לפני האסון הבא: הכבאות לא ערוכה לשריפות במאות אלפי מגדלים

כרוניקה של אסונות ידועים מראש: האסון במירון הוא רק המקרה האחרון מבין רבים שעליהם ניתן לומר ש"הכתובת הייתה על הקיר" – הגורמים המוסמכים הזהירו, מקבלי ההחלטות התעלמו, והסוף המחריד ידוע. אבל יש עוד אסונות שיכולים עדיין להימנע, או לפחות ניתן להגיע אליהם הכי מוכנים שאפשר.

עוד ב"שקוף":

• תחקיר הכבאות של שקוף: המלחמה בין הוועד לנציבות שמסכנת את כולנו
• המטרה מקדשת את האמצעים: ארגון הכבאים רכש תחקיר במסווה עיתונאי והעביר מידע לא אמין לכלי תקשורת

חוסר המוכנות של חלק מהרשויות המקומיות להתמודדות עם שריפות מלמד אותנו שלפעמים גם התרחשות של אסון לא מספיקה כדי לדחוף את נבחרי הציבור להתכונן לאסון הבא. בנובמבר 2016 התרחש גל השריפות החמור ביותר בתולדות המדינה. הוא חשף ליקויים משמעותיים באופן שבו אנחנו מסוגלים להתמודד עם שריפות, ודוח מבקר המדינה המפחיד מ-2018 פירט אותם. חזרנו לבדוק מה השתנה מאז כתיבת הדוח, וגילינו שהמצב שלנו עדיין לא מזהיר.

בניינים שהופכים למלכודות מוות ושכונות ללא דרכי מילוט

כבר בינואר 2014 הפיץ שר הביטחון טיוטה של תקנות שתכליתן לשפר את היערכות היישובים להגנה מפני שריפה ביערות שבקרבתם, ועד היום התקנות לא אושרו מכיוון שלא הוסכם על המקור התקציבי שלהן. בעקבות גרירת הרגליים הזו, רשות הכבאות אינה יכולה לחייב את הרשויות המקומיות להיערך למניעת שריפות בתחומן, אלא רק להמליץ. 

יש אפילו פער בסיסי יותר: עדיין אין אף גוף שאחריותו לוודא שהרשויות המקומיות מקיימות את הנחיות ההיערכות לאירועי חירום. וכשאין מי שאחראי – הכישלון באסון הבא יישאר יתום. לשאלתנו הפנו אותנו במשרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים.

דוח המבקר מזהיר מפני אסון שעלול שעלול להתרחש במיוחד בבניינים רבי קומות: בעת שריפה, הבניין עלול להפוך למלכודת מוות עבור התושבים המתגוררים בו. יתר על כן, אין הוראות ברורות בנוגע לבדיקת תקינות ותחזוקת מערכות לגילוי וכיבוי אש בבניינים רבי קומות. בנוסף, לפי הדוח אין בידי רשות הכבאות נתונים על אודות בניינים רבי קומות בישראל, מה שיקשה עליהם לספק מענה מהיר ויעיל במצב חירום. 

בתגובה ל"שקוף" רשות הכבאות ציינה כי ישנם כיום 1.9 מיליון מבנים רבי קומות, והודתה שהיא אינה יודעת להעריך את גובהם של כ-285 אלף מבנים. ביחס ליתר, לטענתה, השתפרה יכולת ההערכה, אך היא מבוססת בחלקה על תצלומי אוויר ישנים שחלקם כוללים מגדלים בבנייה – שגובהם השתנה מאז. משמעות הדבר היא שישנם מאות אלפי מבנים שאם תפרוץ בהם מחר שריפה – הסכנה תהיה גדולה במיוחד. 

ברשות מסבירים כי הסיבות לכך שאינם יכולים להעריך את גובה חלק מהבניינים הן אזורים ללא כיסוי של תצלומי אוויר, כמו אזורים קרובים לגבול, מבנים שנקלטו עם גובה שגוי ולא טופלו במסגרת חישוב הגבהים לפי מודל גבהים שבוצע בשנת 2020, מבנים שנקלטו לאחר חישוב גבהים לאותו אזור. 

