"מבנה מסורבל וחריג": האוצר דורש ממשרד רה"מ לבטל חמישה משרדי ממשלה

ממשלת ישראל ה-37, הממשלה הנוכחית, היא המנופחת ביותר בתולדות המדינה עם למעלה מ-30 שרים ומשרדי ממשלה. לאורך השנים ניסו להסדיר בחקיקה את גודלה אך הדבר לא צלח וכעת נעשה ניסיון נוסף. טיוטת חוק ההסדרים – התכנית הכלכלית של משרד האוצר לשנת 2025, פורסמה בשבוע שעבר, ובין עשרות הרפורמות הכלכליות שבאוצר גיבשו, מופיעה הצעה בשם "מיקוד מבנה הממשלה", שעוסקת בצמצום משרדי ממשלה לצורך ייעול עבודת הממשלה.

לפי ההצעה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, יצטרך בתוך חודש להביא לאישור הממשלה חמישה משרדי ממשלה מיותרים שאותם יבטלו. לא מדובר בהצעה מהפכנית, רבות דובר במהלך השנים ובוודאי לאחר פתיחת המלחמה, בכך שיש לצמצם את משרדי הממשלה כדי להביא לייעול כלכלי אך גם לייעול מקצועי – כיוון שריבוי המשרדים מייצר יותר נושאים חופפים, יותר בירוקרטיה ולפיכך קושי לקדם רפורמות לאומיות ולספק שירותים לציבור.

"מבנה הממשלה בישראל הינו מסורבל וגודלו חריג בהשוואה בינלאומית", נכתב בטיוטה, "כיום ישנם 31 משרדי ממשלה שונים, לעומת ממוצע של 15 משרדים במדינות בעלות מאפיינים דמוגרפיים ומשטריים דומים. מתוכם, כ-15 משרדים הינם ייחודיים לישראל".

עוד נכתב, כי הבעיה הנוצרת מכך היא כפילויות בעבודות המשרדים והאגפים השונים, דבר המוביל לסרבול בקבלת ההחלטות של הרשות המבצעת, מעבר תדיר של עניינים ממשרד למשרד ומחסור בתיעדוף פרויקטים ברמה הלאומית.

עוד בנושא:
בעקבות המלחמה: היוזמה המחודשת להגבלת מספר השרים בממשלה
"שקוף" מציג: כך אפשר לחתוך בחצי את מספר משרדי הממשלה

מי שכבר הביע התנגדות למהלך הוא יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, שהתייחס לטיוטת חוק ההסדרים ולהמלצת האוצר לקצץ בהוצאות השכר במגזר הציבורי ולהקפיא את השכר הממוצע במשק. "האם הממשלה מבינה שאי אפשר להטיל על האדם העובד את הגזרות האלה, ויש קודם לצמצם משרדים ממשלתיים, להוריד תקציבים קואליציוניים ולנהל את הכסף כמו שצריך, ולא בהפקרות. אם אראה שמנהלים פה את הכסף כמו שצריך ומתנהלים באחריות, אהיה שותף".

למרות הביקורת הציבורית על כך שהממשלה הנוכחית מנופחת יתר על המידה, דווח לאחרונה, ימים ספורים לפני פרסום טיוטת חוק ההסדרים, כי בכירים במפלגות החרדיות ניהלו מגעים עם חבר הכנסת זאב אלקין (הימין הממלכתי) במסגרתו ייפתח משרד חדש. לפי הדיווח, כדי להגיע להסכמה על נוסח מוסכם לחוק הגיוס, הוצע לאלקין לכהן כשר האחראי על הפרויקטורים והמנהלות בדרום ובצפון – הפרויקטור לצפון, אליעזר (צ'ייני) מרום והפרויקטור לדרום יפתח רון־טל – שני מינויים של ראש הממשלה שעוררו מחלוקת. ב"ימין הממלכתי" הכחישו את הדיווח.

"אי אפשר ככה לנהל ממשלה, אי אפשר ככה לנהל מדינה, אי אפשר ככה לנהל נושאים, מרבית הנושאים במדינת ישראל הם אינטרדיסציפלינריים", אומר ל"שקוף" יוסי קוצ'יק, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה וממונה השכר באוצר. "מה שקרה בשנים האחרונות הוא שלקחו את הפונקציות השונות ופשוט פיצלו אותן, זרקו אותן ממשרד למשרד, זאת אומרת יכולת הקואורדינציה של המשרדים ויכולת התפקוד האופרטיבית שלהם ירדה פלאים.

