ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לאחר התפוצצות פרשת NSO, שבה נטען כי החברה פרצה לטלפונים של עיתונאים ומנהיגי אופוזיציה ברחבי העולם, נתפסה שרת הפנים איילת שקד בעדשת המצלמה כשהיא מתייעצת עם מזכיר הממשלה שלום שלמה. בחילופי הדברים, שאלה אם עליה להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה בדבר הקשר שלה עם נשיאת NSO שירי דולב, ולדווח עליו (הקשר כבר ידוע בציבור).
לשאלתה של שקד – כן, תתייעצי, מה את יכולה להפסיד? זה לא עולה לך כסף. וכשחושבים על זה – השרה שקד הייתה אמורה כבר מזמן לעבור את השלב הזה. היא נדרשה להתייעץ על הקשר החברי שלה עם דולב בהכנת הסדר ניגוד העניינים שלה, שמטרתו למנוע עיסוק מפורש של נבחרות ציבור בתחומים של מקורבים. אבל ההסדר טרם פורסם ולא ברור באיזה שלב הוא נמצא.
למעשה, מבדיקת "שקוף'" עולה שעריכת הההסדרים של מרבית שרי הממשלה טרם סתיימה, בזמן שהמנכ"לים, שנכנסו אחריהם לתפקיד, כבר סיימו ופרסמו את ניגודי העניינים באתר משרד המשפטים.
ממידע שנמסר לנו ממשרד המשפטים עולה כי נכון להיום, מתוך 33 שרות וסגני שרים מכהנים, רק תשעה סיימו את הטיפול בנושא ופורסמו חוות הדעת למניעת ניגודי עניינים בהתאם. ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד – לא נמצאים ברשימה הזאת.
"באשר לשאר השרים וסגני השרים", הוסיפו במשרד המשפטים, "15 מתוכם העבירו שאלונים ובימים אלה פועלת מחלקת ייעוץ וחקיקה לגיבוש חוות הדעת בעניינם. לצד אלה, תשעה שרים וסגני שרים טרם העבירו שאלונים וטרם החל הטיפול בעניינם".
אך לא רק העיכוב עומד לחובתם של השרים – אלא גם איכות ההסדר. מבדיקת "שקוף" עולה שתוכנם של מרבית ההסדרים שכבר פורסמו דל למדי. לעומת בני גנץ, אורית פרקש הכהן ומירב כהן, שפירטו מספר סעיפים, שבעה שרים חתמו על הסדר שאין בו ניגודי עניינים כלל. כך נראה ההסדר של נחמן שי ומרב מיכאלי (העבודה) קארין אלהרר ופנינה תמנו-שטה (יש עתיד), מתן כהנא (ימינה), חילי טרופר (כחול לבן) ויועז הנדל (תקווה חדשה). השר עיסאווי פריג' (מרצ) דיווח רק על היותו חבר הוועד המנהל של האוניברסיטה העברית.
המנכ"לים של משרדי הממשלה, לעומת זאת, מציבים רף גבוה יותר. מתוך 27 מנכ"לים, ל-22 מהם כבר פורסם הסדר ניגוד העניינים, שאף נחתם, על פי חוק, טרם כניסתם לתפקיד. כולם פרט לאחד פירטו אודות קשרים של חברים קרובים, בני משפחה והיסטוריה אישית במקומות עבודה קודמים.
הפער מעלה תהייה: האם השרים מכוכב מאדים או שהם נותנים דיווח חסר? באמת יכול להיות שלשרה מסוימת, שמצויה שנים בפוליטיקה, אין ניגוד עניינים בכלל? היפותטית, יכול להיות שחבריה הקרובים או משפחתה לא עוסקים בתחומים הקשורים למשרד או לעבודת הממשלה עליה היא יכול להשפיע. עם זאת, העובדה שבתמונה הכללית ההסדרים דלים יותר, אם בכלל קיימים, מעלה לכל הפחות הרמת גבה.
הליך איתור הסדר ניגוד העניינים של רה"מ והשרים אמור להיות הליך קצר שבו השר, תוך 30 יום מכניסתו לתפקיד, מגיש שאלון ליועמ"ש ובעקבותיו מכין לו היועמ"ש הסדר ניגוד עניינים שקוף לציבור. לעובדי ציבור כמו מנכ"לים ההסדר נערך עוד טרם כניסתם לתפקיד על ידי יועמ"ש המשרד.
