פגיעה בפרטיות, צנזורה ואפליה: עמודי הפייסבוק של הרשויות המקומיות הפכו לשטח הפקר

עיריית קרית גת הודיעה בעמוד הפייסבוק שלה על ההחלטה לפטר 320 עובדים, בשיטת "אחרון נכנס – ראשון יוצא" (קודם מפוטרים העובדים החדשים יותר). העובדים המפוטרים למדו על כך באופן רשמי מעמוד הפייסבוק של העירייה.

המועצה האזורית אלבטוף פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה מכתב שהפנה ראש המועצה למהנדס המועצה וכלל טענות הנוגעות לתפקודו של המהנדס. ראש המועצה האשים את המהנדס בחוסר מקצועיות, וכן בביצוע של עבירות משמעת חמורות בגינן הוא עלול להיות מואשם בפלילים. זו היתה הפעם הראשונה שבה ראה המהנדס את המכתב, שלא נשלח אליו בטרם פורסם לציבור ברשת החברתית. 

הדוגמאות הללו הן רק חלק מהתלונות שהגישו גולשים ברשתות החברתיות למבקר המדינה במהלך שנת 2019 נגד עיריות, מועצות וראשי רשויות. בשנים האחרונות העבירו הרשויות המקומיות חלק ניכר מהתקשורת שלהם עם האזרחים לרשתות החברתיות. אולם לא פעם הן עושות בכלי הזה גם שימוש פוגעני, שמפר את זכויות התושבים. 

תלונות על שימוש לא ראוי ברשתות החברתיות

מיליוני ישראלים מחזיקים חשבונות פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם פעילים. בשל כך, הרשויות החברתיות הפכו לכלי מועדף על הרשויות ועל נבחרי ציבור בניהול קשר עם הציבור: 94% מהרשויות המקומיות (מתוך סה״כ 257 רשויות) מפעילות חשבון ברשת חברתית אחת לפחות. 

למרביתן חשבון ברשת פייסבוק שהיא הפופולרית ביותר בקרב קהלי היעד שלהן. גם ל-85% מראשי הרשויות יש חשבון ברשת חברתית אחת לפחות. במהלך 2018 הוציאו הרשויות המקומיות בישראל כ-3 מיליון שקל על קידומים ממומנים (כ-60% מהסכום הוציאו הרשויות הגדולות: ירושלים, תל אביב וחיפה). 

דו״ח מבקר המדינה בנושא "שימוש הרשויות המקומיות ונבחריהן ברשתות החברתיות" מצא כי חלקן עשו בהן שימוש לא ראוי – החל מניהול לא מקצועי ועד לפגיעה בזכויות אדם. ממצאים נוספים כללו: פגיעה בפרטיות, השתקה, צנזורה ואפליה כלפי קבוצות באוכלוסיה. 

מתוך 134 תלונות שהתקבלו בנושא בשנים 2019-2017 במשרד מבקר המדינה, 89 הופנו כלפי הרשויות המקומיות. מצבור תלונות זה שלח את מבקר המדינה לבדוק את ההתנהלות בשטח. 

במסגרת הבדיקה, נבחנו 12 רשויות: בית שמש, חיפה, טבריה, ירושלים, עראבה, קרית גת, רמת גן, תל אביב-יפו, פרדס חנה-כרכור, קצרין ומועצה אזורית עמק יזרעאל. בנוסף נשלחו שאלונים לכל הרשויות המקומיות בארץ. 189 רשויות מתוך 257 ענו על השאלונים. 

לקריאת הדו"ח המלא

אפליה כלפי ערבים בתל אביב-יפו, הדרה של קשישים בחיפה

על פי דו״ח המבקר 55% מהרשויות שנבדקו השתמשו בקידום ממומן בשנים 2019-2017, כאשר קצב השימוש בקידום ממומן רק עולה עם השנים. 

הרשתות החברתיות מאפשרות למי שמשלם להן לפלח קהל יעד מדויק שייחשף למודעה (טירגוט – targeting). קהל היעד יכול להיות מאופיין לפי גיל, מגדר, מקום מגורים, וגם לפי תחומי עניין כמו למשל – אוהבי חתולים, או על פי אמונות, העדפות ודעות.