"בנוסף יש את הנדבך של רמת ההון האנושי. אנחנו רואים שרמת המשרדים ורמת המנכ"לים ורמת המינויים ירדה בצורה איומה. שמים עליו פס, מדלגים מעליו. כך שמספר שרי הממשלה ומשרדי הממשלה זו אחת הבעיות אבל בסדר הבעיות זו אפילו לא הבעיה הראשונה, היא כל כך סימפטום", מוסיף קוצ'יק.

"האטומיזציה הזו שנבעה מהצורך לחלק תפקידים לשרים אזוטריים בעצם גומרת את היכולת התפקודית. אבל הדבר היותר מרכזי הוא שהמעמד של המנהל הציבורי בישראל הידרדר בצורה מאוד רצינית. נציבות שירות המדינה איבדה כל מעמד, יש התנפלות מאוד מאוד קשה על שומרי הסף – אם זה היועצת המשפטית, אם זה הפקידות באוצר. בית המשפט העליון נמצא תחת מתקפה. לא לדבר על מה שקורה במשטרה", אומר קוצ'יק.

מדיסטל ועד מאי גולן

עם תחילת המלחמה ובצידה הדממה הכבדה ששררה מצד משרדי הממשלה שהיו משותקים ולא תיפקדו, הייתה שרה אחת בממשלה – שרת ההסברה, גלית דיסטל-אטבריאן (הליכוד), שהודיעה על התפטרותה. בראיונות שקיימה אז, טענה שהסיבה היא אותו סרבול: "קיים כבר שר מוכשר מאוד לענייני חוסן לאומי, יש את פיקוד העורף, יש ארגונים אזרחיים שעושים עבודת קודש ואם לומר בכנות – אני לא מצליחה למצוא כעת שום הצדקה לכפל הסמכויות הזה. הפעלת משרד ממשלתי היא עניין יקר ועם ישראל זקוק לכל שקל".

דיסטל-אטבריאן התפטרה לאחר שראש מערך ההסברה החליט למנות את משרד התפוצות בראשותו של השר עמיחי שיקלי (הליכוד) לאחראי על פעילות ההסברה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית. שיקלי כיהן גם כשר לשוויון חברתי, אך שלושה חודשים לאחר מכן ויתר על משרד זה והודיע על התפטרותו בשל בקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקראת הדיונים על תקציב 2024. "לאור שנת התקציב הקרובה וההבנה כי פנינו לאתגרים כלכליים אדירים", כתב שיקלי במכתב התפטרותו, "אני מאמין כי יש הכרח לערוך התאמות במבנה משרדי הממשלה. בשל כך, אני מוותר על תפקידי כשר לשוויון חברתי, ובנוסף מבקש לחזור ולחדש את כהונתי כחבר כנסת, במטרה לצמצם עלויות נוספות".

למרות ששיקלי כתב בהתפטרותו שהשיקול הכלכלי הוביל אותו, הדבר לא הביא כמעט לחסכון, כיוון שתקציבי המשרד הועברו למשרד לקידום מעמד האישה בראשות מאי גולן (הליכוד), שהפכה בן רגע לשרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה.

חודשיים לאחר מכן, בוטל משרד המודיעין בראשותה של גילה גמליאל (הליכוד), והיא מונתה לתפקיד שרת המדע במקומו של אופיר אקוניס שמונה לקונסול הכללי של ישראל בניו יורק. הדבר הביא לביטול תקנים של עובדי לשכת השרה והמנכ"ל וחיסכון של עשרות מיליוני שקלים.

סאגה ארוכת שנים

בשנת 1992 התקבל חוק-יסוד: הממשלה (בחירה ישירה), לפיו מספר השרים בממשלה יהיה 18 לכל היותר, אך הגבלה זו בוטלה ב-1999 והממשלות שכוננו לאחר מכן הכילו לפחות 20 שרים – לפי סקירה של פרופ' עופר קניג, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ארבע הממשלות שכיהנו בין השנים 2001 ל-2009 כללו בממוצע 26 שרים עם כינונן. 

