"מרגילים את הציבור שביהמ"ש הוא שחקן פוליטי – זה מסוכן"

אחרי הסאגה בבג"ץ והתקפלות נתניהו - מומחים משפטיים מסבירים: מה גרם לראש הממשלה לחזור בו, ומה היו עשויים השופטים לקבוע אם הוא לא היה עושה זאת
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
נתניהו ומנדלבליט, ארכיון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לאחר הסערה שטלטלה את המערכת הפוליטית, וחודש בלי שר משפטים, ראש הממשלה בנימין נתניהו התקפל ומינה את יו"ר כחול לבן בני גנץ לשר המשפטים. המינוי הגיע לאחר שורה של דיונים בבג"ץ בשבוע האחרון לגבי היעדר שר משפטים, ולאחר עימות חסר תקדים בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לנתניהו. נתניהו התחייב למנות את יתר השרים החסרים ביום ראשון. רקטור האוניברסיטה העברית והיועץ המשפטי של "שקוף" מסבירים כמה מהמצבים האבסורדיים שאליהם הגיעה הממשלה והמדינה בימים האחרונים.

עוד ב"שקוף":

הפרשה נפרשה על פני שבוע, כשתחילה הוציא בג"ץ צו ביניים המחייב את המדינה להסביר מדוע לא ימונה שר משפטים קבוע, ולאחר שהצביעה הממשלה באופן מעורר מחלוקת על מינוי השר אופיר אקוניס לתפקיד, חרף התנגדותו העזה של היועמ"ש שטען שהמהלך אינו חוקי, הקפיא בג"ץ את מינויו. למרות שתחילה נימק את המינוי ודרש מבג"ץ לא להתערב, ביצע נתניהו פרסה והסכים למנות את גנץ לשר המשפטים. בנוסף, התחייב למנות את ארבעת השרים הנותרים ביום ראשון.

"המצב של 'אם אנחנו לא מסכימים איתך אנחנו לא מקיימים החלטות' פוגע בשלטון החוק ובדמוקרטיה והוא מצב מסוכן"

פרופסור ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית ומומחה למשפט חוקתי, מסביר כי חוות דעתו של היועמ"ש מחייבת את הממשלה כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת, ולכן מינויו של אקוניס מעולם לא היה תקף. כמו כן קובע מדינה כי קיים סיכוי אפסי שבג"ץ היה נותן תוקף למינוי, ומסביר את הפרסה של נתניהו: "סביר שבג"ץ היו קובע שסמכויות שר המשפטים עוברות לבני גנץ. אני חושב שנתניהו הבין את זה ולכן הוא הבין שהוא הולך להפסיד, ושהדבר לא תלוי בו יותר".

על החיכוך החריף בין הרשות המבצעת לרשות השופטת, ועל שחיקת מעמדו של בית המשפט העליון אמר מדינה: "הבעיה האמיתית היא שמרגילים את הציבור לכך שבית המשפט הוא בסך הכול עוד שחקן פוליטי. המצב של 'אם אנחנו לא מסכימים איתך אנחנו לא מקיימים החלטות' פוגע בשלטון החוק ובדמוקרטיה והוא מצב מסוכן. לא חושב שהגענו לשם, אבל ההמתנה הזו של 'בוא נחכה, נראה, נתלבט' היא לא סימן טוב. זו הבעיה – השחיקה במעמד של בית המשפט. למזלנו נתניהו עצר בזמן".

מצב לא בריא לדמוקרטיה

אחת הבעיות המשמעותיות בעימות בין בג"ץ לממשלה היא חוסר היכולת של בג"ץ לאכוף את החלטותיו. פרופסור מדינה אמר כי "אין לבג"ץ כלים רבים מלבד להצהיר שחובה לבצע. זו אחת הסיבות שהוא לא ממהר להחליט החלטות מסוימות, הוא לא רוצה להגיע למצב שלא יצייתו לו".

"המצב שבו אנו נמצאים אינו בריא לדמוקרטיה", אומר נדיב מרדכי, ראש התוכנית לערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה ופוסט-דוקטורנט בבית הספר למשפטים באוניברסיטת NYU. "בשנים האחרונות בג"ץ פועל תחת מתקפה חזיתית על הלגיטימיות שלו. עימות נמשך בין רשויות בכירות הוא מאפיין של משבר דמוקרטי. השאיפה של כל נושאי התפקיד בישראל צריכה להיות לסיים אותו מהר ככל הניתן".

