חסידות גור ביקשה לדכא את המרד. רונן צור גויס למשימה

ביום שישי אחד, בין ל"ג בעומר לשבועות, פרץ במפתיע גל של פוגרומים ברחבי הארץ. מאות גברים חרדים בחליפות ומגבעות יצאו בחבורות לרחובות ירושלים, בני-ברק, בית-שמש ואשדוד וחיפשו קורבנות. הם צדו אותם בשכונות מגוריהם ובבתי המדרש. כשמצאו מישהו רדפו אחריו והיכו אותו. הם שברו משקפיים ועצמות, ריססו גז מדמיע והשליכו אבנים, אשפה ובקבוקי זכוכית. ברקע נשמעו קריאות הסתה: "להרוג אותם".

מצלמות אבטחה תיעדו את הפורעים קורעים ספרי תורה וחפצי פולחן, רומסים אותם בנעליים ושופכים נוזלים וזבל. זה נמשך גם למחרת, לאורך השבת, עד צאתה. עשרות תקריות תועדו, חלקן שודרו בטלוויזיה. הקורבנות התראיינו בגרון חנוק ובגדים מוכתמים בדם.

התוקפים היו בני חסידות גור, החצר החרדית החזקה והעשירה בארץ, שנהנית מייצוג פוליטי בכל ממשלות נתניהו בעשור האחרון. זאת החסידות של השר לשעבר יעקב ליצמן ושל השר המכהן יצחק גולדקנופף, יו"ר מפלגת יהדות התורה. קורבנות הפוגרום משתייכים לקבוצה של כמה מאות משפחות שפרשו מהחסידות על רקע קנאות דתית ומאבקי הנהגה.

בשעות שלפני פרוץ האלימות הופצו בקרב חסידי גור הודעות מוקלטות מטעם ההנהגה הרבנית: "אין לנו שום יכולת לבקש מאנשי שלומנו שלא להתגונן ולמחות", נאמר בהן. הפורעים הבינו לבד מה מצופה מהם. הם הגיעו עד מנהיג קהילת הפורשים, שנזקק לליווי של יס"מ כדי להיחלץ בשלום מההמון שצבא על בית הכנסת שלו.

בזמן אמת, במאי 2022, סוף השבוע המדמם תואר בתקשורת כעניין פנים חרדי. התפרצות נטולת הקשר שמעוררת לרגע עניין בקרב הציבור הכללי – ומיד נשכחת. אבל בתוך החברה החרדית היו מי שראו את זה מגיע. לפוגרום קדם קמפיין השחרה ארוך ומכוער, מאמץ משולב של בכירי חסידות גור עם בעלי מקצוע שנשכרו בשוק החופשי.

מידע בלעדי שהגיע לידי "שקוף" חושף את התפקיד שמילא בקמפיין הזה יועץ התקשורת הבכיר והמקושר רונן צור. מסמך פנימי של משרד "צור תקשורת" משרטט את תוכנית הקרב שצור ואנשיו בנו כדי לפגוע בפורשי גור: קמפיין מניפולטיבי שניסה ליצור תמונת מציאות שקרית שלפיה קהילת הפורשים הקטנה והנרדפת היא כת טרוריסטית, ואילו חסידות גור הכוחנית והמרושתת היא הקורבן שזקוק להגנה.

הם הסתייעו בקשרים העמוקים של צור עם ערוצי הטלוויזיה הגדולים – ובעובדה שאחד הקמפיינרים הראשיים היה ישראל טויטו, עיתונאי ויועץ פוליטי שבדיוק סיים קדנציה סוערת כמנכ"ל והעורך הראשי של חדשות 13, ואז עבר לצד השני של המתרס וקיבל תואר מנכ"ל-שותף במשרד של צור.

"הפורשים היו האנדרדוג, הם היו אמורים לנצח במלחמה על דעת הקהל – לא אצל התקשורת החרדית, שברובה החרימה אותם, אלא בתקשורת החילונית. אבל במפתיע די מהר גילינו שזה לא עובד. שאנחנו נחסמים, שמתחמקים מאיתנו", שיחזר יועץ תקשורת חרדי שסייע לפורשים. "רק בדיעבד גילינו שרונן צור עבד שם מאחורי הקלעים".

