ח"כים מקללים, אבל אנחנו לא קרקס: כך נסקר את הכנסת הקרובה

בנובמבר 2017 התרחש הרגע המכונן בקריירה של חברת הכנסת לשעבר מיכל בירן. היה זה יום שלישי, והכנסת רחשה פעילות בוועדות. אחרי שנים של עיסוק נמרץ ומעמיק בפנסיות שלנו, עימותים עם האוצר והגשת הצעות חוק – סוף סוף הגיע זמנה לצאת מהאלמוניות אל אור הזרקורים. 

עוד ב"שקוף":

• ח"כים הודו: מתאמים עימותים כדי לקבל סיקור תקשורתי
• חסינות על סטרואידים: ח"כ יריב לוין מונע הקמת ועדת האתיקה
• זה לא רק הפה הגדול של מיקי זוהר: המתקפה על סילמן היא אסטרטגיה

באזור השעה 12:00 זה קרה, אבל אחרת מכפי שדמיינה: ח"כ בירן קיבלה כותרת ב-ynet אחרי שזכתה להחליף כמה קללות עם ח"כ אורן חזן מהליכוד. "אתה סרסור", היא קראה לעברו לאחר שעלב בח"כית שלצדה. "אפילו דילרית לא הייתי נותן לך להיות", הוא השיב, כשהם מורידים את רמת הדיון קומה אחר קומה, עד שלבסוף, בבטן האדמה, הצליחו למצוא את המקום שממנו התקשורת מתחילה לעבוד.

החדשות הפכו לבידור. אתרי האינטרנט זקוקים לכסף מהפרסומות המשובצות בין הפסקאות – לכן עורכות בדסק נדרשות לייצר כותרת שתגרום לך להקליק. להקליק בלי לחשוב. "צפו בעימות סוער בכנסת", הייתה הכותרת ב-ynet לחילופי הדברים בין מיכל בירן לאורן חזן. 

צפו: עונת הפופוליזם החלה

כשהתחלתי לעבוד בעיתונות לא תכננתי לשווק את המציאות באריזות צבעוניות כמו בסופר כדי למשוך לקוחות. התייאשתי מעריכה בדסק. אבל כשהגעתי לערוך ב"שקוף" גיליתי פתרון לבעיה: אלפי אנשים שמבינים שהדרך היחידה להיפטר מהתלות בפרסומות היא לשלם על החדשות. עם הכוח הזה בידיים אפשר להתחיל לדבר על ההתחייבות שלנו, כלי תקשורת עם פריווילגיה להיות בלתי-תלוי ברייטינג, וליצור עיתונות אחרת. 

ההתחייבות הזו הופכת קריטית לקראת השבועות הקרובים והדיונים על התקציב ועל חוק ההסדרים. החשוב והמעניין עלולים להתנגש. במקביל, חברי כנסת רבים שנכנסו למשכן בזכות החוק הנורווגי מנסים לצאת לזרקורים בשעה שכתבי וכתבות הכנסת עדיין לא זוכרים את שמותיהם. פרט לח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית), שלפי בדיקת "העין השביעית", הופך לכוכב החדש של התקשורת בזכות הפרובוקציות שהוא מעורר.

ועדת האתיקה, שיכולה להטיל עונשים על ח"כים שמתפרעים (את אורן חזן היא אפילו הרחיקה פעם מהכנסת) – מנוטרלת כעת על ידי האופוזיציה. בקיצור: אם נניח שאנחנו בסדרת נטפליקס על הפוליטיקה הישראלית, העונה שהתחילה כעת עלולה להיות עונת הפופוליזם. אז מה עושים?

התחייבות ראשונה: הבמה היא לא קרקס

אנחנו ב"שקוף" מתחייבים להמשיך לא לתת במה לעימותים "סוערים" רק משום שהם סוערים. הפיתוי לקבל לייקים בפייסבוק לא מנחה אותנו – אלא שיקולים עיתונאיים, שבוחנים את חשיבות האירוע.

לא נתעלם מאלימות בכנסת – אך הסיפור שנספר אף פעם לא יסתכם ברכילות. האירוע האלים או השיח הירוד יסוקר לצד החתירה שלנו לשיפור המציאות. כדי לדבר על הפתרון לבעיה, נכתוב על הידרדרות השיח ועל הקמת ועדת האתיקה והחלטותיה. נסקר ככל שניתן את הפניות לוועדה. 

התחייבות שניה: הבמה נועדה לעבודה רצינית

זוכרים את קרב הגידופים בין בירן לחזן? הוא קרה בזמן דיון חשוב על הכסף שארגון קק"ל המנופח אמור להעביר לקופת המדינה (כלומר אלינו). אבל לצד הקללות זה נשמע כמעט שולי. 