עורך הדין אילן יונש, היועץ המשפטי של "שקוף", סבור כי הנשק בו בג"ץ יכול להשתמש – ביזיון בית המשפט, הוא דווקא כלי אפקטיבי שאחראי במידה מסוימת לציות להחלטותיו. "אני לא בטוח שיגיע היום שיופר צו של בג"ץ", הוא אומר. "לא מהבושה אלא מהפחד. אין לפוליטיקאים את האומץ". גם מרדכי סבור כי על אף העימות החזיתי בין הרשויות, עוד לא הגענו למצב שבו הממשלה תמרה את פי בג"ץ: "איני מעלה על הדעת מצב שבו הממשלה תחליט שלא לקיים צו של בג"ץ. זו תהיה הפרה של חוק היסוד ושלטון החוק".

"הסכנה היא בחיסול שיטתי של מערכות האיזונים והבלמים בדמוקרטיה"

יונש רואה את המאבק בין הרשות המבצעת לרשות השופטת כחלק ממערכה רחבה יותר שמאיימת למוטט את הדמוקרטיה: "החיכוך בין הרשויות הוא מסוכן מאוד. הסכנה היא לא באובדן האמון במערכת המשפט, אלא בחיסול השיטתי של מערכות האיזונים והבלמים בדמוקרטיה. נתניהו עושה את זה באופן מאוד מסודר. חיסול של מנגנונים אופוזיציוניים, עמותות, התקשורת, מוסדות אקדמיים, ומוסדות בין לאומיים. החיסול של בתי המשפט מצטרף לתהליך הזה".

יונש טוען כי גורם מרכזי לשבר בין הרשויות הוא משפטו הפלילי של ראש הממשלה נתניהו. "לא אמור להיות ראש ממשלה שלא רוצה למנות שרים", הוא ממשיך. "זו הבעיה בראש ממשלה שהוא נאשם. ענייניו לא מתנהלים לפי האינטרס הלאומי ואפילו לא לפי האינטרס הפוליטי. המערכת החוקתית לא בנויה למצב כזה".

לאחר הסערה בישיבת הממשלה, סירב היועמ"ש לייצג את עמדת נתניהו בפני בג"ץ. עו"ד דוד פטר, חבר בפורום קהלת, ייצג את נתניהו והליכוד באופן פרטי. עו"ד יונש הבהיר: "גם בעבר היה ייצוג פרטי בפני בג"ץ, אך זה חריג ויש פה טעם גדול לפגם. זה קורה באופן תכוף יותר בעידן נתניהו". מרדכי הוסיף: "הדבר חריג ביותר, מעבר לשאלה אם יש בכך טעם לפגם, דומה שהייצוג שניתן לממשלה בפועל מראה כי צעד זה אינו חכם".

העימות שהמחיש את המחלוקת על כוחו של בית המשפט

אחת מאבני המחלוקת המשמעותיות ביותר בעימות בין הרשויות הוא נכונותה וסמכותה של הרשות השופטת להתערב בהחלטותיה של הרשות המבצעת. במהלך הדיון בבג"ץ פטר התרה בשופטים לא להתערב בנעשה במערכת הפוליטית בשם עיקרון הפרדת הרשויות, ואמר: "אין לבית המשפט להתערב בימים רגישים אלו. בית המשפט דחק את הממשלה לקיר". השופט פוגלמן השיב לכך: "קשה לי לשמוע את המונח הידחקות לקיר. אנחנו עוסקים בפרשנות החוק". חשוב לציין כי במקרה זה הסכימו המומחים שאיתם דיברנו פה אחד כי החלטת בג"ץ להקפיא את מינוי אקוניס לא ביטאה אקטיביזם שיפוטי, אלא הייתה מתבקשת.

לפני הדיון בבג"ץ התרחש עימות חריג באולם בית המשפט בין ח"כ בן גביר מהציונות הדתית לח"כ גלעד קריב מהעבודה. העימות המחיש את המחלוקת החריפה ששוררת בין הימין לשמאל בנוגע לכוחן הרצוי של הרשויות. בן גביר התעמת עם קריב וצעק לעברו: "אתם לא מנצחים בבחירות אז היועמ"ש מנהל את המדינה. רצון העם לא מעניין אתכם". קריב לא נשאר חייב והטיח בחזרה: "להבדיל ממך לנו יש כבוד לבית המשפט. לא ניתן לא לך ולא לראש הממשלה להרים יד על שלטון החוק במדינה".

לעת עתה כובתה השריפה – מונה שר משפטים קבוע בהתאם לאינטרס המובהק של אזרחי ישראל. נותר עוד לראות אם אכן ימונו יתר השרים החסרים ביום ראשון, אך ניתן להעריך בזהירות שכן, מכיוון שהמוקש הגדול שהיה טמון במשרד המשפטים נוטרל. עבור העותרים מהתנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות מדובר בניצחון חשוב בקרב, אך המלחמה על יחסי הכוחות בין הרשויות ועל נורמות שלטוניות תקינות עדיין ניטשת.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,708 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.