הרבנים בוחרים בעולם השקר

האדמו"ר הנוכחי של חסידות גור הוא הרב יעקב אריה אלתר, שירש את התפקיד בשנות התשעים. מנהיג הפורשים הוא שאול אלתר, בן דודו של האדמו"ר, שב-2019 הוביל את תנועת ההתנתקות ממוסדות החסידות. מאז, הוא ואנשיו מוחרמים. מוסדות הדת, הלימוד והרווחה של החסידות, שמקיפים את כל תחומי החיים, פלטו אותם החוצה בהוראת ההנהגה. על חסידי גור אפילו נאסר להשתתף בחתונות של הפורשים. על הילדים מופעל לחץ להעדיף את החסידות על פני הוריהם.

"די מהר גילינו שאנחנו נחסמים בתקשורת החילונית, שמתחמקים מאיתנו. רק בדיעבד גילינו שרונן צור עבד שם מאחורי הקלעים"

בשנים שלפני הפיצול, כחלק מתהליכי עומק שרוחשים בחברה החרדית, החלו לדלוף עדויות שמתארות את חסידות גור כמעין כת שמטייחת פגיעות מיניות וכופה על חבריה סגפנות וציות עיוור שנתפסים כחריגים אפילו במושגים חרדיים. הגישה הקיצונית של הנהגת החסידות, שכוללת נטרול של כל מקור סמכות אחר, היא אחד הגורמים הראשיים לקרע.

ביוני 2020, כשהקרע היה בראשיתו, הוועדה העליונה של החסידות דנה בהצעה לשכור "אסטרטג" שיכין עבורה תוכנית קרב. חברי הוועדה התלבטו אם לקחת איש מדיה חרדי או מומחה מבחוץ. זאת היתה סוגיה עקרונית. "צריך מאוד לשמור שלא להוציא שאנחנו עובדים עם אנשי מקצוע. כאן [בחסידות] זה אמת, גופי תורה, יסודות החסידות. מאוד לא מתאים להתנהל בזה כחברה מסחרית לפי עולם השקר", התריע הרב אברהם יוסף אירנשטיין, הממונה על הצניעות בחסידות. תחקיר של "הארץ" הציג את אירנשטיין כמי שטייח פגיעות מיניות שיוחסו לבנו של האדמו"ר.

חבר הנהגה אחר שהשתתף בישיבה, הרב דב לנדאו, שלל את העמדה הנאיבית של עמיתו: "כאן לא עובדים עם אמת. עם עיקש תתפתל. אסור לנו לעבוד כאן עם אמת, כי אנו חיים בעולם השקר ובמלחמה עם הסטרא אחרא. חייבים לעבוד עם כלים מקצועיים שיתנו את התוצאה, למען האמת". לבסוף סוכם להיעזר באנשי מקצוע מבחוץ, אבל להסתיר זאת מהציבור הרחב.

בחסידות בחרו כמה קמפיינרים, חילונים ודתיים. בראשם הציבו את רונן צור, יועץ תקשורת שספג לאורך השנים ביקורת ציבורית חריפה עקב התמחותו בקמפיינים מלוכלכים. לצד צור וישראל טויטו, בקמפיין טיפלו גם היועץ הבכיר גדי סולומון, עיתונאי לשעבר ב"ישראל היום", ויוסי רוזנבוים, יחצן חרדי ועסקן ליכוד שעבד בעבר עם בצלאל סמוטריץ'.

העסקנים של גור הכירו את צור מעבודתו עם עיריית בני-ברק ומקמפיין כושל שנועד להציל את עבריינית המין החרדית מלכה לייפר מהסגרה לאוסטרליה, שם הורשעה בפגיעה מינית סדרתית בתלמידות תיכון. לייפר, שלפי עדויות פגעה גם בתלמידות מחסידות גור, קיבלה סיוע מהשר דאז יעקב ליצמן – פרשה שהותירה אותו עם כתם פלילי שאילץ אותו לפרוש מפוליטיקה. המשרד של צור ייצג את לייפר, ואף בנה למענה קמפיין להשחרת שרת המשפטים דאז, איילת שקד, בתקווה למנוע ממנה לחתום על אישור ההסגרה.

