אפיזודת החליפי אינה אפיזודה – שיטת המשטר בישראל השתנתה

פתרון אחרון למשבר פוליטי הפך לברירת המחדל בכל משא ומתן קואליציוני שהתקיים מאז • וזה לא נפסק: הממשלה הנוכחית מבקשת לבצע שינויים נוספים בחוקי היסוד • בבתי הספר יידרשו לעשות שינויים משמעותיים בספרי הלימוד
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שני החליפיים. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

ביום ראשון השבוע אושר התקנון הפריטטי לעבודת הממשלה. זה מנגנון שמאפשר מאזן כוחות שוויוני בין שני ראשי הממשלה – הרגיל והחליפי. יום אחרי, בשעת לילה מאוחרת, הפיץ משרד המשפטים תיקוני חוק להערות הציבור על חוקי היסוד הנוגעים למבנה הפריטטי. וכך נראה שמתוך צורך רגעי של חוסר אמון בממשלה הקודמת נוסד המשטר הפריטטי בישראל.

עוד ב"שקוף":

כפי שכתבנו לפני יותר משנה: בזמן שאנחנו מדברים על מספר השרים – בכנסת שינו הלכה למעשה את מבנה המשטר שלנו. ואכן שינו. האפיזודה החולפת, החליפית, למצב המשבר, הפכה להיות ברירת המחדל שבליבת המשא ומתן להקמת הקואליציה הנוכחית. כך היה כשהמנדט היה אצל נתניהו וגם כשהיה אצל לפיד – וזו גם הממשלה שקמה לבסוף.

מי שהעריך שישתמשו באפשרות הזאת פעם אחת ויניחו אותה בצד – יתפלא לראות שכבר עכשיו מבקשת הקואליציה הנוכחית לבצע בה מקצה שיפורים ולקבע אותה. בין השינויים המוצעים: חילוף של רה"מ אם לא מאושר תקציב מדינה או אם מוחלט לפזר את הכנסת, בתנאי ששני ח"כים מהגוש של רה"מ הראשון יצביעו בעד פיזור הכנסת. 

שתי ממשלות – שחייבות להסכים

בנוסף, בתקנון הממשלה הפריטטית שעוגן הפעם לראשונה בעבודת הממשלה, ושלא נקבע בממשלה הקודמת, נקבע גם מנגנון ההצבעה הדו גושית. משמעותו – אם גוש אחד מצביע בעד וגוש אחר מצביע נגד, ההחלטה לא מתקבלת – ולא משנה כמה שרים הצביעו בכל צד.                     

אם ננסה לזקק את העיקר מתוך השינוי המשטרי, נראה שמדובר פה בשתי ממשלות שלכל אחת אחריות על משרדים שונים. ואם צריכים לקבל החלטה בפורום ממשלתי – שני הצדדים חייבים להסכים. קשה לעקוב כאזרחים במדינה אבל תארו לכם שהייתם צריכים להתאים גם את תוכנית הלימודים.

***

ואכן, יש גם עוד דבר שצריך לקחת בחשבון כשמדברים על שינויים מרחיקי לכת כל כך בשיטת המשטר: חינוך הילדים. שטף החקיקה הזה מצריך שינויים משמעותיים בספרי הלימוד והתוכנית הפדגוגית בבתי הספר. בקצב הזה נראה שכל שנה צריך פה ספר אזרחות חדש. ונזכיר – גם הצעה לרוטציה משולשת כבר עמדה על הפרק (אולי בפעם הבאה). 

ממשלות ישראל האחרונות משנות את חוקי היסוד לפי צורך ונראה שגם תוכנית הלימודים דורשת עדכון תכוף שכזה. בדקנו במשרד החינוך איך הם נערכים עם ספרי הלימוד והתוכנית הלימודים בעקבות השינויים בחוקי היסוד. ממשרד החינוך נמסר: "השינויים בתחום לימודי האזרחות הם תכופים, ולכן העדכונים נעשים באמצעות המפקח על הוראת התחום והוא מעביר אותם אל בתי הספר. העדכונים נכנסים גם להכשרות המקצועיות של המורים לקראת הלימוד בכיתות". 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

2 תגובות

  1. היתרון המרכזי מבחינת גוש השמאל (מר"צ-כחול לבן-יש עתיד-עבודה) הוא במתן הכוח המופרז ליועץ המשפטי לממשלה בניהול היום יומי של הממשלה ובכך להביא את הדמוקרטיה הישראלית יותר קרוב למודל הרצוי מבחינתן – איראן. יש לציין ששתי המפלגות היחידות מהגוש הזה שהיו בממשלה הקודמת (כחול לבן והעבודה) דחפו לכיוון הזה (בהצלחה, מכיוון שהליכוד לא הפנים את הבעיה).
    כך ההפתעה היחידה שלי היא מהכותב שרק עכשיו נפל לו האסימון – זה מה שמחצית ממפלגות הקואלציה (ורוב חברי הכנסת שלה) הבטיחו לפני הבחירות. כך שאם זה לא היה ברור לו, צר לי, אין לו אלא להאשים את עצמו – הן מממשות את הבטחות הבחירות שלהן.
    ואגב, לגבי ספרי הלימוד – אני מציע הצעת ייעול – למצוא מתרגם טוב מפרסית, זה יהיה יותר קל וזול.

  2. השיטה הזו בהחלט חדשנית
    ויש בה משהו דווקא מעניין
    וניסוי.
    במצב תיקו אידאולגי כשהתנודות מדעה אחת לאחרת הם שנים באזור השוויון
    וגם לא תמיד הנושא הוא האידאולוגיה אלה אישיותי (מי מתאים לא רק מה דעתו)
    שילטון בכיוון צד אחד הוא בעצם כפיית דעה.
    במדינה מורכבת כמו שלנו חובה למצוא פתרון ביניים לכל עניין
    הליכה דרסטית לצד אחד תריע למדינה.
    בתחום המדיני – לא נרצה הליכה קיצונית ימינה – ארץ ישראל השלמה בכל מחיר
    ומצד שני לא נרצה הסכמים בכל מחיר.
    נרצה פתרונות פרגמטיים ולא אידאולגים .
    זה דיון ארוך … אבל לדעתי אפשר לתת לזה צאנס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,691 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.