אמיר אוחנה, זה עליך

הארי טרומן, הנשיא ה-33 של ארה"ב, הציב שלט מיוחד על שולחנו בחדר הסגלגל: "גלגול האחריות נעצר כאן". אך אילו השר לביטחון פנים אמיר אוחנה היה מציב שלט על שולחנו היה כתוב שם כנראה: "אחריות אין פירושה אשמה". 

זו לא השערה, אלא כידוע תפיסת העולם אותה שיתף לאחרונה השר: "אני אחראי לכל דבר הקשור לגופים שתחת אחריותי. אני אחראי לתאונות הדרכים, אני אחראי לכל אדם שהותקף והמשטרה לא היתה שם כדי להצילו. אני אחראי לכל מקרה רצח. אני אחראי — אך אחריות אין פירושה אשמה".

מחדל אחרי מחדל

מה זו הנהגה, ומה תפקידה אם לא קבלת אחריות? ומה זו קבלת אחריות אם לא נשיאה באשמה כשיש מחדל?

עוד באותו נושא:

• "עצימת עיניים": חוסר המוכנות למלחמה נחשף כבר במרץ
• משטרת ישראל קרסה – הנה הסימנים המוקדמים
• מחסור בציוד: פיקוד העורף לא מוכן לחילוץ במלחמה

המחדלים רבים ומתמשכים. בתחום תאונות הדרכים אותו הזכיר למשל, מאז שמונה לתפקידו נספו 16 אנשים יותר מבתקופה זהה אשתקד, וזאת חרף סגרים ממושכים בתקופתו כפי שהראו באור ירוק. למרות זאת, השר לא נלחם להגדיל את כמות הניידות או המצלמות בדרכים.

אבל אוחנה? אחראי ולא אשם.

נעבור לאלימות במשפחה. שדולת הנשים חשפה לאחרונה שבעידן אוחנה היקף התקיפות של נשים על ידי בני זוגן זינק בכמעט חצי. שמעתם את אוחנה מדבר על הסוגיה? נלחם על תקציבים, מתבטא ללא הרף, מסייר במקומות מועדים לפורענות? 

אוחנה? אחראי ולא אשם.

הלאה. לדברי אוחנה, הוא אחראי לכל המקרים בהם המשטרה לא סייעה לאזרחים מותקפים. בימים האחרונים כנופיות רצחניות מטילות טרור על חפים מפשע. הגענו למצב שרכבת ישראל מזהירה נוסעים לא לרדת בתחנת לוד בשל "סכנת נפשות". קווים אדומים, למעשה שחורים, נחצו. והיו לכך התראות: קריאות ללינצ'ים התפרסמו בטלגרם. המשטרה והשר לביטחון פנים ידעו.

אבל אוחנה? אחראי ולא אשם.

לא טיפל בפשיעה במגזר הערבי. רק בבוס

האלימות הזו איננה גזירת גורל. זה מה שקורה כשהממשלה מתעכבת עם מינוי מפכ"ל למעלה משנתיים ובמשטרה נמנעים מלגבש תכניות אסטרטגיות ארוכות טווח. אתם יכולים לדמיין צבא ללא רמטכ"ל לכזו תקופת זמן?

זה גם מה שקורה כשהחלטת ממשלה 922 לפיתוח כלכלי וחיזוק האכיפה במגזר הערבי מ-2015 מתקדמת בעצלתיים. בדיקה של המרכז להעצמת האזרח שתתפרסם בקרוב תראה שהיעדים להקמת 11 תחנות משטרה חדשות במגזר, חיזוק 10 תחנות קיימות והוספת 600 תקנים לשוטרים מוסלמים – לא קוימו. 

גויסו רק 388 שוטרים מאוכלוסיית המיעוטים ותוגברו והוקמו וחוזקו הרבה פחות תחנות ממה שנקבע. התכנית אפילו לא כללה מדדי יישום ואפקטיביות. נראה שנתניהו ואוחנה נזכרו לסייר ולסייע למגזר רק בפברואר 2021, לפני סבב בחירות רביעי.

אבל אוחנה? אחראי ולא אשם.