מסמך פנימי חושף את תוכנית הפעולה 

תוכנית הפעולה שגובשה למען חסידות גור מספקת הצצה לשיטות העבודה של צור. "חסידות גור היא הגדולה, העשירה והמשפיעה בישראל. לפני כשנתיים פרש שאול אלתר מהחסידות ולקח איתו כמה מאות משפחות של חסידים. מאז מתנהל מאבק רועש, הן תקשורתית, הן כלכלית והן בשטח", נכתב במסמך שהגיע לידי "שקוף". "חסידות גור, כחלק מעוצמתה ועקב עמדות במאבקים השונים, לא נתפסת טוב בתקשורת ובקהל הכללי, וכפועל יוצא התקשורת נוטה למסגר לחיוב את הצד של אלתר והפורשים בסיקור הסכסוך הפנימי".

הקמפיין שנתפר למען החסידות כלל שני רבדים: נגטיבי ופוזיטיבי. באופן מניפולטיבי, שניהם תוארו כשיקוף של אמת אובייקטיבית. היעד הראשון תואר כך: "לשקף את המציאות בשטח, שלפיה שאול אלתר והפורשים הם קבוצה מסוכנת ואלימה, יש שיאמרו אפילו כת, שלא בוחלת בשום אמצעי על מנת להגדיל את כוחה והונה על חשבון החסידות המקורית".

היעד השני שהוצב הוא קידום תדמיתה של חסידות גור כ"גורם חיובי ותורם בחברה הישראלית". האמצעי: "סיקור חיובי" של עשייה עסקית, מפעלי צדקה וחסידים ש"בולטים בתרומתם לחברה".

לצורך הקמפיין הנגטיבי הוחלט למפות את "כוורת המקורבים" של שאול אלתר, מנהיג הפורשים, ולפרסם עליהם בתקשורת סיפורים על אלימות, שקרים וזיופים. המסמך מגדיר זאת כ"איתור וחשיפה של פרטי מידע לא-נוחים עבור אותם אישים, כדי להאיר את מקורבי ראש הקבוצה באור שלילי". ויש גם אזהרה: "תקיפה ישירה וחזקה מדי של שאול אלתר עשויה 'להגדיל' אותו ציבורית. על כן הגישה תהיה לשקף את המציאות שלפיה הוא גורם מניפולטיבי, סכסכני ובעייתי, אך לא מאיים מדי".

המסמך כולל עיסוק מפורט גם בקריעת המשפחות, כנראה התופעה החברתית הקשה ביותר שהוליד הפיצול בחסידות. ב"צור תקשורת" הציעו לטפול את האשמה על הפורשים, ולמסגר את ה"מחלוקות" על "קריעת המשפחות, האלימות, תביעות ההצקה ועוד" מ"זווית המחמיאה לגור על חשבון הפורשים".

המציאות שונה כמובן. תחקיר של "המקור" מ-2023, שחסידות גור פנתה לבית המשפט בניסיון למנוע את שידורו, המחיש שקריעת המשפחות היא צעד שעליו החליטה ההנהגה הרוחנית של החסידות.

תחת הכותרת "פעולות נגטיב" מופיעה במסמך רשימת צעדים שצור ואנשיו קידמו כדי להשחיר את הפורשים. מבצע אחד קיבל את הכינוי "פייק שאול": "הפקת סרטון משקף מציאות שמתאר את כת הפורשים כקבוצה שלא בוחלת בשקרים וזיופים למען מטרותיו של שאול אלתר: מעצר השווא של חמישה גורניקים באשדוד, התלונה על אלימות ילדים והודעת הפייק של א', תקרית ג' והגז המדמיע, זיידע והפאה התלושה, הציוצים על סגירת החקירה של ש'" (השמות שמורים במערכת).

חלק מהמקרים מוכרים היטב בחברה החרדית, אך לא בקרב החילונים – עובדה שסייעה ל"צור תקשורת" להציגם באופן שישרת את חסידות גור.

התוכנית יצאה לפועל. ברשת ובווטסאפ החלו לצוץ סרטוני הכפשה שכוונו נגד חברים בקהילת הפורשים, שכונתה בהם "ארגון הטרור של שאול". בסרטון אחד, פעיל בולט בקהילת הפורשים תואר כ"חייל" ש"משפריץ גז פלפל" על חסידי גור לפי פקודה של המנהיג. חסיד אחר תואר כבריון שהתקין מצלמות כדי "להציץ בסתר לאברכים" – גם כאן, כביכול, בידיעת המנהיג.

