הח"כים מסכימים שיש להגביל שימוש בכלים חד-פעמיים – יהדות התורה ממסמסת את ההחלטה

ח"כ פינדרוס מ"יהדות התורה" דחה ברגע האחרון תקנה שכבר התקבלה בהסכמה חוצת מפלגות: איסור הכנסת כלים חד-פעמיים לגנים הלאומיים ● גורמים טוענים כי גם האיסור על סחר בפרוות תקוע בגלל המפלגות החרדיות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
בקבוקי פלסטיק זרוקים בחוף ים המלך, 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לפני כחודשיים הגיעה מהמשרד להגנת הסביבה בשורה חשובה: הם סיימו לגבש תקנות לאיסור הכנסת כלי שתייה ואוכל חד-פעמיים לגנים הלאומיים של רשות הטבע והגנים. צמצום הפסולת המושלכת באתרי הטבע נועדה למנוע פגיעה בבעלי החיים ולמזער את הלכלוך.

עד כאן הכל טוב. אלא שבשביל לאשר את התקנות החדשות נזקק המשרד להגנת הסביבה לשורת אישורים מוועדת הפנים בכנסת וכן ממשרדי הפנים, הביטחון והתחבורה. למרבה השמחה, כלל הגופים ראו את החשיבות בתקנות והסכימו לקדמן. 

אלא שאז הגיעו התקנות לכנסת. וכדי לקדם מהלכים בימי טרום-בחירות יש לקבל קודם את אישור ועדת ההסכמות שמורכבת מנציג הקואליציה ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) ונציג האופוזיציה ח"כ מאיר כהן (יש עתיד). 

גם כאן נכונו לנו חדשות טובות: באופן נדיר הסכימו השניים לקדם את התקנות, ויו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) כבר התכוננה לאשרר אותן סופית. אלא שאז הגיעה הודעה: ועדת ההסכמות חזרה בה.

עוד בשקוף:

מה קרה?

לשקוף נודע שח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) דרש לבטל את הדיון ולהקפיא את התקנות. פינדרוס פנה לנציגו בוועדה זוהר, וביקש להמתין לאחר הבחירות. הוא טען שלח"כים בתקופת קמפיין אין קשב לנושאים שאינם קשורים לבחירות, וכי הח"כים לא ידונו בהשלכות של התקנות. הדיון, לפי פינדרוס, ישמש חותמת גומי.

לח"כים החרדים יש כבר ניסיון מר מול השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל (הליכוד) שלאחרונה חתמה על החלת חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים כדי להגדיל את היקף מיחזור הפלסטיק. 

ח"כ יצחק פינדרוס. דרש לבטל את הדיון ולהקפיא את התקנות (צילום: אתר הכנסת)

הפעם, בסיעות החרדיות רצו לוודא שהתקנות לא יובילו להאמרת יוקר המחיה, והחליטו למנוע דיון בנושא ולעכב אותו לאחרי הבחירות כדי שיוכלו, לדבריהם, לבחון אותו במקצועיות.

ח"כ זוהר מייצג את כל סיעות הקואליציה בוועדת ההסכמות, והסכים לבקשתו של פינדרוס. 

בלשכתו של פינדרוס טוענים שהכנסת הבאה תוכל לדון בתקנות בצורה מעמיקה. אלא שכדי שהתקנות יעלו לדיון מחודש בכנסת הבאה, כל הכוכבים יצטרכו שוב להסתדר בשורה: שהשר הבא להגנת הסביבה יהיה עדיין מעוניין להעבירן, וכך גם משרדי הממשלה, ראשי הקואליציה ויו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה.

מדובר בתקנות קריטיות להגנת הסביבה. לפי נתונים שפרסם ארגון "אדם טבע ודין", רוב הפלסטיק המיוצר (75%) ורוב רובו של הפלסטיק המגיע לאוקיינוסים ולמרחבים הפתוחים (95%) הוא פלסטיק חד פעמי. זאת ועוד, לפי ההערכות, עשרות מיליוני בקבוקי פלסטיק מוצאים את דרכם לסביבה מדי שנה.

