דעה: במקום לעסוק בוועדת החקירה – עוסקים בטרלול בוועדה

12 הצעות חוק משנות מציאות ומשטר הביא השבוע מיקי זוהר לשולחן הוועדה המסדרת בכנסת - הצעות עמומות, לא מפורטות, שחלק מהפרקטיקות שהן מגלמות בתוכן לקוחות ישירות מחוקי דמוקרטיות בנסיגה כמו פולין והונגריה - ובעיקר ללא כוונה אמיתית להביא אותן לסוף תהליך החקיקה, אלא מתוך צורך פוליטי • וכמה עלו הדיונים המיותרים האלה למשלם המסים?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

נווטו בכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
זוהר ונתניהו, ארכיון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יום שלישי, שעות הבוקר המאוחרות, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) מודיע שהוא מכנס את הוועדה המסדרת כדי להביא 12 הצעות חוק לקריאה טרומית בהליך מקוצר. הצעות מרחיקות לכת, משנות מציאות עד כדי שינוי משטר, אבל בעיקר – ללא כוונה אמיתית להביא אותן לאישור סופי. מטרת העל של הטרלול ביום שלישי, כך זה נראה – לעשות בלאגן.

עוד ב"שקוף":

בין ההצעות שעלו: חוק שקובע שהכנסת יכולה לחוקק חוקים בניגוד לחוקי היסוד של מדינת ישראל; חוק הבחירה הישירה שקובע שאף שהיו בחירות, יהיו עוד בחירות אבל רק לראשות הממשלה (על בסיס הכנסת הקיימת), כשבהן אף אחד אחר לא יוכל להיות רה"מ למעט מי שנבחר ברוב של לפחות 40% מהקולות. כלומר גם אם הרוב לא נותן אמון באדם שנבחר הוא עדיין יכול להיות רה"מ. החוק גם מבטל את היכולת להצביע אי אמון ולוקח מהכנסת את היכולת להציע ממשלה חלופית ובכך משבש, אולי אפילו מחרב את המבנה המשטרי שלנו. יותר מזה, מדובר בחוק שלמעשה מבטל את הכרעת הבוחר בבחירות לכנסת ה-24 ומציב מעליו שלטון מיעוט. 

לכך התווספו עוד חוקים כבדי משקל. אחד מהם הוא חוק שיצמצם באופן משמעותי את זכות העמידה בעתירות לבג"ץ. המשמעות שלו היא שתוכלו לעתור רק אם נפגעתם באופן אישי. לפי המתואר בדברי ההסבר, מדובר בצמצום משמעותי. אחת הדוגמאות הכתובות שם היא העתירות שהוגשו נגד מתווה הגז.

עוד הציע מיקי זוהר את פירוק מוסד היועמ"ש לשני תפקידים – התובע הכללי והייעוץ המשפטי לממשלה. חוק נוסף שעלה בוועדה מציע לשנות את שיטת הבחירה של של שופטי העליון כך שייבחרו ישירות על ידי הממשלה ולאחר שימוע בכנסת ואף תקוצר כהונתם – טכניקות שאגב נלקחו ישירות מדמוקרטיות אחרות בנסיגה כמו פולין והונגריה.

יש עוד: הסדרת יישובים לא חוקיים ביהודה ושומרון; יכולת לפסול ראיות שהושגו בדרך לא תקינה; סגירת שערי מדינת ישראל בפני פליטים, ביטול ממשלת החילופים.

חוק הבחירה הישירה? לאיזה מהם אתם מתכוונים?

לא משנה אם אתם בעד או נגד, סביר להניח שלא הספקתם לקרוא את הצעות החוק האלה לפני שהן עלו לדיון בוועדה המסדרת (ספק בכלל אם מישהו טרח לחפש אותן עד עכשיו). כי רק בסמוך מאד לדיון עלה שמן המדויק של הצעות החוק לאתר הוועדה המסדרת והיה אפשר בכלל לדעת לאיזה בדיוק הצעת חוק מתכוונים. זה שאומרים לנו "חוק הבחירה הישירה", למשל, לא אומר שאנחנו יודעים על איזה חוק מדובר – יש יותר מאחד שמונח כיום על שולחן הכנסת. 

דיון בוועדה המסדרת, ארכיון. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

את כל הטוב הזה ביקש להביא מיקי זוהר להצבעה מהירה בקריאה טרומית במליאת הכנסת – במה שנקרא "פטור מחובת הנחה". אבל לכו תסבירו במהדורת החדשות של השעה 20:00 מה זה המונח התקנוני שנקרא "פטור מחובת הנחה", מונח שאפילו היועצת המשפטית של הוועדה, ארבל אסטרחן, דאגה לציין, כי הוא לא משקף את המהות שלו, שבכלל נותן פטור לחוק מחובת המתנה של 45 יום לפני שיעלה להצבעה.