אף גורם לא היה חתום על הסרטונים, אך בקרב הפורשים מייחסים אותם ל"צור תקשורת". הסגנון אכן מזכיר קמפיינים קודמים מבית היוצר של צור: שימוש נדיב בצבע שחור עם מריחות של אדום וצהוב, האשמות באלימות ושחיתות – אך כמעט בלי פרטים קונקרטיים – ואיומים על "סודות" אפלים שעומדים להיחשף, מעין אזהרה שנועדה להמחיש ליריב שעדיף לו לחתוך הפסדים ולסגת.

ספוילר: ה"סודות" מעולם לא נחשפו.

קשרים בחדשות 13

חלק ניכר מתוכנית העבודה מוקדש לשימוש שנעשה בתקשורת החילונית ובהשפעה על קהל שאינו מעורה במאבקים הפנימיים בחברה החרדית. "מתקיים מתח בשיווק לקהלים השונים: הכללי, החרדי וזה של חסידי גור", צוין במסמך בהקשר זה. "חסידות גור ידועה בהתנגדותה לתקשורת הכללית, וקיימת רגישות בעבודה של החסידות מולה".

המסמך כולל כמה הישגים שבהם סייעה התקשורת, ובייחוד חברת החדשות שבראשה עמד קודם ישראל טויטו. "קבוצת הפורשים נמצאת במשא ומתן מתקדם עם חדשות 13 לקראת כתבה שתעסוק בנושא מנקודת מבטה", נכתב שם על בסיס מידע פנימי. "כתבה שכזו יכולה לפגוע אסטרטגית בגור, שמצויה כעת בצומת לקראת הכרעות של בתי המשפט והרשויות במספר נושאים. על כן הוחלט לקדם את הכתבה מטעמנו כדי למנוע את הכתבה המתוכננת".

לצד זה צוין המקרה של ש', פרשה מפורסמת בחברה החרדית שבמרכזה עומדת נערה שברחה מביתה בסיוע אנשי גור. ב"צור תקשורת" יזמו כתבה שלפיה הנערה נכלאה בבית, ספגה התעללות סדיסטית מהוריה, חברי קהילת הפורשים – וחולצה בזכות תושיית חסידיו הנאמנים של האדמו"ר מגור.

הכתבה שודרה בחדשות 13. כל המרואיינים הגיעו מחסידות גור: "אנשי חינוך" אנונימיים שדיברו בהצללה ועיוות קול ותוארו כמי שהצילו את הנערה. היא עצמה לא התראיינה, וגם לא חוקרי המשטרה שטיפלו בתלונה שהוגשה נגד הוריה.

מערכת חדשות 13 והכתב, יוסי אלי, לא הציגו בכתבה את גרסת המשפחה של הנערה, שלפיה זהו עוד מקרה שבו החסידות קורעת ילדים מהוריהם באמצעות לחץ פסיכולוגי והבטחת תשורות. לפי המסמך, התקיים גם ראיון של עורכת דינה בתוכנית של יעל דן בגל"צ. חקירת המשטרה נסגרה ללא אישומים.

ישראל טויטו מבשל כתבה

המסמך של "צור תקשורת" מספק גם הצצה למהלך חסר בושה: ניסיון להפיק מאפס "כתבה" שתשובץ כמו שהיא במהדורה המרכזית של חדשות 13. הפיץ': "סיפורן של משפחות גור שנקרעו בעקבות הפרישה של שאול אלתר", שהוגדר שם כ"דיקטטור".

מדובר בעבודה של טויטו, המנכ"ל לשעבר של חברת החדשות. הקמפיינרים קיימו "ראיונות" מצולמים עם רבנים מבוגרים מחסידות גור שהאשימו את הפורשים בקריעת המשפחות ובהסתה נגד "מורשת גור ורבותיהם הקדושים". החומר נערך בסגנון עיתונאי והועבר לחדשות 13. הציפייה היתה שבמהדורה יציגו את ה"כתבה" כתוצר עיתונאי עצמאי, בלי להזכיר כיצד הופקה, ועבור מי.

