ללא אזכור גורל הבדואים והחשש מזיהום: משרד הכלכלה מקדם דיון על כרייה בשדה בריר

האם אלפי משפחות בדואיות מהכפר אל פורעה ותושבי ערד נמצאים בסכנה לחשיפה לחומרים מזהמים? בימים אלה משרד הכלכלה מתניע מחדש את הדיונים בכריית פוספטים בשדה בריר. מנהל תעשיות במשרד מקדם הצעת מחליטים שעתידה להוביל לדיון בנושא באחת מישיבות הממשלה הקרובות.

אם יאושר, השטח ישמש לכריית מחצבים עבור מפעלי רותם אמפרט השייכים לתאגיד הכימיקלים כיל (ICL)  שבשליטת עידן עופר. בשנים האחרונות התאגיד טוען כי עתודות המחצבים הנוכחיות עומדות להיגמר מה שמסכן את פרנסתם של תושבי האזור שעובדים במפעלים. לצד זה, עשרות חוות דעת של משרד הבריאות מזהירות מההשלכות של כריית פוספטים בסמוך לנקודות יישוב. 

במסמך הצעת המחליטים מוצגים נתונים רבים על תועלות הכרייה, כגון תמלוגים ומסים למדינה, אולם במנהל התעשיות לא טרחו לציין כי על השטח המיועד מתגוררים כ-12,000 תושבים בדואים וכן נשמטו מהטיוטה עשרות חוות דעת של משרד הבריאות לאורך השנים שמזהירות מהקמת מכרה בסמוך לאזורים מיושבים. "ישנו סיכון גבוה לתמותה כתוצאה מחשיפה לפוספטים", השיבו בעבר במשרד הבריאות לפניית "שקוף" בנושא. "על סמך כלל הנתונים והמידע שהתקבל, גיבש משרד הבריאות את המלצותיו להתנגד לקידום הפרויקט". 

במשרד הכלכלה מתעקשים בתגובה כי ההצעה נועדה בסך הכל לקדם חוות דעת נוספות ולא את האינטרסים של כיל, וזאת לאחר שהממשלה הקודמת לא קיבלה שום החלטה בנושא. "החלטת הממשלה נועדה לקדם תסקיר השפעה על הסביבה, כפי שנקבע בחוק התכנון והבנייה ואת המשך בחינת הנושא, ולא קבלת החלטה", הבהירו. אלא שבזמן שבדוברות משרד הכלכלה מנסים לרכך את טיוטת ההצעה שדלפה לתקשורת טרם זמנה, די לקרוא את כותרת המסמך, כדי להבין את מטרת הדיון: "קידום תכנית מתאר מפורטת לאתר כרייה בשדה בריר כמקור להבטחת אספקת פוספטים לטובת תעשיית הדשנים בישראל". 

ואם לא די בזה, בהמשך המסמך, פרטו בדברי ההסבר מסרים נוספים שדומים להפליא לנתונים והמסרים של כיל: "לתעשיית הדשנים בישראל תרומה כלכלית משקית משמעותית בדגש על אזור הדרום", כתבו בטיוטה. "תעשייה זו מעסיקה כ-1,100 עובדים במעגל הישיר וכ-3,500 עובדים במעגל העקיף והמשך כריית הפוספט בנגב המזרחי הוא חיוני לשמירה על משרות אלה", ציינו נתונים עליהם ניטש ויכוח לגבי מהימנותם. עוד כתבו כי התעשייה תורמת כ-180 מיליון שקל בשנה להכנסות המדינה ממסים, תמלוגים, מיסוי רווחי יתר וכן כ-28 מיליון שקל בשנה הכנסות ארנונה לרשויות המקומיות. אף מילה על זיהום, שום אזכור על פינוי תושבים.

אלא שגם עמדה זו שנויה במחלוקת. בנובמבר האחרון המשרד להגנת הסביבה פרסם את עמדתו בנוגע לכריית פוספטים בישראל. "תוצאות הבחינה מעמידות בספק רב את היתכנות הכרייה של פוספט בבקעת ערד", אמרה השרה להגנת הסביבה לשעבר, תמר זנדברג. "כרייה כזו תהיה כרוכה בפינוי ופיצוי של אלפים רבים של אזרחי המדינה, ותהיה כרוכה בתשלום תמלוג מזערי על משאב הטבע ביחס למחירו בשוק", טענה. "במקום המשך כילוי המשאב תוך פגיעה בבריאות ובסביבה, על מדינת ישראל להשקיע את השנים הקרובות בקידום מתווה של עתיד תעסוקתי יציב ובר-קיימה לנגב על כלל תושביו".

חשוב לציין כי עמדת מנהל התעשיות במשרד הכלכלה אינה חדשה. רק לפני כשנה חשפנו כי מצגת שקודמה במנהל יוצאת נגד הערכות משרד הבריאות ביחס להשפעות הדרמטיות של הקמת שדה בריר. מהמסמך עולה כי המשרד מתגייס לצידו של תאגיד הכימיקלים של עידן עופר ואף קשר בין אישור הקמת המכרה החדש לבין עתיד המפעלים הקיימים – באופן התואם את מסרי החברה. במשרד הכלכלה טענו בשעתו כי מדובר בטיוטה בלבד וכי המשרד טרם גיבש עמדה, אלא שכעת מתוך עיון בהצעת המחליטים, נדמה שעמדה כזו כבר גובשה. זאת ועוד, במנהל התעשיות הטילו אז ספק בעמדת משרד הבריאות: "למרות שנערכו מספר סקירות של השפעה בריאותית מהכרייה בשדה בריר, משרד הבריאות החליטו להקשיח את העמדה עד לקצה", כתבו במצגת.