בסיקור דיונים בכנסת, אם כך, אנחנו מתחייבים להתרכז בעיקר – איך ההחלטות משפיעות על החיים שלך ומה קרה עד שהן התקבלו. תמיד נצטט ח"כים שאינם מוכרים אם אמרו משהו בעל ערך או עשו עבודה טובה. 

בנוסף, הניתוק מהרייטינג מאפשר לנו לא לפעול בפזיזות רק כדי לפרסם ראשונים. פעמים רבות לעיתונאים אין אפשרות לעשות זאת כי המערכת דורשת מהם ציטוט "סקסי" וכתבה זריזה והם נאלצים להסתפק בהודעות דוברות. כך מתפספסות סוגיות מורכבות שמתפתחות בדיון ארוך ומקצועי.

כתב הכנסת שלנו עידן בנימין מקפיד לצפות בדיונים במלואם לקראת הכתבה. רק כך אפשר לגלות איזו ח"כית הגיעה רק כדי לומר משפט פופוליסטי והסתלקה מייד לאחר מכן- ואיזה ח"כ נשאר ושאל שאלות חשובות. אנחנו נותנים במה למי שמגיע לו עבור משהו שבמקומות אחרים הוא אף פעם לא אייטם: עבודה פרלמנטרית.

התחייבות שלישית: נגיע לפינות נידחות

פעמים רבות דיונים חשובים בכנסת, כאלה שהח"כים מנסים להצניע, מתרחשים במקביל לדיונים שהנושא שלהם הוא פופולרי במיוחד. ההטעיה הזו מסייעת להעברת מחטפים. כך למשל, ח"כים יכולים לדון בגובה השכר שלהם עצמם, בזמן שמתקיים דיון סוער על מחירי הפירות והירקות. נקרא בין השורות ונגיע לדיונים החשובים הנזנחים הללו, ככל האפשר. הכוח שלנו הוא לבחור להיכן לכוון את הזרקור.

התחייבות רביעית: סרטי אקשן זה לקולנוע

לסרטונים יש היום כוח לא פחות מאשר לציטוטים המובאים בכתבה. כשאנחנו מסקרים דיון בכנסת לא נסתפק בסרטון המופץ באדיבות דוברות הכנסת, שעושה עבודה מקצועית ומנסה לכוון למה שמעניין את התקשורת.

 במקום זה, נחתוך בעצמנו את קטע הווידאו שממחיש את הנושא שעליו דיברנו, או מציג את הח"כית ששאלה את הממשלה שאלה אמיצה. נימנע מפרסום סרטוני "אקשן" של צעקות אם אינם משרתים את הנושא.

התחייבות חמישית: להתייעץ אחד עם השניה – ואיתך

בכתבה שפרסמנו לאחרונה על דיון של הח"כים עצמם בבעיית השיח האלים, עלתה התלבטות מה תהיה הכותרת. תהינו אם העניין הוא הצעקות של ח"כ שלמה קרעי. תוך שיחה שלי עם עורכת המשנה שירי בלומברג והכתב עידן בנימין – החלטנו יחד על כיוון אחר.

בקיצור, כדי להצליח לשמור על כל ההתחייבויות הנ"ל, אנחנו מקפידים להתייעץ אחד עם השניה, עורכות וכתבים. המאמץ שלנו להפוך את החשוב לכמה שיותר מעניין, בלי ליפול לשטחיות, עובר לא פעם דרך ויכוחים. גם בישיבות הצוות אנחנו מעלים ביקורת עצמית כדי להשתפר. 

השלב הבא הוא לשמוע את המו"לים והמו"ליות שלנו, כלומר מי שתומכים בנו מדי חודש כדי שניצור עיתונות אחרת. לפני כמה חודשים ערכתי מפגש נסיוני כזה, ודיברנו בו בדיוק על הנושאים הללו.

חשפתי את המשתתפים למה שבדרך כלל נוח להשאיר מאחורי הקלעים: עבודת העריכה. שמעתי ביקורות ולמדתי לא מעט. 

חדשות טובות: אחרי הפוגה קלה, המפגשים חוזרים ובמתכונת חודשית. אם קראת עד כאן ממש אשמח לראות אותך – נרשמים בטופס ההרצאות של "שקוף" (השיחה הקרוב – 25.8). מעבר לכך, מוזמנים תמיד לכתוב לי ולכתבים ישירות ולהגיב על הדברים בזמן אמת.