ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

האם רפורמה שנופלת מחוק ההסדרים סופה להיכחד? לא מחויב המציאות

התפיסה שלפיה אם רפורמה או חוק מסוימים לא ייכללו בחוק ההסדרים הקרוב הם גם לא יצאו לפועל - היא לא מדויקת • גם אחרי העברת קובץ החוקים שמוצמדים לתקציב המדינה - הממשלה עדיין תוכל וצריכה לקדם רפורמות
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הכלי אושר בתקנות - אף שהכנסת מתפקדת. ישיבת הממשלה, ארכיון (צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90)

ביום ראשון יחלו לדון בממשלה בחוק ההסדרים (חוק המדיניות הכלכלית). ה"חוק" מורכב משורה של חוקים והחלטות ממשלה שלא קשורות בהכרח באופן ישיר לתקציב המדינה. צעדים עם השלכות מרחיקות לכת על חיי כולנו הולכים להיות מאושרים באבחה אחת, ודיון חפוז. בימים האלה נראה שהתפיסה הרווחת היא שאם יש משהו שהממשלה רוצה לשנות אך לא ייכנס לחוק ההסדרים – הוא גם לא יקרה בהמשך. אנחנו כאן להכניס קצת פרופורציות. 

עוד ב"שקוף":

בחקיקה שכעת על הפרק נמצאות כמה תוכניות גדולות: תוכנית להפחתת רגולציה ממשלתית; תוכנית לעידוד שכירות ארוכת טווח; אגרת גודש בגוש דן; הפחתת מכסים על ירקות ופירות; הקלה על פתיחת מעונות יום; תוכנית לגמישות ניהולית במערכת החינוך; הגנות מפני תביעות ייצוגיות נגד קופות החולים ותאגידי מים ועוד.

הסיבה שסלט החקיקה הזה עולה עכשיו היא שהממשלה חייבת על פי חוק לאשר את תקציב המדינה. אם תיכשל – מדינת ישראל צפויה למצוא את עצמה בבחירות נוספות. ולכן הממשלה מנצלת ומלבישה על אירוע אישור התקציב קובץ חקיקה מגוון שמאלץ את הח"כים לבחור: "יאללה בחירות" או שנה-שנתיים של יציבות שלטונית.

גם אחרי אישור התקציב – הממשלה לא סיימה לעבוד

ואיך כל זה התחיל? חוק ההסדרים נחקק בפעם הראשונה בשנת ‎1985 כתגובה למשבר הכלכלי שהביא איתו אינפלציה גואה. מאז חוק ההסדרים מלווה את חוק התקציב באופן קבוע. התומכים בו טוענים שהחקיקה נועדה לאפשר לממשלה לעמוד ביעדי התקציב על ידי חקיקה או דחייה של יישום חוקים בעלי עלות תקציבית. מתנגדיו טוענים שלכנסת, שתפקידה לחוקק את אותם החוקים, אין בכלל אפשרות לדון לעומק באותה חקיקה מאחר שניתן לה סד זמנים דחוק – הפעם חודשיים – לדון בחקיקה מורכבת שחלקה היה עשוי להימשך חודשים רבים אם היה מחוקק בדרך המלך. ​​ 

במהלך החודשים הקרובים, בדיונים בממשלה ועד הדיונים בכנסת אנו צפויים לראות שינויים רבים בחוק, חלקם מהותיים, כמו שכבר קרה, עם הסרת חוק המטרופולינים שנועד להעניק לרשויות המקומיות בגוש דן סמכות רבה בתכנון התחבורתי או שינויים קטנים של סעיפים מסוימים. לדוגמה בהפחתת המכסים על הפירות והירקות אנו צפויים לראות שינויים ברמות המס שנקבעו בהצעת בחוק או החרגה של פרי או ירק מסוים. כאמור, תלוי בכוח הפוליטי של אותה קבוצת חקלאים. 

הפעם האחרונה שהתקיים הליך כזה היתה בתחילת שנת 2018 כשאושר תקציב לשנת 2018-2019 (תקציב יכול להיות שנתי או דו שנתי – תלוי מה נוח לפוליטיקאים). הפעם התקציב צפוי להיות מאושר לשנת 2021 שכבר תסתיים ושנת 2022.

אז למה אנחנו כותבים את כל זה? כי זה לא סוף הדרך. ממשלה היא ממשלה בכל זמן כהונתה ולא רק בזמן אישור התקציב. אל לה לנוח על זרי הדפנה לאחר אישור התקציב – ככל שיהיה. אם לא הצליחה להעביר חקיקה בהליך חפוז היא תמיד יכולה לעשות זאת לאחר התקציב ובלי האיום בפיזור הכנסת. האם זה קל יותר? – בכלל לא. האם זה אפשרי? עם שיתוף פעולה בין השרים, גיוס חברי הכנסת למהלך וגידול עמוד שדרה כדי להתמודד עם קבוצות לחץ – יש סיכוי.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

חקיקה במהלך אישור התקציב היא אולי קלה יותר, מאחר שעל ראשם של חברי הממשלה וחברי הכנסת מונח איום הפיזור. אך היא גם חפוזה יותר ועשויה להביא לטעויות והחלטות פחות טובות לציבור.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

הציבור ואנחנו בתקשורת צריכים למדוד את הצלחת הממשלה לא רק במה היא הצליחה לקדם בזמן אישור התקציב אלא גם לאחריו.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת עידן בנימין

עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,957 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!