החומר שודר במהדורה המרכזית של ערוץ 13 בנובמבר 2021, אבל המטרה לא הושגה במלואה.

העיתונאית שהתבקשה לחתום על הכתבה היא אריאלה שטרנבך, כתבת החרדים המוערכת של הערוץ, שפִרסמה בעבר תחקירים על חסידות גור. "היה ברור שרונן צור בוחש בערוץ, אבל איתי הוא לא דיבר", אומרת שטרנבך בשיחה עם "שקוף". "בהתחלה התנגדתי נחרצות, אבל אז שוחחתי עם נפגעים מתוך החסידות, אלה שפרשו. הם אמרו שהסרטון בכל מקרה הולך לצאת החוצה, ושהם מעדיפים שאני אכין כתבה. המחשבה היתה שזה ייתן להם לגיטימציה לצאת לטלוויזיה ולהתראיין, ולתת נוקאאוט לסרטון של צור".

שטרנבך קיבלה את העצה. היא החליטה להשאיר בחוץ את רוב חומרי ה"ראיונות", וציינה בקריינות שמדובר ב"תיעוד חדש שמסעיר את הרשת", כלומר לא עבודה עצמאית שלה. ואולם, היא מציינת באכזבה, לאחר השידור הפורשים קיבלו רגליים קרות והחליטו לא להתראיין. הנרטיב הכוזב של החסידות אמנם עומעם – אבל שוב ניצח.

"זאת כנראה היתה הכתבה היחידה בקריירה שלי שזיכתה אותי בריקושטים קשים מאוד במגזר החרדי, עם ביקורת בסגנון 'איך יכול להיות שנתתי במה למשהו שכל הציבור החרדי יודע שהוא פייק', על הניתוק הזה", אומרת שטרנבך. "לא יכולתי לומר אז שהכתבה פורסמה בהסכמת הנפגעים. בסוף חיים ריבלין הצליח". שטרנבך מתייחסת לתחקיר מעורר ההדים של ריבלין ואביגיל קוש, כתבי "המקור", שבו הוצגו עדויות קשות על האחריות של חסידות גור לקריעת המשפחות.

ארוחה עם חוקר פרטי

אחד ממושאי סרטוני ההשחרה של חסידות גור הוא עקיבא גרינצייג, פעיל מוכר בקהילת הפורשים. ב-2020 הוכה גרינצייג עד זוב דם בידי חסידי גור שלאחר מכן טענו שהוא זה שתקף אותם (גרינצייג הכחיש). ב-2022, בערך חודש אחרי הפוגרום, הוא צולם עם פעיל אחר, עו"ד שלמה אלבוים, בשיחה עם מתחזה שנשלח מטעם החסידות. תרגיל העוקץ חשף שגרינצייג מעוניין להשיג חומר שיציג את יריביו באור שלילי, ושמשאת נפשו היא להפליל את האדמו"ר מגור ולהכניסו לכלא.

החומר הגיע לחברת החדשות של ערוץ 12, שבו צור מרבה להופיע כמרואיין ופאנליסט. מפעילת הערוץ, קשת, אף שכרה אותו כדי לייעץ למיזם הסטרימינג FreeTV.

הכתבה שודרה במהדורה המרכזית. העיתונאי שחתום עליה הוא הכתב לענייני דתות יאיר שרקי, אבל עקיבא גרינצייג סבור שמי שעומד מאחוריה הוא רונן צור. "הכתבה היתה למעשה פגישה שלנו עם חוקר פרטי, שהקליט אותנו במסעדה", מספר גרינצייג בשיחה עם "שקוף". "ידענו שהוא חוקר, ואמרנו לו מה שרצינו שיגיע לגור". תגובתו של שרקי מובאת בסוף הכתבה.

אחד מעמיתיו של גרינצייג צילם את המתחזה בזמן אמת. בהמשך גם התברר מיהו: חוקר פרטי בשם משה פרנסיס שמרבה לעבוד עם רונן צור בשנים האחרונות.

הרזומה של פרנסיס כולל את ניהול מערך האבטחה של איש העסקים גומא אגייאר, שנעלם לפני למעלה מעשור בנסיבות מסתוריות מול חופי פלורידה. כיום מנהל פרנסיס חברת חקירות בשם "אניגמה". משרדיה צמודים פיזית למשרדי "צור תקשורת" במגדל ב.ס.ר 2 שעל קו הגבול בין רמת-גן לבני-ברק.

