בעקבות הפרסומים ב"שקוף": הכנסת תקדם את חקלאות הגגות?

חקלאות הגגות תקבל בקרוב רוח גבית מצד המדינה? בעקבות כמה כתבות שפרסמנו לאחרונה ב"שקוף", חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה יקדם יחד עם יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון מכחול לבן הצעת חוק שתנסה לעודד הקמת גגות חקלאיים. אדם אחד שישמח לראות את המהלך הזה קורם עור וגידים הוא עמרי בראל, בעל מסעדה בדרום תל אביב שחולם כבר זמן רב להקים גג חקלאי לצידה. 

עוד ב"שקוף":

• לא רק פאנלים: הגגות שהפכו משטח מיותר – לפנינים ירוקות
• לפני שהעיר תוצף שוב בגשם: הפתרון נמצא על הגג
• כך ייבש החוק הישראלי את חקלאות הגגות

"אם אתה תנסח, אנחנו נגיש הצעת חוק", אמר ביטון למקלב בדיון ביום שני השבוע, לאחר שזה מנה את הקשיים שאיתם מתמודדים מי שמנסים להקים גגות חקלאיים. מקלב ביקש לוודא שהנושא לא ייזנח. "תמשיך להיות זה שפועל בזה", אמר לביטון, שהשיב: "נעשה את זה ביחד". רשמנו לפנינו.

"אני חי במדינת תל אביב ואני חושב שדווקא פה טמון הפוטנציאל", אמר בראל בדיון אחר שהתקיים לאחרונה בכנסת, בוועדה לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל. "יש לי עסק בדרום העיר באזור תעשייה, ויש לי חזון לפתח את הגגות של האזור הזה. מדובר על גגות גדולים שלא מנוצלים. אני שומע את הדיון על חוסר בקרקעות לחקלאות ואני מבין שיש לנו פה בשורה".

יו"ר הוועדה, ח"כ רם שפע מהעבודה, הזמין את בראל לדיון בעקבות הפרסומים ב"שקוף" והצהיר כי הנושא מעניין אותו ובכוונתו להמשיך ולקדם את השיח מול בראל. "אני חושב שזו זווית מרתקת", ענה וביקש לשמוע על הסיבות בגינן נכשלו יוזמות כאלה בעבר.

בסוף הנאום של בראל פנה שפע ליועץ לשר החקלאות. "אנחנו על העניין הזה, אנחנו בודקים את ההיתכנות". "זה בוער לנו", טען בראל לעומתו, "תעזרו לנו להרים את זה ואל תעצרו". 

אולם בצד ההצהרות של היועץ, ל"שקוף" נודע כי במשרד הדברים עדיין רחוקים ממימוש. למעשה, כבר ב-2018 המשרד הוציא מסמך ובו עמדה רשמית שלפיה "החקלאות המסחרית (למטרות רווח) אמורה להיות מתחרה שווה (מבחינה רווחית) לחקלאות הקונבנציונלית, ולכן יש צורך לבחון אותה מהיבט כלכלי ולקבל החלטה ברמה ארצית בדבר קידומה".

באותו מסמך גם ציינו במשרד כי יש להתאים את זכויותיו של החקלאי העירוני לאלה של כל חקלאי אחר, מבחינת תעריפי המים, ביטוח לנזקי טבע, השתתפות במענקים ועוד. עם זאת, מאז כתיבת המסמך לא נראה שבשטח משהו השתנה.

בתגובה לפניית "שקוף" אמרו במשרד לאחרונה כי צוות מומחים החל לגבש המלצות למקבלי ההחלטות. עוד הסבירו כי בכוונתם להתייחס לחסמים העיקריים למגדלים – סוגיית הארנונה ותעריפי המים.

שה"משוגעים" יעלו על הגג

בינתיים, בראל עוד בשלבים ראשונים של מאבקים ביורוקרטיים. הוא נודד בין אגף לאגף בעיריית תל אביב, אגף שימור והנדסה, רישוי עסקים וקיימות, בניסיון להבין אם הוא צריך היתר בנייה בשביל להקים חממה על גג, כמה זה יעלה לו ומי בעצם הכתובת לכל זה. 

כמו לכמה בעלי יוזמה לפניו, גם לבראל יש חלום להכין ארוחות מהייבול שיקטוף על הגג. את הסחורה שתישאר, כך הוא מתכנן יחד עם שותפיו, ימכור לתושבי השכונה. בראל רואה בזה מפעל קהילתי, כזה שיספק עבודה לאוכלוסיות שונות, ומוקד חברתי שימשוך אליו "משוגעים לדבר" כמוהו, לסדנאות ופעילויות שונות על הגג.

בעשור האחרון ניסו שני אנשי עסקים שונים, במקומות וזמנים שונים בארץ, להקים חקלאות מסחרית על הגג. שניהם כשלו. הראשון הוא בן ציון קבקוב, יזם שהקים לפני כעשור חממה חקלאית מסחרית על גג במישור אדומים. השני הוא איש העסקים דן פילץ, מנכ"ל הדיזנגוף סנטר בתל אביב ואחד הבעלים של הקניון, שהקים מיזם דומה על הגג הריק של הנכס שלו, כמה שנים לאחר קבקוב. 

