שלא תישארו לבד בחושך: העיר שמתכוננת כבר עכשיו למצב חירום אנרגטי

השנה היא 2030, גל חום כבד פוקד את מדינת ישראל ורשת החשמל קורסת במרכז הארץ. החשמל חוזר לסירוגין שעות ארוכות, תוך שהוא משאיר מיליוני משפחות ללא מקור אנרגיה זמין. איך מטעינים את הטלפון? כיצד מתעדכנים בחדשות ואיפה אפשר לרגע להצטנן, לברוח מהחום הנוראי וליהנות ממזגן? בעיריית הרצליה לא מחכים לחושך והחליטו להקים רשת מרכזי חוסן אנרגטיים, שורה של מוסדות שמפוזרים בעיר ובשעת חירום יספקו לתושבים מענה. 

עומרי משעלי, מנהל מחלקת איכות הסביבה וקיימות בעיריית הרצליה, שמוביל את המהלך, מספר שהכול התחיל בכלל מגיבוש מענים כללים לשעת חירום. "הראייה של ראש העיר היא לתת מענה לחוסן הקהילתי", אמר בשיחה עימו. "זה הגיע בעקבות אירועי 7 באוקטובר אבל לא רק. ההסתכלות שלנו היא הוליסטית, וזה בלט במלחמה ובנוהל עלטה וככה יזמנו את הרעיון של רשת מרכזי חוסן, שיתנו מענה אנרגטי, שיתופי פעולה, בין אקלים וקיימות לרווחה תרבות וספורט".

מה זה בעצם מרכזי חוסן?

"זה מרכז שיש לו שני פרמטרים: לוחות סולאריים ואגירה. כיום, כל מוסד גדול שנבנה בהרצליה, מוקם עם תאים פוטו וולטאים. ובמקרה של מרכז חוסן, נוסף אלמנט האגירה". 

בכמה מוסדות מדובר?  

"בשלב זה אנחנו מתכננים לתת מענה לרשת ראשונית של 17 מוקדים, עד לשנת 2027. השנה נקים בין מוקד אחד לשלושה, בהתאם לגודל המוסד. בשנה שלאחר מכן, בין שלושה לחמישה והשאר בשנה האחרונה, בין שמונה לעשרה. מוסד קטן צורך פחות תקציב, וכמובן, ההחלטה אם לפעול במוסד שיש בו כבר מערכת פוטו וולטאית, או להתחיל מאפס, ומכאן הפערים". 

מה היקף התקציב? 

"זה מגולם כפרויקט רב שנתי וכבר בשנת 2025 קיבלנו מיליון שקלים להקמת הפרויקטים הראשונים מהעירייה, כשהמטרה היא לתת שירותים לקהילה בעיתות חירום כשרשת החשמל נפגעת, בין אם מסיבות ביטחוניות ובין אם רעידת אדמה, אירועי קיצון אקלימים או קריסת רשת החשמל".

באילו שירותים מדובר?

"למשל מקום לתושבים להטעין טלפונים, או אפשרות להתקרר בקיץ ולחמם בחורף, מענה לשכונות מרקע סוציו אקונומי שונה, כמו קשישים או אזרחים שיזדקקו לסיוע, ועד מרכז תקשורת ומענה לצוותי החירום שיגיעו לעיר, כמו צוותי רפואה, או למשל צוותי הריסה במקרה של רעידת אדמה. המטרה בסוף זו רשת שפרוסה בעיר ונותנת מענים לפי חלוקה גאוגרפית כולל מענה לוגיסטי לעיריה, בניין העירייה ומרכז השליטה העירוני".

לפני שבועות ספורים התושבים הרגישו על בשרם את הקושי. למשך שעתיים וחצי הושבתה רשת החשמל ופגעה בשורה של רחובות. "שעתיים וחצי בקור של ינואר בלי חימום עלול להיות משמעותי לתינוקות וקשישים", אמר.  "הפסקת החשמל חיזקה את ההחלטה שלנו והבהירה עד כמה זה חיוני". לשיטתו, עד כה היתה בעיר חלוקה של צוותי חירום ומענים למצוקות שונות, ואילו כעת, ההסתכלות היא קהילתית במובן הרחב יותר. 

"השיח סביב זה הוא בשיתוף צוותי התפעול העירוניים, שירותי החירום, מנהלי הקהילה והרווחה, יש פה הסתכלות שהיא הוליסטית ואנחנו כרגע בונים את סט הפעולות ואת הכשרת הצוותים כשהמטרה היא לתת מענה נכון לקהילה, בהתאם לאופי השכונה. למשל, אפשרות לחבר את מחוללי החמצן באזור אחד, ובאזור נוסף ציוד מסוג אחר. או נגיד ברעידות אדמה – ציוד איתור ומכשירי הרס. הנושאים עולים מצוותי העירייה, יש פה שולחן עגול וביחד אנחנו כותבים את התרחישים ונותנים מענה הוליסטי לכל הרמות".

מאיפה החל הרעיון?

"זה שילוב בין אג'נדת ראש העירייה לבין הנושאים שהמחלקה מקדמת. ראש העירייה דרש חוסן קהילתי ואנחנו נתנו מענה של חוסן אנרגטי". 

בוא ננסה רגע לקפוץ קדימה חמש שנים, גל חום נוראי פוקד את ישראל, כזה שלא הכרנו מעולם. שיבושי חשמל קשים מתרחשים באזור המרכז ובחברת החשמל טוענים כי אלה ימשכו כ-24 שעות. איך אתם מתנהלים?  

"אנחנו אמנם שולטים מרחוק במרכזים ויודעים לנהל אותם אנרגטית, אבל בשעת חירום הם יפעלו אוטומטית והדבר הראשון שהם יודעים לעשות, זה להיות 'אוף גריד'. כלומר באותו הרגע תדלק תאורה ומגזנים וכל שירות שנזדקק לו. הדבר השני, נכנס שם את הצוותים שפועלים באותו אזור. אם אנחנו יודעים שמדובר ביממה – אז אם זה יהיה בקיץ נצטרך לקרר, נדע איך לנהל את האנרגיה באופן מדוד, ולא נפתח את כל תאורת בית הספר והמזגנים, כי תוך ארבע ועד שש שעות אנחנו נשארים בלי אנרגיה. אז נגיד נפעיל נגיד שני חדרים לציבור וחדר שלישי שהוא יהיה חדר לצוותים רפואיים, ובבוקר האגירה תתחדש". 

ואיך זה יראה? יש ציוד מיוחד?

"ברמה הראשונית זה ייראה די פשוט, מתקן אגירה, שזה איזושהי סוללה עם ממירים שיודעים לעשות את השינוי. אבל ברמות גבוהות יותר, יהיו פה מעגלי תפעול נוספים, כמו למשל מכולות ברחבי העיר של צוותי חירום שכבר קיימות בשטח, למשל ציוד חילוץ להצפות – שנקרא אצלנו 'צוות אפרים', או למשל ציוד הריסה והרמה לתרחיש של קריסת מבנה".

רשת מרכזי החוסן נבחרה להיות חלק מפרויקט הערים השאפתניות של בית הנשיא בשיתוף ארגון אקלימא שילוו את העירייה וחלק מתוכנית ההערכות למשבר האקלים שהעירייה מפתחת. בין התוכניות הצללות, הרחבת הטבע העירוני, תחבורה חשמלית, שיבלי אופנים ואף הרחבה של מחלקת איכות הסביבה, שמונה כרגע שמונה עובדים.