הקמת תחנת כוח מזהמת בלב ת"א תידחה בזכות תוכנית אנרגיה חדשנית?

תחנת הכוח המזהמת "רידינג" הגיעה כפי הנראה לסוף הדרך: ברשות החשמל מודים שהארובה הרחבה והמגושמת "סיימה את חייה ההנדסיים". במקום התחנה שמספקת כשליש מהחשמל של תל אביב אמורה ככל הנראה לקום תחנת כוח חדשה. אך ל"שקוף" נודע שיש גם אפשרות שהמהלך הזה יידחה: בעיריית תל אביב מתכננים להעלות את הרף ולייצר מספיק אנרגיה מתחדשת באופן שעשוי לייתר את התחנה.

עוד ב"שקוף":

• אוורור טבעי ואיפוס אנרגיה: כך נראה העתיד
• כך הצליחו התעשיינים להחריג את עצמם מהחובה לבנייה ירוקה
• מכללת בית ברל מתעלמת מבנייה ירוקה – המל"ג עשויה להתערב

רידינג היא התחנה האחרונה שפועלת בעיר. שלוש האחרות הושבתו כבר לפני שנים ונמצאות בשלבי שימור שונים. התחנה הוקמה אי שם בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת וכיום היא מספקת כ-31% מנפח החשמל העירוני בתל אביב, בעיקר בזמנים של צריכת שיא. 

כיום התחנה קרובה למיצוי הנפח שלה. דוח של רשות החשמל מגלה כי קיים חשש לעתיד האספקה לעיר, כפי שנחשף ב"כלכליסט". "אנחנו מקדמים תוכנית להקמת תחנה חדשה ברידינג", אמר ל"שקוף" גורם ברשות החשמל, "אבל יש לה המון המון קשיים כי מתוכנן פיתוח אינטנסיבי באזור. בלי פתרון מערכתי אחר – בתחילת 2027 עלולה להיות בעיה באמינות החשמל".

אז מה בכל זאת ניתן לעשות? האם ברירת המחדל היא בהכרח הקמה של תחנת כוח מזהמת על בסיס גז בתוך סביבת מגורים צפופה? על פניו מדובר בצו השעה, כזה שיבטיח את יציבות משק החשמל למרכז, לכ-30% מצרכני החשמל בארץ, לא פחות, כך עולה מדוחות של רשות החשמל. אלא שבדיקת "שקוף" מגלה שקיים פתרון נוסף, כזה שגם ברשות החשמל אפילו לא חשבו עליו.

הדרך לחיסכון בחשמל: בידוד תרמי, פאנלים סולאריים וחלונות מבודדים

בימים אלה עיריית תל אביב מקדמת עדכון משמעותי בהנחיות התכנון והבנייה בעיר, שיחייב כל בניין לעמוד ברף אחיד וגבוה של דירוג אנרגטי, כך נודע ל"שקוף". ההנחייה עדיין טעונה אישור של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שצפויה לאשר את המהלך אחרי החגים. משמעותה – שכל בניין חדש שיקום בשטח העיר, יחויב לעמוד בסטנדרט מחמיר של בנייה, שיצמצם משמעותית את צריכת החשמל של דיירי הבניין.

מהם האמצעים לעשות זאת? בין היתר, שימוש בבידוד תרמי בקירות הבניין, בניית חלונות שפונים לדרום ומאפשרים שעות אור ארוכות, מיקום פתחים נכון שיאפשר זרימת רוח טובה וחלונות מזכוכית כפולה שימנעו חימום יתר של החלל בימי הקיץ. הרף הגבוה ביותר של התייעלות אנרגטית הוא בניין "מאופס אנרגיה", כלומר מבנה שחשבון הוצאות החשמל השנתי שלו מתאפס אל מול ייצור האנרגיה והחיסכון השנתיים. 

ד"ר בעז קידר, מנהל מחלקת תכנון בר קיימא ואנרגיה בעיריית תל אביב, שמקדם את הנושא, מסביר כי המשמעות היא שבשעות האור יהיה צורך מועט משמעותית בתאורה, ובבניינים מסוימים אף לא יהיה צורך במזגן לאורך כל ימות הקיץ. 

