אחרי ככלות הקול והתמונה: גלית דיסטל-אטבריאן מתנערת מניקוי האורוות

גלית דיסטל-אטבריאן עזבה את משרד ההסברה חמישה ימים אחרי טבח 7 באוקטובר. כעבור עוד עשרה ימים החליטה הממשלה לסגור את המשרד, שהוקם עבורה בתחילת הקדנציה. הרקע המיידי להתפטרות היה מאבק על חלוקת סמכויות ותקציבים בין גופי ממשל שונים שעסקו בהסברה וההחלטה להשאיר בחוץ את המשרד הזעיר, שב-11 חודשי קיומו לא הצליח להשפיע בתחום כלשהו. לאחר מכן טענה ח"כ דיסטל-אטבריאן שוויתרה על התיק כדי למנוע בזבוז כספי ציבור.

מיד אחרי השבת השחורה, במקביל לצניחה בתמיכה הציבורית בפטרונה הפוליטי, ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלה דיסטל-אטבריאן להרחיק את עצמה מהממשלה, להתוודות על כשלים ולהכות על חטא. "כשרה הייתי חרטבונה", סיכמה בראיון מעורר הדים שהעניקה לחדשות 13.

נדמה היה שדיסטל-אטבריאן מפנה עורף לבית הפוליטי שלה, שהטיס אותה בתוך שנים אחדות מהשוליים של ענף התקשורת אל שולחן הממשלה. "היו בערך מאה אנשים שהדהירו 9 מיליון לתהום – מהפוליטיקה, מהתקשורת, ממובילי הרשת. אני הייתי חלק מהאנשים שגרמו למדינה להיחלש", אמרה למראיינת, ליאור קינן. "יצרתי שסע ויצרתי פילוג ויצרתי מתח, והמתח הזה הביא לחולשה. והחולשה הזו בהמון מובנים הובילה לטבח".

מההקשר שבו דווח על דבריה נראה שהשרה לשעבר מתייחסת למנגנון שיריביה הפוליטיים מכנים "מכונת הרעל" – צבא בלתי רשמי של משפיענים וגופי תקשורת המגויסים להפצת דף המסרים המתחלף של ראש הממשלה. דיסטל-אטבריאן היתה אחת המצטיינות שבהם. ב-2021 העניק לה נתניהו שריוּן במקום העשירי ברשימת הליכוד, ואחרי הניצחון בבחירות 2022 שודרגה ונתפר לה תיק ממשלתי.

אבל ההכאה על חטא לא היתה שלמה. דיסטל-אטבריאן לא נקבה בשמותיהם של אותם "מאה אנשים" שלטענתה הרעילו את המדינה. גם לא בשמות של חלקם. האם היא ערוכה לעשות זאת? התשובה שלילית. בשיחה עם "העין השביעית", דיסטל-אטבריאן טוענת שבעצם התכוונה למרעילים משני צדי המתרס, והסכימה לנקוב רק בשלושה שמות – שניים המזוהים עם המחאה נגד נתניהו, והיא עצמה. על אנשי התקשורת ומשפיעני הרשת הביביסטים המשיכה לגונן.

ערוץ 14, קהלת וטרולי קונספירציות

השיחה עם ח"כ דיסטל-אטבריאן התקיימה בעקבות חשיפתם של מסמכים של משרד ההסברה, שנמסרו בזכות עתירה מינהלית שהגישה עמותת "הצלחה". המשרד שבראשו עמדה דיסטל-אטבריאן סירב למסור אותם, ובכך הפר את הוראות חוק חופש המידע. אחרי פירוק המשרד, ובעקבות ההליך המשפטי, חלק מהמסמכים נמסרו ויצאו לאור. מעיון ביומני הפגישות של דיסטל-אטבריאן ניתן לחלץ כמה וכמה שמות של חברים מוכרים ב"מכונת הרעל" הביביסטית ובמילייה הפוליטי שקידם את ההפיכה המשטרית.

לפי היומן, שרבות מהשורות בו הושחרו, בפחות משנה של עבודה מיניסטריאלית נפגשה דיסטל-אטבריאן לפחות שלוש פעמים עם יגאל מלכה, פעיל ליכוד ומגיש בערוץ "טוב", מפיץ של תיאוריות קשר ארסיות שבמרכזן יריביו של נתניהו. ביומן רשומות גם שלוש פגישות עם עידו גבעוני, טיקטוקר פופולרי שהפיץ את תיאוריית הקשר על "תפירת התיקים", וגם התחנף לשרה נתניהו ולדיסטל-אטבריאן – ומיד אחרי הטבח טען שמתקפת חמאס התאפשרה בגלל "עזרה מבפנים".

ביומן מופיעה גם פגישה עם דובר הליכוד גיא לוי, שאמור היה להריץ עם דיסטל-אטבריאן קמפיין שיהדהד את "הישגי הממשלה" לנוכח המחלוקת הציבורית העזה שעורר נסיון ההפיכה המשטרית. עוד לפני שמילא תפקיד רשמי בליכוד, לוי היה אחד ממובילי "פרויקט 315", שמתיימר להפריך את תיק השוחד של נתניהו ולהוכיח את תיאוריית "תפירת התיקים". אחד מפעילי המיזם, מושיק קוברסקי, מוזכר גם הוא ביומן הפגישות כמי שאמור היה לקיים עם השרה "שיחת ווטסאפ".