בעוד שמשרד אחד מקדם את התעשייה, מהצד השני פועלים לטובת התושבים. לפני כחודש פורסם בכלכליסט כי משרד הבינוי והשיכון קבע שלט המודיע על הקמת העיר כסיף במרחק של פחות משני קילומטרים מהשטח המיועד לכרייה. 

על השלט הוכרז כי מדובר בעיר בעלת צביון חרדי וזאת למרות שלא הוכרע עדיין אם היא תאכלס את תושבי אל פורעה או תושבים אחרים. ראש הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יאיר מעיין, אמר ל"כלכליסט" כי הקמת העיר פירושה ביטול מכרה הפוספטים "שיוביל לסגירת מפעלי רותם אמפרט ולפיטורים של אלפי עובדים, והקמת היישוב הבדואי אל פורעה במקום מכרה שדה בריר". עוד פורסם בכלכליסט כי שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, מתנגד להקמת המכרה גם בשל ההשלכות הבריאותיות על תושבי ערד, בהם חסידות גור. "ננסה לעשות כל מה שאפשר כדי שההחלטה לא תעבור", מסרו בלשכתו לכתבת שני אשכנזי. 

גילי סופר, פעיל במטה המאבק נגד כרייה בשדה בריר ותושב ערד בעצמו, אמר ל"שקוף" כי לאורך השנים הבחין באופן שבו דרג הפקידות במשרדי הממשלה השונים מקדם את אישור המכרה פעם אחר פעם ולפעמים בניגוד גמור להחלטות פוליטיות. "יש פה חבורת פקידים בכמה משרדי ממשלה, שבמשך שנים עסוקים בלקדם את הדבר הזה ואת האינטרסים של כיל על חשבון בריאות התושבים", אמר. "הם לא נותנים לא לעובדות ולא להחלטות שרים לבלבל אותם".

דוגמה בולטת לכך התרחשה כאשר השר להגנת הסביבה לשעבר, אבי גבאי, הורה בשיתוף שר הבריאות דאז יעקב ליצמן, לאסוף נתונים מחדש: "השר נפגש איתנו ולמד את הנושא בזמנו", נזכר סופר. "הוא הבין שתסקיר ההשפעה על הסביבה התבסס על נתונים שגויים שכיל סיפקה על מנת לשכנע שאין בעיה בפתיחת מכרה בבריר. השרים סיכמו על איסוף נתונים חדשים והכנת תסקיר מאפס, אבל לאחר שגבאי עזב את המשרד שוב חזרה המדינה להתבסס על אותם נתונים ישנים".

ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, שעלולה גם כן לסבול מהשלכות הכרייה אם תאושר, אמר לפני כשנה בשיחה עם "שקוף" כי הוא משוכנע כי מכרה בשדה בריר לא יקום. מבחינתו, עמדה כזו או אחרת של פקיד ממשל לא תצליח להשפיע על מאבק בן עשרות שנים. למעט הסוגיות העיקריות הקשורות בבריאות התושבים, בן חמו מזכיר כי על הקרקע הזו גרים 12 אלף תושבים של הכפר אל פורעה, וכי המדינה בנתה שם 160 כיתות לימוד. "מישהו מדמיין שיפנו 12 אלף איש? יש לו סמל ישוב מאז 2004", הוא טוען. "אנחנו מאמינים בצדקת הדרך, עובדתית זה המאבק הארוך ביותר של ישראל. 40 שנה הם לא הצליחו, הם גם לא יצליחו ב-40 השנים הבאות".

מטה המאבק במכרה בערד מסר בתגובה:

"שוב מנסים לרמות את מקבלי ההחלטות. כמו בעבר אנו עדים לכך שחבורת פקידים בלתי נבחרת מנסה לדאוג לאינטרסים של חברה פרטית תוך התעלמות מהפגיעה האנושה בחיי אדם, בבריאות, בסביבה ובאינטרס הציבורי. זאת, תוך שהיא מנצלת את חוסר ההיכרות של שרים חדשים שטרם למדו את הנושא עם העובדות. אנחנו בטוחים שגם הפעם לא יעלה בידי שלוחי כיל במשרדי הממשלה להעביר החלטה שבמקום להיטיב עם המדינה ועם אזרחיה – מיטבה עם בעלי המניות ועם קומץ תושבים המקורבים לצלחת".

תגובת משרד הכלכלה:

"החלטת הממשלה נועדה לקדם תסקיר השפעה על הסביבה, כפי שנקבע בחוק התכנון והבנייה ואת המשך בחינת הנושא, ולא קבלת החלטה. כזכור, ההליך נעצר לפני כשנה, טרם בוצע ונבחן תסקיר, והמטרה כעת היא חידושו. במסגרת התסקיר, שהינו מסמך רשמי שאת חובתו כמסמך מחויב, קבעה המדינה, יבחנו היבטים וסיכונים סביבתיים ובריאותיים. ללא הכנת התסקיר המידע לגבי נושא זה יהיה חסר, כדי לקבל החלטה בנושא. על כן, כאמור, מוצע להמשיך בהליך בהתאם לחוק ולקבל החלטה מבוססת מידע".