במה הוא כן עסק? כפי שהוכחנו – את עיקר זמנו הקצה להגנה על מי שהפך אותו למטאור פוליטי, הבוס, בנימין נתניהו. אוחנה הקדיש את משאביו, החסינות הפרלמנטרית, קשריו וכוחו הפוליטי – למען נתניהו. הוא התגלה כחרוץ מדרגה ראשונה כשמדובר בסיוע לרה"מ חשוד בפלילים – מול רשויות החוק. 

מנהיג את המשטרה לכיוון ההפוך

מה זו אחריות אם היא לא מובילה לשום מקום? ומי כן אשם, האופוזיציה? 

סליחה, אני חוזר בי מהציניות. תשובה לגיטימית יכולה להיות שמי שאמור לברר את האחריות והאשמה היא ועדת חקירה. שר שפיו וליבו שווים ומשוכנע שהוא אחראי אך לא אשם – יעודד את הקמתה.

אבל שמעתם את אוחנה קורא להקמתה? להיפך, כפי שהראנו ממשלת הליכוד עושה הכל כדי למנוע מוועדות אובייקטיביות לקום לאורך השנים.

האחריות והאשמה של אוחנה אינן נוגעות רק למה שהוא לא עשה, אלא גם למה שכן: השר אוחנה מקפיד להבעיר את השטח. בזמן שהמדינה בוערת, השר לביטחון פנים צייץ אמירה נפיצה במקום להרגיע את הרוחות: הוא קרא לאזרחים לקחת את החוק ואת הנשק לידיים.

אמירתו של אוחנה מעודדת אלימות אזרחית, ועלולה להשפיע לרעה ישירות על התנהגות השוטרים עצמם. בראיון הבוקר עימתו את דובר המשטרה הטרי ניצב משנה אלי לוי עם האמירה הזו. לוי טען שלדברי השר, "אין השפעה על הקצינים והדרג החוקר".

איך זה יכול להיות? מי ישפיע על השוטרים אם לא השר, איש החזון? מדובר באנשים שאת חלקם אוחנה קידם שלהם והקריירה של חלקם תלויה בו – אז מדוע שלא יכוונו לדעתו? לוי הסביר כי "השר הוא מינוי פוליטי. מותר לו וזכותו להגיד את דעתו". ברור שמותר. לא רק מותר – הוא חייב. בשביל זה הוא שם. מנהיגות היא לסמן דרך ולהוביל לשם, גם נגד לחצים ופופוליזם.

אבל אוחנה? אחראי ולא אשם.

חשוב להזכיר: אחד העקרונות היפים בדמוקרטיה הוא ההסכמיות, כלומר הסכמה רחבה על כללי המשחק הפוליטיים. מותר לבקר, למשל, אך אסור להסית. "הטוב המשותף" אינו הטוב של קבוצת הרוב הדומיננטית, אלא של מספר אזרחים רב ככל הניתן. הרעיון הוא לחפש לכידות חברתית ואת שביל הזהב, שכן מוסכם כי ראש הממשלה והשרים הם של כל אזרחי המדינה, לא רק של מי שבחר בהם.

אז מה עושים עם מנהיג שפועל בצורה הפוכה? הציבור חייב לומר לו – עד כאן. לקבל אחריות זה יותר מלצייץ משהו עליה. אחרת – אתה יכול לדבר על אחריות עד מחר – בפועל אתה חומק ממנה.

כי אוחנה? גם אחראי וגם אשם.

יש אינספור יוזמות אזרחיות – תבחרו אחת

היעדרה של הנהגה אחראית היא זמן מצוין להתעוררת אזרחית. כולנו יחד יכולים להגביר את האור. אין צורך להמציא את הגלגל, כנראה שקיימת כבר עמותה שמקדמת בדיוק את מה שחשוב לכם.

אפשר גם לפנות לחברי הכנסת שאתם מעריכים ולבקש מהם לפקח על הממשלה – דווקא עכשיו – בשורת הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותם (הנה רשימת הניידים של חברי הכנסת הנוכחיים).

כיום – דרך המקלדת והסמארטפון – קל מאי פעם לתמוך ביוזמות אזרחיות. אפשר יחד להוכיח שרוב הציבור עומד מאחורי המתונים שמקבלים על עצמם את האחריות שיהיה פה טוב יותר.