בניית קהל היעד נעשית על בסיס מידע אישי שאספו ועיבדו הרשתות על הגולשים. בנוסף, רשויות מקומיות מחזיקות אצלן גם מאגרים שכוללים מידע אישי על התושבים, כמו מצב כלכלי, מצב משפחתי (נשואים, רווקים, גרושים או אחר), נתונים על ילדים במסגרות חינוכיות, ועוד. הצלבה של המידע שאוגרות הרשתות החברתיות לבין המידע שמחזיקות הרשויות מאפשר להן ״לטרגט״ באופן מדויק יותר את המודעות שלהם ברשתות החברתיות. 

היתרון: הרשויות יכולת למקד את הפרסום ולהגיע באופן מדויק לאוכלוסיית היעד באופן אפקטיבי שמנצל ביעילות משאבים תקציביים ציבוריים. החיסרון, כך מסביר דו״ח המבקר: "אפשרויות הטרגוט הספציפי עלולות לשמש עבור המפרסמים פרצה קלה ונוחה לביצוע העדפה בפרסום ופעולה הנגועה באפליה".

כך לדוגמה, בעיריית תל אביב-יפו הדירו את האוכלוסיה הערבית כשהגדירו כי מודעה שקודמה בתשלום לא תוצג לקהל שמתעניין בעולם הערבי וכן בכלי תקשורת שמשדרים בשפה הערבית. כגון: אל-ערבייה, סקיי ניוז בערבית, BBC בערבית, ערב איידול, ועוד. ראוי לציין כי בתל אביב-יפו חיים עשרות אלפי תושבים ערבים ששפת אימם היא ערבית. 

דוגמה נוספת שמציין דו״ח המבקר נוגעת לעיריית חיפה. ביולי 2019 קידמו שם פוסט המפרסם הופעה של להקה בעלות של 20 ש"ח לכרטיס. מחיר זול לכל הדעות. אולם המודעה הממומנת כוונה רק לגילאים 43-16. בתשובה לפניית המבקר טענה העירייה כי מדובר בלהקה שפונה לקהל צעיר. אולם בניגוד לפרסום של עסקים פרטיים, לרשות ציבורית אסור להפלות על בסיס גיל או אחר.

מידע על תושבים עובר לחברות פרטיות

מנהלי עמודי פייסבוק חשופים למידע אישי רב אודות קהל הגולשים, כגון: מין, גיל, שפה, מקום מגורים, תחומי עניין, העדפות מיניות ופוליטיות). מדובר במידע פרטי, והוא יקר ערך למפרסמים ולבעלי עניין שונים, כגון פוליטיקאים. המידע הזה מעניק כוח רב למי שאוחזים בו, והוא יכול לאפשר להניע קהלים על ידי התאמת מסרים מדויקת לכל אדם כמעט. 

חלק מהרשויות שנבדקו על ידי מבקר המדינה העידו כי הן משתמשות בחברות חיצוניות שמסייעות להן לנהל את העמוד. חברות פרטיות אלו חשופות לכל המידע על התושבים שעוקבים אחר העמוד או שפרטיהם מוזנים אליו. 

דו״ח המבקר ציין לדוגמה את עירייות ירושלים וחיפה ש״טירגטו״ מודעות מסויימות בפייסבוק לקהלים ספציפיים, בעזרת מידע שמסרו תושבים לרשויות. עיריית ירושלים מסרה לחברה שמנהלת את עמוד הפייסבוק שלה מידע שמסרו לה מרצונם רצי מרתון בעיר, לצורך התאמה ספציפית של מודעות עתידיות באותו נושא. עיריית חיפה השתמשה במידע על הורים שנרשמו ב״מינהלת הורים״ כדי לכוון אליהם מודעות שמיועדות להורים. המידע על התושבים הועבר לחברות פרטיות.

