האם רפורמה שנופלת מחוק ההסדרים סופה להיכחד? לא מחויב המציאות

ביום ראשון יחלו לדון בממשלה בחוק ההסדרים (חוק המדיניות הכלכלית). ה"חוק" מורכב משורה של חוקים והחלטות ממשלה שלא קשורות בהכרח באופן ישיר לתקציב המדינה. צעדים עם השלכות מרחיקות לכת על חיי כולנו הולכים להיות מאושרים באבחה אחת, ודיון חפוז. בימים האלה נראה שהתפיסה הרווחת היא שאם יש משהו שהממשלה רוצה לשנות אך לא ייכנס לחוק ההסדרים – הוא גם לא יקרה בהמשך. אנחנו כאן להכניס קצת פרופורציות. 

עוד ב"שקוף":

• השאלות שלא נשאלו על התוכנית של ליברמן ובנט למלחמה ברגולציה
• יומני האוצר חושפים: לישראל כ"ץ לא הייתה כוונה אמיתית להעביר תקציב
• שאלון הבחירות של שקוף: כך התחייבו המפלגות לחלק את התקציב

בחקיקה שכעת על הפרק נמצאות כמה תוכניות גדולות: תוכנית להפחתת רגולציה ממשלתית; תוכנית לעידוד שכירות ארוכת טווח; אגרת גודש בגוש דן; הפחתת מכסים על ירקות ופירות; הקלה על פתיחת מעונות יום; תוכנית לגמישות ניהולית במערכת החינוך; הגנות מפני תביעות ייצוגיות נגד קופות החולים ותאגידי מים ועוד.

הסיבה שסלט החקיקה הזה עולה עכשיו היא שהממשלה חייבת על פי חוק לאשר את תקציב המדינה. אם תיכשל – מדינת ישראל צפויה למצוא את עצמה בבחירות נוספות. ולכן הממשלה מנצלת ומלבישה על אירוע אישור התקציב קובץ חקיקה מגוון שמאלץ את הח"כים לבחור: "יאללה בחירות" או שנה-שנתיים של יציבות שלטונית.

גם אחרי אישור התקציב – הממשלה לא סיימה לעבוד

ואיך כל זה התחיל? חוק ההסדרים נחקק בפעם הראשונה בשנת ‎1985 כתגובה למשבר הכלכלי שהביא איתו אינפלציה גואה. מאז חוק ההסדרים מלווה את חוק התקציב באופן קבוע. התומכים בו טוענים שהחקיקה נועדה לאפשר לממשלה לעמוד ביעדי התקציב על ידי חקיקה או דחייה של יישום חוקים בעלי עלות תקציבית. מתנגדיו טוענים שלכנסת, שתפקידה לחוקק את אותם החוקים, אין בכלל אפשרות לדון לעומק באותה חקיקה מאחר שניתן לה סד זמנים דחוק – הפעם חודשיים – לדון בחקיקה מורכבת שחלקה היה עשוי להימשך חודשים רבים אם היה מחוקק בדרך המלך. ​​ 

במהלך החודשים הקרובים, בדיונים בממשלה ועד הדיונים בכנסת אנו צפויים לראות שינויים רבים בחוק, חלקם מהותיים, כמו שכבר קרה, עם הסרת חוק המטרופולינים שנועד להעניק לרשויות המקומיות בגוש דן סמכות רבה בתכנון התחבורתי או שינויים קטנים של סעיפים מסוימים. לדוגמה בהפחתת המכסים על הפירות והירקות אנו צפויים לראות שינויים ברמות המס שנקבעו בהצעת בחוק או החרגה של פרי או ירק מסוים. כאמור, תלוי בכוח הפוליטי של אותה קבוצת חקלאים. 

הפעם האחרונה שהתקיים הליך כזה היתה בתחילת שנת 2018 כשאושר תקציב לשנת 2018-2019 (תקציב יכול להיות שנתי או דו שנתי – תלוי מה נוח לפוליטיקאים). הפעם התקציב צפוי להיות מאושר לשנת 2021 שכבר תסתיים ושנת 2022.

אז למה אנחנו כותבים את כל זה? כי זה לא סוף הדרך. ממשלה היא ממשלה בכל זמן כהונתה ולא רק בזמן אישור התקציב. אל לה לנוח על זרי הדפנה לאחר אישור התקציב – ככל שיהיה. אם לא הצליחה להעביר חקיקה בהליך חפוז היא תמיד יכולה לעשות זאת לאחר התקציב ובלי האיום בפיזור הכנסת. האם זה קל יותר? – בכלל לא. האם זה אפשרי? עם שיתוף פעולה בין השרים, גיוס חברי הכנסת למהלך וגידול עמוד שדרה כדי להתמודד עם קבוצות לחץ – יש סיכוי.