"אהבת את הכתבה?", שואל פרנסיס בשיחה עמו, אך באותה נשימה מסרב לאשר שנטל בה חלק או שהוא בכלל עובד עם רונן צור. "אני לא מגיב ולא מאשר שום דבר", הוא מנמק.

בחסידות גור, בכל אופן, היו מרוצים מהקמפיין של צור והרעיפו עליו שבחים. בשיחות עם אנשי גור, צור ייחס את ההצלחה לשני הקמפיינרים הבכירים שלו, טויטו וסולומון. השותף מן החוץ, הקמפיינר יוסי רוזנבוים, זכה גם הוא למחמאות אחרי שסייע בסיכול כתבה שאיימה להזיק לחסידות.

האדמו"ר מגלה את הרשת

החברה החרדית למדה על החיבור בין צור לגור ביולי 2021, בעקבות פרסום בקבוצת ווטסאפ חדשותית-סאטירית בשם "זכרון משה". עבור יוצאי החסידות, החשיפה סיפקה הסבר לנחילי הצייצנים שהפיצו את האג'נדה של גור במדיה חברתית, אף שבאופן רשמי החסידות היא אחת הקיצוניות בכל הנוגע להתנזרות משימוש באינטרנט.

החרם שהכריז האדמו"ר מגור על הרשת הפך את "זכרון משה" לזירה שוקקת של מידע פנימי וביקורת עוקצנית על החסידות ועסקניה, ועל הקמפיין המכוער שניהלו נגד הפורשים.

אחד ממנהלי הקבוצה הוא ישראל גולדמן, חסיד גור לשעבר וכיום עורך דין שמתמחה בתחום הסייבר. כמו מבקרים אחרים של החסידות, גם הוא היה מושא למתקפות אנונימיות שנועדו להשחיר את שמו. ברגעים הראשונים שאחרי הפיצול בחסידות נאסר על החסידים להתבטא בקבוצות ווטסאפ, מספר גולדמן בשיחה עם "שקוף". הפתרון שלו היה להציע לכל מי שרוצה להתבטא לשלוח לו מידע – והוא ינסח אותו מחדש ויפרסם בלי לייחס זאת למקור.

הערוץ עסק בזמן אמת בשיתוף הפעולה של גור עם חדשות 13, נקב בשמותיהם של כמה מהקמפיינרים ויצא נגד עצם השימוש בשירותיו של צור כקבלן לכלוך. "רונן בטח לוחש לכם: תשלטו בנרטיב, עדיף שאתם תוציאו את זה משהם יוציאו את זה, זה ישחיר אותם. אבל החלדתם, ואתם לא מסוגלים לזהות עצת אחיתופל פר-אקסלנס, אז התנדבתי. על לא דבר", עקצו מפעילי הערוץ את הנהגת החסידות.

את הקמפיין נגד הפורשים מתאר גולדמן כקרב מאסף של תרבות אלימה שמאבדת מכוחה בכל פעם שתקשורת ההמונים קופצת עוד שלב באבולוציה הדיגיטלית. "חסידות גור היא חסידות מאוד מגושמת. היא מנוהלת על ידי אנשים זקנים שמנסים לפעול בעולם עדכני, אנשים שהרגילו את עצמם במשך הרבה מאוד שנים שאפשר לפתור הכל בכוח", הוא אומר.

"'המודיע', היומון החרדי המשמעותי הראשון, נשלט על ידי חסידות גור. שם הם כתבו נגד מי שבא להם – ורוממו או הורידו את מי שרצו. אחר כך קמו העיתונים המתחרים. קודם 'יתד נאמן', ואחרי זה 'המבשר'. בהתחלה רבו איתם, אבל אחרי זה שמרו על מאזן אימה. מתישהו קמו העיתונים העל-מפלגתיים. בהתחלה קם 'יום השישי' – בחסידות גור דאגו לסגור אותו. קם 'השבוע' – תקפו באלימות את המוציא לאור, וסגרו גם אותו. עם השנים גם בזירה הזאת נוצר מאזן אימה".