כמו כן רשומות ביומן ארבע פגישות עם נציגים של "פורום קהלת", הגוף הרעיוני שמאחורי ההפיכה המשטרית, מתוכן שתי פגישות לפחות שבהן השתתף המנכ"ל מאיר רובין. יש גם נציגות לערוץ 14: פגישה אחת עם סמנכ"ל הסחר מיכאל אדרי ומנהלת הפרויקטים המיוחדים של הערוץ, ופגישה נוספת עם המגישה ליטל שמש, שהתקיימה על רקע שכירת שירותיה לקמפיין משרדי.

לפי היומן נפגשה השרה לשעבר גם עם "גלי בת-חורין והצוות שלה, פורום קפה שפירא". גלי בת-חורין הוא שם העט של דלית סוטר, ממפיצי תיאוריות הקשר על "מדינת העומק" ו"תפירת התיקים".

היומן כולל גם רישום של פגישות עם משפיענים תומכי נתניהו דוגמת נטלי דדון ומני אסייג, ופגישה עם חנן עמיאור, עורך אתר ביקורת התקשורת "פרספקטיבה" ומשפיען רשת שחילטר ב"כתיבת תוכן ונאומים" עבור פוליטיקאים מהימין. דיסטל-אטבריאן חיברה את ההקדמה לספרו "הסדנה להנדסת תודעה", שראה אור בהוצאת הספרים הימנית סלע-מאיר. ביומן רשומה גם פגישה עם מו"ל ההוצאה, העיתונאי לשעבר רותם סלע.

האם הישראלים הללו, כולם או חלקם, נמנים עם אותם "מאה אנשים שהדהירו 9 מיליון לתהום"? כרגע, השרה לשעבר מסרבת לאשר או להכחיש. למעשה, בשיחה עמה היא לוקחת צעד אחורה, מתקוממת על עצם השימוש במונח "מכונת הרעל" ומצהירה שלכל אורך כהונתה לא היתה עדה להתנהלות פסולה במעגלים המיידיים שלה.

אמרת דברים מאוד-מאוד קשים על האנשים האלה, לא מנית את שמותיהם אבל נתת רמז: "פוליטיקה, תקשורת, מובילי רשת. אנשים שפגעו קשות בחברה הישראלית".

"ואתה איכשהו הבנת שזה רק ימנים", מתלוננת דיסטל-אטבריאן. "זה היה ראיון של שעתיים, המצלמה עבדה ברצף שעתיים שבהן ליאור קינן ואני לא לוקחות שלוק מהמים. הוא קוצץ לעשר דקות שידור ו-15 שניות פרומו (אורך הראיון ששודר היה כ-15 דקות; א"ב) – ולפני ואחרי אני מאוד בהירה במה שאני אומרת: שכל אחד שהתבצר בעמדה שלו דקה אחרי הלילה של גלנט, משמאל ומימין, היה אבן בחומה הזאת. מאחרוני הצייצנים עד ראשי המובילים. המספר '100', בכלל לא זכרתי שזרקתי אותו. זה יכול להיות 1,000 ויכול להיות 10,000".

את יכולה לתת שלושה שמות? מימין, משמאל. כדי שאפשר יהיה להבין למה את מתכוונת.

"כן. שקמה ברסלר. אהוד ברק. גלית דיסטל-אטבריאן".

יש פה שניים מהשמאל, ואת עצמך. חוץ ממך, לא מנית אף אחד מהימין. תסבירי.

"אני מנסה נורא. אני יכולה להגיד לך שממרומי איפה שאני יושבת יש אנשים שבעיני עשו דברים פי אלף יותר מפלגים. אלה שזרקו או שלחו אנשים לזרוק כסף על חרדים חוטאים פי אלף בעיני. אלה שהפכו את כל האנשים שבחרו בקואליציה, שמקיזים את דמם עכשיו, למשתמטים, לבוזזים, מהציונות הדתית דרך הפריפריה – כולם עכשיו נלחמים כמו אריות. גם האנשים האלה פי אלף יותר גרועים בעיני, ואני גם אומרת את זה לליאור קינן, רק זה לא עלה".

"כנסו בי, אני מטרה ראויה"

ח"כ דיסטל-אטבריאן אמנם מטילה את האשמה על שני הצדדים – השלטון, ומתנגדי השלטון – אבל לפי שעה מוכנה לנקוב רק בשמות של "אשמים" מהמחנה שמנגד. כשהיא נשאלת באופן ספציפי על האנשים שעמם נפגשה, הטרולים הקונספירטיביים יגאל מלכה ועידו גבעוני, היא מסרבת להתייחס אליהם לגופם: "לשקמה ברסלר היה קצת יותר כוח מיגאל מלכה, היא צריכה לעניין אותך קצת יותר. השיט הזה הוא דו-צדדי. הוא לא רק של הימין".