ההסדר נועד לשקף לציבור תמונה אמיתית של האינטרסים האישיים שעשויים להשפיע על השר או המנכ"ל ולהרחיק אותו מהעיסוק בהם. מעבר לכך, הצגת תמונה שקופה ומדויקת לציבור גם מגבירה את האמון הציבורי במערכת הפוליטית והממשלתית.
במקרים מסוימים מושחרים פרטים אישיים כדוגמת שמות של קרובי משפחה או שמות של לקוחות. הליך כזה מתקיים גם לבכירים בשירות המדינה. לדוגמה, גם מזכיר הממשלה נדרש להסדר שכזה. לעיתים תהיה התכתבות בין השר לבין היועמ"ש על סעיף כזה או אחר אבל ההליך לא אמור להימרח יותר מחודש וחצי-חודשיים. מנכ"לים, כאמור סוגרים את זה תוך ימים בודדים.
מבין השרים שפירטו מספר מצומצם של קשרים, ניתן למצוא את שר הביטחון בני גנץ שדיווח על חברות בבעלותו, עבודתו של בנו בחברת הפרסום ראובני-פרידן ועל כך שאשתו מנהלת מרכז הורות בעמותת ניצן. שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן (כחול לבן), דיווחה על כך שאחותה עובדת כמהנדסת ראשית בעיריית בית שמש ועל לקוחותיו של משרד עו"ד של בן זוגה. השרה מירב כהן דיווחה על שתי חברות שהיו בבעלותה, על עבודתו של בן זוגה במשרד רה"מ ועל המטה למאבק בעושק הקשישים.
את הרשימה שבדקנו ואת הקישורים הקיימים להסדרים תוכלו למצוא בקישור הבא.
המנכ"לים של משרדי הממשלה מפרטים באופן מקיף יותר את ניגודי העניינים שלהם: מנכ"ל משרד רה"מ יאיר פינס פירט כי עבד במנהל מקרקעי ישראל וכמנכ"ל משרד השיכון, ציין את עבודתה של בת זוגו בביטוח הלאומי, ואת עבודתה של אמו ברשות המיסים.
מנכ"לית רה"מ החלופי נעמה שולץ דיווחה על עבודתה במפלגת יש עתיד, חברותה בדירקטוריון קק"ל, עיסוקו של אביה בחברת יבוא מזון וגם על עבודתה שלה בתחום ובנוסף על התנדבותה בצופים. מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא דיווח על עבודתו הקודמת כשגריר ישראל בלונדון ועל חברה שהייתה בבעלותו ונסגרה.
ואלה השרים, פרט לרה"מ בנט ורה"מ החלופי לפיד שהסדר ניגוד העניינים שלהם טרם פורסם: אביגדור ליברמן, חמד עמאר ועודד פורר (ישראל ביתנו), גדעון סער, זאב אלקין, יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה), ניצן הורוביץ ותמר זנדברג (מרצ), מאיר כהן, אלעזר שטרן ויואל רזבוזוב (יש עתיד), איילת שקד (ימינה), ועומר בר לב (העבודה). גם ההסדר של אורית פרקש הכהן (כחול לבן) טרם עודכן כן פורסם בעבר.
חשוב להדגיש: אין טעם לפגם בהסדר שיש בו קשרים "מעניינים". להפך, ככל שנבחרות ונבחרי הציבור ירבו להצביע על קשרים כאלה בשקיפות מלאה, כך נוכל לוודא שהם פועלים בניקיון כפיים וללא שחיתות.
(איך זה משפיע עליך)
רק לפני כמה חודשים התמהמה בנימין נתניהו שעומד למשפט בגין קבלת שוחד מלחתום על הסדר ניגוד עניינים שהכינו לו במשרדו של היועמ"ש. הציבור צריך לדעת באופן שקוף מה האינטרסים האישיים של השרים מקבלי ההחלטות. שר שנמצא בעמדת כוח, גם אם זה לא קשור באופן ישיר למשרדו, נגיש יותר לפקידי הממשל ואלו עשויים לנצל את מעמדם לטובתם האישית. לדוגמה, השרה לשעבר ציפי חוטובלי ניסתה להחריג מהסגר הראשון דוכני פלאפל בזמן שלאביה יש קו חלוקה של פיתות.
(מה עושים כדי שיתוקן)
ראוי שבמשרד המשפטים יבחנו את פשר ההבדל של השאלונים שמגישים השרים. ככל שזה יותר שקוף ומפורט, אמון הציבור יעלה. ראוי שיצויינו גם אינטרסים אישיים שלא בהכרח מונעים עיסוק בהם. בנוסף, ראוי שיזדרזו לפרסם את שאר ההסדרים – בישראל ממשלות לא מחזיקות שנים רבות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