לצד זאת, הרשות הבטיחה כי ישנה תוכנית להכנסת אלגוריתם חדש ומשופר ב-2021 שישפר את יכולת המדידה שלה. נמשיך לבדוק ב"שקוף" את התקדמות התוכנית כדי למנוע את האסון הבא.

מה קורה בעיר שלך?

לפי הדוח מ-2014, מועצות מקומיות ועיריות שונות לא מוכנות ליום שבו יצטרכו להתמודד עם שריפה: בחיפה למשל אין עדיין תוכנית הגנה להתמודדות עם שריפות, לא קיים מיפוי של מקומות שבהם שוכנות אוכלוסיות העשויות להזדקק לעזרה בפינוי ועדיין קיימות שכונות ללא דרכי מילוט מספקים, דבר שיסכן את חיי התושבים במצב חירום. גם בזכרון יעקב ובמטה בנימין עדיין לא קיימת תוכנית הגנה להתמודדות עם שריפות, וחלק מהיישובים עדיין לא הכשירו אזור חיץ שמטרתו להאט את התקדמות השריפה כנדרש – ואלו רק היישובים שנבדקו בדוח. 

עיריית חיפה ציינה כי היא עדיין "פועלת להכשרת אזורי חיץ על פי תוכנית עבודה שהוכנה בשיתוף רשות הכיבוי וההצלה. במסגרת התוכנית מופו רחובות סמוכים לחורש טבעי ונקבעו סדרי עדיפות לביצוע העבודות". נמשיך לעקוב.

יש גם חדשות טובות: בעקבות דוח המבקר, סוף כל סוף נקבעו מדדים שקובעים מתי רשות מוכנה לחירום. בנוסף, בעקבות המלצת הדוח התקיימו תרגילים משותפים בין תחנות הכיבוי והמשטרה כדי לחזק את שיתוף הפעולה, ומועצה אזורית מטה יהודה פועלת להכשרת אזורי חיץ ולחישוף שטחים מסביב ליישובים כדי למנוע את התפשטות האש. 

יום אבל לאומי לא יוכל לפצות על ההתעלמות

אלה ממש לא הכישלונות היחידים. אי תיקון ליקויים הוא בעיה ידועה, קשה להביא לכך שמשרדי הממשלה יתקנו את הבעיות שעולות מדוחות המבקר. על פי החוק, הטיפול בליקויים העולים מהדוח והדיווח עליהם אינם זכות אלא חובה, אבל בפועל רוב המשרדים לא מקיימים את התקנה. למעט לרשום "הנושא בטיפול" אין יכולת לפקח על תיקון הליקויים והכישלון נותר יתום. על אף שנעשה בעבר מאמץ ליצירת מסמך מחייב לעדכון פרטני של הטיפול בכל ליקוי, ח"כ סמוטריץ' ויו"ר הקואליציה דאז דוד ביטן דאגו לטרפד אותו, ולכן גם אין בסיס נתונים אחיד שמאפשר לעקוב אחר מצב תיקון הליקויים בגופים המבוקרים, ובכך למנוע את האסון הבא.

האסון בהר מירון הציף בכולנו כעס, וצורך להצביע מיד על האשמים. אבל אולי כדאי לנצל את הלחץ הציבורי הרחב הזה גם כדי לפעול למניעת האסון הבא. משרד מבקר המדינה מתריע על הכשלים האלה כבר שנים, וזוכה להתעלמות מצד נבחרי הציבור שלנו. הכתובת נמצאת על הקיר – ואף יום אבל לאומי לא יוכל לפצות על ההתעלמות ממנה כשיהיה מאוחר מדי. 

