ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק להקפאת עליית שכר הח"כים בינואר

ועדת הכנסת אישרה היום (ב׳) לקריאה ראשונה את הצעת החוק להקפיא את עליית שכר הח"כים הצפויה בינואר הקרוב. כעת עובר הכדור להצבעה בכנסת. חברי הוועדה בחרו שוב שלא לשנות את המנגנון הקובע כי חברי הכנסת הם אלו שקובעים את שכרם.

בדברי ההסבר להצעת החוק שהניח יו"ר הוועדה ח״כ איתן גינזבורג (כחול לבן) בשם הוועדה נכתב כי: "נוכח המשבר הכלכלי שהביאה מגפת הקורונה בישראל ורצונם של חברי הכנסת להשתתף בנטל הכלכלי, מוצע לקבוע כי על אף העובדה ששכר חברי הכנסת צפוי היה להתעדכן בחודש ינואר 2021 בהתאם לשינוי שחל בשכר הממוצע במשק, השכר יוקפא ולא יתבצע בו עדכון בשנה זו".

ההצעה אושרה פה אחד וכבר ביום רביעי הקרוב היא יכולה לעלות לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. חבר הכנסת אלעזר שטרן מ"יש עתיד" הוסיף הסתייגות כי יש צורך להוציא באופן גורף את האחריות על קביעת שכר ותנאי נבחרי הציבור מידי נבחרי הציבור.

גינזבורג התחיב כי במקביל יעלה יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, הצעת החלטה שתקפיא את עליית שכר השרים והשופטים.

נזכיר שעל הדרך הזו כבר כתבנו לפני יותר מחודש. שר האוצר כ"ץ אמנם גזר קופון על הודעות יחסי הציבור שלו על כוונתו להקפיא את עליית השכר, אבל אנחנו תיארנו את המסלול המסובך והארוך בו הוא בחר, במקום לבחור בדרך הקצרה והיעילה, בדומה לדרך שבה הולך גינזבורג עכשיו.

עלות של שישה מיליון שקל

אם לא יוקפא, שכר חברי הכנסת צפוי לעלות בינואר 2021 ביותר מששת אלפים שקל. כיום הוא עומד על כ-45 אלף שקלים ברוטו.

מדובר בעליית שכר גבוהה באופן חריג. הסיבה: שכר הח״כים מוצמד לשכר הממוצע במשק. בשל משבר הקורונה, בשנת 2020 פוטרו עובדים רבים ואחרים הוצאו לחל"ת. רבים מהמפוטרים הם עובדים ברמות השכר הנמוכות יותר. כעת חישוב השכר הממוצע במשק מתבצע ללא משכורותיהם הנמוכות ולכן הוא עולה.

עוד בנושא:

• • הבלוף מאחורי שמאחורי החלטת הממשלה לקצץ בשכר השרים והח"כים
  • מיהם הח״כים שויתרו על תוספת השכר בשנת 2020?
  • למה אנחנו מתעסקים גם ״בכסף קטן״?

על פי הצעת החוק, עליית השכר הבאה תעודכן רק בינואר 2022 בממוצע שישקלל את שנת 2021 ושנת 2022. בהנחה שהמשק ישוב בשנה הקרובה חזרה למסלולו ותחל תקופת התאוששות, גם שכר הח"כים צפוי לעלות בשנת 2022, אבל באופן מתון יותר. "אנו צופים ששכר הח"כים בשנת 2021 יעלה בין 10-13 אחוז. אנחנו מדברים על עלות של כשישה מיליון שקלים בשנה, וזאת ללא חברי הכנסת הגמלאים", אמר במהלך הדיון טל שחר, רפרנט שכר במשרד האוצר. 

לשנות את המנגנון

באופן עקרוני לא צריך חקיקה כדי להקפיא את עליית שכר החכ"ים. אבל הוועדה הציבורית שתפקידה לדון בשכר ובתנאי הח"כים עדיין לא הוקמה. למעשה היא לא קיימת מאז ינואר 2019. תפקידה של הוועדה להמליץ לוועדת הכנסת איך לפעול בנושאים שנוגעים לתנאי העסקת חברי הכנסת. ועדת הכנסת יכולה היתה לקבל המלצה של הוועדה להקפיא את עליית השכר, ובא לציון גואל.

אבל גם לו היתה קיימת – יש לזכור כי מדובר בוועדה שממליצה בלבד. הח״כים יכולים לקבל את המלצותיה, או לדחות אותן. וזו גם הסיבה לכך שלא מצליחים למנות ועדה חדשה – קשה למצוא מי שירצו גם להתקוטט עם הח״כים על תנאי השכר שלהם וגם לעשות זאת בידיעה שהם חסרי סמכות לחלוטין ומהווים חותמת גומי.

במהלך הדיון בוועדת הכנסת התייחס חבר הוועדה אלעזר שטרן לסוגיה, ואמר, "אני מרגיש לא נוח כבר שנים שאנחנו חלק מתהליך קביעת השכר של עצמנו". שטרן הצביע על שורש הבעיה. "נפלה לידינו הזדמנות״, הוא הוסיף, "אני חושב שמה שצריך להיות בתוך ההצעה היא הוצאת חברי הכנסת מההשפעה על השכר שלנו. ואני הולך להוסיף את זה בתור הסתייגות להצעה. גם בזמנים יותר טובים אנחנו לא צריכים להיות אלו שמחליטים על השכר שלנו".   

זו לא הפעם הראשונה שחברי ועדת הכנסת מפספסים, בכוונה, הזדמנות לתקן את המנגנון. בספטמבר, הוועדה אישרה הצעת חוק שנועדה לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית שמפקחת על שכר הח"כים. פנינו אז ליו״ר הוועדה גינזבורג וביקשנו שיכניס תיקון, ויעביר את המילה האחרונה לוועדה הציבורית. גם ח"כ עידן רול ניסה להעלות את התיקון בוועדת הכנסת. אך יו"ר הוועדה גינזבורג הוריד אותו מסדר היום במהרה.

הגיע הזמן שוועדת הכנסת תיענה להצעה של ח"כ שטרן ובהזדמנות הזו תוציא, אחת ולתמיד, את הסמכות לקבוע הטבות לח״כים מידי הח״כים.