כשהגיעו הרשתות החברתיות, הפתרונות הוותיקים התיישנו. "הנהגת חסידות גור לא ידעה איך להתמודד עם זה", אומר גולדמן. "פתאום אי אפשר לסגור דיל באמצעות תשלום, או איום. ישתיקו אחד, יצוץ מישהו אחר. אי אפשר להשתיק את כל העולם. והדבר העיקרי שהפריע להם זה קבוצות הווטסאפ. כי מה שנכתב בהן מיד עובר בעוד קבוצות ומגיע לכולם – ובכל העולם. ארצות-הברית, אנגליה, אוסטריה, שווייץ. אין דרך לשלוט על זה, ואין דרך לדעת מאיפה זה מגיע.

"עד לפני חמש-שש שנים כל הרבנים החרדים, לא רק בגור, ניסו להילחם באינטרנט, באייפון, ברשתות החברתיות. היום כמעט כל אדמו"ר, רב וראש ישיבה מחזיק יועץ מדיה חברתית. וכמעט כל האדמו"רים משלמים כסף לצייצנים כדי לייחצן את עצמם ברשתות. אבל הם הצטרפו אחרי הזמן, ופִספסו את העלייה של קבוצות הווטסאפ".

לדברי גולדמן, החיבור בין גור לצור נבע מחוסר האונים של החסידות מול הרשת. "הם שכרו כמה וכמה אנשי מקצוע בלי הצלחה, עד שהם שמעו על רונן צור הגדול", הוא אומר בסרקזם. "אבל לדעתי, רונן צור לא נתן להם כמעט שום ערך. את מי בחברה החרדית מעניין מה משדרים בערוץ 13? בסוף, חסידות גור רק הפסידה מהעבודה עם צור. הוא נתן עצות מטופשות, עלה הרבה כסף כנראה, אבל בעיקר חשף את החסידות כמי שעובדת עם חילונים ומסתמכת עליהם. התוצאה היתה מעבר של חרדים 'ניטרליים' לצד של הפורשים, שהולך ומתחזק בשנים האחרונות".

"רונן צור הצליח לייצר פחד בתוך החברה החרדית. היום, חסיד גור ממוצע לא מעלה על דעתו לעזוב את החסידות. זה כמו בצפון-קוריאה. מפחדים לברוח"

לא כולם שותפים לניתוח הזה. "בשורה התחתונה, צור לא הצליח לעורר אהדה ציבורית לחסידות גור – לא ברחוב החרדי, ולא מחוצה לו", מסכם עקיבא גרינצייג מקהילת הפורשים. "מה שהוא כן הצליח לייצר זה פחד בתוך החברה החרדית. היום, חסיד גור ממוצע לא מעלה על דעתו לעזוב את החסידות. אז נכון שמחוץ לחסידות שונאים אותם, אבל מה שחשוב מבחינת גור זה שמי שנמצא בתוך החסידות לא יעז לעזוב. זה כמו בצפון-קוריאה. אף אחד שם לא באמת אוהב את המנהיג, אבל מפחדים לברוח".

צור בתגובה: לא עודדנו אלימות

מה חושב על כל זה רונן צור? בשיחה עם "שקוף" אישר צור שהוא ומשרדו הריצו קמפיין עבור חסידות גור, אך סירב להתייחס לתוכן מחמת "סודיות מקצועית". צור ביקש להדגיש שאין לו שום קשר להודעות המתסיסות של הרבנים שהופצו לפני הפוגרומים. "זה לא קשור אלי בשום פנים ואופן, ואם מישהו היה מביא לי הקלטה כזו, שקוראת להילחם, לא הייתי משתמש בה", הוא אומר.

ובכל זאת, האם הוא חש אחריות כלשהי לאלימות שפרצה באותו סוף שבוע במאי 2022? התשובה של צור שלילית. "חס ושלום", הוא אומר. "כשהלקוחות מגיעים אלי כבר יש אירועים אלימים בגור".

סוף השבוע של הפוגרום הגיע אחרי שהם שכרו אתכם.

"לא".

אני אומר לך שכן.

"אז אני אומר לך שלא".

השבת של הפוגרומים היתה במאי 2022, ואתכם שכרו ב-2021.

"אתה מייחס את זה לעבודה שלנו?".

אתה חש אחריות? יכול להיות שהקמפיין שלכם תרם לזה?