במהלך שנות עבודתם, אף רשות לא הקלה עליהם: משרד הפנים לא אישר להם ארנונה לחקלאות אלא בתעריף גבוה של עסק מסחרי, הם לא קיבלו הנחה על מים כפי שמקבל כל חקלאי והיתרי הבנייה עלו הון, עבור מי שזכה להגיע לשלב הזה. לאורך השנים הקצרות שבהן פעלו העסקים שלהם, הם נאלצו להתמודד עם קשיים רבים עד שלבסוף, כל אחד בתורו, נאלצו לסגור כי הכסף נגמר והביורוקרטיה נמשכה. איש מהם לא ביקש הטבות לפנים משורת הדין, לא הנחות חריגות ובטח שלא יחס מיוחד, רק שיכירו בהם כחקלאים, על אף שאינם פועלים על הקרקע. בראל הסביר כי זה העתיד שצפוי גם לו.  

הניסיון הקודם של מקלב – ולמה הוא נתקע

זו אינה הפעם הראשונה שנושא חקלאות הגגות מגיע לכנסת. באוגוסט 2016 הסיפור של קבקוב עלה לדיון בוועדת משנה לוועדת המדע והטכנולוגיה בראשות חברת הכנסת דאז יעל כהן פארן מהמחנה הציוני. במסגרת הדיון הוא ביקש לדבר והציג את הפרויקט שלו. הוא אמנם לא הספיק לספר על החסמים הרבים עימם הוא מתמודד, אך הוא הזמין את חברי הוועדה לסיור במקום. 

חודש לאחר שהוועדה התכנסה, היה זה דווקא מקלב, שהיה אז יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, שהגיע לסיור בחממות של קבקוב. מקלב נרתם לסייע לו, וביקש להוביל יחד איתו שינוי שיקל עליו ועל הבאים בתור לפחות בארנונה, אולם בסופו של דבר המהלך נכשל. בלשכת חבר הכנסת סיפרו ל"שקוף" כי הסיבה המרכזית היתה שמשרד הפנים התנגד למהלך של הכרה בארנונה בתעריף חקלאי ולא הצליחו לקדם את הנושא מולם.

"בחקלאות על גגות יש אינטרס ציבורי של ניצול כפול של קרקע, לצורך ייצור מזון, ויש תועלות נוספות של גג ירוק", אמרה ל"שקוף" כהן-פארן, כיום יו"ר משותפת של התנועה הירוקה. "הבעיה שאין מי שדוחף את זה, כי זה עדיין לא משחק תפקיד בשוק הכלכלי, למרות האינטרס הציבורי". 

לדבריה, בסוגיית הגגות הסולאריים קם אינטרס לאומי שהתחיל את המהלך: "המדינה נתנה תמריץ למי שמקים גג סולארי, וכך נוצר שוק שהתפתחו בו חברות. בסופו של דבר, מי שדחף את השוק הן החברות, בדיוק אלה שהיה להן אינטרס כלכלי".

לשיטתה, לו היה קיים אינטרס כלכלי בהקמת גגות ירוקים, או לפחות לו היה מי שמבין את הצורך הלאומי העמוק, הדברים כבר היו מתרחשים מזמן. "אמור להיות פה אינטרס ציבורי מובהק", היא טוענת. "והחקלאים – מדובר בסופו של דבר על 'משוגעים לדבר' שמבינים את הערך החברתי והסביבתי ולא על מנוע כלכלי כמו בסיפור של הגגות הסולאריים. עוד היא מסבירה כי כשמדובר בגגות סולאריים, יותר קל לראות את התועלת המידית למשק: "כשמדובר על גג ירוק, קשה יותר למדוד".

נחזור שוב לעמרי בראל וחלומו: מנהל מחלקת תכנון בר קיימא ואנרגיה בעיריית תל אביב ד"ר בעז קידר הוא בין הגורמים שעימם הוא נפגש. לדבריו, אף שנושא הגגות ותועלותיו מוכרים לעירייה, זה לא מספיק. קידר טוען שכדי ללכת לקראת בראל, יש צורך בהגדרה חדשה בחוק. יחד עם זאת, הוא מדגיש, אם היתה מסה קריטית של חקלאים, אז בעירייה היתה יכולת גדולה יותר לפעול. כלומר לשיטת עיריית תל אביב, כדי להוביל מהפכה צריך רבים שידהרו קדימה. אבל מה שממאנים להבין, זה שככל שיש מחסומים, מעטים היזמים בתחום חבוט כמו חקלאות שירצו לפרוץ אותם בעצמם והמפכה תישאר בגדר רעיון בלבד. רעיון שמתממש במדינות רבות בעולם, אבל לא בישראל.