תגובות:

מהמועצה האזורית מטה יהודה נמסר בתגובה: "אנו מודים למערכת שקוף על המעקב החשוב אחר דוח מבקר המדינה. כמועצה האזורית הגדולה בישראל אנו מחויבים לפעול ולתקן על פי מסקנות הבדיקה של מבקר המדינה. המועצה ביחד עם קק"ל ושירותי כבאות והצלה, פועלים כתף אל כתף על פי תוכנית עבודה של גורמי ההצלה. השבוע התקיים סיור עבודה אווירי של ראש מועצת מטה יהודה ניב ויזל ביחד עם מפקד תחנת הכיבוי של בית שמש, לבחון מקרוב את פעילות הכלים ההנדסיים שפועלים ליצירת אזורי חיץ. בנוסף פועלת המועצה לחישוף שטחים מסביב ליישובים כדי למנוע התפשטות אש לכיוון בתי תושבים".

מהמועצה האזורית מטה בנימין נמסר בתגובה: "מאז פרסום הדוח המועצה פעלה ופועלת בנושא ברצינות הראויה ומצויה בקשר שוטף עם משרד מבקר המדינה בכל הקשור לתיקון הדרוש".

מרשות הכבאות נמסר בתגובה: "הרשות לכבאות והצלה לישראל מעודכנת בנתוני הגובה של בניינים גבוהים ע"י המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) והמידע מאוחסן לשימוש פנימי ע"פ הצורך במערכות הממוחשבות במערך הכבאות. במיפוי המצוי ברשותנו מאוחסנים נתונים של 1.9 מיליון מבנים, מתוכם כ-85% מחושב הגובה על סמך צילומי אוויר מהשנים 2017-2019. מעת לעת מעדכן המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) את בסיס הנתונים ובספטמבר 2020 התקבל העדכון האחרון. חישוב גבהים לפי מודל גבהים בוצע בשנת 2020 עבור מבנים שנקלטו בדו-ממד. מודל הגבהים חושב לפי צילום מהשנים 2017-19 ואילו המבנים נקלטו לפי אורתופוטו שהופק מתצלומים שצולמו בשנים 2010 עד 2020, כך שייתכנו מבנים שהיו בבניה, בזמן הצילום שבו חושבו מודלי הגבהים, שקיבלו גובה נמוך ממה שצריך להיות היום, בגמר הבניה. ישנם מבנים שעדיין ללא מיפוי גובה, כ-15%. מבין הסיבות לכך: אזורים ללא כיסוי של תצלומי אוויר, כגון בקרבת הגבול; מבנים שנקלטו עם גובה שגוי ולא טופלו במסגרת חישוב הגבהים לפי מודל גבהים שבוצע בשנת 2020; מבנים שנקלטו לאחר חישוב גבהים לאותו אזור. בימים אלה, אנו מכניסים שיפורים לאלגוריתם לחישוב גבהים לפי מודל גבהים DTM / DSM. לפי תוכנית העבודה 2021 נפעיל את האלגוריתם המשופר על כל המבנים. כך שבסוף השנה נשפר את גובה המבנים הקיימים ונחשב גובה למבנים שעדיין ללא גובה, בכפוף לזמינות מודלי גבהים. בנוסף, אנו מתכננים לבצע הערכת דיוק המתבססת על מדידת גבהים למבנים בעזרת מודלים פוטוגרמטריים עבור מדגם מייצג של כל המבנים בארץ. כשיהיו לנו תוצאות נעדכן בהתאם"

מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "עיריית חיפה פועלת ליישום מסקנות דוח המבקר, ובמסגרת זו פועלת להכשרת אזורי חיץ על פי תוכנית עבודה שהוכנה בשיתוף רשות הכיבוי וההצלה. במסגרת התוכנית מופו רחובות סמוכים לחורש טבעי ונקבעו סדרי עדיפות לביצוע העבודות. בכל העבודות מושם דגש מיוחד על ניקוי שטחי חורש הסמוכים לבתי אבות, מרכזים רפואיים ומוסדות חינוך.