"שום קמפיין שמעודד אלימות הוא לא קמפיין שאנחנו עשינו או נעשה. עקבת אחרי העבודה שלי, אתה יודע שהיא יכולה להיות מאוד-מאוד קשוחה – אבל יש לה גם קווי גבול מאוד ברורים, של עמידה בגבולות החוק ושל לא לעודד אלימות. אתה יכול לתת פרשנות כזו או אחרת – אבל אני חולק חזיתית על העניין, ואני גם מאוד מבקש שתהיה זהיר בניסוח. אירועים אלימים היו בגור הרבה-הרבה לפני שמישהו בכלל פגש אותי".

האירוע הגדול היה אחרי.

"אני לא יודע איך אתה מודד אירוע גדול".

סוף שבוע שבו מאות חסידי גור יצאו לרחובות, ולבתים של הפורשים, והיכו אותם. זה דווח אפילו בתקשורת החילונית.

"אני ראיתי אירועי אלימות קשים מאוד גם כנגד הצד השני, בתוך בתי הכנסת ובתוך מקומות אחרים. ויותר מאירועי אלימות, ראיתי גם מקרים די מזעזעים של פגיעות פיזיות. אני לא יודע איך אתה מייחס לי את האירועים הגדולים האלה, אבל אני חושב שאתה מגזים".

לצור הוצע להתייחס גם לאייטמים שיזם בערוצי הטלוויזיה וברדיו, אך לטענתו הוא מנוע מלדבר עליהם. "אני לא יכול להיכנס לפרטי הקמפיין, יש עליו סודיות מקצועית. אתה יכול להבין אותי, שאני לא יכול לדבר על דברים?".

העברתם לחדשות 12 חומר שצילם חוקר פרטי בשם משה פרנסיס, שהמשרד שלו צמוד למשרד שלך. תרצה להתייחס לזה?

"כמו שאמרתי, היכולת שלי להתייחס לפרטי עבודה לא קיימת".

ולגבי עצם העבודה עם החוקר הזה? זה לא הקמפיין היחיד שבו עבדת איתו. 

"אני לא יכול לאשר או להכחיש, כי אז אני אכנס למשחק של טריוויה. אני לא יכול להתייחס לשום פרטים שנוגעים לקמפיין גור. כשאתה אומר 'זה לא הקמפיין היחיד', אתה שואל שאלה טריקית כדי לאשר שהוא היה מעורב. אתה יכול לשאול מה דעתי על משה פרנסיס כאיש מקצוע. זה בסדר. אני יכול להגיד לך ששמעתי מלקוחותיו שהוא איש מקצוע מצוין".

תגיד, בסוף פִרסמתם את ה"סודות" של מנהיג הפורשים, שאול אלתר, שהובטחו בסרטונים?

"איתמר, אני לא יכול להתעסק בקמפיין גור".

* * *

מחדשות 13 נמסר בתגובה: "הכתבות המוזכרות בכתבה נוצרו בידי כתבים שפעלו בהתאם לכללים העיתונאיים המקובלים. להנהלת חדשות 13 הנוכחית ולצוות העריכה הבכיר המכהן בימים אלו אין קשר ישיר לתקופה המדוברת".

יאיר שרקי מסר בתגובה: "הפרקטיקה של ציד מקורות עיתונאיים לא חדשה, אבל אינה ביקורת תקשורת אלא ניסיון להסיט את הדיון מתוכן הפרסום לשאלת המקור. למעלה מן הצורך, ובלי להידרש לשאלת המקור בכתבה הזאת, אציין שרונן צור, כמו יועצים אסטרטגיים רבים, הוא מקור לגיטימי לחלוטין לכל חומר בעל עניין ציבורי, ובלבד שנבדקו הקשר הדברים והנסיבות".

ישראל טויטו, מנכ"ל "צור תקשורת" וחדשות 13 לשעבר, בחר לא להתייחס לעובדות המפורטות בכתבה. "מסיבות אתיות מובנות איני יכול להתייחס ללקוחות שלהם ייעצתי בעבר", מסר טויטו. אחרי שסיים את עבודתו עם רונן צור, טויטו חזר שוב לעיתונות. כיום הוא מכהן כמנכ"ל והעורך הראשי של ערוץ i24News בעברית.