צריך לזכור שפעמים רבות העירייות אינן הלקוח היחיד של חברות הפרסום. לכן, הסכנה במקרה זה שחברות השיווק ישמרו את המידע על הקהלים הללו, יעתיקו אותו ויציעו אותו למכירה ללקוחות אחרים. 

מתוך 8 הרשויות שנבדקו, מצא המבקר כי 5 לא שמרו על פרטיות התושבים כשחתמו על ההסכם עם החברות – וזה במקרה שבו בכלל חתמו על חוזה. במענה לפניית המבקר התחייבו בקרית גת, עמק יזרעאל ופרדס חנה-כרכור כי הנושא יתוקן וכי הן יחתמו על הסכם הכולל התייחסות לפרטיות. המבקר ציין לחיוב את עירייות חיפה, ירושלים ותל אביב שכן חתמו על הסכם מסודר הכולל התייחסות לשמירה על הפרטיות, לאבטחת מידע ולמניעת ניגוד עניינים.

יש תקנון – יש חסימות

בשנת 2017, פנה ״שקוף״ למבקר המדינה עם תוצאות של ״סקר החסימות הגדול״, בו אספנו מידע על פוליטיקאים שחוסמים אזרחים בעמודי הפייסבוק שלהם, ללא אזהרה מראש וללא סיבה מוצדקת. אז קבע משרד המבקר בדו״ח רשמי כי על כל חשבון ציבורי חלה החובה לפרסם מדיניות למחיקת פוסטים, ולתעד כל החלטה לחסום או למחוק תגובה. 

על פי דו״ח המבקר החדש, נראה כי התקנון לא משנה את התנהלותן של הרשויות ונבחרי הציבור, ואולי אף להיפך – דווקא במקומות שבהם נוסח תקנון, הרשות נוטה לחסום יותר משתמשים ולמחוק יותר תגובות.

מהתשובות לשאלון ששלח המבקר לרשויות עולה כי ל-77 רשויות מתוך 152 שענו על השאלון יש מדיניות בנוגע למחיקת תגובות וחסימת משתמשים. 59 (כ-76%) מאותן רשויות ציינו כי הן חוסמות משתמשים ומוחקות תגובות. 

לעומת זאת, רק 16 (כ-21%) מתוך 75 הרשויות שהשיבו כי אין להן מדיניות חסימות ענו כי הן נוהגות לחסום משתמשים. האם הסיבה היא שיח אלים יותר ברשויות אלו מלכתחילה או שמדובר בכלי לא יעיל? – דו״ח המבקר לא עונה על השאלה. כך או כך זו המסקנה: אם לרשות שלכם יש תקנון לחסימת משתמשים ותגובות – הסיכוי שלכם להיחסם עולה.

השתקה במקום מחיקה

כלי מתוחכם במיוחד שבו נוהגות להשתמש הרשויות הוא הסתרת תגובות: מנהל העמוד מסתיר את התגובה במקום למחוק אותה לחלוטין כך שרק אתה וחברייך בפייסבוק תוכלו לראות אותה, בעוד עבור שאר העולם היא בכלל לא קיימת. המשתמש שתגובתו הוסתרה לא מקבל על כך הודעה, ובכלל לא מודע לכך שקולו הושתק. השימוש בכלי הזה לא גורר ביקורת ציבורית מכיוון שהנפגעים ממנו כלל לא יודעים שהם נפגעו. 

במענה לפניית המבקר הסבירו חלק מהרשויות כי: "הואיל והסתרת תגובה היא כלי המעורר פחות התנגדות מצד הציבור – שכאמור במרבית המקרים אינו מודע להסתרה כלל – הן עושות בו שימוש נרחב יותר מאשר במחיקת תגובות".

צנזורה על מילים

לפייסבוק יש כלי המאפשר סינון של ביטויים שהוגדרו מראש. כאשר הוא מופעל, כל תגובה המכילה אחד מביטויים אלו לא תפורסם כלל. בביקורת נמצא כי ארבע מבין הרשויות שנבדקו – תל אביב-יפו, קצרין, עמק יזרעאל וטבריה – מצנזרות תגובות ופרסומים מראש ובאופן אוטומטי לפי מילות מפתח וללא הסבר. 