ומי ידון באותן הצעות חוק? הרי אין היום ועדות בכנסת. האם ועדת הכספים או ועדת החוץ והביטחון הזמניות צריכות לדון בהפרדת תפקידו של היועמ"ש או בזכות העמידה בפני בג"ץ? בהחלט לא. לצורך כך יצטרכו להקים ועדות מיוחדות לדיון באותן הצעות חוק. האם הקימו את אותן ועדות? ברור שלא – הכל הצגה. ומה תהיה עמדת הממשלה הפריטטית בכנסת? כן, שר יצטרך לעלות במליאה ולומר מה עמדת הממשלה, עמדה שאמורה להתגבש לאחר דיון בוועדת השרים לחקיקה – ועדה שכבר לא מתכנסת.

14 אלף שקלים לישיבה של שעתיים – לא כולל יועצים

כל הטרפת הזו נועדה לצורך פוליטי ולא ממשי. לנתניהו ושליחו בכנסת מיקי זוהר כנראה שלא הייתה שום כוונה מלכתחילה לקדם את הצעות החוק – הם נועדו לצורך פוליטי גרידא – לדחיפת אצבעות בעין ופיזור ערפל. יש יגידו שזו מטרה ראויה, אבל הבעיה היא שהיא על חשבוננו.

הוועדה המסדרת הקדישה יותר משעתיים מזמנה ונכחו בה 32 חברי כנסת. בהנחה שחברי הכנסת עובדים חמישה ימים בשבוע ומקבלים יותר מאלפיים שקלים ליום עבודה, הטרלול הזה עלה למשלם המיסים כ-14 אלף שקלים נטו לישיבה של חברי הכנסת. וזה לא כולל את היועצים, עובדי המשכן והצוות המשפטי. כולם היו יכולים לעשות דברים טובים יותר עם זמנם. אולי אפילו מעשים שיקדמו את הציבור: נגיד דיון על משבר האקלים, החל"ת שהולך להסתיים או הדרכים להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון במירון.

בסופו של יום שבע מהצעות החוק הללו זכו לפטור אבל טרם הגיעו למליאה. חמש נוספות לא זכו לפטור מכיוון שזוהר לא הביא אותן להצבעה. ונניח לרגע שהייתה כוונה אמיתית לקדם את אותן הצעות חוק, שרה"מ בא בידיים נקיות ואמר – הולכים על זה – באמת. שינויים מרחיקי לכת כאלו, גם אם חשובים, צריכים להתנהל באופן סדור ולא בדרכים עוקפות ומבוהלות כי פוקע לך המנדט – ראו ערך "ממשלה פריטטית" שהביא אותנו למשברים חוקתיים.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

נראה שחלק מחברי הכנסת עסוקים בעצמם במקום בצרכי ציבור. הטרלול השבועי לא הביא עוד כבוד לכנסת ורק הגביר את תחושת המיאוס בקרב הציבור מהפוליטיקה. העיסוק העצמי דחק מסדר היום גם נושאים חשובים כמו הדיון על מחדלי הר מירון וועדת החקירה שטרם קמה. גם אם אתם תומכים בחלק מהצעות החוק באמונה שלמה – לפחות השבוע התייחסו אל אותה אמונה בזלזול.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

2 תגובות

  1. שלום לעורכי שקוף,
    אני בהחלט מסכים ותומך בחלק מהדברים בעיקר אלה שקשורים בשחיתות נבחרי הציבור ובחוסר השקיפות שלהם. יחד עם זאת אני תומך נילהב של צימצום זכות העמידה בבגץ כמו שהיה לפני ההפיכה השיפוטית של אהרון ברק. אני תומך בהפרדת תפקידי היועמ״ש. אני נגד מצב שבו היועמ״ש גם יגן על החלטות הממשלה וגם יעמוד בראש מערכת התביעה ויתבע את הממשלה. חוץ מזה כבר נאמר שתפקיד היועמ״ש הוא התפקיד החזק ביותר במערכת השילטונית בכל העולם המערבי. מדובר באדם שאינו נבחר ציבור שיכול להחליט על פתיחת חקירה נגד כל שר וחבר כנסת גם ללא כל בסיס מוצק ואז מערכת המשפט שולטת על הכנסת ועל שרי הממשלה. מוזמנים לקרוא עדויות בספר של חיים רמון- נגד הרוח.
    בנוסף ,כמובן שיש צורך לשנות את שיטת הבחירה של שופטי העליון שאינם ניבחרי ציבור.אין להם אחריות מול הציבור ולא ניתן להחליף אותם.מאז ההפיכה השילטונית של אהרון ברק -מערכת המשפט צוברת יותר ויותר כוח וקיבלנו חוסר איזון מוחלט בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת והמבצעת.

    1. העניין הוא שאין פה בכלל דיון ענייני לגופן של הצעות החוק שהועלו בוועדה המסדרת, אע"פ שגם אני הייתי יכול פוטנציאלית להסכים עם חלקם (לדוגמא כפי שציינת החוק שמבקש לפצל את תפקיד היועמ"ש). כל הסיפור פה היה לנסות "לעשות בלאגן", לתקוע טריז בשותפות המתהווה בין מפלגות ימין למפלגות שמאל בגוש המתקרא "גוש השינוי". אני בטוח שנתניהו בעצמו לא היה מקבל חלק מהצעות החוק שהועלו שם. לכן המיאוס כפי שכתב עידן, מכך שעושים שימוש ציני בכלים פרלמנטריים ודמוקרטיים, מהשטיקים והטריקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.