"לריבוי משרדי ממשלה יש מחירים לא מבוטלים: הוא מסרבל את הליכי קבלת החלטות, מביא לבזבוז כספי ציבור, ומתמרץ העברת תחומי מדיניות ממשרד למשרד באופן שפוגע ביציבות ובטיפול בנושאים באופן רציף", כותב פרופ' קניג ומוסיף כי מחקרים מראים על מתאם חזק בין מספר משרדי הממשלה ליעילות של המגזר הציבור. פרופ' קניג עסק במסמך זה בצמצום מספר משרדי הממשלה, תוך שהוא משווה למדינות אחרות וגם ב"שקוף" התייחסנו לכך ופרסמנו המלצה כיצד ניתן לחתוך ביותר מחצי את מספר משרדי הממשלה.

החלטות ממשלה רבות עסקו בנושא צמצום משרדי הממשלה ולא נעשה הרבה. בין היתר, בדצמבר 2011 התקבלה החלטת ממשלה מס' 4028 בנושא חיזוק יכולות המשילות, התכנון והביצוע של הממשלה, שעסקה בין היתר בבחינת מבנה הממשלה ובפרט בצמצום ואיחוד יחידות ומשרדי ממשלה חופפים. הדוח המסכם בנושא זה הוגש לראש הממשלה ולמזכיר הממשלה בחודש מרץ 2015 ובהמשך לכך, באוגוסט 2015 התקבלה החלטת ממשלה מס' 401, שעסקה במבנה הממשלה לטווח הארוך. 

כאן לא מסתיימת הסאגה. בהמשך לשתי החלטות אלו, התקבלה החלטת ממשלה נוספת – החלטה מס' 1887 מאוגוסט 2016, לפיה יוקם צוות בין-משרדי שיבחן את המלצות הדוח לבחינת מבנה הממשלה והוא המליץ בינואר 2018, בין השאר, על הגבלת מספר משרדי הממשלה ל-17 משרדים, ביטול הגבלת מספר השרים, קביעה כי כל שר יוכל לכהן כממונה על משרד אחד בלבד (מלבד ראש הממשלה) וביטול האפשרות למינוי שר בלי תיק.

הצעות חוק: "המשרדים הומצאו כאתנן פוליטי"

בניסיון להביא לצמצום משרדי הממשלה, ניסיון שסופו היה ידוע מראש, הגישו מספר חברי כנסת מהאופוזיציה הצעות חוק בנושא. חברי הכנסת אפרת רייטן (העבודה), רם בן ברק (יש עתיד) ואורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי) – שבאותו הזמן הייתה חלק מהקואליציה, יחד עם התנועה לאיכות השלטון, הצעת חוק לצמצום משרדי ממשלה ולהעברת תקציבם למאמץ המלחמתי.

"הוקצה סכום שיא של כשני מיליארד שקלים למשרדי ממשלה חדשים ומיותרים אשר מהווים עול תקציבי על המדינה והאזרחים. משרדים אלה הומצאו וניתנו כאתנן פוליטי לחברי הקואליציה השונים ואין להם תפקיד ממשי וחיוני למדינה ולמשק או סמכויות נדרשות במצב שגרה, בוודאי שלא בתקופת מצב החירום הנוכחי", נכתב בדברי ההסבר להצעה ואז נכתב איזה משרדים לדעתם אינם רלוונטיים.

מי שנכנסו לרשימת המשרדים המיותרים הם בין היתר: המודיעין (שלימים כאמור נסגר), שיתוף פעולה אזורי, ירושלים ומסורת ישראל, המורשת, ההתיישבות ומשימות לאומיות וכו'. ההצעה הוסרה מסדר היום.

גם חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד), הגישה הצעת חוק העוסקת בהגבלת מספר השרים ל-19 – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת מספר שרים וסגני שרים). זוהי אותה הצעת החוק שהוגשה ע"י יו"ר מפלגתה יאיר לפיד, והשלימה הליך חקיקה ב-2013 בממשלתו השלישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ממשלת נתניהו-לפיד. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם. 

להצעות חוק מסוג זה מטעם האופוזיציה יש סיכוי קלוש עד אפסי לעבור, בשל שליטת הקואליציה בכנסת, לרבות ועדת השרים לחקיקה שמאשרת או פוסלת הצעות עוד בתחילת התהליך. הסעיף מטיוטת האוצר, לעומת זאת, עשוי להביך את משרד ראש הממשלה ובמהותו מחייב את המנכ"ל להגיש תגובה.