל: "למצוא את אלו שהכשילו רפורמות זה הרבה יותר קשה". פרופסור בנטל מסביר כי "מדובר בהרבה אנשים והרבה גורמים עלומים מבחינת הציבור, שפועלים מאחורי הקלעים – לוביסטים שמשכנעים את הממשלה ונציגיה". 

"המבנה של עבודת הכנסת ופערי המידע שיש בינם לבין השחקנים הקבועים, שהם בעיקר לוביסטים, יוצרים עיוות שבסופו של דבר פועל לרעת הציבור"

רחל גור, מנהלת תחום הממשלה בלובי 99, לובי ציבורי שמטרתו לקדם את האינטרסים של הציבור בכנסת, מוסיפה כי קושי מבני בעבודת הכנסת מהווה חסם משמעותי בהעברת הרפורמות ובקיום דיונים ענייניים. גור מספרת כי חברי הכנסת פועלים מתוך רצון כן לעזור לציבור, אך רבים מהם עושים זאת בחוסר ידע.

היא מתארת פרקטיקה מדאיגה בה חברי כנסת עולים לדיונים עם ניירות עמדה שסיפקו להם לוביסטים של חברות גדולות, בגלל הנוחות שבדבר. "המבנה של עבודת הכנסת ופערי המידע שיש בינם לבין השחקנים הקבועים, שהם בעיקר לוביסטים, יוצרים עיוות שבסופו של דבר פועל לרעת הציבור". 

ברק גונן, יו"ר משותף בעמותת צדק פיננסי שמטרתה להגביר את משקלו ואת קולו של האינטרס הציבורי בנושאים פיננסיים וכלכליים במדינה, מתריע מפני השפעתן העקיפה של הבנקים על המפלגות ועל המדיניות שהן בוחרות לקדם או לא לקדם. לדבריו, "יש מי שדואג לשים את החיילים על לוח השחמט כך שלא יהיו אפקטיביים". באופן לא מפתיע, גיבוש חקיקה המגבילה את פועלם של לוביסטים הוא סעיף נוסף בהמלצות ועדת טרכטנברג שלא יושם במלואו.

יוקר המחיה בישראל נובע משילוב של מספר גורמים, אחדים מהם בלתי נמנעים, כגון היותה של ישראל מדינה קטנה בה אין מקום לתחרות נרחבת בכל התחומים, או היותה מדינת אי, מה שמגביל את התחרות ואפשרויות היבוא. פרופסור בנטל היטיב לנסח כי "יש בישראל גורמים חיצוניים שבעטיים החיים יהיו יותר יקרים תמיד מאשר במקומות אחרים. את זה צריך לקחת כנתון ואז לדאוג שבתוך המערכת הזו לא יהיו עיוותים, וכרגע יש". רבים מהגורמים ליוקר המחיה נובעים מחקיקה מעוותת, ריכוזיות יתר, מונופולים, וחסמים, ואלו בהחלט ברי תיקון. אולי בעשור הבא.