אישה ממחזרת בקבוקים בירושלים, 2009. בסיעות החרדיות רצו לוודא שהתקנות לא יובילו להאמרת יוקר המחיה (צילום: נתי שוחט פלאש 90)

התקנות, אגב, לא עסקו רק בהגבלת מוצרים חד-פעמיים, אלא כללו גם ייסוד של אזורים "שקטים" בתחומי הגנים הלאומיים. בתחומם היו אמורים לאסור הפעלה של כלי נגינה ומכשירי קול שונים כדי למנוע השמעת מוזיקה רועשת שמפריעה לבעלי החיים והמטיילים. בעקבות הסתייגות "יהדות התורה": גם הלכלוך וגם הרעש יימשכו לכל הפחות עוד חצי שנה.

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ' מסרה בתגובה: "מצער שח"כ פינדרוס בוחר באמצעות לחץ פוליטי, למנוע אישור של תקנות שמביאות בשורה גדולה לאזרחי ישראל ולסביבה. שליח ציבור נבחר לא אמור לפעול נגד האינטרס של אזרחי ישראל". 

במשרד להגנת הסביבה הפנו אותנו לשרה גילה גמליאל – שמלשכתה לא נמסרה תגובה.

ח"כ מיקי זוהר סירב להגיב.

המקרה המוזר של הסחר בפרוות

לפני כחצי שנה פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו פוסט ויראלי בו פירט כיצד הוא עובד למען בעלי החיים. בין היתר, נתניהו פרגן לעצמו על שורה של מהלכים שלא קרו. הוא אף הגדיל להכריז שממשלתו כבר אסרה על מכירת פרוות. 

זה היה שקר. המשרד להגנת הסביבה גיבש אמנם תקנות גם בנושא הזה, אך הללו עדיין לא אושרו כשנתניהו פרסם את הפוסט. בדיקה של שקוף מעלה שגם היום, חצי שנה לאחר מכן – התקנות עדיין בבוידם. 

בדומה לאיסור על הכנסת כלים חד-פעמיים לפארקים הלאומיים, גם כאן נציגי החרדים התנגדו בתחילה, אלא שלאחר שהשטריימלים ומוצרי דת הוחרגו, הם הסירו את התנגדותם. 

אז למה האיסור בכל זאת תקוע? לא ברור. גורם אחד איתו שוחחנו מתעקש שאלו המפלגות החרדיות שמערימות קשיים מאחורי הקלעים על אישור התקנות. לדבריו, נציגיהם חוששים שאם תקנות הפרווה יותקנו, החרגת מוצרי הדת לא תעבור את בג"ץ.

פעילי זכויות בעלי חיים מוחים נגד השימוש בפרוות, תל אביב, 2014. ממשל נתניהו ממשיך לטרפד את חוק הפרוות (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

גרסה רשמית מדברת על קשיים משפטיים בניסוחן הסופי. הציבור יכול היה להעיר על התקנות עד סוף אוקטובר, והגיש לא פחות מ-589 הערות. גורמים בממשלה טוענים שחלק מההערות העלו שאלות משפטיות סבוכות שעד היום נמצאות בדיון.

זו תשובה מוזרה: בשנה האחרונה הממשלה ידעה לחוקק חוקים דרקוניים שזכו למעל ל-10,000 הערות – תוך שבוע. נזכיר גם שלאורך העשור האחרון עלו כבר הצעות דומות לאיסור על סחר בפרוות, אולם ממשל נתניהו טרפד את כולן. תחקיר שערכנו עם טל מיכאל כבר ב-2015, חשף כיצד הלוביסטים חיסלו את חוק הפרוות.