ההבדל הוא שהימין בשלטון.

"אתה צודק במיליארד אחוז. בגלל זה אני מטרה ראויה מאוד. כנסו בי. כנסו בי, באמת. התנהגתי כמו בהמה. אני מטרה ראויה, ובגלל זה אני יושבת ומכה על חטא. אני הייתי בשלטון. התפטרתי מהממשלה, אבל אני עדיין בקואליציה. האשמה עלי כפולה ומכופלת כי לא ידעתי להשכיל איפה אני שמה את הבייס ואיפה אני מתחילה לחשוב שאני שרה של פאקינג 9 מיליון אזרחים. זו אשמה שלי, ואני באמת חיה אותה".

אבל את ניקוי האורוות את לא עושה. את לא באה ומצביעה על אנשים ואומרת: "האיש הזה הוא מכונת רעל. הוא הזיק כמוני, אותו צריך להעיף".

"אני בכוונה לא עושה את זה. האחריות שלקחתי היא על עצמי. השינוי שלי הוא מקריירה של להצביע על למה כל העולם אשם – הפניתי את האצבע אלי".

אדם שראה דברים פסולים, כמוך, ומחזיק בידיו את המידע הזה, צריך לצאת לציבור ולחשוף את כל מה שיש לו. רק ככה הוא יוכל לעשות תיקון.

"אין שום דבר פסול שראיתי".

ניקוי אורוות אי-אפשר לעשות בסיסמאות. צריך לבוא, לקחת מקרים קונקרטיים, של אנשים שעשו מעשים קונקרטיים, לחשוף אותם ולטפל בהם.

"כשאתה כותב 'מכונת רעל' על בני אדם, אתה מוסיף עוד מאותו דבר".

איך היית מכנה אדם שמפיץ שטבח 7 באוקטובר הוא עבודה מבפנים של בכירי הצבא הישראלי? זה לא "מכונת רעל"? זה אפילו יותר גרוע מ"מכונת רעל".

"איך היית מכנה מישהי שיושבת ב-CNN ואומרת 'זרקתי פצצות על ילדים ואני לא אזרוק אם נתניהו יהיה בשלטון' (הכוונה לפעילת 'אחים לנשק' שירה אטינג, שהתראיינה לתוכנית '60 דקות' של CBS. הציטוט המיוחס לה אינו מדויק; א"ב)? איך היית מכנה מישהו שאומר 'יהודים נאצים'? זה לא מכונת רעל? תתקפו את הממשלה, אל תתקפו את בני האדם – אחרת לא נגיע לשום מקום. זו דעתי. זה השינוי שאני מנסה לעשות".

האנשים שנפגשת איתם הם לא חלק ממי שדִרדרו את המדינה למצב שבו היא נמצאת?

"אני לא יודעת, האנשים האלה המשיכו להתבצר בעמדתם?".

חלק מהם המשיכו להפיץ תיאוריות קונספירציה מטורללות, ארסיות, נגד הצד השני – ובכלל.

"והצד השני מה הוא עושה?".

אלה האנשים שאיתם את נפגשת.

"אף אחד מהרשימה שמנית לא קיבל מהמשרד כלום. נפגשתי גם עם רם לנדס (מפיק טלוויזיה והבעלים של חברת קודה תקשורת; א"ב), והוא קיבל א-פריורית כמה מיליונים".

אולי דנתם על כמה מיליונים, אבל לא עבר כסף. לפי מסמכי המשרד הוא לא קיבל כלום.

"אף אחד לא קיבל".

אמרת שאת מכירה "מאה אנשים שדִרדרו 9 מיליון לתהום", שראית את כל התהליך.

"ואתה חושב שהמאה אנשים האלה הם מהימין?".

זה לא משנה, תצביעי על האשמים משני הצדדים. כל מה שפסול – תוציאי. תעזרי לתקן.

"אני כבר לא שם, ב'אתם ואנחנו'. אבל הנה: כל מי שהמשיך לפעול למען הרפורמה, או יצא לקפלן ושרף את הרחובות ולא עצר ואמר 'רגע, רגע, כולנו פה על סף תהום', כל מי שנגע במלאכה, המשיך בשלו ולא פנה לאחדות ולפיוס אחרי ליל גלנט – מבחינתי, הוא אבן בחומה שהובילה לטבח. בטח אנשים שהיה להם כוח מבחינת השפעה ציבורית כמוני, ושהיו בשלטון.

"ופה אני מכה על חטא. לא מול 'אחים לנשק', לא מול יש-עתיד, לא מול אהוד ברק ולא מול שקמה ברסלר. אלא מול אנשי המרכז והשמאל שחיו פה בפחד, אזרחים מצוינים שלא נתתי תיקוף לפחד שלהם ולא התעכבתי עליו. זה מה שאני מרגישה. את המילה 'מאה' לא זכרתי שאמרתי – באמת אין לי רשימה".

בנתונים המלאים שנמסרו לעמותת "הצלחה" ניתן לעיין כאן