יש לציין שהמטרה במהלך כזה אינה רק חיסכון בחשמל, אלא גם מאבק בהחרפת משבר האקלים: 68% מפליטות הפחמן בתל אביב מגיעות מתפעול בניינים, וכמחצית מפליטות הבניינים הן תוצר ישיר של שימוש באמצעי קירור וחימום – כך עולה מנתונים של העירייה. אם אכן המהלך יצא לפועל, קידר סובר כי תוך עשור העיר תחסוך כשליש מהפליטות הצפויות. 

"בנוסף לבידוד הקירות והחלונות, ישולבו גגות ירוקים (גגות ועליהם צמחייה) על גבי מבני ציבור ומגורים", מוסיף קידר. "כל גג כזה יפחית משמעותית את ספיגת החום על ידי הבניין ויביא לקירור של הקומה העליונה ולחיסכון כספי משמעותי".

כניסת הרכבים החשמליים תיצור עומס נוסף

הדירוג האנרגטי בישראל נקבע לפי התקן הישראלי של מכון התקנים שמחולק לשש רמות שונות, כשהרמה הגבוהה ביותר בדירוג היא A, והנמוכה ביותר היא F. "העירייה עד כה חייבה את היזמים לבנות מרמה C ומעלה, וכעת, בכפוף לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ובדיקה כלכלית, הדרגה תעלה ל-B, כמעט הגבוהה ביותר", חושף קידר.

ואיך כל זה קשור לתחנת הכוח המזהמת בצפון העיר? ברשות החשמל הופתעו לשמוע על התוכנית של העירייה ולשאלת "שקוף" הודו כי "אם תהיה התייעלות אנרגטית כזו, תחנת הכוח שאמורה הייתה לקום תידחה בהתאם לקצב הפיתוח". במילים אחרות, אם צריכת החשמל תרד הצורך בתחנת הכוח ירד בהתאמה.

לצד זאת ביקשו ברשות החשמל להדגיש כי זה עדיין לא מספיק. "תחנה חדשה נמצאת בשלבי הקמה מתקדמים", אמרו. "היא תיתן מענה עד שנת 2026, אך משנה זו נדרש פתרון נוסף. העלאת הדירוג האנרגטי מצמצם את הבעיה, אך לא פותר את כולה, צריכת החשמל עולה בכל שנה בתל אביב ב-2.7% בשל הפיתוח המשמעותי. בנוסף, כניסת הרכבים החשמליים תגדיל את צריכת החשמל".

תוך עשור – חיסכון של 30% מהפליטות המזהמות בעיר?

מה המחיר הכלכלי של התוכנית החדשנית בתל אביב? קידר סבור שזניח. "על פני חמישים שנה, זה כלל לא יורגש", הוא אומר. "החיסכון בחשמל יהיה דרמטי, גם לעיר וגם לדיירים לעומת עלות הבנייה. לא מדובר על התקנת מערכות משוכללות – אלא בשלב זה מדובר בין היתר בעובי הזכוכיות של החלונות והוויטרינות, בצבע קיר הבניין ובחומרי בידוד מתאימים".

במילים אחרות, כל מי שיגור בדירה חדשה בתל אביב שתיבנה בשנים הקרובות, יזכה בתאורה טבעית רוב שעות היום בקיץ ויפעיל מזגן בערך שלושה חודשים במקום שישה: "גם יוקר המחיה ירד, ואין פה בלאי או ציוד שצריך לתחזק".

בזמן שהתוכנית נמצאת באישורים, מנסים בעיריית תל אביב לרשת את מבני העירייה בגגות סולאריים. מתוך מאות מבנים עירוניים, על 53 כבר יש פאנלים סולאריים על הגג, ועד סוף 2022 המספר הזה צפוי לגדול ל-90 בניינים. חלק גדול משאר המבנים אינו מתאים להצבת מתקנים סולאריים בשל צל או חוסר גישה לגג. 

גם אם תצליח התוכנית החדשה להביא בסופו של דבר למניעת הקמתה של התחנה המזהמת בלב האוכלוסיה וגם אם לא, מדובר בצעד נוסף של העיר בהתייעלות אנרגטית, שימוש באנרגיות מתחדשות, צמצום הפליטות ובמאבק במשבר האקלים. נמשיך לעקוב אחר הנושא.