ממשרד המשפטים ומהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "לאחר פרסום התקנות להערות הציבור ובחינת ההערות שהתקבלו, התקנות מצויות כעת בשיח בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד המשפטים, כמקובל, לצורך השלמת התהליך".

בשני המשרדים סירבו לומר מתי יסיימו לבחון את ההערות. 

בינתיים, גם התקנות האלו תקועות. אם הן לא יאושרו בימים הקרובים, לא ברור האם בכנסת הבאה כלל יקודמו.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
תומר אביטל

מייסד-שותף, כתב

גדלתי במקומונים - שם התאהבתי בעיתונות ולמדתי להשתמש בה לתיקון עולם. בהמשך עבדתי ב"מבט", "כלכליסט" ו"עובדה". סיקרתי את השלטון והבנתי שכלי תקשורת עצמאית ואקטיביסטי יכול להגביר את מחויבות נבחרי הציבור - לציבור. הבנתי שיחד אנחנו יכולים למנוע החלטות שלטוניות גרועות. אז ב-2014 ייסדתי את "מאה ימים של שקיפות" שבהמשך גדל ל"שקוף" ובזכות המו"לים שלנו - מייצר פוליטיקה איכותית יותר.

אני מאמין בכוחה של העיתונות העצמאית - לתקן את העולם. לא פחות.


בין לבין אני כותב פרוזה (חיברתי ספר מתח בשם "המשכן"), מוביל את נשנושי שירה ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. אפשר לקרוא עלי עוד פה.

5 תגובות

  1. אני מנסה להבין למה לא מלמדים את עם ישראל לזרוק לפח. או ללמד את את הרשויות הנכונות
    לאסוף את הזבל כמו שצריך ,וכמובן לתת צל"ש
    למצליחים

  2. הכי מזעזע:
    "חברי כנסת עסוקים בבחירות ולכן לא יוכלו לעשות את עבודתם"
    ואני תוהה, האם הם יוצאים לחל"ת בחודש הזה או ששוב הבבדיחה על חשבונינו?

  3. צער בעלי חיים באמת נצטוינו כעם היהודי בתורה הקדושה.

    אבל שמתי לב שכותב הכתבה הנכבד כבר מקדים את הבעלי חיים למטיילים, הבעלי חיים כבר חשובים אצלו יותר מבני אדם,
    מהיכן לקח יסוד זה אם מותר לשאול.

    2. האם קצת רעש מידי פעם של מטיילים אכן אמורים להפריע לבעלי חיים ?

    1. 1. הרעש פוגע גם בבני אדם שרוצים להנות מקצת שקט בטבע והפוגה מהשאון של העיר.
      2. ההגדרות של "חשיבות" אינן רלוונטיות. בעלי החיים האחרים גרים כמונו על כדור הארץ ויש צורך להתחשב בבריות האחרות, בדיוק כמו שאדם "חשוב" צריך להתחשב גם בבני אדם פחות "חשובים".
      3. האדם השתלט על רוב שטחי הארץ והקים ערים, כבישים, מפעלים ושדות. לכל שאר המינים הרבים של בעלי החיים שגרים כאן, נשארו שטחים פתוחים מעטים. אז לפחות במעט שהשארנו להם, בואו נניח להם לחיות בשקט.
      4. כן, יש בעלי חיים שסובלים מאד מהרעש, עד כדי פגיעה בחייהם.
      5. לא רק שנצטווינו בתורה על צער בעלי חיים, אלא המצווה הראשונה בתורה היא לרדות בבעלי החיים. המילה "לרדות" בלשון התורה היא לא בעלת משמעות שלילית כמקובל בימינו, אלא פירושה למשול. התפקיד שניתן לנו, מייד לאחר הבריאה הוא למלא את תפקידו של מושל, כלומר לדאוג לשלומם ולרווחתם של כל שאר בעלי החיים. מושל טוב ידאג לנתיניו, עוד לפני שהוא חושב על טובתו שלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.