כך למשל, בעמוד של עיריית טבריה אסור לכתוב "מושחתים" ו״אוכלי חינם״, בעמק יזרעאל אסור לכתוב את המילים "ציונות", "פלשתין", "ישראל", "ערבים"; ובקצרין אסור לכתוב "דיקטטור", "גנב" או "שמן".

אם הייתם רוצים לפרגן לעיריית טבריה ולכתוב ״במדינה שבה לא מעט אוכלי חינם, טוב לדעת שיש מי שבאמת עובד למעננו״, ההודעה שלכם לא הייתה מתפרסמת כלל. מנגנון הסינון היה מזהה את הביטוי ״אוכלי חינם״ ומסתיר את התגובה.

בעמוד הפייסבוק של עמק יזרעאל לא תוכלו לכתוב ביטויים פוליטיים ולנהל דיון על "ציונות", לדבר על שוויון זכויות ל"ערבים" או להתבטא בנושא יחסי ישראל ו"הרשות הפלשתינאית". 

בקצרין לא תוכלו לדבר על "מהפיכה" שצריך לעשות בעירייה, אסור לכם להתרעם על כך שמישהו הוא ״סותם פיות״, ולא תוכלו לדווח על ״גניבה״, על ״אלימות״ ואפילו אל על כתם "שמן" על הכביש (כן, אנחנו מניחים שמדובר שהכוונה היתה לחסום הערות על מידותיו של אדם אבל ספק אם לפייסבוק זה משנה). 

בתגובה לפניית המבקר, בעמק יזרעאל ותל אביב-יפו התחייבו להסיר את את מסנני התגובות, בקצרין החליטו כי הערה על מידת האינטליגנציה של אדם (לכנותו טיפש) דורשת צנזורה. לטענת עיריית קצרין התגובות לא נמחקות אלא רק מוסתרות באופן אוטומטי – כאמור, אקט אלים אף יותר. 

שטח הפקר: משרד הפנים לא מעוניין להפעיל רגולציה

מהדו"ח ניתן ללמוד כי מבקר המדינה ניסה למצוא את הגורם האחראי לפתרון הבעיות שהועלו אך ללא הצלחה. משרד הפנים מסר למבקר כי הוא "אינו פועל במישור ההסדרתי (רגולטורי, ע.ב) בהקשר של שימוש הרשויות וראשי הרשויות ברשתות החברתיות". כשפנה המבקר למרכז השלטון המקומי מסרו לו שהם אינם גוף סטטוטורי ולכן אין ביכולתם לקבוע נהלים.

המבקר מציין כי כבר באוקטובר 2018 פנו ״שורה של גורמים מהאקדמיה ומארגונים בחברה האזרחית ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיסדיר בהנחיות את כל נושא השימוש של אנשי ציבור ברשתות החברתיות, לרבות בנושא מחיקה, הסתרה והסרה של תגובות משתמשים". 

על פי הדו״ח, היועץ המשפטי לממשלה התנער מאחריות ואמר שאינו יכול להנחות את ראשי הרשויות בתחום זה אך יבחן את הסוגיה באופן עקרוני. תהליך הבחינה המובטח לא הסתיים עד היום אך לטענת משרד המשפטים הוא נמצא בתוכנית העבודה. 

למבקר המדינה לא נותר אלא להתחנן למשרדי הממשלה להסדיר את הנושא: "משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד המשפטים לפעול בנושא השימוש ברשתות החברתיות, ולקבוע גבולות המותר והאסור בעניין. כן מומלץ לבחון, בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים וגורמים אחרים, ובכללם משרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי, פרסום כללים מנחים בתחום השימוש ברשתות החברתיות בכלל, ובשלטון המקומי בפרט". 

עוד הוא מוסיף כי "על ראשי הרשויות לנהוג בחשבונות הציבוריים שלהם ברשתות החברתיות על פי כללי המשפט הציבורי, בהגינות, בתום לב, ובאופן מושכל ומידתי".