מהלך חריג: משרד המשפטים מקדם חקיקה בדיעבד

עו"ד עקשן גילה שדוח החניה שקיבל לא חוקי - וכך התברר שכל חוקי העזר העירוניים מ-1994 עתידים להתבטל כי לא עברו דרך הכנסת • לפני שמגיע גל תביעות, משרד המשפטים רוצה לאשר את כל החוקים הישנים - בדיעבד • השאלה שנשארה פתוחה: איפה באמת עובר הגבול בכוחה של העירייה בענישת התושבים?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
אילוסטרציה. צילום: פלאש 90

משרד המשפטים מצא פתרון חריג לבעיה שבג"ץ גלגל אליו: הכנסת תאשר את הכשרתם של כל חוקי העזר העירוניים למפרע, לאחר שהתגלה בבית המשפט כי הרשויות דילגו על אישור הכנסת באופן לא חוקי. הפתרון נועד למנוע גל תביעות של אזרחים, כשהתגלה שקיבלו דוחות חניה או קנסות על טיול עם הכלב ללא רצועה – בהליך שחוקיותו מוטלת בספק.

עוד ב"שקוף":

הצעת החוק הממשלתית שהונחה לפני כחודש חלה באופן רטרואקטיבי על כל חוקי העזר החל משנת 1994. הפתרון החריג עומד בניגוד גמור לסעיף מפורש בחוק כי "אין עונשין למפרע", כלומר לא מאשרים חקיקה שמאפשרת ענישה בדיעבד. 

כיצד מצדיקים זאת במשרד המשפטים? "הוראה זו אכן סוטה במידה מסוימת ומצומצמת מהעיקרון הקבוע בסעיף 3 לחוק העונשין", מודים בדברי ההסבר לחוק ומנמקים: "סטייה זו מוצדקת בשל הנסיבות הקונקרטיות והחד-פעמיות שנוצרו. נסיבות אלה נעוצות בכך שבמהלך עשרות שנים המדינה סברה בתום לב כי חוקי עזר אינם טעונים אישור ועדה של הכנסת בשל אופיים המיוחד".

הכל החל בדוח חניה. צילום: סופי גורדון, פלאש 90

עוד הסבירו, כי אזרחי ישראל קיבלו את הקנסות והדוחות כמות שהם ולא ערערו עד כה על חוקיותם – מה שלטענת כותבי החוק מחזק את הלגיטימציה של חקיקה באופן רטרואקטיבי.

25 שנה בדיעבד

הצעת החוק הונחה לאחר מאבק משפטי של עו"ד בנימין שור, שהגיע עד לבית המשפט העליון לאחר שביקש לערער חוקיותו של דוח חניה שקיבל, מתוקף חוק עזר שלא אושר בכנסת. בפסק הדין שופטי בג"ץ קבעו כי הכנסת חייבת להסדיר את הנושא תוך תשעה חודשים (עד ה-17.3.22), אחרת יבוטל תוקפם של חוקי העזר שלא אושרו במשכן.

"חקיקה למפרע היא תמיד דבר בעייתי מאוד", אומר כעת שור ל"שקוף" לאור הצעת החוק. "בארה"ב, לדוגמה, החוקה אוסרת במפורש חקיקה למפרע. קל וחומר חקיקה פלילית למפרע. קל וחומר כשה'למפרע' הוא 25 שנים אחורה – פרק זמן עצום".

לפסק הדין המלא – לחצו כאן

לדבריו, "גם בישראל נקבע ש'חקיקה למפרע נוגדת את עקרונות היסוד של השיטה'. וכבר שנים רבות לא עושים דבר כזה. משרד המשפטים טוען שמדובר במקרה ייחודי ויוצא דופן – אך הבעיה היא שכל חקיקה למפרע נעשית במקרים מיוחדים ויוצאי דופן".

הרשויות דילגו על הכנסת. צילום: אתר הכנסת

מדוע מלכתחילה נדרש אישור הכנסת לכל חוק עזר עירוני שכולל ענישה? "הדבר הקשה ביותר ששלטון יכול לעשות לאדם הוא לשלול את חירותו", מסביר שר המשפטים לשעבר דן מרידור, שהעביר את החקיקה המקורית המחייבת את אישור הכנסת. "אני חושב שכשרוצים להתיר לשלטון לאסור אזרח, נכון שהכנסת היא שתחוקק זאת ולא העירייה".

"אכן התכוונו שהכנסת תאשר את חוקי העזר העירוניים. אמרתי למשרד המשפטים: 'אם יש בעיה תחזרו אלינו'", המשיך מרידור. "חיכינו והם לא חזרו, אז חשבתי שאין בעיה". יחד עם זאת אמר מרידור כי "אני לא חושב שצריך להחזיר את הכסף למי שכבר נקנס, זה לא נראה ריאלי".

שור מרים תמרור אזהרה ואומר כי "פריצת הסכר במקרה אחד עלולה להידרדר לשיטפון. כל המפלגות משנות חוקי יסוד חדשות לבקרים לפי צרכים קואליציוניים, ועכשיו גולשים אל החקיקה למפרע – איזה עוגן יציבות יישאר בשיטה?"

הפרצה שאפשרה לרשויות לדלג על הכנסת

כיצד דילגו הרשויות במשך השנים על חובתן? הן נתלו במקום אחר בחוק שאיפשר להן לכאורה לדלג על האישור בכנסת וקובע מסגרת ענישה לחוקי עזר עירוניים. המערער טען אחרת. לבסוף, המשיבים, הממשלה והכנסת, הסכימו גם הם שזה לא היה לגמרי ברור. 

הפתרון החריג – חקיקה רטרואקטיבית. שר המשפטים גדעון סער. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

והממשלה אכן ניסתה לפני שלוש שנים להסדיר את הנושא. במאי 2018 הפיצה תזכיר חוק שלפיו התקנות שקובעות הרשויות המקומיות לא דורשות אישור של הכנסת מהסיבה שהן מאושרות במועצה העירונית, הגוף המייצג של התושבים. כלומר, העירייה נתונה לפיקוח ציבורי ולפיכך אין צורך באישור של גוף מייצג נוסף (הכנסת).

אבל בהמשך ישראל נכנסה לסבבי בחירות, הממשלה לא תפקדה והיועמ"שים לממשלה ולכנסת הודיעו, בנובמבר 2020, כי המערכת השלטונית קצת מסובכת עם עצמה ורצוי שבית המשפט יכריע בנושא.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

השאלה המהותית של כוחו של השלטון המקומי עדיין פתוחה ונראה שהתיקון שמביאה הממשלה לחוק לא מחדד איפה בדיוק עובר הרף. כרגע הוא עומד על חצי שנת מאסר: "עונש מאסר שנקבע בתקנה, תקופתו לא תעלה על שישה חודשים". האם זה הרף המתאים? זו שאלה שחברי הכנסת חייבים להידרש אליה ולהבהיר בה את עמדתם.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

כשיגיע הדיון חברי הכנסת יידרשו לשאלה המהותית – מה יכול לחוקק השלטון המקומי ומה לא. האם העירייה שלך אמורה להחזיק בסמכות להכניס אותך לכלא? האם גובה הקנסות תואם את המציאות ואיפה עוברת המעורבות של הכנסת?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,729 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.