האם דוח החניה שקיבלתם לא חוקי?

לפני כמה שנים צבר עו"ד בנימין שור שלושה קנסות חניה, כל אחד על סך 250 שקלים מעיריית ירושלים. הוא אכן החנה את רכבו במקום אסור, אך במקום לשלם את הקנס, שור ביקש להישפט. טענתו המרכזית: הקנס שקיבל אינו חוקי מאחר שחוק העזר העירוני עליו נסמך לא אושר בכנסת. 

מאבק משפטי שנמשך עד שהגיע לבית המשפט העליון – מגלה כי רשויות מקומיות ברחבי הארץ אכן דילגו על החוק שמחייב אותן לאשר כל שינוי בחוקי העזר העירוניים בכנסת, שגוררים ענישה. החל מאיסור על חניה, ניקיון, או חובה על קשירת הכלב ברצועה. כעת, דוחות החניה של העו"ד הירושלמי עומדים לספק הרבה מאוד עבודה לכנסת, שכנראה תידרש לאשר מחדש, רטרואקטיבית, תוך תשעה חודשים, את כל חוקי העזר שלא הגיעו לפתחה.

לפסק הדין המלא – לחצו כאן

בסופו של דבר קבעו שופטי בג"ץ כי העבירה תקפה אבל הוסיפו והניחו התרעה בפני המחוקק שקבעה שאם הנושא לא יוסדר תוך תשעה חודשים יראו את חוקי העזר העירוניים, כמו שילוט וחניה, שלא אושרו בכנסת, כמבוטלים. רשמו בפניכם את התאריך – 17.3.2022.

עוד ב"שקוף":

• מטרחנות לשבת לטיעון בבג"ץ
• הבלוף שמאחורי החלטת הממשלה לקצץ בשכר נבחרי הציבור
• 1.86 מיליארד שקל בעשור: לאן הולך הכסף של העמותה שמתכננת את התחבורה בירושלים?

"בשורה התחתונה בית המשפט דחה את כל הטענות של המדינה וקבע שכן, גם חוק עזר עירוני דורש אישור של ועדה מהכנסת", אמר לנו עו"ד בנימין שור, מגיש הערעור. "יש פה גם עניין חוקתי. סעיף מספר 1 לחוק העונשין קובע כי אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם נקבעו בחוק או על פיו. כלומר, חוק או תקנה. אין דבר כזה שבית משפט קובע עבירה. בית משפט יכול וצריך ליישם עבירה אבל הוא לא קובע אותה. מבחינה זו יש פה מהפכה". 

"בית המשפט קובע שהחוק לא תקף אבל מחזיק אותו בחיים, עושה לו הנשמה מלאכותית", מסביר שור. "זו נראית מהפכה חוקתית, שבה בית המשפט קובע חוק". אילו חוקים עירוניים עשויים להיפגע אם לא תסדיר הכנסת את הפלונטר שנוצר? 

"הדוגמה הכי טובה לחוקים עירוניים שעשויים להיפגע אם לא תסדיר הכנסת את הפלונטר שנוצר היא חניה בכחול-לבן. אם הכנסת לא תתערב – החל מיום 17.03.2022 לא יהיה אפשר לתת דוח למי שחנה בכחול לבן ללא תשלום", אומר שור. וזה כנראה לא סוף פסוק. שור מתכוון לבקש דיון על השאלה החוקתית שבה בית המשפט קבע עונש שלא נקבע בחוק.

הממשלה ניסתה להסדיר את הנושא – אבל התגלגלה לבחירות 

כיצד דילגו הרשויות במשך השנים על חובתן? הן מצאו דרך לחמוק מסעיף 2 (ב) לחוק העונשין, שאומר כך: "תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים טעונות אישור ועדה של הכנסת". סעיף אחר בפקודת העיריות איפשר לרשויות, לטענת המדינה, לדלג על אישורן בכנסת. "העובר על הוראת חוק עזר, דינו – קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת קנס נוסף של 160 שקלים בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש העיריה או לאחר הרשעה". המערער טען אחרת. לבסוף, המשיבים, הממשלה והכנסת, הסכימו שזה לא לגמרי ברור. 

והממשלה אכן ניסתה לפני שלוש שנים להסדיר את הנושא. במאי 2018 הפיצה תזכיר חוק שלפיו התקנות שקובעות הרשויות המקומיות לא דורשות אישור של הכנסת מהסיבה שהן מאושרות במועצה, הגוף המייצג של התושבים. כלומר, העירייה נתונה לפיקוח ציבורי ולפיכך אין צורך באישור של גוף מייצג נוסף (הכנסת). אבל בהמשך ישראל נכנסה לסבבי בחירות, הממשלה לא תפקדה והיועמ"שים לממשלה ולכנסת הודיעו, בנובמבר 2020, כי המערכת השלטונית קצת מסובכת עם עצמה ורצוי שבית המשפט יכריע בנושא. 

בסופו של דבר השופטים דחו את הערעור של עו"ד שור אבל קיבלו את טענות המערער. השופט ג'ורג' קרא הפנה את תשומת הלב לפרוטוקול דיון מוועדת משנה שעסקה בחוק העונשין. משם אפשר ללמוד כי חברי הכנסת לא אהבו את האפשרות שלא יפקחו על ענישה שקובעת רשות מקומית כזו או אחרת. הם (כהרגלם) התעכבו על הנושא אבל לא פתרו אותו.

כבר במאה הקודמת שמו לב לבעיה

בדיון שהתקיים בוועדה בשנת 1992 אמר אז ח"כ דן מרידור: "אני חוזר על מה שסיכמנו. הסמכות לקבוע עבירות בתקנות קיימת, אבל ראשית, היא מוגבלת לחצי שנת מאסר, אם מדובר במאסר; או לקנס. שנית, התקנות האלה טעונות אישור ועדה של הכנסת… גם קנסות. גם קביעת העבירה וגם העונש. במידה שנקבעו בתקנה, הם יובאו לאישור". 

וכך גם היה בדיון אחר שבו שאלו חברי הכנסת מה יעשו עם חקיקת משנה שאינה תחת שר בממשלה. האם לאפשר לרשויות מקומיות לקבוע עונשים? מרידור, יו"ר ועדת המשנה שעסקה בנושא, סיכם את הדיון ואמר: "על כל חקיקת המשנה הנורמה היא שאין עונשין אלא בחוק או בחקיקת משנה באישור ועדה של הכנסת. הענישה היא בחוק – כולל הגדרת עבירה והגדרת העונש. בחוק, או על פיו באישור הכנסת. זה הכלל הקונסטיטוציוני הכללי שאנחנו רוצים לקבוע. האם זה משנה משהו יסודי? האם זה יוצר בעיות מיוחדות מבחינת משרד המשפטים? תבדקו את זה לישיבות הקרובות". 

אבל, זה לא קרה. חברי הכנסת השאירו את הסוגיה באוויר.

בגלל שפסק הדין הזה נראה כמו אירוע לא פשוט בכלל מבחינה חקיקתית, פנינו למשרד המשפטים וביקשנו לדעת איך הם מתכוונים לטפל בסוגיה. שם אמרו כי "בימים אלה מתגבשת טיוטת חוק, בהמשך לתזכיר החוק שהופץ בשנת 2018, ובעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון. טיוטת חוק זו תובא בהקדם בפני ועדת השרים לענייני חקיקה".