ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
משרד המשפטים מצא פתרון חריג לבעיה שבג"ץ גלגל אליו: הכנסת תאשר את הכשרתם של כל חוקי העזר העירוניים למפרע, לאחר שהתגלה בבית המשפט כי הרשויות דילגו על אישור הכנסת באופן לא חוקי. הפתרון נועד למנוע גל תביעות של אזרחים, כשהתגלה שקיבלו דוחות חניה או קנסות על טיול עם הכלב ללא רצועה – בהליך שחוקיותו מוטלת בספק.
הצעת החוק הממשלתית שהונחה לפני כחודש חלה באופן רטרואקטיבי על כל חוקי העזר החל משנת 1994. הפתרון החריג עומד בניגוד גמור לסעיף מפורש בחוק כי "אין עונשין למפרע", כלומר לא מאשרים חקיקה שמאפשרת ענישה בדיעבד.
כיצד מצדיקים זאת במשרד המשפטים? "הוראה זו אכן סוטה במידה מסוימת ומצומצמת מהעיקרון הקבוע בסעיף 3 לחוק העונשין", מודים בדברי ההסבר לחוק ומנמקים: "סטייה זו מוצדקת בשל הנסיבות הקונקרטיות והחד-פעמיות שנוצרו. נסיבות אלה נעוצות בכך שבמהלך עשרות שנים המדינה סברה בתום לב כי חוקי עזר אינם טעונים אישור ועדה של הכנסת בשל אופיים המיוחד".
עוד הסבירו, כי אזרחי ישראל קיבלו את הקנסות והדוחות כמות שהם ולא ערערו עד כה על חוקיותם – מה שלטענת כותבי החוק מחזק את הלגיטימציה של חקיקה באופן רטרואקטיבי.
הצעת החוק הונחה לאחר מאבק משפטי של עו"ד בנימין שור, שהגיע עד לבית המשפט העליון לאחר שביקש לערער חוקיותו של דוח חניה שקיבל, מתוקף חוק עזר שלא אושר בכנסת. בפסק הדין שופטי בג"ץ קבעו כי הכנסת חייבת להסדיר את הנושא תוך תשעה חודשים (עד ה-17.3.22), אחרת יבוטל תוקפם של חוקי העזר שלא אושרו במשכן.
"חקיקה למפרע היא תמיד דבר בעייתי מאוד", אומר כעת שור ל"שקוף" לאור הצעת החוק. "בארה"ב, לדוגמה, החוקה אוסרת במפורש חקיקה למפרע. קל וחומר חקיקה פלילית למפרע. קל וחומר כשה'למפרע' הוא 25 שנים אחורה – פרק זמן עצום".
לדבריו, "גם בישראל נקבע ש'חקיקה למפרע נוגדת את עקרונות היסוד של השיטה'. וכבר שנים רבות לא עושים דבר כזה. משרד המשפטים טוען שמדובר במקרה ייחודי ויוצא דופן – אך הבעיה היא שכל חקיקה למפרע נעשית במקרים מיוחדים ויוצאי דופן".
מדוע מלכתחילה נדרש אישור הכנסת לכל חוק עזר עירוני שכולל ענישה? "הדבר הקשה ביותר ששלטון יכול לעשות לאדם הוא לשלול את חירותו", מסביר שר המשפטים לשעבר דן מרידור, שהעביר את החקיקה המקורית המחייבת את אישור הכנסת. "אני חושב שכשרוצים להתיר לשלטון לאסור אזרח, נכון שהכנסת היא שתחוקק זאת ולא העירייה".
"אכן התכוונו שהכנסת תאשר את חוקי העזר העירוניים. אמרתי למשרד המשפטים: 'אם יש בעיה תחזרו אלינו'", המשיך מרידור. "חיכינו והם לא חזרו, אז חשבתי שאין בעיה". יחד עם זאת אמר מרידור כי "אני לא חושב שצריך להחזיר את הכסף למי שכבר נקנס, זה לא נראה ריאלי".
שור מרים תמרור אזהרה ואומר כי "פריצת הסכר במקרה אחד עלולה להידרדר לשיטפון. כל המפלגות משנות חוקי יסוד חדשות לבקרים לפי צרכים קואליציוניים, ועכשיו גולשים אל החקיקה למפרע – איזה עוגן יציבות יישאר בשיטה?"
כיצד דילגו הרשויות במשך השנים על חובתן? הן נתלו במקום אחר בחוק שאיפשר להן לכאורה לדלג על האישור בכנסת וקובע מסגרת ענישה לחוקי עזר עירוניים. המערער טען אחרת. לבסוף, המשיבים, הממשלה והכנסת, הסכימו גם הם שזה לא היה לגמרי ברור.
והממשלה אכן ניסתה לפני שלוש שנים להסדיר את הנושא. במאי 2018 הפיצה תזכיר חוק שלפיו התקנות שקובעות הרשויות המקומיות לא דורשות אישור של הכנסת מהסיבה שהן מאושרות במועצה העירונית, הגוף המייצג של התושבים. כלומר, העירייה נתונה לפיקוח ציבורי ולפיכך אין צורך באישור של גוף מייצג נוסף (הכנסת).
אבל בהמשך ישראל נכנסה לסבבי בחירות, הממשלה לא תפקדה והיועמ"שים לממשלה ולכנסת הודיעו, בנובמבר 2020, כי המערכת השלטונית קצת מסובכת עם עצמה ורצוי שבית המשפט יכריע בנושא.
(איך זה משפיע עליך)
השאלה המהותית של כוחו של השלטון המקומי עדיין פתוחה ונראה שהתיקון שמביאה הממשלה לחוק לא מחדד איפה בדיוק עובר הרף. כרגע הוא עומד על חצי שנת מאסר: "עונש מאסר שנקבע בתקנה, תקופתו לא תעלה על שישה חודשים". האם זה הרף המתאים? זו שאלה שחברי הכנסת חייבים להידרש אליה ולהבהיר בה את עמדתם.
(מה עושים כדי שיתוקן)
כשיגיע הדיון חברי הכנסת יידרשו לשאלה המהותית – מה יכול לחוקק השלטון המקומי ומה לא. האם העירייה שלך אמורה להחזיק בסמכות להכניס אותך לכלא? האם גובה הקנסות תואם את המציאות ואיפה עוברת המעורבות של הכנסת?
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
